|
|
||||
|
הרצחת וגם ירשת?
אסנת רוזנברג |
|||||
|
|
|||||
| קורין נמיק, הוא ג'ונאס קווין, מחליפו של ד"ר ג'קסון בצוות המוביל של שער הכוכבים. מיהו האיש ומדוע נעלם לאחר עונה אחת בלבד? | |||||
| את השחקן קורין נמיק מכירים רובכם מתפקידו האגדי בפארקר לואיס, סידרה אשר רובנו גדלנו עליה בדרך זו או אחרת, ואף זכתה לאחרונה לעדנה בשידורים חוזרים בערוץ 3. בעוד שבפארקר לואיס הוכיח נמיק יכולת משחק קומית מופלאה, אל נא תטעו, יש בבחור הרבה מעבר לכך. כל מי שראה אותו במיני סידרה "אני יודע ששמי הפרטי הוא סיימון" (שנת 89, שנה לפני התפקיד אשר הקנה לו את התהילה) לא יכול להתכחש לעובדה שלבחור הצעיר יש כישרון לא קטן. במיני סדרה, בה הוא גילם נער אשר נחטף בילדותו ועבר התעללות מינית, הפגין נמיק רמת משחק דרמטית, אמיתית ומשכנעת, אשר לא הייתה מביישת אף שחקן הוליוודי מצליח. לאחר ירידת "פארקר לואיס" מהמסך המשיך קורין להשתתף במספר פרויקטים בטלוויזיה, אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה לה זכה בעבר. והנה, בשנת 2002, הגיעה שעתו לחזור לעולם הטלוויזיה ולהוכיח שהוא לא סתם בחור של סידרה אחת. בוגר יותר, מעט שמנמן יותר, אבל עדיין עם אותו כישרון, הגיע נמיק לאחת מסדרות המדע בדיוני הבולטות ומובילות כיום בעולם - סטארגייט SG1. אך כאן נתקל בבעיה אחת אשר עמדה בינו לבין התהילה - הכותבים! וקו עלילה שהיה, כך היה... בפרק Meridian (פרק 21 בעונה החמישית של סטארגייט) צוות SG1 מגיע לקולונה, מדינה בכוכב הלכת לנגרה, ופוגש את תושבי המקום. ד"ר דניאל ג'קסון מתחבר עם ג'ונאס קווין, מדען צעיר אשר ממונה על פרויקט בניית נשק להשמדה המונית אשר תושבי קולונה טוענים כי הוא חיוני להישרדותם. באחד מביקורי הצוות בכוכב, ג'ונאס קווין לוקח את ד"ר ג'קסון לסיור במעבדה, אולם בעת שהותם במקום, מתרחשת תאונת עבודה אשר מאיימת להשמיד את המדינה כולה. בעוד שג'ונאס עומד מהסס מהצד, דניאל שובר את זכוכית המגן אשר הגנה עליו ועל ג'ונאס ועוצר את הפצצה ברגע האחרון, כאשר תוך כדי כך הוא סופג ביודעין רמת קרינה אשר חורצת את גורלו. בעוד שמצבו של דניאל הולך ומתדרדר על כדור הארץ, ממשלת קולונה פונה לכדור הארץ ומאשימה את ד"ר ג'קסון בתאונה אשר כמעט והחריבה את עולמם. חבריו לצוות, וג'ק אוניל בראשם, מסרבים לקבל את העובדה כי דניאל ימות כאשר אשמה זו רובצת על כתפיו, בעיקר כאשר ההפך הגמור הוא הנכון, ויוצאים למאבק לטיהור שמו. מהר מאוד הם מגלים כי הממשלה בקולונה אינה מוכנה לקחת את האחריות על מעשיה, ואפילו ג'ונאס קווין, אשר נכח בעת האירוע, אינו מוכן לצאת כנגד הממונים עליו ולהגן על ד"ר ג'קסון. רק לאחר שכנוע רציני למדי מאוניל העקשן, מבין ג'ונאס כי עליו לעשות את הדבר הנכון, ועורק לכדור הארץ עם כמות נכבדת מאותו חומר אשר תושבי עולמו בנו איתו את הפצצה. אולם כל זאת מאוחר מדי בשביל דניאל ג'קסון. בעוד שחבריו ממשיכים להלחם על חייו בכל דרך אפשרית, ניתנת לדניאל אפשרות בחירה - לחיות פגוע לתמיד, כאשר לעולם לא יוכל לחזור להיות אותו אדם אשר היה מלפנים, או התעלות לצורת קיום גבוהה יותר אשר בה יוכל ללמוד יותר מאשר אי פעם למד, ולהמשיך ולעשות טוב. דניאל בוחר באפשרות השנייה. וכך, בסוף העונה החמישית, נפל דבר ביקום סטארגייט. ד"ר דניאל ג'קסון, אשר ליווה את הפרויקט כמעט מאז ימיו הראשונים, נפרד מהחברים אשר לצידם לחם וחקר את היקום במהלך השנים האחרונות, והתעלה לצורת קיום גבוהה יותר. לאחר עזיבתו של דניאל, נוצר חלל בצוות SG1 האגדי. בצוות המגובש, בו לכל חבר תפקיד מוגדר, נוצר מקום פנוי אשר דרש ממלא מקום, וכאן נכנס לתמונה ג'ונאס קווין. לא ניתן להתכחש לעובדות - דמותו של ג'ונאס קווין הובאה לסטארגייט על מנת לתפוס את מקומו של דניאל בתור החבר הרביעי בצוות. עד כאן טוב ויפה (אם נתעלם כמובן מהעובדה שדניאל העיז לעזוב את הצוות מלכתחילה). אולם כאן נגמר ההיגיון, ומתחיל הפספוס. את טעותם הראשונה עשו הכותבים למעשה כבר בפרק הראשון בו הוצג ג'ונאס. לא רק שאותה הכרה רשמית נעשתה באותו הפרק בו הצופים נפרדו מדניאל (רק נפרדנו טראומתית מאהובנו וכבר אתם זורקים לעברנו בחור חדש? מה, זה דג זהב?), אלא עוד העזו הכותבים וקישרו את ג'ונאס למותו של דניאל. ואם זה לא הספיק להם, הם עוד חזרו על קישור זה (אחריות?) בפרקים הבאים, כאשר ג'ק מתקשה לקבל את ג'ונאס לצוות מאחר והוא מאשים אותו במותו של דניאל. כך שלא רק שדמותו של ג'ונאס צריכה הייתה לעמוד מול המעריצים (מעריצות!) הנאמנים של דניאל ג'קסון, כבחור אשר תופס את מקומו בצוות, אלא שעליו גם להיות מקושר בעיניהם לנצח כבחור אשר תרם למות יקירם. כאשר צופים בסדרת טלוויזיה, במשך 45 דקות, מאמינים הצופים כי מה שרואים קורה במציאות. כך גם בשביל הצופים של סטארגייט SG1 - חברי הצוות הם אנשים אמיתיים והיקום שלהם אמיתי. לכן אין זה תמוהה כלל שהצופים אשר רואים בנאמנות את סטארגייט, ופיתחו רגשות לדמויות, ראו את ג'ונאס כמקושר למותו של דניאל - הרי זה מה שטרחו להדגיש בפניהם ללא הפסק. העובדה כי השחקן מייקל שאנקס (ד"ר ג'קסון) החליט לעזוב את הסדרה מרצונו החופשי לא שינתה במקרה הזה. שאנקס עזב מרצונו, אבל דניאל נלקח מהצופים בניגוד לרצונם. אותם צופים אכן ראו את מותו של דניאל כטרגדיה לדמותו ולצוות, וכשמישהו אהוב נלקח ממך, הדבר הטבעי ביותר הוא למצוא מישהו להאשים בכך - במקרה הזה הכותבים הגישו לידי הצופים את ג'ונאס קווין על מגש של כסף. השאלה שצריכה להישאל בשלב זה היא האם באמת גורלו של ג'ונאס קווין נחרץ כבר מהרגע הראשון? האם באמת לא היה לו סיכוי, ולו הקטן שבקטנים, למצוא את דרכו אל לב הצופים? ייתכן מאוד שלא. ייתכן שהצופים לא היו מוכנים לקבל דמות המקושרת למותו של דניאל, ועוד כממשיכת דרכו. אולם ייתכן גם שהיה לו סיכוי, למרות הכל. כמו בכל סדרת טלוויזיה אשר רצה שנים ארוכות, ישנם דברים שמשתנים. עלילות משתנות, שחקנים באים והולכים, וכן, חלקם אפילו שחקנים ראשיים. נכון, ראינו סדרות אשר לא שרדו את השינוי הדרמטי (עיין ערך "תיקים באפילה" באנציקלופדית הטלוויזיה לדורותיה), אולם ראינו גם סדרות אשר שרדו שינוי משמעותי בצוות ואף המשיכו להתפתח ולצמוח לאחר מכן (הסדרה "מכושפות" אשר איבדה את השחקנית המובילה שלה, והמשיכה לחיות וללבלב גם לאחר מכן). בסופו של דבר לא הכל תלוי בצופה התמים, עד כמה שהוא היה מעוניין להאמין כי השליטה בידיו - הכל תלוי בכותבים. על הכותבים מוטלת המשימה לכבוש את ליבנו, לרקוח עלילות אשר יסחפו אותנו לעומקי העולם אשר נוצר תחת שרביטם, ולכתוב דמויות אשר יגרמו לנו לשוב אל המרקע שבוע לאחר שבוע, שבויים לחלוטין בקסמם. אין עוררין על העובדה כי דמותו של ג'ונאס נבנתה ע"פ אותה שבלונה של דמות ד"ר ג'קסון. לכאורה, בחירת הכותבים ללכת בדרך זו נראית הגיונית בהחלט - מישהו צריך היה למלא את תפקיד המצפון וקול ההיגיון של החבורה, להיות חבר הצוות הסקרן אשר אינו מפספס הזדמנות ללמוד על תרבות אחרת ולבחון את המצב על כל פניו (מבחינה זו ג'ונאס קווין אף הגדיל לעשות הרבה מעבר לדניאל - כאדם אשר הגיע מעולם אחר, כל דבר, קטן ככל שיהיה, היווה גילוי מפתיע ומענג בשבילו, אפילו אכילת בננה). אולם הבעיה האמיתית של ג'ונאס הייתה שהכותבים נכשלו במילוי תפקידם. ג'ונאס קווין לא יכול היה להיות דניאל ג'קסון. נכון, דמיון מסויים בין השניים היה נחוץ, אך בו בזמן נדרש ג'ונאס לעמוד בפני עצמו כדמות אשר תעניין את הצופים. על הכותבים הייתה מוטלת המשימה לבנות דמות מרתקת ובעלת אישיות דומיננטית וייחודית אשר תסחף אחריה את הצופים ותכבוש את ליבם. אולם כאמור, הכותבים נכשלו. עליכם להבין, העובדה כי ג'ונאס בא למלא את מקומו של דניאל לא סתרה את הפוטנציאל של פיתוח דמות העומדת בפני עצמה. אולם במקום לקבל דמות חדשה ומלאת חיים, הצופים קיבלו ג'ונאס קווין חד מימדי אשר היה שם לצד הצוות לחייך את החיוך שלו ולשלוף כמה עובדות ומספרים, וזהו. אז נכון שניתן לטעון להגנתו כי הוא לא הרגיש עדיין חלק מהצוות ולכן לא הרגיש בנוח לצאת נגד החלטות אנשים אחרים ולהביע את דעותיו בקול רם ונחרץ, במקום זאת הוא העדיף ללכת עם הזרם ולשמור על פרופיל נמוך. אולם אם אנחנו מורידים לרגע את אותם משקפיים אשר דרכם אנו מסתכלים על הסדרה כעל מציאות, ומסתכלים בעיניים פקוחות - הכותבים הם האנשים אשר אחראים ליצירת דמותו ואישיותו של ג'ונאס. ככותבים, תפקידם להביא לנו דמויות כלפיהן נרגיש דבר מה - שנאהב אותם, שנשנא אותם, שהם ממש יעצבנו אותנו או שנעריץ אותם... העיקר להרגיש משהו. דמותו של ג'ונאס, לא עוררה רגש כלשהו. כאשר אתה צופה בסדרה, נכון שחשוב מאוד שהשחקן ישחק טוב, אולם מה שרואים על פני השטח זו הדמות, ואם היא כתובה לא טוב אז חבל על הזמן. נמיק הוא שחקן מדהים, על עובדה זו אין עוררין כי הוא כבר הוכיח את כישרונו מעל ומעבר למצופה, חבל שלא ניתנה לו ההזדמנות להוציא את כישרונו אל הפועל בתפקיד זה. הוא קיבל דמות אשר נידונה לכישלון מהרגע הראשון אשר בו הופיעה על המסך, ואפילו השחקן המוכשר ביותר לא מסוגל היה להציל את ג'ונאס קווין, אשר הכותבים טרחו כל כך לשגות בבנייתו, מהדרך בה הכניסו אותו לסדרה, ולאורך העונה כולה בדרך בה כתבו את דמותו. במקום לתת לנו דמות חדשה אשר תרענן את היקום הידוע לנו ותציג בפנינו דינאמיקה פנימית חדשה ומסקרנת בין חברי הצוות, קיבלנו דמות חד מימדית אשר זכורה לצופים בעיקר כדמות אשר הייתה קשורה למותו של ד"ר ג'קסון, ותפסה את מקומו. שום אירוע אשר ג'ונאס היה חלק ממנו לא היה עוצמתי מספיק על מנת להשאיר רושם עז על הצופים. ג'ונאס קווין פשוט היה שם, לא פחות ולא יותר. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |