|
|||||
|
מד''ב ופנטסיה מקוריים בישראל - סקירה עדכנית
אלי אשד |
|||||
|
|
|||||
| לרגל שבוע הספר שהסתיים לא מזמן, ופרס גפן העומד בפתח, מביא לכם אלי אשד סקירה על ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה המקורית בישראל במהלך השנה וחצי האחרונות. | |||||
| השנים האחרונות היו שנים של משבר כלכלי חמור שפגע קשות בתרבות הישראלית, כמו גם בדברים רבים אחרים, אולם נדמה שלמרות זאת (ואולי אפילו בגלל...) ,מצבה של ספרות המד"ב והפנטזיה המקורית מעולם לא היה טוב יותר. הספדים לסופרי מד"ב במהלך השנה האחרונה נפטרו כמה יוצרים חשובים שתרמו רבות לספרות המד"ב והפנטזיה המקורית. הסופר משה שמיר נפטר ב-2004, ולפני פטירתו פירסם פרקים מסיפור מד"ב בשם "הביקור מכוכב לכת חמה" שהופיע בכתב העת קשת החדשה מס.4 ואמור היה להיותה פתיח לרומן פילוסופי רחב יריעה. מהקטעים שפורסמו ברור ששמיר התכוון לעסוק באפשרות של קיום חיים חוץ ארציים ובביקורם בכדוה"א בעבר. אפרים קישון נפטר וספרו האחרון לפני מותו היה פנטזיה על משפט בו תובע יוסף הנגר את אלוהים בנושא הולדת ישו. אמן הקומיקס דודו גבע, שהרבה לשלב מוטיבים של מד"ב ופנטזיה ביצירתו נפטר גם הוא, ולאחרונה נפטר הסופר דן צלקה, מחבר ספרי המד"ב והפנטזיה המשובחים "המסע השלישי להאלדברן" , וספר הפנטזיה הטוב ביותר לנוער בעברית "מלחמת בני ארץ בבני שחת". הוצאות ומגזינים מדע בדיוני מקורי ממשיך להימצא בכמויות גדולות באתרים ופרויקטים שונים, כמו פרויקט "המזלות" של אתר בלי פאניקה שבו סופרים שונים כותבים סיפור פנטסטי על אחד מהמזלות. בשנת 2004 זכה רמי שלהבת בפרס גפן של אגודת המד"ב הישראלית בקטגורית הסיפור הקצר, על סיפורו "ביקורת דרקונים", אשר התפרסם קודם בגיליון המימד העשירי מס. 18. שלהבת מוכר יותר כמבקר, כעורך האתר "בלי פאניקה" וכמתרגם, ורק לאחרונה כמחבר. במהלך השנה הופיע גם הספר המתורגם הראשון שלו "מערות הפלדה" מאת איזק אסימוב". שלהבת גם פירסם מאמר גדול שבו סקר את המצב הנוכחי של כתיבת מד"ב ופנטזיה מקורית, בגיליון מס. 23 של מגזין "המימד העשירי". הוא הגיע למסקנה, הלא מפתיעה כל כך, שכתיבת מד"ב ופנטזיה אינה יכולה להצליח כיום בישראל מסיבות כלליות, אם כי קיימת כאן תרבות חובבים חזקה ומשגשגת. עם זאת, הוא מסיים עם תקווה זהירה לקולות חדשים שיושפעו מהתרבות הישראלית-עברית-יהודית. הוקם בית הוצאה חדש בשם "ינשוף" על ידי חובב המד"ב והעורך אלי הרשטיין, אשר מפרסם גם מד"ב ופנטזיה וגם ספרות באופן כללי, והתקווה היא שבהמשך הוא יפרסם גם יצירות מקוריות מהז'אנר. ההוצאה פירסמה עד כה ששה ספרים, מתוכם ארבעה ספרי מד"ב ופנטזיה. עם כל זאת, ההתפתחות החשובה ביותר במד"ב הישראלי, מאז ספטמבר 2002, היא המגזין חלומות באספמיה המוקדש כולו למדע בדיוני. העורכת היא הסופרת והמתרגמת ורד טוכטרמן, והמו"ל הוא רון יניב שכותב בעצמו סיפורי מד"ב. רוב הכותבים במגזין הנם חובבי מד"ב "כבדים" ומוכרים בפורומי המד"ב השונים, אולם כותבים חדשים מופיעים יותר ויותר. בנוסף, בגליונות האחרונים מפורסמים גם סיפורי קומיקס מד"ביים של אורי פינק, שהם מורכבים ומתוחכמים הרבה יותר מיצירתו הרגילה. אמנם, במשך כמה חודשים הוצאתו של המגזין הופסקה, אך לאחרונה יצא לאור גיליון מספר 13, שיא ישראלי למגזין של מד"ב מקורי ויש לקוות שימשיך למספר גדול מזה. ספרים מד"ב סטנדרטי ספרי מדע בדיוני ופנטזיה חשובים שפורסמו לאורך השנה ושזכו לתשומת לב רבה בידי מבקרי "הזרם המרכזי " היו: עולם הסוף, מאת אופיר טושה גפלה. הוצאת כתר 2004. ספר ראשון מאת מחבר לא ידוע עד כה שזכה לשבחים רבים מצד הביקורת בתיאורו של עולם מתים טכנולוגי . ענק ,מלכה ואמן המשחקים, מאת לאה איני. הוצאת הקיבוץ המאוחד , 2004. זה הוא ספר על עולם וירטואלי שבו הגיבור מגלה שעולמנו הוא היצירה של בורא מטורף. איני נחשבת כיום לאחת הסופרות הישראליות החשובות ביותר, וספר זה תרם עוד רבות למעמדה. הכובש והכלב, מאת יקי מנשפנרוינד. הוצאת בבל, 2004. פנטזיה היסטורית חמודה על הרפתקאותיהם של הכובש אלכסנדר הגדול והפילוסוף דיוגנס במזרח רחוק פנטסטי, אשר מבוססת על מסעותיו והרפתקאותיו של אלכסנדר בעולם הזה. ספרי מד"ב נוספים אשר אינם קשורים למצב בארץ היו מעטים ולא בולטים מבחינה ספרותית כללו את: רקויאם לרנסנס מאת שלמה שלמון, הטיסה למאדים מאת יוסף גרוסמן, מי חיבר את שון מאת ורדית איל, האדם האחרון מאת רונן אברמסון ואת "מציאות – המשחק" מאת גיא חסון. מד"ב פוליטי כרגיל, הופיעו כמה ספרים שעסקו בפוליטיקה של הסכסוך בין ישראל והערבים, נושא מרכזי בספרות העתידנית בישראל מסיבות מובנות. לא כרגיל, הופיע ספר שעסק ביחסי יהודים וערבים מהצד הערבי דווקא, זהו ספרו של העיתונאי והסופר הערבי ישראלי סייד קשוע, "ויהי בוקר". הספר מתאר את העתיד הקרוב דרך נקודת מבטם של תושבי כפר ערבי שמוצאים עצמם תחת הסגר של הצבא הישראלי. קשוע הוא מטבע הדברים אנטי ציוני אך ספריו הפכו לרבי מכר והוא זכה בפרס ראש הממשלה לספרות. ספרי מד"ב פוליטי נוספים כללו את: יש כאן מישהו, מאת גיל אילוטוביץ. הספר מתאר ישראלי שמתעורר למציאות שבה הוא ואישה פלסטינאית הם היצורים החיים היחידים. אילוטוביץ כבר כתב רומן מד"ב אחר בשם "תיקון" שבו התגלה שהעם היהודי הוא תוצר של ניסוי סודי ולא חוקי של גזע חיזרי. הקדחת השחורה ומות החילוני האחרון מאת חיים חיימוף – עוד ספר עתידני פוליטי והפעם על מערכות היחסים בין יהודים לבין עצמם. בספר היהודים החרדים משתלטים על המדינה מכוח כמותם, כל החילונים מומתים והחרדים מקימים מדינת הלכה פנטית רצחנית. הספר הנו אחד הרומנים האנטי חרדיים הקיצוניים ביותר שהופיעו עד כה והוא מבטא פחדים עמוקים מאוד בקרב שכבות שונות באוכלוסייה. פנטזיה לילי לה טיגרס, מאת אלונה קמחי. ספר פנטזיה בולט, גם בגלל מעמדה הספרותי של המחברת – הסופרת והסלבריטאית, על אישה שמסוגלת להיהפך לטיגריס בנגלי. ספר נוסף של סופרת-סלבריטאית ששילב דווקא מדע עם עלילה רומנטית היה ספרה של הגר ינאי, מכונת האינסוף של אלכס. הספר עוסק בניסיונו של מדען אובססיבי ליצור מכונה נצחית ולפתור את שאלות היקום על ידי כתיבת התיאוריה המאוחדת בפיסיקה. פנטזיות לילדים כללו את לונאריס מאת ספרה קים רויטברוינד, על נערה שמגיעה לעיר של נוסעים בזמן במימד אחר ומגלה שהיא מלכת העיר. פנטזיה בולטת יותר היתה "איננה בוחרת מלך" מאת תמר וייס, המבוססת על כמה מהסיפורים הקדומים ביותר של המיתולוגיה השומרית. פנטזיות נוספות לילדים עסקו בעיקר בנושאי הכישוף בעקבות הצלחת ספרי הארי פוטר: "ארוחה חגיגית של מכשפות" מאת משה יהלום, "לך תבין מכשפות" מאת רועי אהרוני, ו"הקוסם עם האש הסגולה" מאת דליה פנחסי, אשר מספר על ילדים הפוגשים בקוסם אשר מלמד אותם כישוף. ניתן להניח שהנושא הזה רק ייהפך לבולט יותר בספרות ילדים , לא רק בגלל הארי פוטר אלא בגלל החדירה של זרמים פגאניים וכישופיים לתודעה הציבורית ובראש ובראשונה של בני נוער. קומיקס במהלך שנת 2004 פורסם המגזין הראשון המוקדש כולו לקומיקס מקורי, מגזין "זבנג" של אורי פינק המוקד ברובו לסדרת הקומיקס המפורסמת של פינק על חבורת תלמידי תיכון פרועים. עד כה יצאו יותר מ-12 גיליונות ממגזין זה. פיצריה קמיקזה מאת אתגר קרת ואסף חנוכה. אמן הקומיקס אסף חנוכה לקח סיפור אתגר קרת על העולם האפור והמדכא שאחרי המוות (עולם שונה מאוד מעולמו של אופיר תושה בספרו "עולם הסוף") והפך אותו לקומיקס. האמנות היתה טובה אבל לא הצליחה להסוות את חולשותיו הבולטות של הסיפור. סדרת הקומיקס "אדיר התכלת" על חבורת גיבורי על אשקלונית ממשיכה להתפרסם באופן קבוע כנגד כל הסיכויים ומשתפרת מחוברת לחוברת ככל שהיוצר שלה צובר ניסיון. ב-2004 פורסם "הגולם" – ספר היסטוריה מוקומנטרי מאת אלי אשד ואורי פינק, אודות סידרת קומיקס שמעולם לא היתה קיימת, שתיאר עולם חלופי שבו ישראל היא מעצמת קומיקס ואת תולדות סדרת הקומיקס החשובה ביותר בה – עלילות שני גיבורי על, הגולם ולילית. סדרת הקומיקס הבדיונית היא כעת אמיתית מאוד וכמה חודשים לאחר צאתו של אור של הספר החלה להופיע באתר ויינט באנגלית מידי יום ביומו ומתארת את הרפתקאות הגולם ולילית במאבק כנגד אויבי ישראל ובמסעות בזמן. קולנוע סרט הפנטזיה החשוב היחיד שנוצר בשנים האחרונות בקולנוע הישראלי היה סרטו של אסי דיין "הבשורה על פי אלוהים" סרט שתיאר את האלוהים כישראלי ממוצע ומשועמם המבלה את מיטב זמנו בצפייה משועממת בטלוויזיה. הסרט זכה בצדק לביקורות קשות ביותר. מחוץ לקולנוע החילוני הממוסד נוצר ז'אנר סרטי פנטזיה חדשים – קולנוע אימה חרדי, אשר מאיים להיהפך לתעשייה מובילה בישראל שבה לא היו עד כה סירטי פנטזיה ואימה. תעשיית הסרטים החרדית הפכה לכוח שוקק מאוד בתחום הקולנוע הישראלי אם כי היא כמעט בלתי ידועה למי שאינם חבריה. מבחינות רבות אפשר להשוותה לתעשיית סרטי ה"בי" בעלי התקציב האפסי בארה"ב בשנות השישים והשבעים. אחד הבמאים הבולטים בתעשיית הסרטים החרדית, ניסים ורטה, יצר סרט אימה חרדי המבוסס רעיונית על הסרט "החוש השישי ", אבל שונה ממנו מאוד. יש סיבה טובה לחשוב שסרטים בנושאים על טבעיים יהפכו ללחם חוקה של תעשיית הסרטים החרדית, עם נושאים כמו דיבוקים וגלמים. עורכת הכתבה: לולה בראון | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |