|
|
|
|
|
|
|
''ספיידר-גירל'' – הבת שמעולם לא הייתה לו...
חיליק חימוביץ' |
|||||
|
|
|||||
| מה היה קורה אילו...? מה היה קורה אילו לא הייתי מוציא רשיון נהיגה? מה היה קורה אילו הייתי מצליח לרוץ מרתון? מה היה קורה אילו הייתי שחקן קולנוע? מה היה קורה אילו הייתי גיבור על והסיפור האמיתי שלי היה משתנה לחלוטין מהקו אותו התווה כותב הסדרה עבורי? מה היה קורה אילו...? | |||||
| מסתבר שחברת הקומיקס האמריקאית "מארוול" חשבה רבות על רעיון "מה היה קורה אילו...?" ובפברואר 1977 החלה להוציא סדרה רצה חדשה באותו השם. סדרה זו לקחה אירועים שהתרחשו ביקום הקומיקס של "מארוול" ושאלה את השאלה "מה היה קורה אילו האירוע היה מתרחש אחרת מכפי שהתרחש באמת?" כבר בחוברת הראשונה בסדרה בשם : "מה היה קורה אילו ספיידרמן היה מצטרף לארבעת המופלאים?" יכולנו לראות אירוע כזה, שכמעט והתרחש. והרי כל מי שמכיר את ההיסטוריה של הגיבור טווה הקורים יודע שבתחילת דרכו הוא ניסה להצטרף למשפחת המופלאים כדי להרוויח קצת כסף מהיותו גיבור על. סיפורים נוספים בסדרה כללו את "מה היה קורה אילו קפטן אמריקה היה נבחר לנשיאות ארה"ב?" שוב, אירוע שכמעט והתרחש בסדרת הקומיקס של הגיבור נושא המגן. בתקופה ההיא דחה הקפטן הצעה ממפלגה עצמאית לרוץ בראשה לנשיאות ארה"ב אי שם בשנות ה – 80. "מה היה קורה אילו הנוקמים לא היו מביסים את קורוואק?" כאשר אותו קורוואק, הוא רשע של מהמאה ה – 30. רשע שכל רצונו לשלוט בעולם ובאותה תקופה חבורת "הנוקמים" (The Avengers) הביסה אותו. ישנן עוד דוגמאות רבות לסיפורים שמעולם לא התרחשו אך לא נפרט יותר מכך. הסדרה הראשונה הסתיימה לאחר 47 גיליונות. ביולי 1989 החליטו בחברת "מארוול" כי השוק מוכן לסדרה נוספת שתענה בכל גיליון את השאלה "מה היה קורה אילו...?" והחלה להוציא את הכרך השני (Vol. 2) של סדרה זו. הסדרה רצה למשך 114 גיליונות כאשר במסגרתה יצאה חוברת מספר 105 שעסקה בשאלה : "מה היה קורה אילו פיטר ומארי ג'יין פארקר היו זוכים לגדל את התינוקת שנולדה להם?" השאלה עלתה מכיוון שבחוברת מספר 418 בסדרת "ספיידרמן המדהים" (Amazing Spider-Man ), לאחר סיום "סאגת המשובטים" (Clone Saga), הבהיל פיטר פארקר את מארי ג'יין, אשתו, אז בהריון מתקדם, לבית החולים ושם נאמר להם על ידי הרופאים כי התינוקת נפטרה בטרם עת. מאז כבר התברר כי יתכן שהתינוקת לא נפטרה בבית החולים אלא נעלמה (ויש אומרים – נחטפה על ידי נורמן אוסבורן "הגובלין הירוק") ומקום המצאה לא נודע עד עצם הים הזה. חוברת מספר 105 בסדרת "מה היה קורה אילו..." שיצאה בפברואר 1998 זכתה לפופולאריות גדולה מאוד. הסיפור הלהיב את דמיונם של הקוראים עד כדי כך שהיא גרמה לראשי חברת "מארוול" בכלל וטום דה-פלקו, כותב הסיפור והעורך הראשי של מארוול באותה התקופה בפרט, לנסות "משהוא" חדש. אותו "משהוא" היה בעצם קו סדרות קומיקס חדשות שזכה לשם "מארוול קומיקס 2" (או MC2). קו סדרות זה היווה, בעצם, יקום חלופי לזה הקיים בהמשכיות הקומיקס של "מארוול" אי שם בעתיד הלא רחוק בעוד כ – 15 שנה והלאה. יקום הקומיקס של "מארוול קומיקס 2" כלל את הסדרות הבאות : "הנוקמים – הדור הבא" (Avengers Next) שהציג את קורותיהם והרפתקאותיהם של הדור הבא של קבוצת הנוקמים. "ג'אגורנאוט הבן" (J2) שהציגה את בנו של אחד מהרשעים המוכרים ביקום הקומיקס של "מארוול" שהחליט, בניגוד למעשיו של אביו, להפוך לגיבור על. "חמשת המופלאים" (Fantastic Five) ובה גלגולה החדש של משפחת גיבורי העל של "מארוול" בעתיד הלא רחוק. "דבר פראי" (Wild Thing) – בתו של המוטנט החייתי בעל שלד האדמנטיום שגדלה והחליטה להמשיך את דרכו של אביה. ואחרונה חביבה, שהיוותה בעצם את אבן היסוד של קו סדרות אלו, "ספיידר-גירל" (Spider-Girl) שאת קורותיה נפרט בהמשך. במסגרת קו סדרות זה התרחשו סיפורים מקבילים שנשזרו אלו באלו כאשר לעיתים קרובות, בדומה למתרחש בסדרות ה"רגילות" בחברה, התארחו גיבורים מסדרה אחת באחרת ולהפך. פופולאריות הסדרות דעכה לאיטה עד שאט-אט בוטלו כל סדרות קו זה כאשר היחידה שנותרה וממשיכה לרוץ עד היום הינה "ספיידר-גירל". סדרת "ספיידר-גירל" מביאה את סיפורה של מיי "מיידי" (שם חיבה אותו קיבלה מחבריה לכיתה) פארקר, ביתו של העיתונאי, המורה ונכון להיום השוטר, פיטר פארקר ושל הדוגמנית-שחקנית לשעבר מאריי ג'יין פארקר. פיטר, שאיבד את רגלו בקרב האחרון מול ה"גובלין הירוק" ומאז הפסיק את תפקידו כ"ספיידרמן", מנסה בכל כוחו להסתיר את עברו מבתו היחידה. מארי ג'יין בטוחה לאורך השנים כי יכולות העכביש של בעלה עברו בתורשה לבתם אך מקווה שהם לא יתפתחו ויוותרו רדומים. בהיותה בת 15, השתתפה מיי, כהרגלה באותם הימים, במשחק כדורסל בבית סיפרה וביצעה מהלך שהתאפשר לה רק הודות לכוחות העכביש ששוכנים בגופה. במשחק נכחו גם פיטר ומארי ג'יין שהבינו שאת הנעשה אין להשיב וכי כעת עליהם לספר לביתם את כל הסיפור. באותם ימים מנסה נורמי אוסבורן, נכדו של ה"גובלין" המקורי לתקוף את משפחת פארקר כדי להחזיר את כבוד משפחתו האבוד. מיי מוצאת את אחת מתחפושותיו הישנות של אביה ויחד עם זוג יורי קורים עתיקים היא יוצאת להלחם ב"גובלין" החדש. מרגע זה ואילך מסתירה מיי את התנהלותה כ"ספיידר-גירל" מהוריה שלבסוף מגלים ותומכים חלקית במעשיה. יכולות העל של מיי "מיידי" פארקר, כוללות בין היתר את : "חוש העכביש" (Spider Sense) – אותו חוש שירשה מאביה המזהיר אותה מפני סכנה - שנייה לפני שהיא מתרחשת. מיי מתארת רגש זה כ"דיגדוג" בחלק האחורי של ראשה, אליו לקח לה זמן מה להתרגל. "כוח העכביש" (Spider Strength) - שוב, בדומה לאביה, למיי יש את הכוח הפרופורציונאלי של עכביש כמו היכולת לשאת משאות הכבדים פי כמה ממשקל גופה וכו'. "גמישות" –מיי היא אתלטית ברמה גבוה ביותר ולכן יכולות העכביש שלה רק מגבירות יכולת זו, עוד מעבר לזו של אביה. "חילוף חומרים יעיל" – תודות לדם הרדיואקטיבי הזורם בעורקיה, כל מבנה הרקמות שלה, החל מעצמות ועד למערכות העצבים, מוגבר ומחוזק, הרבה מעבר לזה של אדם רגיל. "הדבקות ודחייה" – בדומה לאביה מיי יכולה להדבק למשטחים ישרים, מאונכים ומאוזנים, אך בניגוד לאביה היא יכולה גם לדחות עצמים ובאופן זה להטיל למרחקים ארוכים עצמים או אנשים בהם היא נוגעת בכפות ידיה או רגליה. "רפלקסים" – התגובות הפיזיולוגיות של מיי נמצאות ברמה של פי 7.5 מרמתו של האדם הממוצע. "תחפושת וטווי קורים" – התחפושת הראשונה של מיי הייתה אחת מהתחפושות הישנות של אביה שעברה "שיפוץ" קל כדי להתאים למידותיה. גם טווי הקורים הינם אותם טווים מקוריים ומוכרים בשדרוג קל לחיים המודרניים. בחוברות האחרונות בסדרה החליפה "ספיידר-גירל" את התחפושת המוכרת באחת שחורה (לא סימביוט - פשוט חליפה שחורה) כאשר היא עדיין מחליפה בין השתיים. טום דה-פלקו, יוצר וכותב סדרת "ספיידר-גירל" אמר פעם כי : "למרות שפיטר פארקר - "ספיידרמן" המקורי, ומיי פארקר - בתו - הלו היא "ספיידר-גירל" דומים מאוד ביכולות העל שהם, המניע שלהם שונה לחלוטין. פיטר למד כי כאשר הוא נכשל בעבודתו כגיבור אנשים נהרגים – זהו מניע שנוצר מאשמה גדולה. מיי למדה בדיוק את ההפך. היא למדה שכאשר היא מצליחה בתפקידה כגיבורה, אנשים ניצלים וממשיכים את חייהם – היא מונעת על ידי אחריות לחבריה, משפחתה והאיש הפשוט ברחוב." מתחילת דרכה עמדה הסדרה בפני סכנת ביטול פעם אחר פעם ובכל פעם מחדש חזרה לרוץ. נכון להיום זו הסדרה הרצה הארוכה ביותר בסדרות של "מארוול" המציגה גיבורה נשית ראשית. הסדרה מוגדרת כ"סדרה שאף אחד לא מצליח לבטל" וזאת בזכות לקהל מעריצים אדוק וגדל המצליח בכל פעם מחדש להחתים קוראים על עצומות, לשלוח מכתבים ומה לא – רק כדי שהסדרה תמשיך לרוץ. נכון להיום אישר כותב הסדרה טום דה-פלקו כי אושרה הרצתה של הסדרה עד לחוברת ה – 100 לפחות. בשנה האחרונה זכתה הסדרה לעדנה מחודשת כאשר נכללה בסדרת ה"אוגדנים המוקטנים" של "מארוול" במסגרת קו סדרות הילדים והנוער שלה -"מארוול אייג". כל אוגדן מכיל 5 עד 6 חוברות רצות, במחיר זול יחסית של כ – 8 דולר לאוגדן ומאפשר לקוראים שאינם מכירים את הסדרה להשלים פערים ולקרוא אותה מתחילתה. נכון להיום יוצא האוגדן השלישי המכיל את חוברת 12 עד 16 בסדרה. בקיצור – כל קורא קומיקס שקרא אי פעם בחייו אחת מסדרות "ספיידרמן" צריך לקחת לידיו חוברת בסדרה וליהנות. "ספיידר-גירל" היא אומנם אינה "ספיידרמן" אך זוהי דמות צעירה, חוצפנית ומשעשעת המזכירה רבות את הסיפורים המקוריים והמיתולוגיים מתחילת דרכו של הגיבור טווה הקורים. קנו, קראו ובכך גם תוכלו לתמוך בסדרה שממש אין צורך לבטל... | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |