אזור לדאגה - ביקורת סדרה
ליאה

בשקט רב, כשהיא מתנחלת במשבצת הנשכחת של שבת בלילה, חדרה 'האזור המת' (החצי האפל) לישראל וכבר העבירה שתי עונות. מה באמת מעניין כל כך בעוד בחור שרואה את העתיד?

קשה לעשות מדע בדיוני ופנטסיה באמריקה בשנים האחרונות, אפילו יותר מבדרך כלל. המפיקים ובעלי הרשתות יושבים עם אצבע עצבנית על השלט ורק מחכים לרגע שהרייטינג ירד בשלוש נקודות מעבר לנקודה העשרונית כדי לבטל. כשסדרות מוצלחות כמו 'פיירפליי', 'וונדרפולס' ועוד נבעטו מהמסכים אחרי בקושי עונה, טוב לראות שסדרת כבלים קטנה, אשר כל שחקניה אלמונים ברמה כזו או אחרת, המתחילה את רוב עונותיה כשאמריקה נכנסת לקיץ, דווקא סדרה כזו מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים ולשמור שתי רגליים (ומקל) על הקרקע.

מהו סוד הקסם של 'האזור המת'? אין ספק שכאשר עלתה על המסך לפחות צופה אחד מלמל לעצמו 'רק לא עוד סדרה על אדם עם חזיונות!'. הכישרון הזה, אולי הנפוץ ביותר אצל דמויות בעולם הפנטסיה הטלוויזיוני (שאינו זר גם לקולנוע ולספרות), כיכב בשנים האחרונות בלא מעט סדרות רצות. בין אם זה אצל סייד-קיק עצבנית שאל חזיונותיה התלוו כאבים מפלחי-מוח, בלשים שהשתמשו בכישרונם כדי להציל קורבנות כאלו ואחרים למניעת פשע, מדיומים שעבדו עם המשטרה, או סתם מכשפות שניסו לגלות מי יהיו אהובם הבא. מה מייחד דווקא את ג'וני סמית', מורה לביולוגיה בקליב מילס הקטנה?

התשובה היא: שום דבר. ג'וני אינו חכם במיוחד או נאה במיוחד (להיפך, אחותי הקטנה טוענת שהמקל איתו הוא מסתובב גורם לו להיראות כמו זקן בן שמונים). לא הרואי במיוחד, לא אומלל במיוחד, לא מאושר במיוחד ולא מתוסבך במיוחד - פשוט לא במיוחד. ג'וני סמית, כשמו כן הוא, הוא הבחור הממוצע ביותר בעולם. הוא חי בעיירה כפרית קטנה והדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב הוא עדיין, ללמד. הוא מתגעגע לארוסתו לשעבר (ולבנו, אשר אינו יודע מי הוא, כפי שהוא טורח להזכיר לנו בכל פתיחה) אבל אינו מתנזר מנשים אחרות. הוא אינו מחבב את הכומר המקומי, פרדי, אבל פרדי וכל השאר מחבבים אותו מאוד, כי הוא בסך הכל בחור טוב. הוא אוהב לצפות בסיינפלד ואפילו הדרך בה קיבל את החזיונות שלו לא הגיעה באיזו התגלות שמימית או מסע אל תוך נבכי נפשו. הוא פשוט התנגש עם הטרנטה שלו במשאית חולפת וחטף מכה בראש.

ג'וני סמית' הוא כמונו. הוא אוהב כמונו, שונא כמונו, ישן עד מאוחר כמונו, טועה כמונו, מועד ונופל כמונו, חווה משברים נפשיים כמונו, צוחק מאותם דברים שאנחנו צוחקים, שונא צדדים של עצמו כמונו. כמו כולנו, הוא רק רוצה שרוב הזמן הכל יהיה בסדר ומתייאש כשהוא לא מצליח. כמו כל מי שכרגע קם מתרדמת של שש שנים וצריך להתעדכן מחדש בכל הטכנולוגיה ('נחתנו על מאדים'), הביולוגיה ('שכפלנו כבשה') והגרוע מכל, הפוליטיקה ('מי הנשיא?' 'ג'ורג' בוש.' 'שוב?!'), ג'וני שוקע בפרקים הראשונים בדיכאון קל. הוסיפו על כך את גילויו כי כל מגע אקראי באדם אחר גורם לו לדעת דברים שלא רצה על אותו אדם – עתיד או עבר – הוא הופך מסוגר ולא ממש רוצה לגעת באנשים בתחילה. התגובות שלו לכל דבר אנושיות לגמרי.

הרבה דמויות כאלו, מה לעשות, אין לנו. הגיבורים שאנו מכירים הם הרואיים, המשתמשים בכוחם לתועלת הציבורית ללא ספקות, או להיפך, אנטי גיבורים קודרים שסובלים מהחזיונות שלהם. לג'וני סמית' אין כוונות אציליות וגם לא סודות אפלים בעברו. הוא פשוט בחור רגיל המנסה להתמודד עם הכוחות החדשים שלו. כאשר שרה מבקשת ממנו לגעת בבנם כדי לדעת אם ימות מהמגפה, ג'וני מעדיף לסרב לבקשתה, כיוון שהוא מפחד לראות בחזיונו את בנו מת. למשטרה הוא עוזר מדי פעם, כשזה מסתדר או כשמבקשים את עזרתו, אבל לרוב הכל פשוט נופל עליו ואליו, שלא ביוזמתו. כאשר הוא רואה בחיזיון שאלמוני עומד לקחת בני ערובה בבנק המקומי, הוא נכנס לשם לא כיוון שהוא יודע כיצד לטפל במצב, אלא בגלל ששרה שם. כשהפיתוי מתגבר עליו, לקראת סוף העונה, הוא גם שוכב איתה.

עוד דבר המכוון את דמותו של ג'וני הוא שמדובר באדם בעל רקע. הכוונה הינה לא רק לשרה ולבנו, ג'יי- ג'יי, אלא גם לעיירת הולדתו, בה הוא בחר להמשיך להתגורר. קליב מילס אינה ככל הערים שכל כך הורגלנו לראות בפנטסיות האורבאניות המוכרות של הטלוויזיה. יש שם מכולת קטנה ובנק מקומי, בית ספר אחד וגן שעשועים. אמריקה? אולי. אבל מקומות קטנים ופסטורליים כאלו, שבהם כולם מכירים את כולם, יש בכל מקום – גם כאן בארץ. הם נוף הרבה יותר מוכר לנו מלוס אנג'לס, ניו יורק או סן פרנסיסקו.

לא ניתן להתייחס אל ג'וני מבלי להתייחס אל האנשים המקיפים אותו. למנהל בית הספר שמוכן לתת לתימהוני בעל המקל עבודה, רק כי הוא זוכר מורה לביולוגיה שהיה מטפס עם תלמידיו על עץ כדי להדגים להם משהו כזה או אחר. לזקנה החביבה מהבנק שזוכרת שהיא בעצמה הייתה המורה שלו. לילדים שזורקים אבנים על הבית של ג'וני המוזר, שהוריהם גרו לידו כל חייהם. לאמו המתה ולרוחה המרחפת עוד מעל ביתו. לכומר פרדי, שככלות הכל דואג לג'וני מעל ומעבר למה שהוא עצמו מעריך. אפילו לשריף וולט בנרמן, הרוצה כל כך לשנוא את האדם שקם לתחייה אחרי שש שנים וכבש מחדש את ליבה של אשתו, ופשוט לא מסוגל לכך.

'האזור המת' הינה סדרה בעלת קצב משלה והקצב הזה איטי ומדוד. גם כאשר ג'וני חווה, בסוף העונה הראשונה, חיזיון על מועמד לקונגרס שעשוי להשמיד את העולם, לא כל פרק מעתה והלאה עוסק בו אלא להיפך. מערכת הבחירות מתקדמת מהצד בעוד החיים בקליב מילס הקטנה ממשיכים במסלולם, כשאת ג'וני מעסיק פחות גורל העולם ויותר מנת עירוי הדם שקיבל הגורמת לו לחזיונות של חיי האנשים שתרמו את הדם הזה. לפעמים הוא לא מציל את היום. לפעמים הוא בוחר שלא להציל. החידות של חזיונותיו נפתרות, אם בכלל, בהרהורים רבים, כאשר רק לעיתים רחוקות מאוד חוטף האיש הרע בשיא הפרק איזו שמאלית מג'וני. רק לעיתים רחוקות יש בכלל איש רע, כי ב'אזור המת' אין שחור ולבן ואם סטילסון (אותו פוליטיקאי) הוא הבחור הרע, זה לא אומר שג'וני בהכרח הוא הבחור הטוב.

'האזור המת' אינה סדרה על אדם שהתעורר מתרדמת וגילה שיש לו חזיונות. היא סדרה על אנשים. לא על האנושות, לא על התמודדות קולקטיבית עם משברים, אלא על השכנים ממול, הקבצן מעבר לרחוב והמוכר בסופרמרקט. היא סדרה קטנה, לא עתירת אפקטים, לא עתירת כוכבים, לא עתירת אקשן ודורשת מאתנו סבלנות, מחשבה ונשימה עמוקה. אם רק תיקחו את הנשימה העמוקה הזאת, תגלו שהקונספט הנדוש והמוכר כל כך של אדם שרואה את העבר, העתיד או הנסתר, מקבל בכל פרק של 'האזור המת' זוויות חדשות, מרעננות ומיוחדות, המשאירות גם אותנו, כמו ג'וני, עם רצון לראות יותר. עוד לא מאוחר מדי להתחיל לצפות.




לידיעה זו התפרסמו  6  תגובות
תגובות
1   כתבה טובה, אהבתי.
0:22:00  18/01/2005 ניר  telor1@walla.co.il 
גם אני מאוד אוהב את הסידרה, וגם אם פה ושם יש נפילות- הרי בסה"כ הכללי מדובר באחת מסדרות הז'אנר היותר משובחות ואינטליגנטיות שנראו על המסך הקטן בשנים האחרונות.



הדבר היחיד שעדיין לא ברור לי בסידרה- גם בפרק הפתיחה וגם בפרק סיום העונה הראשונה, יש רמזים ברורים שלג'וני היו את הכוחות הללו עוד לפני התאונה.
אז האם באמת התאונה היא הטריגר?

2   אולי הגיעה שהכותבת תדע...
0:26:00  18/01/2005 מתפלא על חוסר המקצועיות   
אחרי עשרות פרקים שקוראים לסדרה "החצי האפל" ולא "האזור המת"!!!! בחיי תבדקו לפני שאתם מעלים כתבה כזו...

3   התרגום הרשמי של הסידרה הוא אכן "החצי האפל"
0:32:00  18/01/2005 ניר  telor1@walla.co.il 
אבל זהו תרגום מוטעה, שנובע מבלבול של אנשי ערוץ 3 עם יצירה אחרת של סטיבן קינג בשם זה.



באנגלית הסידרה נקראת
The Dead Zone, ובתרגום מילולי- "האזור המת". רבים מעדיפים להשתמש בתרגום הנכון, ולא בתרגום הרשמי.



זו בחירה לגיטימית של הכותבת, ולא צריך ישר לצעוק "חוסר מקצועיות".

4   כאשר מדובר על סדרה שתורגמה לעברית
0:37:00  18/01/2005 סליחה אבל...   
אתה לא יכול להמציא לה שמות כפי שבא לך. אם בארץ החליטו לקרוא לה "החצי האפל" ואני יודע שזה בלבול ושם ממש לא טוב בדיוק כמו שלסרט DEAD ZONE קראו בארץ משהו כמו אזור הדמדומים. אבל אם תכתוב ביקורת על המרוץ לאתמול לא תקרא לסדרה קריאה אמיתית נכון? ראשית זה מבלבל את הקורא שמכיר את הסדרה בשמה הישראלי ושנית, אם החליטו, אז החליטו, למה שאתה תקרא לסדרה בשם אחר (אפילו אם הוא נכון יותר) זה באמת לא מקצועי, תאר לך שכל אתר אינטרנט או עיתון יחליט לקרוא לכל סדה או סרט בשם הנראה לו, לא נצא מזה, "היום השלישי" הוא "אינדיפנדנס דיי" או "יום העצמאות" או "הנצחון של בני האדם על החייזרים" או "הכושי והיהודי מצילים את העולם" ככה בא לי....לדעתי זה לא מקצועי...

5   אכן כתבה טובה מאוד
1:12:00  18/01/2005 kinspirit  kinspirit@hotmail.com 
אני צופה הדוקה של הסדרה מהפרק הראשון, ומעולם לא חשבתי על כך שבעצם מה ששובה את ליבנו זאת העובדה שמעל לכל הסדרה עוסקת באנשים מן השורה, והעובדה שג'וני הוא בחור מן השורה כמו כולנו...תודה על זווית הראייה החדשה :) כמו כן, מומלץ מאוד לקרוא את הספר. הוא שונה בהרבה מאוד מובנים מהסדרה, אולם הוא בהחלט שווה קריאה, אפילו יותר משווה. הספר גם מסביר את העניין של "הכישרון" של ג'וני באופן קצת יותר ברור (בהתייחס למה שנאמר פה שהוא היה בעל היכולות גם קודם לכן). אכן, ג'וני תמיד היה בעל היכולת לחזות את העתיד, אולם היא מעולם לא הייתה כל כך חזקה ומוחשית כמו לאחר התאונה. בעבר זה התבטא יותר בתחושות בטן בלתי מוסברות וכדומה.

6   תגובות מאוחרות
1:27:00  18/01/2005 ליאה  omtiso@zahav.net.il 
ניר - תודה ואכן נרמז בעקיפין שלג'וני היתה את היכולת עוד לפני התאונה (למעשה, בסדרה נרמז שהיכולת שלו הגיעה מנפילה קודמת בילדותו - ומהפרק "שאמאן" נראה שחזיונות עשויים להגיע לאנשים החובטים את ראשם בזווית מסויימת בכל מקרה). הספר כפי שציינה kinspirit מבהיר עוד יותר את הנושא.
לאדם המתפלא על חוסר מקצועיותי - חוסר המקצועיות במקרה הזה הוא של ערוץ 3 שהודו בטעותם בתרגום הסדרה לשם אחר של ספר של סטיבן קינג. בעוד הדוגמאות שנתת אתה הן דוגמאות של תרגום טוב התרגום הזה קלוקל בהחלט. בערוץ 2 תרגמו לראשונה את השם Buffy the Vampire Slayer לבאפי ציידת הערפדים, אך בסדרה עצמה הודו בטעותם והתייחסו אליה כ"קוטלת", כפי שאנחנו מתייחסים לסדרה עד עצם היום הזה. ניתן למצוא דוגמאות נוספות לשמות שמקובל מאוד בסביבתנו שלא להתייחס אליהם בשמם המתורגם (מעולם לא נתקלתי למשל באדם האומר "זהות בדויה" - כולם אומרים רק "אליאס"). בחירת המערכת היתה לשמור על התרגום הנכון כפי שציינתי אותו.
kinspirit - אני שמחה לשמוע שסיפקתי זווית ראייה חדשה ותודה. :)


לתחילת הכתבה
 
קישורים
האתר הרשמי

אתר מעריצים

מדריך פרקים


חדשות אחרונות
קולנוע
19/11/2010 זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
11/09/2010 עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
14/08/2010 חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
08/08/2010 הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
30/07/2010 הנוסע השמיני : ההתחלה

טלויזיה
17/10/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
30/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
27/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
20/09/2010 פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
10/09/2010 פרק השבוע של האקס מן- פרק 72

ספרים
06/09/2010 הוצאה מחודשת לצלל-אלף
30/07/2010 אן רייס משתגעת סופית
25/07/2010 ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
14/07/2010 הכבוד המיצרי
27/06/2010 והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן

סיפורים
04/06/2010 נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
02/05/2008 סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
12/09/2007 שנה טובה
09/08/2007 פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
06/08/2007 תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת

קומיקס
22/07/2010 האם היו ערפדים בתורה?
13/07/2010 הארווי פארקר נפטר בגיל 70
15/07/2009 קומיקס וירקות לפרס אייזנר
05/07/2009 מייקל ג'קסון הקומיקס
03/06/2009 אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch

מקומי
02/09/2010 להפחיד בעברית
26/07/2010 פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
24/05/2010 קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
28/11/2009 כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
15/08/2009 מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון

מסע בין כוכבים
15/05/2009 Q כאן
12/05/2009 צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
11/05/2009 קפטן גים טי קרי דור ההמשך
05/05/2009 אבודים במסע בין כוכבים
17/04/2009 וכך זה התחיל

אנימה
02/09/2008   Voltron בדרך למסך הגדול
17/04/2008   Ghost in the Shell -3D
20/03/2008   פוניו לא סתם על הצוק
19/03/2008   'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
16/03/2008   קיטארו למבוגרים

אימה
12/09/2007   שנה טובה
13/11/2006   הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
06/11/2006   מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
25/10/2006   זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
24/10/2006   פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו

משחקי תפקידים
05/02/2010   כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
27/09/2007   טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
12/09/2007   שנה טובה
24/07/2007   כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
26/02/2007   כנס ביגור

עתידנות
11/12/2008   הלו, שומעים אותי?
23/11/2008   פריצת דרך בהשתלות
05/11/2008   אנרגיה סולארית
31/10/2008   מטוסים גרעיניים?
24/10/2008   שמש נצחית בראש צלול

משחקי מחשב
25/07/2010   הטריילר החדש של DC universe
26/06/2009   מלחמת הכוכבים לגו
19/02/2009   Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
18/07/2008   DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
14/06/2008   Old Republic 3?
כתבות אחרונות
קולנוע
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.

טלויזיה
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.

ספרים
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.

סיפורים
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?

קומיקס
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.

מקומי
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים

מסע בין כוכבים
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.

אנימה
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009

אימה
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.

משחקי תפקידים

עתידנות

משחקי מחשב