|
|
||||
|
הוצאות צעירות, פנטסיה נצחית
אור ביאליק |
|||||
|
|
|||||
| עם ישראל מתגאה בהיותו 'עם הספר', אך שוק הספרות הישראלי הוא שוק מצומצם וקשוח, בו מהדורה ראשונה של שלושת אלפים עותקים נחשבת ענקית ומעטים הם אנשים היכולים להתפרנס מכתיבה, על אחת כמה וכמה כתיבת פרוזה. | |||||
| זהו שוק בו ההוצאות הגדולות מתרחקות מספרים מסוימים , כי 'אין להם שוק'. תחום הסיפורת הספקולטיבית, על אף הפריחה היחסית בשנים האחרונות, רווי בספרים שכאלו. אל תוך השוק הקשוח הזה צללו לאחרונה שתי הוצאות חדשות, הרואות שוק לחלק מאותם ספרים, הן ספקולטיביים שאינם 'רשומות קצף הדרקון של קדמוני ממלכת המכשפים' והן ספרות אחרת. אלו הן הוצאת 'ינשוף' של איש העסקים אלון מרון ואלי הרשטיין והוצאת 'גרף' של רני גרף, שהחלו לפעול בחודשים האחרונים. עבור המו"לים של שתי ההוצאות הללו, היה זה חלום ישן. "הוצאה לאור היתה חלום במשך שנים של אלון מרון ושלי", מספר אלי הרשטיין. "החלום שלי בתור ילד היה להוציא ספרים, עוד לפני שידעתי איך קוראים לזה. זה חלום שנמשך לאורך שנים ותפקידים רבים בתחום ההוצאה לאור. בעצם למה לא?" "הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לעשות את זה." מספר רני גרף. "זה לקח לי כמה חודשים. היה לי מזל, באופן אישי, כי חלק די גדול של החברים שלי עובדים בתחום והם סייעו. למעשה ההוצאה התגבשה עוד לפני שהיא התגבשה, וחלק מהם עובדים איתי היום." התזמון הקרוב של פתיחת ההוצאות הוא תוצר של מקריות וגם הבחירה להקים אותן כיום, בקצה המיתון. "היתה לי הזדמנות," אומר הרשטיין. "אלון ואני נפגשנו והייתה הזדמנות. אם הייתה לי היכולת לפני חמש שנים, הייתי פותח הוצאה אז." "אין שום קשר למשק", מוסיף גרף, "זה פשוט התאים לי ולאותה נקודת זמן בחיים שלי וזה היה השיקול היחיד." מהצד שני, תזמון הוא לא המונח המדויק ביותר, אלא מגמה. בשנתיים-שלוש האחרונות תחום המד"ב והפנטסיה בארץ מתעורר. "המצב היום לא רע בכלל", אומר דידי חנוך, עורך סדרת המד"ב והפנטסיה של 'מודן'. "מאוד טוב שיש היום הוצאות חדשות. המצב הרבה יותר טוב מאשר לפני שלוש-ארבע שנים כשהיתה רק את 'אופוס'. המצב הרבה יותר טוב הן להוצאות והן לקוראים." השנים האחרונות הביאו לנו את הוצאת 'אודיסיאה' שהתמקדה, בראשיתה, באופן בלעדי בספרות ספקולטיבית, ואת כתב העת 'חלומות באספמיה' שגיליונו הבא אמור לצאת בחודש מרץ. ההיענות לספרות שכזאת מתרחב. " השוק קיבל את הספרים שלנו יפה מאוד", אומר גרף. "די הופתעתי לטובה." שתי ההוצאות מזרימות בקצב, מאז הקמתן, ספרים חדשים. בהוצאת 'גרף' כבר ראו אור '253', 'הכרונוליתים', 'מהירות החושך' ו'ההשתנות' וב'ינשוף' ראו אור 'סופת חול עומדת להגיע', תרגום חדש של 'קץ הילדות', 'קונצרט האינסוף' ובקרוב גם תרגום חדש של 'מערות הפלדה'. "פתחתי הוצאת ספרים," מתיחס הרשטיין לקצב ההוצאה. "זה שוק שאני מכיר. כשאתה פותח הוצאה אתה צריך תוכנית עבודה." "יש כבר עשרים וחמישה ספרים שנרכשו הזכויות שלהם." אומר גרף. "בניהם: 'משמר הלילה', 'משמר היום' ו'משמר הדימדומים' של לוּקִייַנִינְקוֹ, 'שנת המלחמה שלנו' של סטף סווינטון, 'בת דרקון הברזל' של מיקל סאנוויק, שיצאו בשנה-שנתיים הקרובים ועוד כמה דברים שהם לא בז'אנר." שאלה: על פי מה בחרתם את הספרים? "תערובת של היות הספר טוב", אומר הרשטיין. "לפי דעתי, אם ארצה להוציא ספר כלשהו, מכל סוג, הדבר הראשון אצלי זה ספר טוב. רובד שני הוא כלכלי. אני לא יכול להוציא ספרים שאני אוהב אבל ימכרו 200 עותקים וההוצאה תקרוס." "ספר שלא ימצא חן בעיני באופן אישי, לא יצא." אומר גרף. "בעיני ובעיני עוד כמה אנשים שאני סומך על דעתם ובנוסף ישנם גם שיקולים מסחריים. אם אני חושב שלספר מסוים יהיה סיכוי מסחרי נמוך אני לא אוציא אותיא אותו אלא אם כן אני אחשוב שיהיה לו ערך מוסף כך שאני אחשוב על לסבסד אותו עם ספרים אחרים." שאלה: מה עם ספרות מקור? "אני בהחלט רוצה ספרי מקור," אומר גרף. "יש מגעים, אבל מוקדם מדי לדבר על זה." בהוצאת 'ינשוף', המעשים מדברים. בין שלושת הספרים איתם נפתחה ההוצאה, בולט 'סופת חול עומדת להגיע' בעריכת יצחק בן-נר. אסופת סיפורי מקור המציגה עשרים ושלושה כותבים צעירים. "תשמע, יש לנו הוצאה שיש לה אידיאולוגיה", מספר הרשטיין. "עד כמה שזו מילה מגונה. אני אשמח להוציא הרבה כסף מההוצאה, אבל יש לנו מטרה, בניהם לפתח ספרות צעירה בארץ. ספרות מקור היא תחום שדי קפא על שמריו. מעט מאוד קולות מקוריים עולים היום בתחום הזה. מתוך 23 הכותבים באנתולוגיה, יש כמה שאני מקווה לשמוע מהם בהמשך. אבל בסך הכל אני דווקא יכול להגיד לך שזה ספר שתופס", הוא אומר בחיוך. "כבר יצאה אפילו הדפסה שניה. "נכון לרגע זה, 'ינשוף מקור' זה הפרויקט שדורש ממני הכי הרבה זמן ומאמץ. כשפותחים הוצאה מקבלים ים של כתבי יד שמסתובבים בשטח כבר כמה זמן ונשלחים לכל הוצאה חדשה, מתוכם צריך לסנן. אני בונה על הכותבים של 'סופת חול', ואני מקווה שהם יוציאו ספרים אצלי. מבחינתי זאת היתה השקעה בסופרים ואני שוקל פרויקטים כאלו בעתיד. הייתי מת לפרסם ספרי מד"ב מקוריים. אני יוצא בקריאה לכל כותב, אנא, שלחו לי." שאלה: מה ההמשך? "אנחנו עומדים להוציא סדרת ספרי נוער בעריכת גילי בר הילל שתיקרא ג'ירף," מספר גרף. "אבל הספרים הראשונים יצאו רק לקראת סוף השנה." "המטרה שלנו..." אומר הרשטיין. "דבר ראשון, כאמור, יש לנו את 'ינשוף מקור' שמאוד חשוב לי לטפח, את 'ינשוף קלאסיק' שאלו ספרים שאני חושב שצריכים להיות על המדף וכמו שאמרתי, - ספרים טובים." שאלה: מה הלאה? "אני חושב שספרות המקור בז'אנר בארץ בדרך הנכונה," אומר חנוך. "יש כמה סופרים מוכשרים שכרגע כותבים סיפורים קצרים ואני מקווה שחלק מהם ימשיכו לכתוב ספרים. זה שיש במות לסיפורים קצרים מאוד עודדה את השוק. חבל לי שסופר המקור הבולט שלנו כותב באנגלית. אני מקווה שאנשים, כמו אילן אשכולי, יכתבו ספרים. אני יודע שהמצב משתפר, גם בכיוון של כתבי היד שאני בוחר לא להוציא, העובדה שאני יכול לקבל כתב יד של מישהו שהוציא כבר ספר ומבין את הז'אנר, כמו גיא חסון. להבדיל מלפי ארבע שנים שקיבלתי ערמות של כתבי יד בלתי קריאים." "יצאו ספרים מתויגים ולא מתויגים, כמו שהיה תמיד. זה לא שמי שקורא את הכריכה האחורית לא יבין על מה מדובר. למרות שהחלטה כמו של רני [גרף] לא למתג היא לגיטימית לחלוטין. ההוצאות הגדולות בהחלט ימשיכו למתג מה שבא להם. אבל אי אפשר לדעת", מסכם חנוך. "אני מקווה שההוצאות החדשות יעלו ויפרחו, שהסדרה שלי במודן תפרח ושאופוס ימנו עורך." | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |