|
|||||
|
הטוב שבכל העולמות - ביקורת ספר
אייל הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| 'אזרח הגלקסיה' מאת רוברט היינלין, עברית טל וייס, הוצאת 'אודיסאה', 305ע'. | |||||
| זה עמד להיות עוד יום בו ת'ורבי מקבל אדון חדש. עוד אדון שיכה אותו, יתעלל בו, ינצל אותו, ולבסוף ימכור אותו הלאה. הוא נדחף לבמת המכירה מיד לאחר שנסתיימה מכירתה של עוד נערה. הכול היה מוכר וידוע לו. עד שהבין שנמכר לקבצן עני וחסר רגל. אולי סוף, סוף יוכל להימלט? הספר 'אזרח הגלקסיה', פרי עטו של רוברט היינלין, מתחלק, כמו כל דבר בצבא, לשלושה חלקים עיקריים. גאולה, משפחה וגילוי עצמי. הספר מספר את סיפור חייו של ת'ורבי, ילד-עבד שמוצא את עצמו נמכר לאדון לא שיגרתי, בזלים הקבצן הנכה, ואת התמורות המתחוללות בחייו כתוצאה מכך. הכול מתחיל בעתיד הרחוק. בני האדם התפרשו ויישבו כמעט כל פינה בגלקסיה. הגזע האנושי הסתגל באופן פרטני לכל פלנטה אותה יישב, וכך נוצרו עשרות תת-גזעים אנושיים בעלי תכונות גופניות שונות. כדור הארץ וילידיו, בני האדם המקוריים, הפכו למיתוס, מיתוס ה'ארץ' הישנה. על המושבות שולטת ההגמוניה, אשר בהתאם למיתוס, בסיסה ב'ארץ'. המושבות הכפופות להגמוניה נהנות מחיים שלווים נטולי אלימות או עבדות. 'נשיאות הסרגון' של תשעת העולמות, שבסיסה בג'אבאל, היא ארגון של פלנטות שפרשו מן ההגמוניה. אימפריה זו משגשגת בדיוק על אותם דברים שתושבי ההגמוניה חושבים שחלפו מן העולם - אלימות, ניצול ועבדות.לתוך התפאורה הזו מוצג ת'ורבי. הוא עומד למכירה כעבד, כנתח בשר באטליז, אבל רזונו וחולשתו הופכים אותו לסחורה לא רצויה. בסופו של דבר הוא נמכר לבזלים, קבצן נכה, חסר רגל, אשר מכניס אותו לביתו ומטפל בו. בהתחלה מנסה ת'ורבי לברוח, אבל לבסוף מבין כי זו עשויה להיות גאולתו. בזלים מחנך אותו ונוהג בו כבן. עם הזמן מבין ת'ורבי שאביו המאמץ הוא קצת יותר מקבצן רגיל. הוא מתחיל לשלוח אותו להעביר הודעות ולרשום מועדי נחיתות של ספינות עד שיום אחד לוקח בזלים את ת'ורבי ומסביר לו כי במידה ויקרה לו משהו, על ת'ורבי להעביר הודעה לאחד משלושה קברניטי ספינות. ההודעה היא בשפה שת'ורבי אינו מבין, ובזלים משתמש בהיפנוזה כדי להשתיל אותה במוחו של ת'ורבי. הספר עצמו, בדומה ל'לוחמי החלל' שנכתב שנתיים אחריו, כתוב בצורה קולחת ומעניינת, ומסוגל לרתק את הקורא לאורך זמן רב. התיאורים בספר מפורטים במידה ומספקים לקורא אפשרות להבין בבהירות את הסביבה, וזאת מבלי להעמיס אליו פרטים המונעים ממנו להשלים את התמונה בדמיונו. היינלין, הידוע בהשקפת עולמו הפשיסטית משהו, מציג בספר מעין השוואה בין שלוש התרבויות העיקריות המרכיבות את עולמינו. בחלקו הראשון של הספר מוצגת תרבות ה'סרגון'. זוהי תרבות המבוססת על עבדות ודיקטטורה מושחתת, השולטת בנתיניה ביד ברזל ובכוח הפחד שהיא מטילה עליהם. בתרבות זו, ניצול מיני, עבדות ילדים, ו'קיצור' המתנגדים לשלטון, הם מעשים מקובלים. קבצנות, זנות וגניבה הם מקצועות 'מכובדים'. בחלק השני מציג היינלין את החברה הקומוניסטית האוטופית, בדמות הסוחרים החופשיים. הרעיון, כפי שמציג אותו היינלין, הוא של חברה, שלכל פרט בתוכה תפקיד מוגדר וקריטי לקיומה של החברה. כלל הפרטים בחברה מאפשרים את קיומה והחברה בתמורה מקיימת את הפרטים שבה - מעין חתירה משותפת של כולם לטובת עצמם. כל אחד נותן את חלקו בהתאם לתפקידו, ומקבל 'הטבות' או 'תנאי מחייה' בתאם לתרומתו לחברה, אפילו הקברניט והקצינה הראשית - הנהנים מהתנאים והתקרובות הטובים ביותר, נדרשים בתמורה לאחריות הגדולה לשלומם ורווחתם של כל אנשי הקהילה. בסופו של דבר כל הצלחה היא שלהם כפי שכל כשלון הינו בעטיים. בחלק השלישי מוצג הקפיטליזם המערבי במערומיו - החברה המוכרת לנו כישראלים, החברה הדמוקרטית ה'נאורה' של ימינו. זוהי למעשה חברה המתקיימת אך ורק כי לפרטים שלה יש אינטרס לקיים אותה. כל אחד עובד במטרה לקדם את עצמו וכולם שומרים על המסגרת המוסרית המוגדרת כדי שיוכלו לשמור על מקומם היחסי בחברה. זוהי חברה שבמקום אלימות משתמשת בעורכי דין, ואילו שבסופו של דבר בוחרים באלימות, מוקעים מהחברה. חברה שבה עבדות וניצול הם פשעים כה חמורים עד שברור מאליו שאין הם קיימים יותר, בשום מקום. חברה בה מלבד עצמך והבודדים הקרובים עליך, כל השאר הם טרף מזדמן - גם דודך, סבתך והיועץ הקרוב ביותר של אביך. כל זאת בתנאי שתציית, כמובן, לקוד המוסרי ה'נעלה' של החברה, תכיר בעובדה שאלימות פיסית אסורה בתכלית, אך כל השיטות האחרות כשרות. בניגוד ל'לוחמי החלל', הצליח היינלין להציג כאן את רעיונותיו כשהם מוטמעים בצורה טובה בעלילת הסיפור, וזאת מבלי להיסחף בתיאורים ארוכים מדי ומבלי לאבד את עומק ושטף הכתיבה בזכותם התפרסם. החיסרון היחיד אך המאוד משמעותי של הספר הוא דווקא סופו, סוף שבהעדר ביטוי אחר, פשוט שומט את הסיפור מתחת לרגליו של הקורא, כל זאת בדיוק כשהעלילה מתחילה להתרומם לכיוון של שיא חדש. בסך הכל ספר מוצלח, מעניין, מרתק, וקולח. שווה קריאה, למרות הסיום הפתאומי. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |