שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
הרבה אנשים יצאו מאוכזבים. הרבה אנשים יצאו מאד שמחים. יש לזה כל מיני סיבות. אבל מבחינתי – זה בדיוק מה שרציתי. ואני אסביר למה. אבל קודם כל – צפו בהרצאה של ג'יי ג'יי אברמס, היוצר המקורי של אבודים, על מסתורין ועל אבודים.
אז אם לסכם את ההרצאה של אברמס, יש כאן שני דברים שמסבירים למה קיבלנו את הסוף שקיבלנו. הראשון הוא דבר שקל מאד להבין, והוא תיבת המסתורין שנשארת סגורה. כמו שראינו במהלך העונה השישית, הרבה אנשים התבאסו מלקבל תשובות. יש אינסוף תשובות אפשריות לכל שאלה. לכל מעריץ יש את התשובה שנראית לו הכי מגניבה. בהתאם, כשתתקבל תשובה, המעריצים יתחלקו לאלה שיהיו מרוצים כי הם צדקו, אלה שיהיו מופתעים לטובה, והרוב המוחלט שלא יהיה מרוצה כי הוא טעה. בכך שתיבת המסתורין נשארה סגורה, אנחנו נשארים עם מה שתמיד היה הכי כיף באבודים – השאלות, התהיות, והעובדה שזו סדרה שרוב הכיף מסביבה מתרחש מסביב לפרק ולא בפרק עצמו. הנושא השני הוא, כמובן, הגרעין הדרמטי: אם "מת לחיות" הוא סרט על זוג שנמצא על סף גירושין ו"אי טי" הוא על גירושין מכוערים, אז אבודים היא סדרה על דמויות שמקבלות את ההזדמנות להתחיל את החיים מחדש, ומחפשות את עצמן. כן, יש מפלצת עשן. כן, יש לאי כוחות ריפוי. יש כל מיני דברים מוזרים. אבל הם שם כרקע, לא כעיקר. הסדרה היא על הדמויות, וכל דבר אחר בה נועד להוציא משהו מהדמויות, להראות לנו, הצופים, משהו.
ג'ון לוק קם מכסא הגלגלים שלו לא בגלל שהיוצרים רצו שנשאל למה. הוא חזר ללכת בגלל שזה מה שמגדיר מה זו התחלה חדשה בשבילו. באותה מידה, ג'ק ראה את אבא שלו על האי כי זה מה שהוא צריך להתנער ממנו, וקייט ראתה סוס שחור כי זה מה שמזכיר לה את העבר שממנו היא רוצה לברוח. לחלק מהדברים האלה קיבלנו הסברים, אבל הם לא באמת היו נחוצים, ובעונה הראשונה רוב הצופים לא ראו את הסדרה בגלל שהם רצו תשובות, אלא בגלל שהם רצו להכיר את הדמויות.
ומה שקיבלנו בסוף היה בדיוק זה – הסדרה הזכירה לנו על מה היא הייתה. היא הייתה על אנשים שהגיעו לאי, וגילו שזו אכן התקופה הכי חשובה בחיים שלהם – כי שם הם גילו מי הם בלי לסחוב את כל ההיסטוריה שלהם על הגב שלהם. שם הם גילו מה היכולות שלהם כשהם מגיעים לקצה. שם הם המציאו את עצמם מחדש, כל אחד עם מידה כזו או אחרת של הצלחה. ומה שהם הרוויחו בתקופה הזו זה בדיוק את העולם שבו הם מצאו את עצמם לאחר מותם. העולם המקביל, שרבים הרגישו מאוכזבים מההסבר שלו, נועד לומר לנו משהו חד משמעי – שש העונות שראינו היו על התקופה החשובה ביותר בחייהן של הדמויות שלמדנו להכיר ולאהוב. מה שקרה באי היה חשוב, אבל לא בגלל מאבק קוסמי או אי שממשיך להתקיים. הוא היה חשוב בגלל הסיפור האישי שעבר על כל אחת מהדמויות באי. ומי שרוצה את החיבור בין העולם שאחרי לעלילת הסדרה – ניתן לומר שהעולם שאחרי הוא בדיוק אותו האור שבמרכז האי, ובדיוק מה שג'ק הקריב את חייו כדי להציל. בסופו של דבר, אני חושב שאפשר למפות את הצופים בהתאם למה שקרה ביקום המקביל בפרק האחרון. חלקנו הם בדיוק כמו אלואיז הוקינג ודניאל פאראדיי – אנחנו נתפסים לשאלות, לניסיון לשלוט בתמונה ולהבין, אולי לשנות משהו. אנחנו לא מרוצים, ואנחנו לא רוצים לעבור הלאה. חלקנו מתנהגים כמו בן – יש לנו עוד מה לעכל. אנחנו יודעים שאפשר לעבור הלאה, אבל יש לנו עוד צורך להבין מה קרה פה – על מה הייתה הסדרה? מה התשובות לשאלות הגדולות? איפה פה הטוב והרע המוחלטים?
וכמובן, חלקנו נמצאים בצד של ג'ק וחבריו. אנחנו מוכנים לעזוב. היו לנו שש שנים מהנות. נהנינו מהכל – מלהכיר את האנשים האלה, מההתפתחות שלהם, מהצמיחה שלהם, ממה שהם הצליחו להוכיח לנו – ולעצמם. ואנחנו מבינים שזה היה צריך להיגמר. אנחנו מבינים שלא נקבל תשובות, ושזה בסדר – כי גם בחיים האמיתיים לא תמיד מקבלים תשובות. אבל הכי חשוב – אנחנו יודעים שאפשר לעזוב ולהמשיך הלאה, ושלא צריך לחפור יותר מדי או להתבאס על מה שלא קיבלנו. כי מה שכן קיבלנו הוא שש שנים מהנות, עם דמויות שהתחברנו אליהן, עם מסתורין שהלהיב אותנו, והמון זכרונות טובים – ובסופו של דבר, זה העיקר.
לידיעה זו התפרסמו3תגובות
תגובות
1 שטויות במיץ הכל תירוצים להסתבכות בכתיבה שלא היו להם תשובות
17:31:00 28/06/2010
הכותבים פשוט הסתבכו נקודה
לכן לא היו להם תשובות. סתם דחפו מיסתורין ושאלות לא פתורות כדי למשוך צופים כאשר בסופו של דבר לכתובים עצמם אין תשובה. הם כתבו את כל התעלומות הללו על מנת לגרום לצופים להתמכר לסדרה ולנסות למצוא תשובות. אפילו זרקו כל פעם רמזים מחוץ לסדרה על מנת שהצופים ינסו למצוא את התשובה. שלא ינסו למכור לנו שהמסתורין והשאלות הן לא עיקר הסדרה והעיקר הוא על דמויות שמקבות הזדמנות להתחיל חיים מחדש. הם פשוט לא מודים ביכשלון שלהם
2 ממש לא מסכימה, ג'יי ג'יי טיפס גבוה מידי
13:31:00 02/07/2010
הדס
ולא ידע איך לרדת ממנו. הבעיה נעוצה בכלל הסדרות של ג'יי, הוא כביכול מבטיח עולם ומלואו בעונה הראשונה ואין לו איך לממש את זה. הוא לא נתן תשובות מהסיבה הפשוטה שלא היו לו אותם ולא יכל לחשבו על משהו טוב מספיק. זה הבעיה של "נרשום עכשיו משהו ונחשוב על מה זה אומר מאוחר יותר" בהתחלה הם גרמו לך לחשוב שכל דבר נחשב בקפידה, ויינתן תשובה מאוחר יותר ובסוף הסתבר שלא.
אני לאורך כל העונות הייתי מוכנה נפשית מתוך ידיעה שאין להם תשובות מוכנות. אבל לא לענות על כלום!! שום דבר?! זו פ ח ד נ ו ת!!! וזה ג'יי ג'יי!
יש לו שיטה שעובדת. לסיים פרק במשהו מפתיע. ככה שאתה מסיים לראות פרק אתה זוכר את הסצנה האחרונה ויש לך טעם של עוד. ככה הוא עושה את הסדרות שלו. לי אין ולא תיהיה אף פעם הערכה אליו. נהניתי (מרוב) העונות של אבודים. אבל כרגיל הוא איכזב בסופו של דבר.
3 הסוף
9:47:00 17/08/2010
גדי
די כבד אבל נראה לי שהבנתי: היקום המקביל זה המקום שהם הלכו אליו לאחר שהם כבר מתו-כל אחד בזמנו, לאחר הפרק האחרון. למרחב הזמן אין משחק פה והם פשוט היו צריכים זרז (צ'ארלי,הרלי,דזמונד)שיגרום להם להבין מה היה ואיפה הם כדי שיוכלו להמשיך הלאה. מה שמשאיר אותנו עם שאלה אם החיים שלנו כעת זה המציאות או המציאות החלופית עד שנתעורר.
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
