יוסקה מאיור': הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי.
אלי אשד

יוסקה מאיור' של דב זיגלמן וגיורא רוטמן הייתה סדרת הקומיקס הארוכה הפרטנית והריאליסטית ביותר שהופיעה אי פעם בעיתון ילדים בישראל ולמעשה סידרת הקומיקס הישראלית ההיסטורית השאפתנית ביותר שהופיעה כאן עד השנים האחרונות. הסדרה מספרת על קורותיהם של לוחם המעלה מעפילים ויתומים מאירופה, עוזר לפרוץ את הדרך לירושלים, ובסיום הסיפור מגלה עם כמה חברים את 'דרך בורמה'. זאת הייתה סדרה יוצאת דופן שכיום ומזה שנים רבות, אין כמוה יותר .
היום, כשחוגגים שישים להקמת מדינת ישראל ולסיום מלחמת העצמאות כדאי להיזכר בסיפור הקומיקס החשוב והמקיף ביותר שפורסם אי פעם על תקופת קום המדינה, 'יוסקה מאיור' שכתב דב זיגלמן ואייר גיורא רוטמן.

זהו סיפור מצויר שפורסם בשבועון הילדים 'הארץ שלנו' במשך שנתיים, בשנים 1972 – 1973. חלק א' החל מ-24.1.1972 חוברת מס' 20 ועד לחוברת מס' 51, וחלק ב' חוברות 1 – 50, סה"כ 81 פרקים.

'יוסקה מאיור' הוא סיפור הקומיקס הרציף הארוך ביותר שפורסם אי פעם בעברית בעיתוני הילדים. אם ניתן לומר על קומיקס ישראלי שביצע צעדים לכיוון 'הסיפור ההיסטורי האפי' הרי זהו הסיפור.
נכון, קומיקס אינו מדיום מוערך ביותר בחוגי התרבות 'הנחשבים' אולם הוא זוכה לכבוד גדל והולך בשנים האחרונות.
לאחרונה הוקם לכבודו מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שמציג כעת תערוכה על תולדות הקומיקס העברי משנות השלושים ועד שנות השבעים של המאה העשרים. בתערוכה מוצגות גם דוגמאות מ'יוסקה מאיור' ביחד עם סיפורים אחרים של זיגלמן ורוטמן.

'יוסקה מאיור' הוא סיפור עלילותיו של פרטיזן לשעבר בשואה שהעפיל לארץ ישראל והפך לקיבוצניק ולוחם בפלמ"ח.
בחלק הראשון של הסיפור, 'יוסקה' מצטרף לפלמ"ח לאחר שהוא עובר מבחנים שונים לבדיקת אומץ ליבו ויכולותיו, בידי מפקדו יצחק (הלא הוא יצחק שדה). לאחר מכן הוא משתתף בפעולות העפלה ולבסוף נשלח למשימה מיוחדת בפולין: הוא מבריח 150 ילדים יהודיים ממנזר שבו הם כלואים, ואגב כך הוא פוגש את האחות היפה 'מירי' שהופכת להיות חברתו אם כי אין לומר שיש לה תפקיד מרכזי מעבר לכך בסיפור.


החלק השני של הסיפור, מתאר את במלחמת העצמאות . בסיפור משתתף 'יוסקה' במשימות מיוחדות ושונות של הפלמ"ח, בקרבות על גוש עציון ובמסעות השיירות לירושלים הנצורה תחת פיקודו של משה דיין. בסיום הסיפור 'יוסקה' מגלה עם ידידיו את דרך בורמה המאפשרת אספקה לירושלים ומשחררת אותה מהמצור.

יעקב אשמן עורך 'הארץ שלנו" (ובעצמו יוצר של דמות לוחם אחר במלחמת העצמאות 'גידי גזר'שהתפרסמה בעיתונו)

כתב בהקדמתו לפרק הראשון של הסיפור שהופיע בגיליון מס' 20 של 'הארץ שלנו':


"..מול מבול הסופרים המצוירים (קומיקס) הזרים המתפרסמים לאחרונה אצלנו אנו שמחים להגיש לקוראי 'הארץ שלנו' את הסיפור המצויר המקורי החדש 'יוסקה מאיור'.
דוב זיגלמן וגיורא רוטמן מחברי הסיפור, בחרו בגיבורם בנער יהודי שנלחם בנאצים בהיותו בשורות הפרטיזנים ועלה לישראל, אך גם כאן לא מצא מנוחה, והתנדב לפלמ"ח, למאבק למען ההעפלה, ואף השתתף במלחמת השחרור. דמות הגיבור 'יוסקה מאיור' היא ספרותית, אך הרקע והמאורעות לקוחים ממש מן המציאות. כך תהיה לכם הזדמנות לקרוא חומר מעניין ומותח וגם ללמוד קצת את ההיסטוריה שלנו".
.
הגיבור הוא דמות הרואית ללא כל תסביכים, פטריוט אמיץ לב וחסר פשרות כפי שהיו פעם גיבורים וכפי שכבר אינם עוד. זוהי אולי הדוגמה האחרונה של סוג גיבור שכבר אינו קיים בתרבותנו בשום סוג של מדיום .
'יוסקה מאיור' מעניין במיוחד מאחר שזהו הסיפור הריאליסטי, והמפורט ביותר על התקופה שלפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות בקומיקס העברי, המקפיד על אמינות היסטורית יחסית. סיפור שעליו בוצע תחקיר היסטורי מדוקדק ומפורט ביותר. הוא שייך לסוגה נדירה ביותר בקומיקס העברי, סוגת הסיפורים ההיסטוריים שפורסמו בקומיקס על תקופת קום המדינה ברמה הגבוהה של איורים (כשפניו של 'יוסקה מאיור' הם פניו של המאייר גיורא רוטמן). 'יוסקה מאיור' הוא הבולט שבכולם, מעין נקודת שיא של סיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים הישראליים.


להלן ראיון עם היוצרים:
המראיין: איך נוצר יוסק'ה מאיור?

גיורא רוטמן: הסיפור על 'יוסקה מאיור' נולד כתוצאה מחסר. חסר במידע היסטורי על התקופה ההיא. מידע שמערכת החינוך של אז, ולגמרי ביודעין, מנעה מאתנו.
צריך לזכור ששנינו, גם דובי וגם אני תוצרים של אותה מערכת חינוך. מה שאנחנו ידענו על הימים שקדמו להקמת המדינה לא בא מבית הספר, למה?
מפני שלפני שמלמדים על מלחמת העצמאות, צריך ללמד על המחתרות. וכשמלמדים על המחתרות מוצאים כל מיני שלדים בארון: רצח ארלוזורוב, 'ארגוני הפורשים', הסזון, אטלנה ועוד.

דובי זיגלמן: למורים שלנו היה נוח לסיים את ההיסטוריה במלחמת העולם השנייה... מה שקרה אחר-כך כנראה שלא היה חשוב להם. שנינו אוהבים היסטוריה וחשבנו שכולם היו אוהבים היסטוריה אילו ידעו ללמד את זה בבתי הספר כמו שצריך, וזה אולי יותר מכל דבר אחר מה שהביא אותנו ליזום סיפור כזה.

זיגלמן: הרעיון מאחורי הסיפור הוא פשוט, להמציא גיבור דמיוני ולהעביר אותו דרך אירועים היסטוריים אמיתיים ובכך, להטמיע את האירועים ההיסטוריים אצל הקוראים. עובדה, שעד שליאון יוריס לא המציא את ארי בן-כנען, בעולם לא הכירו את הסאגה של ישראל. מאחר והרקע ההיסטורי של הסיפור היה אמיתי, שנינו היינו מחויבים להעביר לקוראים 100% אמינות. ומה יותר אמין מהשם 'יוסקה מאיור'. לדעתי, יוסקה, מוטקה ודומיהם הם השמות הכי פלמ"חניקים שיש.

גיורא: התחלנו במחקר היסטורי. ראשית, חיפשנו בספרי ההיסטוריה אירועים שיהיו מעניינים ומותחים גם לקורא הצעיר. שנית, חיפשנו מספר אירועים שיכולים ליצור רצף עלילתי הגיוני, רצף שיהיה נאמן לאמת מחד, ושישרת את העלילה מאידך. בנוסף ובקשר למה שאמרנו קודם על הרגישויות, האירועים שבחרנו היו חייבים להיות 'קורקטים' מבחינה פוליטית. כי לא רצינו לדרוך לאנשים על היבלות. כשידענו באיזה אירועים נשתף את 'יוסקה', התחלנו במחקר החזותי ויזואלי...

דובי: בקשר לדריכה על יבלות, כדאי להזכיר כאן תקרית קטנה. בשנה השנייה, כשהתפרסם הפרק שסיפר על טבח השבויים בגוש עציון, הגיע למערכת השבועון מכתב זועם מפרופסור כלשהו מאוניברסיטת חיפה שטען שאנחנו מסלפים את האמת וזורעים שנאה בין יהודים לערבים. כנראה שכן דרכנו לו על היבלות.

גיורא: העורך, יעקב אשמן ז"ל מאד כעס כשקרא את המכתב. הוא לא היסס וענה לפרופסור מעל גבי העיתון. בקיצור, הוא דחה את כל האשמות שלו...

דובי: התחנה הראשונה שלנו במחקר החזותי הייתה במוזיאון ה'הגנה' בבית גולומב. רצינו לדעת, אילו כלי נשק הפעילו לוחמי תש"ח. גיורא הביא איתו כלי רישום ועברנו ממוצג למוצג ורשמנו סקיצות. כמו שאמרנו קודם – אמינות.
שנים אחרי זה, כשהייתי סטודנט לתקשורת בארה"ב והתמחיתי באיורים, הבנתי עד כמה אמינות חזותית חשובה למסר. לדעתי, האמינות בעצם עשתה את הסיפור לכל-כך מוצלח.

גיורא: חיפשנו רפרנטים לא רק לכלי נשק. חיפשנו תצלומים של משוריינים, מטוסים, לבוש, מקומות ונופים, ולא רק שלנו. חיפשנו גם תצלומים שלימדו אותנו איך נראה האויב ובאיזה כלי נשק הוא נלחם. שום דבר שקיים היום הרי לא דומה למה שהיה פעם – לפני שישים שנה, הכול היה נראה אחרת ואנחנו רצינו לדעת איך אחרת...
היו דברים שמצאנו והיו דברים שלא. עד כמה שזכור לי, תצלום של 'משוריין פורץ מחסומים' לא מצאנו ונאלצנו להמציא – על בסיס תצלום של משוריין רגיל.


דובי: המחקר שלנו היה מאד יסודי. לדוגמה, בסיפור על חילוץ הילדים היתומים מהמנזר בלובלין (שמבוסס על סיפור אמיתי), הצלחנו למצוא תצלום של האתר עצמו. משום מה, התצורה של הבניין הזה נחקקה עמוק בזיכרוני. שלושים שנה מאוחר יותר, כשהגעתי עם משלחת קציני צה"ל ללובלין, ראיתי את המנזר הזה וזיהיתי אותו. עד כדי כך היה המחקר שלנו היה יסודי.

גיורא: הגישה לכל איור ואיור הייתה כמעט כמו לסרט קולנוע. כלומר, נקודת המבט של המאייר לא הייתה תמיד אופקית ובגובה העיניים. ולשם כך, בחלק מהתמונות ביימנו את הסצנה. דובי היה נעמד בתנוחה מסוימת ואני הייתי ממקם את עצמי כך, שזווית המבט שלי לא הייתה קונבנציונאלית. זה הכניס הרבה דרמטיות לסיפור. אבל לא רק התנוחה. גם הבעות הפנים, מאמץ, כאב, או פליאה חייבו אותנו לביים.

דובי: לגיורא היה חשוב לשבץ גם נשים. כך נכנסה לסיפור 'מירי', חברתו של 'יוסקה'. אבל, כדי לאייר את כל 'הדמויות המזדמנות' האחרות שהופיעו בסיפור וכדי ליצור שוני חזותי בין דמות לדמות, השתמשנו בדמויות של כל החברים שלנו – ואסור היה לנו לפסוח על אף אחד.
בהתחלה, זה קצת היה מוזר כשחבר היה פונה אלי בשאלה: "מה עשיתי השבוע בסיפור?"
החבר'ה שלנו – שהיו אז סטודנטים מגודלים, היו מעורבים רגשית בעלילה.

דובי: הפרק השבועי של 'יוסקה מאיור' היה מודפס בשער האחורי של השבועון, כך היה נהוג במרבית העיתונים לנוער. יום אחד בא אלינו אשמן ז"ל ואמר שהפרק הבא יודפס בעמוד פנימי. באותו רגע חשבתי שאולי משהו קרה לפופולריות של 'יוסקה'.

גיורא: מאוחר יותר התברר, שחברת פרסום מסוימת בדקה את הרגלי הקריאה של הנוער. הם מצאו שהפרק השבועי של הסיפור המצויר נקרא בקיוסק עצמו ברגע שנרכשה החוברת. במילים אחרות, הסיפור יצר מעין רפלקס מותנה אצל הילדים. קונים עיתון והופכים אותו כדי לקרוא את הסיפור. אותה חברת פרסום ייצגה יצרן משקאות קלים מפורסם שדרש שהמודעה שלו תמוקם במקום 'יוסקה'. המערכת הסכימה. כך אילץ היצרן את הקוראים להיחשף למסרים שלו. לדעתי, זה לא היה הוגן.

דובי: אבל זה היה חד פעמי.

גיורא: לקראת יום העצמאות, הציע אשמן ז"ל להפיק את הפרק החגיגי בצבע.

דובי: אם אינני טועה, באותו שבוע, הופיע אחד הפרקים שנגעו בגוש עציון, שכידוע נכבש על ידי הלגיון הירדני ביום העצמאות. זה ריגש אותנו מאד.

גיורא: צריך לזכור, שבימים ההם לא הדפיסו עיתונים בצבע. אז הגדירו לנו שני צבעים (כחול וכתום). בכלל, הנושא הזה של מעברי צבע ורשתות לא כל-כך היה מוכר לנו אז. ולכן, נאלצנו לעשות הפרדת צבעים ידנית, שחייבו אותנו לעבוד בשכבות. אני חייב לציין כאן, שהציור המקורי של כל פרק ופרק נעשה על בריסטול בגודל 'חצי גיליון'. כלומר, פי 4 ויותר מהגודל שבו הוא הודפס.

דובי: הרבה עבודה השקענו. אבל התוצאה שהתקבלה לא הייתה מדויקת. מפני שהעיתונים הודפסו אז בשיטת בלט/רוטציה על נייר גס. בעצם, התוצאה הייתה די מאכזבת. היה ניסיון נוסף של המערכת 'לשדרג' סיפורים שלנו על ידי הכנסת מלל שהוכן בסדר דפוס ולא כמו שגיורא היה כותב ביד. זה לא צלח. אחרי ניסיון אחד חזרנו לשיטה הישנה – כתיבה ביד.

המראיין: היו תגובות על "יוסקה מאיור " ?

רוטמן: בהחלט, הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים ב'הארץ שלנו'. הם רצו אחרי והציקו לי כל הזמן, בכל מקום, בשאלות מה יהיה בהמשך, בשבוע הבא .אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה .
עם זאת אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים לסיפור הזה והבנו שבאמת עשינו משהו לאנשים...

רוטמן וזיגלמן אכן שוקלים עכשיו לחזור לקומיקס באתר אינטרנט .

דובי: הייתי רוצה לראות את 'יוסקה' חוזר... יהיה מדויק יותר לומר: אותנו.

בין המאורעות שהוא מתאר ופרסום הסיפור חלפו 24 שנים. מאז פרסומו של 'יוסקה מאיור' ועד היום חלפו 35 שנה. זהו זמן ארוך מאוד שבמהלכו השתנתה החברה הישראלית בצורה דרסטית והסיפור ההרואי נראה כשריד של תקופה שחלפה לא פחות מהאירועים שאותם הוא מתאר. לאחר מכן שוב לא פורסמו יותר סיפורים מסוג זה. 'יוסקה מאיור' היה ככל הנראה הגיבור הפטריוטי הישראלי המשכנע האחרון בספרות הפופולארית. ואחריו, בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כבר לא הופיעו כאלה. את מקומו תפסו מאז מגוון של דמויות מתלבטות שלחימה למען העם והמדינה היא הדבר האחרון שמעניין אותם. אבל נחמד לשוב ולהיזכר בו בימים אלו של חגיגות השישים למדינה שעבור הקמתה לחם 'יוסקה מאיור'.





לידיעה זו התפרסמו  0  תגובות
תגובות

לתחילת הכתבה
 
קישורים
לכתבה באתר המוזיאון והקומיקס


חדשות אחרונות
קולנוע
19/11/2010 זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
11/09/2010 עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
14/08/2010 חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
08/08/2010 הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
30/07/2010 הנוסע השמיני : ההתחלה

טלויזיה
17/10/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
30/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
27/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
20/09/2010 פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
10/09/2010 פרק השבוע של האקס מן- פרק 72

ספרים
06/09/2010 הוצאה מחודשת לצלל-אלף
30/07/2010 אן רייס משתגעת סופית
25/07/2010 ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
14/07/2010 הכבוד המיצרי
27/06/2010 והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן

סיפורים
04/06/2010 נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
02/05/2008 סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
12/09/2007 שנה טובה
09/08/2007 פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
06/08/2007 תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת

קומיקס
22/07/2010 האם היו ערפדים בתורה?
13/07/2010 הארווי פארקר נפטר בגיל 70
15/07/2009 קומיקס וירקות לפרס אייזנר
05/07/2009 מייקל ג'קסון הקומיקס
03/06/2009 אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch

מקומי
02/09/2010 להפחיד בעברית
26/07/2010 פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
24/05/2010 קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
28/11/2009 כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
15/08/2009 מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון

מסע בין כוכבים
15/05/2009 Q כאן
12/05/2009 צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
11/05/2009 קפטן גים טי קרי דור ההמשך
05/05/2009 אבודים במסע בין כוכבים
17/04/2009 וכך זה התחיל

אנימה
02/09/2008   Voltron בדרך למסך הגדול
17/04/2008   Ghost in the Shell -3D
20/03/2008   פוניו לא סתם על הצוק
19/03/2008   'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
16/03/2008   קיטארו למבוגרים

אימה
12/09/2007   שנה טובה
13/11/2006   הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
06/11/2006   מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
25/10/2006   זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
24/10/2006   פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו

משחקי תפקידים
05/02/2010   כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
27/09/2007   טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
12/09/2007   שנה טובה
24/07/2007   כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
26/02/2007   כנס ביגור

עתידנות
11/12/2008   הלו, שומעים אותי?
23/11/2008   פריצת דרך בהשתלות
05/11/2008   אנרגיה סולארית
31/10/2008   מטוסים גרעיניים?
24/10/2008   שמש נצחית בראש צלול

משחקי מחשב
25/07/2010   הטריילר החדש של DC universe
26/06/2009   מלחמת הכוכבים לגו
19/02/2009   Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
18/07/2008   DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
14/06/2008   Old Republic 3?
כתבות אחרונות
קולנוע
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.

טלויזיה
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.

ספרים
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.

סיפורים
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?

קומיקס
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.

מקומי
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים

מסע בין כוכבים
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.

אנימה
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009

אימה
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.

משחקי תפקידים

עתידנות

משחקי מחשב