|
|||||
|
החזון מאחורי 'טראנסמטרופולטין'
זיו קיטרו |
|||||
|
|
|||||
| טראנסמטרופולטין היא סדרת קומיקס שיצר וורן אליס אשר במרכזה עומד ספיידר ג'רוסלם, עיתונאי אשר אינו מתפשר על חובתו העליונה – דיווח האמת. | |||||
| הצלחתו של ספיידר הביאה אותו להימלט אל ההרים, רחוק מהמגע האנושי, מהעיניים המעריצות ומהטירוף שחייו הפכו להיות. שם, מוקף מלכודות אדם, שעיר ומסריח, מקבל העיתונאי שיחה אשר מכריחה אותו לשוב אל העיר אותה הוא מתעב ולה הוא זקוק כל כך. החזרה הזו מעמידה אותו למבחן הגדול ביותר איתו התמודד אי פעם. זו אינה סקירה על הקומיקס. זהו מאמר המתרכז באחד הקונספטים המרכזיים המככבים בסדרת הקומיקס הזו – הטראנס אנושיות. הטראנס אנושיות הינה תנועה אינטלקטואלית אדירה אליה נמנים סופרים, פילוסופים, רופאים, חוקרי גנום, ציירים, עיתונאים ובאותה מידה אנשי תרבות הפירסינג והמודיפיקציות הגופניות. מטרת התנועה? הבאת האדם אל השלב האבולוציוני הבא, אל המקום והרגע בו האדם יהפוך לברייה חופשית מכל כבלי ההווה, ברייה אשר יש לה שליטה מלאה בגורלה והיכולת להוציא לפועל כל החלטה. מטרת הטראנס אנושיות היא תמיכה בהתקדמות טכנולוגית שתשחרר את האדם מכלא הגוף ותעזור לו להתעלות ולהפוך לבן אלמוות במלוא מובן המילה. הטראנס אנושיים מאמינים בזמן בו ניתן יהיה להעתיק את המודעות האנושית אל תוך שבב מחשב, בו כל אדם יוכל לבחור לו גוף שיותאם לצרכים שלו ולהחליף את הגוף הזה על בסיס יומי אם יהיה בכך צורך. הטראנס אנושיות מדבר על גמישות מוחלטת ומתוך החופש הזה, הגעה לשלווה פנימית וחיצונית שתגרום לכך שהעולם כולו יהיה ממוקד פחות במלחמה ובמאבק הישרדות ויותר בפיתוח אישי. אלא שטרנסמטרופולטין מציגה חזון שונה מאוד מזה בו מאמינים הטראנס אנושיים. הסביבה העתידנית של ספיידר ג'רוסלם היא הסביבה המושלמת אליה נוהים הטראנס אנושיים. אנשים המצליבים את ה - DNA שלהם עם DNA חייזרי כדי ליצור גוף בן כלאיים שהוא גם אופנתי וגם בעל הצהרה פוליטית. בכל בית יש מכשיר המסוגל ליצור כל דבר - מאוכל ועד פריטי לבוש וכל זאת ממחזור כל חומר אחר. בני אדם מעתיקים את תודעתם אל שבב מחשב ונולדים מחדש בדמות של ענן המורכב מננו- רובוטים ובשמורות אדירות חיים בני אדם שמאסו בעולם העתיד והזריקו את גופם ותודעתם לתקופות אחרות בהיסטוריה האנושית. כל אלו שהוקפאו בשל מחלות חשוכות מרפא במאה ה 20 התעוררו, תוקנו וקיבלו גוף חדש, צעיר ובריא. לכאורה גם עדן עלי אדמות. אלא שהדברים אינם כפי שהם נראים. בני האדם אינם משתנים. החזון האוטופי של גזע אחד החי למען פיתוח הנפש והמוח מפנה את המקום לתרבות אשר מתרכזת בסיפוק הצרכים המיניים דרך סטיות שעד כה לא היו אפשריות. מחלות חדשות ונוראיות יותר נוצרות מתוך ההתפתחות והתרופות, כמו היום, נותרות בידיהם של בעלי הממון. המכשיר המופלא שיכול לפתור בעיות רעב משמש בעיקר ליצירת מאכלים אקזוטיים כמו עיני כלבי ים ועוד תענוגות בשרים אסורות. האנשים המתעוררים לאחר הקפאה מוצאים את עצמם בעולם נוראי וקשה בלי יכולת להתמודד איתו ומשתגעים. התרפיה הגנטית מצאה תרופה לסרטן, דבר הגורם לאנשים לעשן אף יותר ולהדביק מדבקה על הזרוע שמתקנת באופן מיידי על נזק. וורן אליס לא מאמין ברוח האנושית ולא מאמין בחזון הטראנס אנושי. הוא טוען שבני האדם הם זבלים שיישארו כאלו וכל טכנולוגיה אשר תינתן להם תשרת רק את הצורך הילדותי של האיד, כפי שכינה אותו פרויד, לספק את עצמו. כיצד כן ניתן לעשות שינוי? רק על ידי חתירה לאמת. את החתירה הזו מייצג וורן בעזרת בן דמותו המרושע למראה והאכזרי בהתנהגותו – ספיידר ג'רוסלם. ג'רוסלם מדווח על העולם כפי שהוא רואה אותו. הוא אוהב את העיר ואת האנשים ומחליט, בצורה לא מודעת אולי, להציל אותם מידי עצמם. לגרור אותם מתוך הבור העמוק והמבחיל בו הם נמצאים אל האור. לסחוב אותם בועטים, מקללים ויורקים על האספלט החם והמחוספס עד שכל המעטפת שעליהם תתפורר ולא יוותר דבר פרט לגרעין האנושי הנקי. אותו גרעין שלו יש סיכוי אמיתי ליצור משהו, להגשים את הפוטנציאל שהטראנס אנושיים מחפשים כל כך. האמת ולא הטכנולוגיה היא שתהפוך את האדם לחסר מגבלות וספיידר מוכן למות למען האמת. מופלא הדבר בעיני רבים, שדווקא קומיקס, צורת אומנות שרבים עדיין רואים בה נחותה ומתאימה לילדים היא זו המתמודדת עם נושאים קשים מאוד בצורה ישירה כל כך. 'וי פור ונדטה' של אלן מור מציגה חזון אפל וקשה מאוד של בריטניה פשיסטית, 'עכבר' (MAUS) מציג את השואה כפי שאף יצירה ספרותית לא עשתה מעולם, קומיקסים עצמאיים רבים התמודדו עם שאלות של גזענות והומוסקסואליות עוד בתקופה בה היו נושאים אלו טאבו. דווקא האנונימיות של הקומיקס היא המאפשרת לו להתמודד עם הנושאים הללו בלי לחשוש. בזכות 'חוסר העניין' הציבורי שיש לאנשים בקומיקס יכולים יוצרים לספר סיפורים שבכל מדיום אחר היו סופגים ביקורות רצחניות. כאלה שהיו שולחות את היצירה להיקבר עמוק תחת ערימות של בירוקרטיה עד שהרלוונטיות שלה הייתה מתאדה. כמו היצירות הגדולות של שנות ה 80, טראנסמטרופולטין היא היצירה הספרותית הראשונה המתמודדת שוב עם נושא בעל חשיבות אדירה. אלא שהפעם היא נוגעת בנושא שעדיין לא עומד בראש החדשות, אלא נמצא בשוליים ועושה את דרכו באיטיות ובבטחה אל המודעות החברתית. דוגמה נוספת לביקורת שיש, לוורן אליס לפחות, על הקדמה הטכנולוגית ועל הזוועות שהיא יכולה ליצור ניתן לראות בחוברת הקומיקס 'אנג'ל סטומפ פיוטור', שמציגה חזון עתידני אפוקליפטי ששוב נוגע בתחום הטראנס אנושיות. באחת הסצנות היותר מצמררות בקומיקס, נתקלת הגיבורה בגבר המספר על שינויים שעברו על חברתו לחיים. שינויים שהפכו אותה ליצור, אשר קשה להתמודד איתו, בגלל שהשינוי שהיא הביאה על עצמה הרחיק אותה מהאנושי והנתפס אל הגרוטסקי. טראנסמטרופולטין הוא קומיקס אינטלקטואלי העושה שימוש באלימות, בהתבטאויות מילוליות קשות, בהומור שנע בין השנון והמרושע, לנמוך והמתועב והכל כדי להציג את הטבע האנושי על כל גווניו. כוחו של הקומיקס הוא בהצגת האמת דרך מסננים המדגישים את הצדדים הנעימים פחות כדי לרומם את הצדדים הנעלים יותר. הסיפור עוסק במניפולציות פוליטיות, בקורבנות ציניים הנעשים כדי להשיג מטרות, בדרך בה אנשים משתמשים במוות כדי לקדם מטרות אנוכיות. הוא חושף את הלב הפועם מתחת למעטה הדמוי אנושי, שרבים לובשים מידי בוקר כדי להשתלב בחברה והוא לא חושש לומר דברים שבמקומות אחרים משתדלים אף לא לחשוב. בקו זמן אחר, טראנסמטרופולטין יכול היה להפוך לספר נבואות אפוקליפטי ולמשוך אליו מאמינים. לשמחתנו, בקו הזמן שלנו, הסדרה היא לא יותר מסיפור נוקב ורב עוצמה שיכול לשמש אותנו כדי להכיר את עצמנו טוב יותר, או רק כדי להעביר את הזמן בכיף. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |