|
|
|
|
|
|
אזור לדאגה - ביקורת סדרה
ליאה
|
|
בשקט רב, כשהיא מתנחלת במשבצת הנשכחת של שבת בלילה, חדרה 'האזור המת' (החצי האפל) לישראל וכבר העבירה שתי עונות. מה באמת מעניין כל כך בעוד בחור שרואה את העתיד?
|
קשה לעשות מדע בדיוני ופנטסיה באמריקה בשנים האחרונות, אפילו יותר מבדרך כלל. המפיקים ובעלי הרשתות יושבים עם אצבע עצבנית על השלט ורק מחכים לרגע שהרייטינג ירד בשלוש נקודות מעבר לנקודה העשרונית כדי לבטל. כשסדרות מוצלחות כמו 'פיירפליי', 'וונדרפולס' ועוד נבעטו מהמסכים אחרי בקושי עונה, טוב לראות שסדרת כבלים קטנה, אשר כל שחקניה אלמונים ברמה כזו או אחרת, המתחילה את רוב עונותיה כשאמריקה נכנסת לקיץ, דווקא סדרה כזו מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים ולשמור שתי רגליים (ומקל) על הקרקע.
מהו סוד הקסם של 'האזור המת'? אין ספק שכאשר עלתה על המסך לפחות צופה אחד מלמל לעצמו 'רק לא עוד סדרה על אדם עם חזיונות!'. הכישרון הזה, אולי הנפוץ ביותר אצל דמויות בעולם הפנטסיה הטלוויזיוני (שאינו זר גם לקולנוע ולספרות), כיכב בשנים האחרונות בלא מעט סדרות רצות. בין אם זה אצל סייד-קיק עצבנית שאל חזיונותיה התלוו כאבים מפלחי-מוח, בלשים שהשתמשו בכישרונם כדי להציל קורבנות כאלו ואחרים למניעת פשע, מדיומים שעבדו עם המשטרה, או סתם מכשפות שניסו לגלות מי יהיו אהובם הבא. מה מייחד דווקא את ג'וני סמית', מורה לביולוגיה בקליב מילס הקטנה?
התשובה היא: שום דבר. ג'וני אינו חכם במיוחד או נאה במיוחד (להיפך, אחותי הקטנה טוענת שהמקל איתו הוא מסתובב גורם לו להיראות כמו זקן בן שמונים). לא הרואי במיוחד, לא אומלל במיוחד, לא מאושר במיוחד ולא מתוסבך במיוחד - פשוט לא במיוחד. ג'וני סמית, כשמו כן הוא, הוא הבחור הממוצע ביותר בעולם. הוא חי בעיירה כפרית קטנה והדבר שהוא יודע לעשות הכי טוב הוא עדיין, ללמד. הוא מתגעגע לארוסתו לשעבר (ולבנו, אשר אינו יודע מי הוא, כפי שהוא טורח להזכיר לנו בכל פתיחה) אבל אינו מתנזר מנשים אחרות. הוא אינו מחבב את הכומר המקומי, פרדי, אבל פרדי וכל השאר מחבבים אותו מאוד, כי הוא בסך הכל בחור טוב. הוא אוהב לצפות בסיינפלד ואפילו הדרך בה קיבל את החזיונות שלו לא הגיעה באיזו התגלות שמימית או מסע אל תוך נבכי נפשו. הוא פשוט התנגש עם הטרנטה שלו במשאית חולפת וחטף מכה בראש.
ג'וני סמית' הוא כמונו. הוא אוהב כמונו, שונא כמונו, ישן עד מאוחר כמונו, טועה כמונו, מועד ונופל כמונו, חווה משברים נפשיים כמונו, צוחק מאותם דברים שאנחנו צוחקים, שונא צדדים של עצמו כמונו. כמו כולנו, הוא רק רוצה שרוב הזמן הכל יהיה בסדר ומתייאש כשהוא לא מצליח. כמו כל מי שכרגע קם מתרדמת של שש שנים וצריך להתעדכן מחדש בכל הטכנולוגיה ('נחתנו על מאדים'), הביולוגיה ('שכפלנו כבשה') והגרוע מכל, הפוליטיקה ('מי הנשיא?' 'ג'ורג' בוש.' 'שוב?!'), ג'וני שוקע בפרקים הראשונים בדיכאון קל. הוסיפו על כך את גילויו כי כל מגע אקראי באדם אחר גורם לו לדעת דברים שלא רצה על אותו אדם – עתיד או עבר – הוא הופך מסוגר ולא ממש רוצה לגעת באנשים בתחילה. התגובות שלו לכל דבר אנושיות לגמרי.
הרבה דמויות כאלו, מה לעשות, אין לנו. הגיבורים שאנו מכירים הם הרואיים, המשתמשים בכוחם לתועלת הציבורית ללא ספקות, או להיפך, אנטי גיבורים קודרים שסובלים מהחזיונות שלהם. לג'וני סמית' אין כוונות אציליות וגם לא סודות אפלים בעברו. הוא פשוט בחור רגיל המנסה להתמודד עם הכוחות החדשים שלו. כאשר שרה מבקשת ממנו לגעת בבנם כדי לדעת אם ימות מהמגפה, ג'וני מעדיף לסרב לבקשתה, כיוון שהוא מפחד לראות בחזיונו את בנו מת. למשטרה הוא עוזר מדי פעם, כשזה מסתדר או כשמבקשים את עזרתו, אבל לרוב הכל פשוט נופל עליו ואליו, שלא ביוזמתו. כאשר הוא רואה בחיזיון שאלמוני עומד לקחת בני ערובה בבנק המקומי, הוא נכנס לשם לא כיוון שהוא יודע כיצד לטפל במצב, אלא בגלל ששרה שם. כשהפיתוי מתגבר עליו, לקראת סוף העונה, הוא גם שוכב איתה.
עוד דבר המכוון את דמותו של ג'וני הוא שמדובר באדם בעל רקע. הכוונה הינה לא רק לשרה ולבנו, ג'יי- ג'יי, אלא גם לעיירת הולדתו, בה הוא בחר להמשיך להתגורר. קליב מילס אינה ככל הערים שכל כך הורגלנו לראות בפנטסיות האורבאניות המוכרות של הטלוויזיה. יש שם מכולת קטנה ובנק מקומי, בית ספר אחד וגן שעשועים. אמריקה? אולי. אבל מקומות קטנים ופסטורליים כאלו, שבהם כולם מכירים את כולם, יש בכל מקום – גם כאן בארץ. הם נוף הרבה יותר מוכר לנו מלוס אנג'לס, ניו יורק או סן פרנסיסקו.
לא ניתן להתייחס אל ג'וני מבלי להתייחס אל האנשים המקיפים אותו. למנהל בית הספר שמוכן לתת לתימהוני בעל המקל עבודה, רק כי הוא זוכר מורה לביולוגיה שהיה מטפס עם תלמידיו על עץ כדי להדגים להם משהו כזה או אחר. לזקנה החביבה מהבנק שזוכרת שהיא בעצמה הייתה המורה שלו. לילדים שזורקים אבנים על הבית של ג'וני המוזר, שהוריהם גרו לידו כל חייהם. לאמו המתה ולרוחה המרחפת עוד מעל ביתו. לכומר פרדי, שככלות הכל דואג לג'וני מעל ומעבר למה שהוא עצמו מעריך. אפילו לשריף וולט בנרמן, הרוצה כל כך לשנוא את האדם שקם לתחייה אחרי שש שנים וכבש מחדש את ליבה של אשתו, ופשוט לא מסוגל לכך.
'האזור המת' הינה סדרה בעלת קצב משלה והקצב הזה איטי ומדוד. גם כאשר ג'וני חווה, בסוף העונה הראשונה, חיזיון על מועמד לקונגרס שעשוי להשמיד את העולם, לא כל פרק מעתה והלאה עוסק בו אלא להיפך. מערכת הבחירות מתקדמת מהצד בעוד החיים בקליב מילס הקטנה ממשיכים במסלולם, כשאת ג'וני מעסיק פחות גורל העולם ויותר מנת עירוי הדם שקיבל הגורמת לו לחזיונות של חיי האנשים שתרמו את הדם הזה. לפעמים הוא לא מציל את היום. לפעמים הוא בוחר שלא להציל. החידות של חזיונותיו נפתרות, אם בכלל, בהרהורים רבים, כאשר רק לעיתים רחוקות מאוד חוטף האיש הרע בשיא הפרק איזו שמאלית מג'וני. רק לעיתים רחוקות יש בכלל איש רע, כי ב'אזור המת' אין שחור ולבן ואם סטילסון (אותו פוליטיקאי) הוא הבחור הרע, זה לא אומר שג'וני בהכרח הוא הבחור הטוב.
'האזור המת' אינה סדרה על אדם שהתעורר מתרדמת וגילה שיש לו חזיונות. היא סדרה על אנשים. לא על האנושות, לא על התמודדות קולקטיבית עם משברים, אלא על השכנים ממול, הקבצן מעבר לרחוב והמוכר בסופרמרקט. היא סדרה קטנה, לא עתירת אפקטים, לא עתירת כוכבים, לא עתירת אקשן ודורשת מאתנו סבלנות, מחשבה ונשימה עמוקה. אם רק תיקחו את הנשימה העמוקה הזאת, תגלו שהקונספט הנדוש והמוכר כל כך של אדם שרואה את העבר, העתיד או הנסתר, מקבל בכל פרק של 'האזור המת' זוויות חדשות, מרעננות ומיוחדות, המשאירות גם אותנו, כמו ג'וני, עם רצון לראות יותר. עוד לא מאוחר מדי להתחיל לצפות.
|
|
|
לידיעה זו התפרסמו 6 תגובות
|
תגובות
|
1 כתבה טובה, אהבתי.
|
|
0:22:00 18/01/2005
|
ניר
|
telor1@walla.co.il
|
גם אני מאוד אוהב את הסידרה, וגם אם פה ושם יש נפילות- הרי בסה"כ הכללי מדובר באחת מסדרות הז'אנר היותר משובחות ואינטליגנטיות שנראו על המסך הקטן בשנים האחרונות.
הדבר היחיד שעדיין לא ברור לי בסידרה- גם בפרק הפתיחה וגם בפרק סיום העונה הראשונה, יש רמזים ברורים שלג'וני היו את הכוחות הללו עוד לפני התאונה. אז האם באמת התאונה היא הטריגר?
|
|
2 אולי הגיעה שהכותבת תדע...
|
|
0:26:00 18/01/2005
|
מתפלא על חוסר המקצועיות
|
|
אחרי עשרות פרקים שקוראים לסדרה "החצי האפל" ולא "האזור המת"!!!! בחיי תבדקו לפני שאתם מעלים כתבה כזו...
|
|
3 התרגום הרשמי של הסידרה הוא אכן "החצי האפל"
|
|
0:32:00 18/01/2005
|
ניר
|
telor1@walla.co.il
|
אבל זהו תרגום מוטעה, שנובע מבלבול של אנשי ערוץ 3 עם יצירה אחרת של סטיבן קינג בשם זה.
באנגלית הסידרה נקראת The Dead Zone, ובתרגום מילולי- "האזור המת". רבים מעדיפים להשתמש בתרגום הנכון, ולא בתרגום הרשמי.
זו בחירה לגיטימית של הכותבת, ולא צריך ישר לצעוק "חוסר מקצועיות".
|
|
4 כאשר מדובר על סדרה שתורגמה לעברית
|
|
0:37:00 18/01/2005
|
סליחה אבל...
|
|
אתה לא יכול להמציא לה שמות כפי שבא לך. אם בארץ החליטו לקרוא לה "החצי האפל" ואני יודע שזה בלבול ושם ממש לא טוב בדיוק כמו שלסרט DEAD ZONE קראו בארץ משהו כמו אזור הדמדומים. אבל אם תכתוב ביקורת על המרוץ לאתמול לא תקרא לסדרה קריאה אמיתית נכון? ראשית זה מבלבל את הקורא שמכיר את הסדרה בשמה הישראלי ושנית, אם החליטו, אז החליטו, למה שאתה תקרא לסדרה בשם אחר (אפילו אם הוא נכון יותר) זה באמת לא מקצועי, תאר לך שכל אתר אינטרנט או עיתון יחליט לקרוא לכל סדה או סרט בשם הנראה לו, לא נצא מזה, "היום השלישי" הוא "אינדיפנדנס דיי" או "יום העצמאות" או "הנצחון של בני האדם על החייזרים" או "הכושי והיהודי מצילים את העולם" ככה בא לי....לדעתי זה לא מקצועי...
|
|
5 אכן כתבה טובה מאוד
|
|
1:12:00 18/01/2005
|
kinspirit
|
kinspirit@hotmail.com
|
אני צופה הדוקה של הסדרה מהפרק הראשון, ומעולם לא חשבתי על כך שבעצם מה ששובה את ליבנו זאת העובדה שמעל לכל הסדרה עוסקת באנשים מן השורה, והעובדה שג'וני הוא בחור מן השורה כמו כולנו...תודה על זווית הראייה החדשה :) כמו כן, מומלץ מאוד לקרוא את הספר. הוא שונה בהרבה מאוד מובנים מהסדרה, אולם הוא בהחלט שווה קריאה, אפילו יותר משווה. הספר גם מסביר את העניין של "הכישרון" של ג'וני באופן קצת יותר ברור (בהתייחס למה שנאמר פה שהוא היה בעל היכולות גם קודם לכן). אכן, ג'וני תמיד היה בעל היכולת לחזות את העתיד, אולם היא מעולם לא הייתה כל כך חזקה ומוחשית כמו לאחר התאונה. בעבר זה התבטא יותר בתחושות בטן בלתי מוסברות וכדומה.
|
|
6 תגובות מאוחרות
|
|
1:27:00 18/01/2005
|
ליאה
|
omtiso@zahav.net.il
|
ניר - תודה ואכן נרמז בעקיפין שלג'וני היתה את היכולת עוד לפני התאונה (למעשה, בסדרה נרמז שהיכולת שלו הגיעה מנפילה קודמת בילדותו - ומהפרק "שאמאן" נראה שחזיונות עשויים להגיע לאנשים החובטים את ראשם בזווית מסויימת בכל מקרה). הספר כפי שציינה kinspirit מבהיר עוד יותר את הנושא. לאדם המתפלא על חוסר מקצועיותי - חוסר המקצועיות במקרה הזה הוא של ערוץ 3 שהודו בטעותם בתרגום הסדרה לשם אחר של ספר של סטיבן קינג. בעוד הדוגמאות שנתת אתה הן דוגמאות של תרגום טוב התרגום הזה קלוקל בהחלט. בערוץ 2 תרגמו לראשונה את השם Buffy the Vampire Slayer לבאפי ציידת הערפדים, אך בסדרה עצמה הודו בטעותם והתייחסו אליה כ"קוטלת", כפי שאנחנו מתייחסים לסדרה עד עצם היום הזה. ניתן למצוא דוגמאות נוספות לשמות שמקובל מאוד בסביבתנו שלא להתייחס אליהם בשמם המתורגם (מעולם לא נתקלתי למשל באדם האומר "זהות בדויה" - כולם אומרים רק "אליאס"). בחירת המערכת היתה לשמור על התרגום הנכון כפי שציינתי אותו. kinspirit - אני שמחה לשמוע שסיפקתי זווית ראייה חדשה ותודה. :)
|
|
|
|
|
קישורים
|
|
|
חדשות אחרונות
|
קולנוע
|
19/11/2010
|
זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
|
11/09/2010
|
עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
|
14/08/2010
|
חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
|
08/08/2010
|
הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
|
30/07/2010
|
הנוסע השמיני : ההתחלה
|
|
טלויזיה
|
17/10/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
|
30/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
|
27/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
|
20/09/2010
|
פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
|
10/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן- פרק 72
|
|
ספרים
|
06/09/2010
|
הוצאה מחודשת לצלל-אלף
|
30/07/2010
|
אן רייס משתגעת סופית
|
25/07/2010
|
ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
|
14/07/2010
|
הכבוד המיצרי
|
27/06/2010
|
והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן
|
|
סיפורים
|
04/06/2010
|
נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
|
02/05/2008
|
סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
09/08/2007
|
פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
|
06/08/2007
|
תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת
|
|
קומיקס
|
22/07/2010
|
האם היו ערפדים בתורה?
|
13/07/2010
|
הארווי פארקר נפטר בגיל 70
|
15/07/2009
|
קומיקס וירקות לפרס אייזנר
|
05/07/2009
|
מייקל ג'קסון הקומיקס
|
03/06/2009
|
אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch
|
|
מקומי
|
02/09/2010
|
להפחיד בעברית
|
26/07/2010
|
פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
|
24/05/2010
|
קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
|
28/11/2009
|
כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
|
15/08/2009
|
מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון
|
|
מסע בין כוכבים
|
15/05/2009
|
Q כאן
|
12/05/2009
|
צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
|
11/05/2009
|
קפטן גים טי קרי דור ההמשך
|
05/05/2009
|
אבודים במסע בין כוכבים
|
17/04/2009
|
וכך זה התחיל
|
|
אנימה
|
02/09/2008
|
Voltron בדרך למסך הגדול
|
17/04/2008
|
Ghost in the Shell -3D
|
20/03/2008
|
פוניו לא סתם על הצוק
|
19/03/2008
|
'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
|
16/03/2008
|
קיטארו למבוגרים
|
|
אימה
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
13/11/2006
|
הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
|
06/11/2006
|
מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
|
25/10/2006
|
זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
|
24/10/2006
|
פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו
|
|
משחקי תפקידים
|
05/02/2010
|
כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
|
27/09/2007
|
טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
24/07/2007
|
כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
|
26/02/2007
|
כנס ביגור
|
|
עתידנות
|
11/12/2008
|
הלו, שומעים אותי?
|
23/11/2008
|
פריצת דרך בהשתלות
|
05/11/2008
|
אנרגיה סולארית
|
31/10/2008
|
מטוסים גרעיניים?
|
24/10/2008
|
שמש נצחית בראש צלול
|
|
משחקי מחשב
|
25/07/2010
|
הטריילר החדש של DC universe
|
26/06/2009
|
מלחמת הכוכבים לגו
|
19/02/2009
|
Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
|
18/07/2008
|
DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
|
14/06/2008
|
Old Republic 3?
|
כתבות אחרונות
|
קולנוע
|
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
|
|
טלויזיה
|
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
|
|
ספרים
|
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.
|
|
סיפורים
|
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?
|
|
קומיקס
|
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
|
|
מקומי
|
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
|
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים
|
|
מסע בין כוכבים
|
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
|
|
אנימה
|
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009
|
|
אימה
|
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
|
|
משחקי תפקידים
|
|
עתידנות
|
|
משחקי מחשב
|
|
|