|
|||||
|
אוהבים אותך וויידר – ביקורת ותפילת אשכבה
דוד אבן |
|||||
|
|
|||||
| קשה להכעיס את דוד אבן. אדם שקול והגיוני שברוב ימות השנה מצליח לרסן את הדחף. אבל משהו בפרק השלישי והמסכם של "מלחמת הכוכבים", פשוט "עשה לו את זה". | |||||
| 'מלחמת הכוכבים פרק 3 – נקמת הסית' - Star Wars: Episode III - Revenge of the Sith תסריט/ בימוי/ הפקה: ג'ורג' לוקאס הפקה: ריק מקאלום צילום: דיוויד טאטרסל מוסיקה: ג'ון וויליאמס שחקנים: היידן כריסטיאנסן (אנאקין סקייווקר) יואן מגרגור (אובי ואן קנובי) נטלי פורטמן (פאדמה) איאן מקדיארמיד (צ'אנסלור פלפטין) סמואל ל. ג'קסון (מייס ווינדו) ג'ימי סמית' (סנטור בייל אורגנה) כריסטופר לי (קאונט דוקו) פרנק אוז (קולו של יודה) ארה"ב 2005 אורך הסרט : 140 דקות הרשו לי לפתוח את הביקורת הזו בטון אישי משהו, או כפי שהיה שלמה ניצן נוהג לומר בפינת ההומור המיתולוגית שלו בימי שישי בערוץ הראשון: נוווווו.......... ראשית לאחר האזהרה החמורה שפורסמה כאן לפני כשבועיים, אתם לא יכולים לומר "למה לא אמרו לנו" אבל האמת ניתנת להיאמר ש"נקמת הסית'" מצליח להתעלות על החששות הגרועים ביותר. זהו ללא ספק הגרוע בסרטי הסדרה, רע אפילו יותר ממפח הנפש שגרם לכולנו לוקאס עם "אימת הפאנטום" האיום על שמו מעורר הפלצות, ובודאי גרוע מ"מתקפת המשובטים" שהחל לגלות סימני חיים קלושים. לכל מי שנדמה שיש הפתעות בסרט הזה הרי שאין. וכאן גם נוסיף אזהרת ספויילרים לכל אלו מכם שלא יודעים שאנקין הוא דארת' וויידר. הביקורת שלפניכם מכילה ספוילרים. לא ברור היכן להתחיל. האם בבימוי החובבני של במאי המתיימר לביים סרטים זה שלושים שנה אך אינו מסוגל להעמיד סצנת דיאלוג אחת אמינה שאינה מערבת את המילים "הכוח" או "יש לי תחושה רעה בנוגע לזה"? האם בדמויות שמשטח של קרטון הוא מרחב תלת ממדי עבור רובן. או אולי בסרט שדוחס לתוכו התרחשויות ואירועים שיכולים להספיק לתריסר סרטים (עדיין בצפיפות)? או אולי בסצנת השיא בסרט (שיא קומי?) בה סופק אנקין את כפיו בכאב לאחר שעזר לקיסר המרושע להביס את אביר הג'די מייס ווינדו ואומר "מה עשיתי" ואז מרים את פניו ואומר, טוב, אם כך אז אני נשבע לך אמונים (לזכותו של לוקאס ייאמר שזהו ללא ספק המעבר הידוע-מראש המפתיע ביותר בתולדות הקולנוע). הבעיה הראשית של "נקמת הסית'" היא בדמויות ובסיפור. כל הדמויות המופיעות בסרט לרבות הגיבור הראשי הן דמויות חד ממדיות המשרתות מטרה בסיפור. אין להן קיום בפני עצמן והתוצאה הסופית היא שאין להן גם קיום אצל הצופים. דמויות לא אמיתיות גורמות בין השאר לחוסר הזדהות וחוסר מעורבות של הצופים בעלילה, ואלו מתפנים לשפוט את הצילום (המדהים), המוסיקה (הנפלאה), האפקטים (הגראנדיוזיים), ובימוי האקשן שגם הוא מעולה. אבל אם נחזור לסיפור ולדמויות הרי שאף אחת מהדמויות אינה מגלה שיש לו אבא שבעברו היה טייס קרב מהולל וגיבור מסדר הג'די. לאף דמות אין סיפור רקע המרמז על היכן היתה ומאיין באה בטרם התרחש עליה הסרט הזה. וסיפור הרקע, העובדות – אשר ברור שקרו ואינן נמצאות בסיפור – אך ברור גם כי הן המשפיעות עליו - המורכבות הזו של הדמויות אשר מילאה את סדרת מלחמת הכוכבים המקורית בכל כך הרבה תוכן ומסתורין – פשוט לא קיימת בנקמת הסית' ולצורך העניין באף אחד מפרקי הטרילוגייה המקדימה – למעט יוצא דופן אחד – הקיסר פלפטין. מיהו קווי גון ג'ין? מיהי המלכה עמידלה? מיהו יודה ומאיין הגיע? מיהו אובי וואן קנובי?, על ג'אר ג'אר בינקס אנחנו יודעים יותר פרטים מאשר על הדמויות הללו – ועליו אנחנו באמת לא רוצים לדעת. מהו בכלל מסדר הג'די הזה ומהם מקורותיו הרוחניים? הגשמיים? – אם יש לכם תשובה לשאלות הללו בודאי לא קיבלתם אותה בסרט הזה. היכן אובי וואן קנובי האניגמאטי מ (So Called) פרק 4? על מלחמות המשובטים המסתוריות בהן היה שותף, על הסודות והידע אותם אין הוא חולק עמנו הצופים וההופכים אותו לדמות מיתולוגית של ממש. היכן לוק סקייווקר המגלה את עצמו בכל פרק מחדש? על אביו שהיה לוחם ג'די מסתורי, על משפחתו שנעלמה, על שאיפתו לצאת מה"חור" בו הוא תקוע (טאטואין) ועל הגשמת החלום. היכן הנסיכה ליאה אורגאנה שלאיש עד היום לא ברור מדוע היא מכונה נסיכה? (או מדוע היא הולכת עם בייגעלך בשיער). על אביה שהיה שותפו לגורל של אובי וואן קנובי במלחמות המשובטים. היכן נעלם אותו יודה מסתורי, שכעת אנו יודעים עליו הכל – מלבד כמובן מהיכן הגיע, מה הוביל אותו למסדר, היכן נולד, מה עלה בגורל משפחתו, ועוד פרטים זניחים ובלתי חשובים. כאמור, כל זאת נכון לגבי כל אחת מהדמויות בסדרה למעט הקיסר פלפטין. אולי לוקאס מתכנן סדרה מקדימה נוספת שתספר על עליית הרפובליקה על חורבות מסדר הסית' – אחרת קשה להבין למה טרח למלא רק דמות אחת בסיפור רקע המעורר את הדמיון. על הדיאלוגים הפתטיים בין פאדמה לאנקין דומה כי אין להכביר מילים. "אני אוהב אותך" – "לא אני אוהבת אותך יותר" – "לא, לא, לא, אני אוהב יותר" וכן הלאה. ברגעים הללו אי אפשר שלא לחשוב, בסך הכל – כל מה שקורה להם מגיע להם! לטובת הסרט יש לציין כי הפעם קוצצו הדיאלוגים למינימום ההכרחי ואפילו ג'אר ג'אר בינקס המופיע בסרט פעם אחת (כן, כן, לוקאס לא למד) אומר הפעם מילה אחת וגם היא מחוץ לפריים. ידו של לוקאס על הדיאלוגים היא כה ניכרת וכה בוטה עד שאפילו הדיאלוג בין צמד הווקים בסיום הסרט נשמע פתטי ומגוחך – והמדובר בסדרה של נהמות הלקוחות ישר מפתיחת אודיסיאה בחלל 2001 או לחילופין מהיציע של אוהדי היינקיז. לוקאס בונה את המעבר לצד האפל ברמזים שנשתלים עוד בפרק 1. אנקין שהוא ילד פזיז ויהיר הופך לצעיר פזיז ויהיר לא פחות, כאשר מאחוריו עומד צילו של פלפטין הפורש עליו את חסותו. סצנת רצח הכפר של אנקין היתה יכולה להספיק. כבר אז היינו מוכנים לקבל את אנקין כאביו מולידו של וויידר. הוסיפו לזה את מותה הקרב של פאדמה הנגלה לאנקין בחלומו (כפי שהיה עם אמו המנוחה), את מאבקי הכוח בין אנקין לבין אובי וואן, את העובדה שמסדר הג'די אינו מעניק לאנקין תואר מאסטר וזאת למורת רוחו הברורה וקיבלתם תשתית נהדרת המתווה את הכיוון הנכון. אך כאן מגיע לוקאס, עם ידו העדינה על שרביט הבימוי, וכפיל השועט לחנות חרסינה הוא מנפץ הכל בסצנה אחת שמצליחה להרוס את כל המעט שכן נוצר בסרטים הקודמים. אנקין פשוט עובר לצד האפל. למה? כי ככה! כאמור, הוא יכול היה להפוך לוויידר כבר מוקדם הרבה יותר ומסיבות רבות, והקהל היה מקבל זאת אך הוא בוחר לעשות זאת דווקא לאחר שהוא מגלה את המהות האמיתית של הרוע השוכן בקרבו. והשיא של כל הפרשה, בסיום הסרט, הוא שכמו באופרת סבון טובה, הרי שהקיסר אינו יודע על הריונה של פאדמה. הוא מספר לאנקין כי הוא – אנקין – הרג את פאדמה בזעמו – ובכך משלים את מעברו של אנקין אל הצד האפל, כך שבסיכומו של דבר הקיסר אינו יודע על הילדים ואנקין חושב שהוא הרג אותם, מה שמפנה את הדרך להמשך הסדרה. אבל מר לוקאס, יש לי רק שאלה קטנה אליך; למה הקיסר אינו יודע על התאומים ? יתרה מזאת איך יכול להיות שהוא לא יודע? ואם הוא כן יודע, מדוע נתן להם לחיות? את זה שאבירי הג'די הם כל יכולים, יודעי כל, אבל עם זאת מצליחים להיות חבורת הפתיים הגדולה בגלקסייה את זה כבר הבנו בפרק 1 שהצליח להרוס במחי יד אחת מיתולוגייה שנבנתה בשלושה סרטים. אבל הקיסר? הוא הרי באמת יודע הכל על מה שמתרחש שם – סביר להניח אפילו יותר מלוקאס. הוא הרי יודע הכל על אנקין. הוא יודע על נישואיו לפאדמה למרות שאלו נשמרו בסוד מפני מסדר הג'די ומפני העולם כולו, הוא יודע על חולשותיו ועל חסרונותיו של כל מי שעומד מולו. הוא אפילו יודע שפאדמה עומדת למות, כפי שנרמז בסרט עוד בטרם מספר לו על כך אנקין. אז למה הוא לא יודע על התאומים? הסרט כולו תפור בתפרים גסים. יש את הסצנה שבה אנקין הופך לוויידר. יש את הסצנה בה מתה פאדמה. יש את הסצנה בה נולדים התאומים. יש את הסצנה בה מושמד מסדר הג'די. יש את הסצנה בה נלחם אובי וואן באנקין, יש את הסצנה בה הופך וויידר האיש לוויידר המסכה. יש את הסצנה בה בורחים יודה ואובי וואן מידיו של הקיסר. יש אפילו את הסצנה בה יושבת חבורה של שחקנים, ומתווה את הסיפור הכללי לשלושת הסרטים הבאים (כמובן, הם ראו אותם במהדורה המחודשת ב-1997). נראה כאילו לוקאס ישב עם רשימת הקניות הזו וחיפש כיצד ניתן לחבר הכל לסיפור אחד, בסרט אחד, שלא יעלה על שעתיים וחצי. אז כנראה שאי אפשר (אם לתת ללוקאס הנחות) או שלפחות לוקאס אינו יכול, בכל מקרה אם לשפוט לפי התוצאה הסופית הרי שלוקאס ממשיך במדיניות של העלאת קצב הקאטים ומהירות השוטים, הגברת מספר האפקטים וכמות האקשן, והכל כמובן על חשבון הסיפור שלמעשה כבר לא מעניין אף אחד – ובצדק!, למה שיעניין אותנו סיפור שאת סופו אנו יודעים כבר למעלה מעשרים שנה. אך לוקאס לא מסתפק אפילו בכך, הרי שבסרט הזה כבר ברור לחלוטין כי הגיבור הוא אנקין. אנקין משורטט כקורבן מבולבל שאינו יודע מימינו ומשמאלו, וכקורבן הרי שאי אפשר לשנוא אותו. ואם אי אפשר לשנוא אות אנקין, למה לכל הרוחות שנשנא את וויידר. למה שנפחד ממנו? הוא הרי טוב ביסודו. תחשבו על זה, לראות את מלחמת הכוכבים ולא לפחד מוויידר... ואם להוסיף חטא על פשע הרי שלמעשה בא לוקאס ומחריב בסרט הזה גם את מה שבנה בקפדנות רבה בטרילוגייה המקורית. תחשבו על זה אחרת, אם הייתם רואים את הטרילוגייה המקורית כעת, לאחר הפרק השלישי? רבותי, לראות את מלחמת הכוכבים כאשר אתה יודע מלכתחילה שוויידר הוא אביו של לוק. לראות את מלחמת הכוכבים כאשר במקום לפחד מוויידר אתה מרחם עליו, לראות את מלחמת הכוכבים כאשר אתה יודע מי זה יודה, בסצנה הנפלאה בא מכיר אותו לראשונה לוק סקיווקר, לראות את מלחמת הכוכבים כאשר אתה יודע מי זה אובי וואן ומה זה הכוח ואינך לומד על כל אלו דרך עיניו של לוק סקייווקר. ויותר מזה, לדעת ולהכיר את כל הפרצות התסריטאיות אותן הותיר לוקאס עם כישורי הרקמה הגסים שלו. מי אינו זוכר את תחושת הפליאה שליוותה את הסצנה בה לימד אובי וואן קנובי את לוק אודות הכוח. תחושת הפליאה כאשר נכנסים השניים למוס אייסלי וקנובי הזקן מניף את ידו ואומר "אתה לא צריך לראות את התעודות שלנו". תחושת התדהמה שאחזה בכולנו כאשר גילינו כי וויידר הנורא (איזה נורא – גניכט) הוא אביו מולידו של לוק או שליאה היא אחותו של לוק. כל אלו רבותי אבדו לנצח בין מערבולת היהירות של לוקאס לבין סחרחרת הכסף של הוליווד. איש לא ישוב לחוש את התחושות הללו בעת שהוא צופה בסדרת "מלחמת הכוכבים" ובכך לקח לוקאס עם הסרט הזה והוריד את הטרילוגיה המקורית ממקומה בפנתיאון של הקולנוע, אל הספסל ביציע שם שוכנת הטרילוגיה החדשה. יכול להיות שהסרט הזה הוא ספקטקל קולנועי אדיר ומרשים אך עבורי הוא מהווה את מותה של סדרת סרטים אשר נחקקה על לוח ליבי כאחת מהחוויות הקולנועיות הגדולות של ילדותי ואחת החוויות הקולנועיות הגדולות של כל הזמנים. יהי זכרה ברוך. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |