|
|
|
|
|
|
|
קצת היסטוריה בבקשה... חברת 'די.סי.'
חיליק חימוביץ' |
|||||
|
|
|||||
| חברת הקומיקס, 'די.סי.' (D.C.), החברה השנייה בגודלה נכון להיום, צמחה מתוך שלוש חברות נפרדות – National Allied Publications, Detective Comics ו – All-America Publishing. ב – 1930 מוזגו שתי החברות הראשונות ל – National Comics, כאשר השלישית חלקה עימם את המשרדים עד ל – 1945 אז קנו החברות המאוחדות את החברה השלישית. השם 'די.סי.' נלקח בפשטות וללא כל כוונה תחילה מתוך ראשי התיבות שהופיעו על סדרת 'קומיקס בלשי' (Detective Comics), היינו ‘די.סי.’. | |||||
| כבר ב – 1937 הייתה חברת ‘די.סי.’ לראשונה שפרסמה סיפורים מקוריים בפורמט של קומיקס וב – 1938 הציגה לראשונה את 'סופרמן' (Superman), גיבור העל המוכר מכולם בחוברת שנשאה את השם 'קומיקס אקשן' (Action Comics) מספר 1. כאן החל 'תור הזהב' של החברה עם גיבורים חדשים שהופיעו כמעט בכל חודש כ'באטמן' (Batman), 'וונדר וומן' (Wonder Woman) וקבוצת גיבורי העל הראשונה 'אגודת הצדק' (JSA). לקראת סוף שנות ה – 40, פופולאריות גיבורי העל נדחקה לשוליים על ידי קומיקס שעסק במדע בדיוני, המערב הפרוע, הומור ורומנטיקה, אך תמיד נשמרה פעילה וקיימת. עובדה היא ששתי הסדרות הראשונות בתחום זה 'קומיקס אקשן' ו'קומיקס בלשי' כבר מזמן עברו את חוברת ה – 800 שלהן וממשיכות לרוץ עד היום. לקראת סוף שנות ה – 50, העורך האלמותי של החברה, ג'וליוס שוורץ, החליט להחזיר את גיבורי העל לתודעה אך בלבוש יותר מודרני ובגישה קצת יותר מדע בדיונית. כך חזרו ל'תור הכסף' גיבורי כ'פלאש' (Flash), 'הוקמן' (Hawkman), 'גרין לנטרן' (Green Lantern) ו'האטום' (The Atom). בנוסף, רוענן מבבנה קבוצת גיבורי העל לקבוצה המוכרת בשם 'ליגת הצדק' (JLA). בתחילת שנות ה – 60 קמה ל – ‘די.סי.’ חברה מתחרה בשם 'מארוול'. ‘די.סי.’ החלה 'מאבדת גובה', הן בהוצאת סיפורים חדשים והן בעדכון האומנות ויצא לה שם של חברה המציגה סיפורים מיושנים ופשוטים. רק לאחר עריקתם של כמה מהיוצרים החדשים של 'מארוול' אל ‘די.סי.’ (סטיב דיטקו וניל אדמס הם רק שניים מרשימה זו) החלו סיפורי החברה לקבל עומק ומשמעות בנוגע להמשכיות הסיפור בסדרה. לקראת סוף שנות ה – 60 השתנו פני הדברים ב – ‘די.סי.’. עקב מחאת יוצרים רחבה, החברה פיטרה את רוב היוצרים ושכרה במשכורות נמוכות, יוצרים צעירים, חסרי ניסיון בעלי השפעות כבדות מקריאת סדרות הקומיקס של 'מארוול'. בצורה זו הוזרם 'דם חדש' בעורקי החברה המנומנמת ומספר לא מבוטל של סדרות חדשות ודמויות ישנות חזרו ועלו מחדש. תקופה זו אינה זכורה לטובה בחברה מכיוון שהיא החלה חזקה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה יצירתית, אך דעכה במהירה ללא כל תרומה משמעותית, למעט סדרות כ'באטמן' ו'גרין לנטרן' שדווקא אז זכו לעדנה מחודשת. ב – 1976 ‘די.סי.’ נרכשה על ידי ענק הבידור 'תקשורת וורנר' (Warner Communications - WB) והחברה, בהנהגתו של פאול לויץ, החליטה לשתף את היוצרים ברווחים כדי ליצור חוזים לטווח ארוך. פעולות אלו השתלמו מאוד בחברה וזה נראה לעין כבר בסדרת ה'טיטנים הצעירים' (Teen Titans) של מארב וולפמן, שרצה לאורך שנים ביציבות אומנותית וכלכלית כאחד. ההצלחה של סדרה זו גרמה לעורכים הראשיים לחשוב קדימה. כך נוצר 'משבר באינסוף כדורי ארץ' (Crises on Infinite Earths) שהחזיר אל קדמת הבמה את 'סופרמן' ואת 'וונדר וומן', יצאו לאור 'האביר האפל חוזר' (Dark Knight Returns) של פרנק מילר שזעזע את עולמו של 'באטמן', 'ווצ'מן' (Watchman) של אלן מור ששינה את הגישה אל גיבורי העל לתמיד, 'היצור מהביצה' (Swamp Thing) של הכותב הבריטי אלן מור שהחזיר את האימה האיכותית לחברה ותחילתה של חברת הבת 'וורטיגו' (Vertigo) יחד עם יוצרים בריטים נוספים כניל גיימן וגראנט מוריסון. תחילת שנות ה – 90 הביאו לפריחה במכירות החברה הודות לשילוב בין סיפורים חדשים ומפתיעים ומכירות גבוהות של אוגדני קומיקס. 'סופרמן' מת, נעדר לזמן מה וקם לתחייה ואילו 'באטמן' שבר את גבו, רותק לכסא גלגלים והוחלף זמנית על ידי גיבורים אחרים. העלייה במכירות ובהכנסות הייתה זמנית ובצורה שהן עלו כך גם הם התרסקו וגרמו ל‘די.סי.’ הפסדים ניכרים. באמצע שנות ה – 90 הבינו ב‘די.סי.’ כי יש צורך בהרחבת 'עולם הסיפורים' של החברה. לשם כך נכנס נושא העמקת החוזים מול היוצרים, תוך השארת זכויות היוצרים על הדמויות בידי הכותב או הצייר, להילוך גבוה. מעבר לכך קצב הוצאת אוגדני הקומיקס בחברה הוגבר ואף נובלות גרפיות מקוריות של החברה נארזו באוגדנים מהודרים ונמכרו במהירות הבזק. לקראת שנות ה – 2000 הבינו בחברת ‘די.סי.’ כי עליהם להסיר את סטיגמת ה'קומיקס לילדים' שדבק בה ולהיכנס לתחומים קצת יותר בוגרים, מבוגרים ואחרים. כך 'נולדו' להן חברות הבת של החברה. 'וורטיגו', החברה הראשונה שהוקמה במסגרת זו נוסדה ב – 1993, כאשר ‘די.סי.’ החליטה ללכת לקראת הקוראים הבוגרים, לזנוח חלקית את 'קוד הקומיקס' ולפתוח את עולם החברה ליקום חדש, נטול גיבורי על אך עם הרבה מין, סמים, התעללות ואלימות. החברה, שבין הסדרות המוכרות ביותר הן 'הדבר מהביצה' ו'סנדמן' (Sandman) ו'ווצ'מן', הסתמכה יותר על סיפור ופחות באומנות ובכך הפכה לחברה הראשונה באותה התקופה שלא 'רדפה' אחר האומנים אלא טיפחה את הכותבים. חברת 'ווילדסטורם' (Wildstorm) הייתה במקור אחד מאולפני הקומיקס שהקים את חברת הקומיקס 'אימאג' (Image) והוציאה סדרות כ'חתולי הפרא' (Wildcats), 'ג'ן 13' 'נערת הסכנה' (Danger Girl) ועוד. ב- 1998 רכשה חברת ‘די.סי.’ את הסטודיו על הדמויות והסדרות שבו והחלה להוציא את הסדרות המוכרות של החברה בכיוונים אחרים. וורן אליס ומארק מילאר הם רק שניים מתוך רשימה מכובדת של יוצרים שהביאו לחברה זו סדרות קומיקס על יקום אפל של גיבורי על אלימים כ'הסמכות' (Authority), 'פלאנאטרי' (Planetary) ו'משמר הסערה' (StormWatch). מגאזין 'מאד' (MAD) שרק בשנים האחרונות נכנס תחת מטריית החברה של ‘די.סי.’ היה מאז ומעולם 'בן חורג' והחברה באמת ובתמים התייחסה אליו כמוצר של חברת בת. המגאזין יוצא לאור כבר למעלה מ – 40 שנה, חודש בחודשו ובכל פעם מחדש עם סאטירה חדה, הומור מתוחכם וביקורת הזויה על סרטים, טלויזייה וספרים. המגאזין ממשיך לצאת גם בימים אלו ממש. לאורך העשור האחרון פרסמה חברת ‘די.סי.’ סדרות רבות שכוונו ישירות לילדים בלבד. 'נערות הפאוור-פאף' (Power Puff Girls), 'לוני טונס' (Loony Toons), 'ליגת הצדק' (Justice League), 'הטיטנים הצעירים בפעולה' (Ten Titans Go!) ועוד, כולן תחת חברה בשם ‘די.סי. – ילדים' (Kids) שבשנה האחרונה קיבלה את הסמל המסחרי של 'ג'וני די.סי.’. רוב סדרות אלו מבוססות על סדרות האנימציה של 'האחים וורנר' וממשיכות או משלימות את הסיפורים הרצים בהם. ב – 2004 הוקמה חברת הבת האחרונה - CMX שמטרתה אחת : פרסום סדרות מנגה (קומיקס יפני) מתורגמות לאנגלית עבור קהל הולך וגדל של ילדים ונוער אמריקאיים שהביעו רצון לקרוא קומיקס שכזה בשפה שלהם. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |