|
|||||
|
רב נבון
אלי אשד |
|||||
|
|
|||||
| דם אחד היה אחראי כמעט לבדו ליצירת אמנות הקריקטורות בארץ ישראל ולכמה מהדוגמאות המפורסמות ביותר שלה. הוא היה אחראי ליצירת סרט האנימציה הראשון בארץ ישראל וליצירת סדרות הקומיקס המתמשכות בשפה העברית בשיתוף פעולה עם המשוררת לאה גולדברג | |||||
אותו אדם הפך גם לאחד ממעצבי התפאורות הפוריים והמפורסמים ביותר של התיאטרון בישראל. שמו של אותו יוצר רב גוני, שהאמנות הפופולארית והגראפית בישראל חייבת לו כה הרבה, הוא אריה נבון. אריה נבון נולד באוקראינה ב-1909 והחל להתעניין באמנות ובעיקר בציור ורישום מגיל צעיר. במשפחתו של נבון היו חמישה ילדים ושלושה מהם הפכו לציירים . שני אחיו, חיים וזאב, היו גם הם ציירים ובוגרי בית הספר לאמנות בירושלים "בצלאל". חיים נבון למד שם עם הצייר והמאייר המפורסם לעתיד, נחום גוטמן, שהחשיב אותו לבעל כישרון גדול. יחד עם זאת אף אחד משני האחים נבון לא זכה להצלחה אומנותית, ואף אחד מהם לא הצליח להתפרנס מאמנות. זאב נאלץ להתפרנס כמורה לציור, בעוד שחיים ניסה את מזלו כגרפיקאי בארה"ב אך ללא הצלחה. רק האח הצעיר אריה מצא את עולמו באמנות ובתחומים שונים ומגוונים ביותר . אריה נבון עצמו הגיע לארץ ישראל בשנת 1919 בגיל 10 על סיפון הספינה הרוסית המפורסמת "רוסלאן", שעל סיפונה הגיעו יחד איתו ועם בני משפחתו שאר ראשוני העלייה השלישית (על נוסעי ספינה זאת ועל קורותיהם לאורך השנים עד שנות השישים חיבר הסופר דן צלקה רומן ענק, הנחשב ליצירת מופת של הספרות העברית בשם "אלף לבבות". אריה נבון, בניגוד לאחיו, לא למד אמנות בדרישת הוריו, שהעדיפו שילמד משהו "מעשי" ושלחו אותו לבית ספר למסחר בניגוד לרצונו. הוא לא התגלה ככשרון גדול במסחר, אך לעומת זאת ותוך כדי הלימודים נמצא שהוא מצטיין ברישום, ומהר מאוד החל לצייר קריקטורות. שני אחיו של אריה נבון שלחו גם הם את ידיהם מדי פעם בקריקטורות עבור עתוני ההומור שיצאו מידי פעם בארץ ישראל, לרוב לקראת פורים, אבל רק אריה נבון עצמו הפך לקריקטוריסט המקצועי הפעיל הראשון של הישוב העברי בארץ ישראל. גם הוא החל לפרסם קריקטורות בעתוני הומור ובשנת 1928 בעיתון "דואר היום" של איתמר בן אבי, אם כי על אלה לא קיבל כל תשלום. בן אבי אף נתן לקריקטורות שאותם פרסם נבון אצלו שם עברי למהדרין "תחדיד ", ולקריקטוריסט את ההגדרה העברית "מחדד", אבל השמות העבריים לא התקבלו משום מה בידי הציבור, ונשארנו עם המילים הלועזיות. הכוכב של "דבר" בסופו של דבר זכה נבון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר" בהזמנתו של העורך ברל כצנלסון והיה הקריקטוריסט שלו במשך לא פחות משלושים שנה, מ-1933 עד 1964, כאשר בכל יום ויום בשנים אלה פרסם קריקטורה יומית על ענייני השעה, להוציא תקופה ב-1934 שבה שהה בלימודים בפאריס, וגם אז המשיך לשלוח רישומים וקריקטורות ל"דבר". בקריקטורות שפרסם בעיתון דבר היה סגנון מיוחד שהצטיין במינימליזם: באמצעות מספר מועט של קוים דקים, נקיים ומלאי חיים הוא הצליח לעצב את הדמויות המרכזיות של תקופתו ואת מאפייניהם, השכיל ליצור אווירה, להביע רעיון ולמצות מצב. רישומיו שיקפו את האקטואליה של החברה הישראלית ואת מעורבותו כאמן בחברה, בפוליטיקה, בתרבות ובתיאטרון הישראלי. הוא פרסם לא רק קריקטורות חברתיות ופוליטיות, אלא גם רישומי קריקטורות של אישים מעולם הפוליטיקה והספרות ושל שחקני תיאטרון בהצגותיהם. הקריקטורות של נבון זכו להצלחה גדולה והיו החלק הפופולארי ביותר של העיתון, יחד עם שירי ה"טור השביעי" של אלתרמן, אם כי הרגיזו את הצנזורה הבריטית שלא פעם פסלה קריקטורות שלו על ענייני השעה ועל מאבק הישוב בבריטים. דוגמה לכך היא הקריקטורה הידועה בשם "פשיטת רגל", שבה מגף בריטי נראה דורס ספינות מעפילים. פעם הצנזורה אף סגרה את "דבר" לעשרה ימים בגלל קריקטורה שלו. הקריקטורה פורסמה בעקבות ארוע שבו פצעו הבריטים 11 ילדים, ובה תוארו הילדים פצועים בבית חולים ורופא מתפעל: "איזה צלפים נהדרים איך הצליחו לפגוע במטרות כל כך קטנות?" לעיתים קרובות היה נבון מעביר קריקטורות על נושאים אקטואליים לימי התנ"ך, כאילו מדובר בנושאים רחוקים... מפורסם במיוחד הוא ציור ממלחמת העצמאות של הר הקסטל שנכבש זה עתה חובש כובע גרב, כובעם של לוחמי הפלמ"ח, והשיירות עוברות מתחתיו, או הקריקטורה של יתושים העומדים מיואשים לאחר המצאת הדי.די.טי, ואחד מהם אומר לשני: "ראה מה הכינו לנו בני האדם", בעוד השני מרגיע אותו: "ממילא הכינו לעצמם את פצצת האטום"... בראשית ימי המדינה פרסם נבון את דמות גיבור הקומיקס הותיק שלו מ"דבר לילדים",אורי מורי, בקריקטורות בתור הישראלי הקטן החובש כובע גרב והמייצג את המדינה שזה עתה נולדה במשימות לאומיות שונות, שאותן הוא פותר בדרכים גרנדיוזיות ומצחיקות. זו היתה דמות שוריאציה שלה הייתה שרוליק של דוש , אשר זכתה לפרסום גדול יותר. אז באו ימי ראשית המדינה ובעיותיהם, שאת כולם תאר נבון ברישומיו עד 1964, ומאז ואילך הקדיש את עצמו לחלוטין לתפאורות . הוא הרגיז לא רק את הבריטים. הקריקטורות של נבון, בניגוד לאלה של ימינו, גרמו לאיומים של קוראים רבים ולטלפונים ומכתבים נזעמים, שהם יפסיקו את חתימתם על העיתון. במקרה אחד פרסם נבון קריקטורה שמתחה ביקורת על חוסר הנימוס של נהגי "דן". למחרת הפיצו עשרות נהגי "דן" את המערכת במכתבים, שבהם הצהירו על הפסקת חתימתם לעתון. על אף שהקריקטורות של נבון דנו באירועי היום, כמה מהן נותרו מוצלחות ומרגשות גם היום, למשל קריקטורה של הרודן הסובייטי סטלין עומד בבית קברות בין מצבות חבריו שהוצאו להורג בפקודותיו ומרים כוסית: "לחיים ! יחיו מחוללי המהפכה". | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |