|
|||||
|
סוג של אקטואליה
מתן בלומנבלט |
|||||
|
|
|||||
| בודאי תהיתם לא אחת מהו הקשר בין צה"ל, אנטרפרייז, שש-בש והאינקוויזיציה הספרדית? כל התשובות בכתבה שלפניכם. | |||||
מאז התפרסמו כתבותיי האחרונות ב-ISF נשמעו מחמאות רבות, נשלחו מכתבי מעריצים והתקבלו במערכת אינספור זרי פרחים. הכל, כמובן, מאמא שלי, אבל עדיין. בצד גילויי אהבה אלה, נתקבלו גם בקבוקי נפץ, מכתבים מאיימים, אינספור תביעות משפטיות, וגם טענות. מכל טענות אלו, אין ספק שחוסר רלוונטיות של מאמריי לענייני דיומא במדינתנו, היא אחת מהן. ואכן, לפעמים אני נוטה להאריך ולכתוב רבות על דברים דמיוניים, שנוגעים למעטים, ומובנים לפחות, בעוד שנושאים אקטואליים, נותרים כענן גז רעיל שאין לו הופכין. היום, אם כן, יוצא אני לתקן את המעוות. כאן אעסוק במספר נושאים אקטואליים, ואנסה לתקן את הרושם שאינני מחובר למציאות, ובו בזמן אסיח את דעתי מהעובדה שיום שישי בערב עכשיו, וזה מה שאני עושה. אני טרקרית גאה בראשית שבוע שעבר, נשלחתי לסקר את הפגנת המחאה של מעריצי מסע בין כוכבים, ולכתוב עליה מיד ראשונה. במקום - השתכרתי, גילחתי את הראש, התעוררתי יומיים לאחר מכן, ליד פח זבל ציבורי בת"א, וכתבתי את הקטע הבא. הקטע מבוסס רבות על דמיוני הקודח, ועל תמונה אחת שראיתי של מפגין עם שלט, "אני טרקרית גאה". באחרונה נתבשרנו על ביטולה של הסדרה אנטרפרייז. ביטולה של הסדרה, האחרונה עד כה בעולם מסע בין כוכבים, גרר גל של זעם, מחאה, ואכילה כפייתית בקרב מעריצי הסדרה בארץ ובחו"ל. מעריצי הסדרה בארץ, התאספו בעשרותיהם, שלטים בידיהם, ומנגינת הפתיחה של "הדור הבא" בליבם, על מנת למחות על העוול הנורא שנעשה. עוברי אורח מבולבלים, חשו… טוב, מבולבלים, למראה הצעירים אוחזי השלטים. כמה מהם שיבחו את הנ"ל, על אמונתם ומחויבותם למטרה שהציבו לעצמם. זאת כמובן עד שהוסבר להם שמדובר במאמץ להציל סידרת מד"ב, בשלב זה הם נטשו את המקום, יורקים, מקללים קלות וצועקים "תתפשטי תתפשטי" למפגינה ארוכת שיער, שכשהסתובבה התגלתה כגבר. למראית עין, היה נדמה כי המגינים השקיעו בביסוס אווירת אבל במקום, והתלבשו בבגדים שחורים. האמת היא, שזה פשוט צבע המדים של צי הכוכבים. לאחר התחלה רגועה משהו, התחזקה ההפגנה עם הצטרפותם של קבוצת מפגיני ימין, שלדבריהם ראו כמה אנשים עם שלטים, והחליטו להצטרף. כמו כן, בשלב מסוים עיבתה את השורות קבוצת פמיניסטיות, שהתלהבו למראהו של הבחור המזוקן שהניף שלט, "אני טרקרית גאה". בהפגנה נערך פאנל רחב, על עתיד מסע בין כוכבים, בו נערך חילוף עמוק ורציני של דעות בנושא, בין כל המשתתפים. כמו כן, נערך קרב אגרופים על מנת להכריע בשאלה מי יותר שווה, ט'פול או סבן. בסוף היום, נשמעו דבריו של אדם שטען כי כעת כשפרנסתו של סקוט באקולה בסכנה, הוא נאלץ לבצע ימי מילואים בפלוגתו בגבעתי, על מנת להרוויח כסף נוסף ולפרנס את אשתו, ילדיו והדינוזאור הענק שהוא מחביא במרתף בשבעים מליון השנים האחרונות. לאחר שסיים להשמיע את דבריו, זרק הדובר את מכנסיו לעבר קהל המפגינים, וברח מהמקום בעוד שהוא שר את שיר הפתיחה של רחוב שומשום. מהנהלת סטארבייס נמסר כי נכון לעכשיו מתקיימים מגעים להחזיר את הדובר, להרצאה בכנס בפסח. איך אומרים קרוסבואו בעברית, תזכירו לי? לפני מספר ימים התפרסמה ידיעה, על פיה צה"ל הביע סלידה מסוימת מאנשים הלוקחים חלק במשחקי תפקידים. ואכן, אפשר להדביק שמות רבים לקבוצת אנשים שמתארגנת ופועלת בניצוחו של אדם אחד, תחת סט מוגדר של חוקים, לביצוע משימה שדורשת מחשבה, אסטרטגיה ומזל, תוך שהם לובשים בגדים שונים ומוזרים, ומדברים במונחים שלא מובנים לאף אחד מחוץ לקבוצה. צה"ל, כמובן, הוא השם הראשון שקופץ לראש. גישתו זו של צה"ל מפתיעה קצת היות ותיקים של צה"ל, שהיו חסויים עד לאחרונה, חושפים כי הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, היה בעצמו חובב של משחקי תפקידים. באותם תיקים נחשף כי ברק היה מקיים משחק באופן קבוע, בפורום מטכ"ל, כאשר אלופי הפיקוד היו מקבלים דמויות לוחמים, וראשי אגפים דמויות קוסמים. ברק אף הדיח פעם אלוף מתפקידו, לאחר שכשל להשיג שרביט קסום ממאורתו של הדרקון השחור. ע"פ מספר עדויות שונות, ברק היה כה מושקע במשחקי התפקידים, עד כי לפעמים כשהיה נקרא לקבל החלטה לגבי תזוזת כוחות כזו או אחרת היה מטיל קוביות מיוחדות על מנת להחליט. אך הרוחות בצה"ל, נושבות כיום בכיוון אחר. לדעתו של כותב זה, הבעייתיות שמייחס צה"ל לשחקני תפקידים, כמו גם הצעדים שננקטים בנידון, בנוסף על היותם אטומים למדי, עלולים להוות סימן מבשר רעות למה שעתיד לבוא. היום אלו שחקני תפקידים שמסומנים כבעייתיים, מחר אלה יהיו טרקים, חובבי טרי פראצ'ט, או אנשים שדארת' ויידר ודודו זר מדברים אליהם בשנתם. עוד מעט יקומו בכירים בצה"ל ויאמרו שצופי מס"ב לא מתאימים למודיעין, כי האויב תמיד יכול לשחד אותם בתמונה חתומה של פטריק סטיוארט. או שמי שראה בבילון 5, עשוי לקבל רעיונות ולהכריז על עצמו כמדינה עצמאית. או שאי אפשר לגייס מד"בניקים לחיל אוויר, כי רוני שם, והם לא רוצים חנונים לידה. בצה"ל אף הועלתה הצעה, שלשחקני משחקי תפקידים יוקם גדוד משלהם, בדומה לגדוד הנח"ל החרדי (הנח"ל הD&D?). כך, בכל בוקר, במקום זמן התפילה, יוכלו החיילים ליצור לעצמם דמויות, ובערב, במקום משחק השש-בש הנפוץ, לשחק D&D. לגדוד תהיה נשקייה מיוחדת משלו, ובמקום קסדות פלסטיק תקניות ואפוד, יחולקו לחיילים שריונות עתיקים מימי הביניים. הגדוד, כמובן, יוכפף לחיל השריון. בנוסף לכל, יקבלו החיילים במקום רובה הM-16, קרוסבואו מסורתי עתיק, או מטה עץ לבחירתם. במקום כומתות, יורשו החיילים לחבוש מגבעות, ולגדוד יוקם גם מטבח מיוחד, שיכיל – בנוסף לסט כלים בשרי וחלבי – קלחות בהן ניתן לערבב שיקויים. התוכנית עלתה באופן מטאורי בסולם האישורים בצה"ל, עד השלב בו מישהו באמת פתח את ההצעה וקרא אותה. ההצעה נגנזה לעת עתה, והיוזם אותה נמצא כעת בהסתכלות במחלקת מדעי התנהגות של צה"ל. לסיכום, חשוב לחזור ולהדגיש שסימון חובבי משחקי תפקידים, הוא צר מוחין ואף טיפשי. מכאן קצרה הדרך עד לשלב בו לא יתנו סיווג ביטחוני לאנשים שמצטטים מערכונים של מונטי פיית'ון. אנחנו לא מצפים לזה. מצד שני אף אחד גם לא ציפה לאינקוויזיציה הספרדית. אני, מורן, נשבע… ובואו נדבר עוד קצת על צה"ל. באחרונה נתבשרנו כי הרמטכ"ל הנוכחי, משה יעלון, יסיים את תפקידו בקרוב, ויוחלף ע"י סגנו, דן חלוץ. לדעתי, לקברניטי צה"ל יש הרבה מה ללמוד ולספוג מעולם המד"ב והפנטסיה. למעשה, נראה לי שצריך לשלם ל יוצרי סדרות מד"ב, שיבואו וילמדו את מפקדינו כיצד להתנהל. שיעורים מJMS, למשל, יעשו להם רק טוב. לא יהרוג את דובר צה"ל לזרוק מדי פעם איזה משפט מסתורי, שמשמעותו תתברר רק כעבור שלוש שנים, או לחזור בזמן אלף שנים, ולהפוך למנהיג דתי של גזע אחר. קצת לבלבל את האויב. בכלל, כשאנו מסתכלים על דמויות מד"ב, אי אפשר שלא לתהות (אוקיי, אם אתה אני, אי אפשר שלא לתהות) איך היו מתפקדות דמויות אלה בעולמנו, כאמור, כרמטכ"ל, לדוגמא. ז'אן לוק פיקארד, למשל, היה יכול להיות רמטכ"ל מצויין. הוא קירח כמיטב המסורת הצה"לית, מורגל בלבישת מדים, מיומן בטיפול באוכלוסיות אף יותר משונות ממה שיש לצה"ל להציע, וכמובן מלווה בצוות מעולה. על מנת לא לקפח את ח"ע 9, ניתן להביא את קפטן סיסקו, שבתור ראש אגף המודיעין, ללא ספק יוכל לנצל את קשריו הטובים עם הנביאים. את וורף ניתן לשים בראש אחד הפיקודים, בברלי תשתלב יפה כקצינת רפואה ראשית, ואפילו לווסלי אפשר למצוא איזה תפקיד במג"ב. בנאדם נוסף שצה"ל פשוט לא יכול להסתדר בלעדיו הוא ג'ק אוניל מסטארגייט. לג'ק יש נסיון רב בלוחמה, על ומחוץ לכדור הארץ. ג'ק הוכיח מעבר לכל ספק שהוא מסוגל לא רק לטפל בכל אירוע שיצוץ, לא משנה כמה מסובך וחסר סיכוי, אלא גם לסיים את עבודתו עם הפאנצ'ליין המתאים. אין ספק שהצבא צריך ללמוד הרבה מג'ק, או ההומור של כותבי סטארגייט, אם רוצים לחזור לרגע למציאות, כי עם המצב בצה"ל כיום, כנראה שההומור שלו היה מכניס את ג'ק לכלא. יש האומרים שראש הממשלה ושר הביטחון רק מחפשים להם אומר הן, שיישב יפה וישתוק. ובכן, אין לי מושג אם זה נכון, אבל לכל מקרה – גם את זה יש לנו. כולנו זוכרים את דמותו של מורן, שוכן הבר של קוורק, מח"ע 9. שבע שנים בתפקיד, ואף לא מילה אחת, אך עם זאת נוכחותו מילאה אותנו ביטחון. מי כמוהו מתאים לתפקיד? ניתן לראות שעולם המד"ב והפנטזיה מציע לנו שלל אפשרויות מתאימות ומעניינות לתפקיד הרמטכ"ל. פיקארד, אוניל ושרידן אולי לא אמיתיים, אבל לדעתי, גם עם החיסרון הזה, עדיין מובילים על שאר המועמדים לתפקיד. בהרבה. ובכן, אלו הידיעות האקטואליות החשובות לנו ביותר, שהעליתי בדעתי. וכשאני אומר לנו, אני מתכוון לי ולשני האנשים האחרים שמבינים את ההומור שלי. כמו כן, מעניין לראות כי בעוד שהמד"ב והפנטזיה נראים דווקא כמה שאמור להרחיק אותנו מתלאות היום-יום, מהעבודה המסריחה, מהעובדה שלא הייתי מצליח למצוא חברה גם עם החיישנים לטווח ארוך של האנטרפרייז, דווקא לנושאים אלה קשר עמוק וחשוב לאירועי היומיום בעולם כולו, והשפעה על חיי כולנו. או שלא, לא יודע, אני הולך לישון. בתמונה המצורפת: סמ"ר באקולה וחבר למחלקה לאחר היציאה מלבנון | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |