|
|
|
|
|
|
|
ראיון עם עופר זנזורי, יוצר 'אדירי התכלת'
חיליק חימוביץ' |
|||||
|
|
|||||
| עופר זנזורי, יוצר, כותב ומצייר סדרת גיבורי העל הישראלית היחידה 'אדירי התכלת', הסכים לבקשתי לקיים ראיון אישי וממצה וללא שמירה על 'זכות השתיקה'. | |||||
| בראיון זה נקבל מעופר מעט היסטוריה אישית, נבין מתי וכיצד פגש במדיום הקומיקס, מהיכן למד לצייר ולכתוב, נקבל את ההבנה מדוע בכלל החליט להוציא לאור את 'אדירי התכלת,' ונגלה את הקשר הכל כך חזק שלו לשפה העברית, לאמבלם קומיקס ובכלל. ע.ז. לפני שאני מתחיל דע לך שאני דיסלקט. כך שאם יתגלו שגיאות כתיב, זכר, נקבה, יחיד, רבים, נפילת מילים או אותיות, קבל זאת בחיוך. ועוד משהו, המון שאלות כתבת פה, ואני עניתי תשובות מלאות שמתייחסות להרבה דברים וחלקם אינם נמצאים באופן ישיר בשאלה אך הם חשובים לתשובה. אני מקווה שלא התחמקתי משום דבר, אם כן כוון אותי ואני אשתדל לענות תשובה הוגנת וישירה. ייתכן ומרוב עצים לא ייראו את היער. אולי כדאי לפרסם את זה בחלקים. חלק ניכר מהדברים שכתבתי מופנים כביקורת לאתר זה. אני מקווה שהאתר לא עושה צנזורה ומגלה בגרות ופתיחות לביקורת כפי שהוא מגלה פתיחות לבקר. למרות לחץ הזמנים שאני מצוי בו השקעתי מאמץ בכתיבה כדי שהכתבה תעלה לפני הפסטיבל. כך שתדע כמה חשובות לי המילים שכתובות פה. ח.ח. בן כמה אתה? מה עיסוקך הנוכחי? האם קיים קשר בין עיסוקיך המקצועיים ליצירת קומיקס? ע.ז. בן 32 . אני מתפרנס מהוראה - לימודי עיצוב אינטרנט, אנימציה, מולטימדיה, פיתוח סביבות משחק וממשק משתמש. מחזיק עסק פרטי לעיצוב אתרי אינטרנט וכל מני עבודות מזדמנות בתחום העיצוב והגראפיקה למסך, בעיקר. עיסוקים אלו הם עיסוקי כפרנסה. עיסוקים רבים אחרים שקשורים באנימציה, איור, מוזיקה, כתיבת שירים וספרות קצרה, כולם בגדר תחביב רב שנים ופעמים רבות נעשים באופן מקצועי יותר מעיסוקי פרנסתי. ח.ח. מתי הייתה הפעם הראשונה בה פגשת בקומיקס אמריקאי? ישראלי? אולי משהוא אחר (אירופאי, מנגה וכו')? ע.ז. אני סבור שפגשתי קומיקס לראשונה בגיל 10. בוקי טרזן טקס, תולדות המערב הפרוע ועוד מתורגמים אחרים. לקומיקס עברי נחשפתי בגיל מעט מאוחר יותר בין חוברות מעריב לנוער ואחרות. ח.ח. האם אתה קורא קומיקס? האם אתה אוסף קומיקס? וממתי (על שתי השאלות)? ע.ז. אכן קורא קומיקס. 'וומפרילה' של האריס, DEN, 'אסטריקס', heavy metal וחלק ניכר מגיבורי העל אך לא במעקב חוברות (כלומר אסופות – TPB's - בעיקר). אוהב בעיקר קלאסיקות כמו 'קפטן אמריקה' או 'איירון מן', אך הסיפורים החדשים בסביבת דמויות אלו מעט רחוקים ממני. בילדותי אספתי המון קומיקס מתורגם. עד לתקופה בה שמרתי את הכל במשמורת שהתבררה כבית גידול לעש. מאוסף הילדות שלי לא נותר מאום. אז הגיעה תקופה לא קצרה בארץ שבה לא ניתן היה להשיג שום קומיקס באופן מוסדר, ואני הנחתי לתחביב זה לעמוד לצד תחביבים אחרים. כיום אני מחזיק אוסף קומיקס מפוזר למדי ונטול כמעט לחלוטין רצפי חוברות ובניהם מספר אסופות וכמות מכובדת של חוברות בוקי ופופאי בהם נתקלתי בחנויות בארץ בשנתיים האחרונות. ח.ח. מי הדריך אותך? בכתיבה? בציור? או שאת הכל למדת לבד (מספרים, מצפייה ביוצרים אחרים וכו')? ע.ז. אין לי מנטור שממנו אני שואב את כל ידיעותי או מדריך טכניקות צמוד שאת שיעוריו פקדתי. את אשר אני יודע למדתי מהרצאות שונות, ממאמרים וכתבות שהתפרסמו על ידי מיטב חוקרי התרבות בארץ וכן משיחות רבות וארוכות עם יוצרים אחרים, קוראים אחרים ורבים אחרים הנוגעים לתחום שמזדמנים לחיי. קורסים באיור עשיתי לא מעט, אך לא כאלו שמלמדים אנטומיה או פרופורציה ריאליסטית. סגנונותי אינם באים לידי ביטוי באדירי התכלת. את הסגנון הריאליסטי אני מפתח בעיקר תוך צפייה ביוצרים שונים ובמציאות שסביבי (נסיעות ברכבת הן שיעור מצויין באיור פנים של יושבים ויושבות). מתוך כל זה יוצא שהתשובה היא, אכן למדתי לבד. ח.ח. איך בכלל הגעת למסקנה שאתה רוצה לכתוב, לצייר ולפרסם קומיקס עצמאי? ע.ז. מצחיק אותי כל פעם מחדש שאני נקרא' הוצאה עצמית' וכל מיני אחרים נקראים באיזה שם סטודיו או משהו כזה. אם מישהו יצליח להסביר לי את ההבדל אני אשמח מאוד. לפני מספר שנים משהתחלתי להחזיר לעצמי את תחביב הילדות שהותיר בי צלקת כואבת (העש והאוסף האבוד), התחלתי לפצות את עצמי מחדש ומצאתי שבשנים האחרונות לא נעשים תרגומים כמעט כלל. תרבות הקומיקס בארץ נמצאה בשפל שלא נראה עד כה. כדי להשיג חוברת קומיקס היה עלי לנסוע לחנות בודדת בארץ שהחזיקה בעיקר מגזינים ומתוך אוזלת יד אחרת נאלצתי להסתפק בזה. על קומיקס עברי, מלבד ספרים של פינק, לא היה על מה לדבר. בשיחות מכרים, חברים וזרים אחרים, שניסיתי ליצור על התחום, נתקלתי בחוסר מודעות מוחלטת עד אי ידיעה על קיומה של מדיה כזו בכלל. שנים רבות רציתי לעשות וליצור קומיקס. אך עד הקיץ של שנה שעברה ניצלתי את זמני החופשי בארצות שונות, ולפיכך נותרתי בלתי ער לתרבות הקומיקס שקמה בשלוש השנים האחרונות בארץ וכן לפסטיבלים שהתקיימו בסינמטק. עם תום תקופת הטיולים שלי, החלטתי להתחיל להוציא מהמגירה אסופת דמויות, רעיונות, סיפורים ואת גיבורי העל הישראלים שמלבד מגן דויד על הגב, לא הכילו שום תוכן, שם או כתובת. איירתי מספר עמודים ופתחתי אותם לדיון באתר של קומיקאזה. מכאן התחלתי לבדוק התיחסות קהל הקוראים מול קהל הלא קוראים. אז לא חשבתי להוציא חוברת. כלומר כוונתי הייתה להפיץ את הקומיקס ברשת תחת האתר שלי 'זנזוריה' שקיים מזה 6 שנים (תוכניתו המקורית של האתר הייתה להכיל קומיקס, סרטונים ומשחקים, בשפה העברית). מכאן שזו לא הייתה החלטה של רגע או דחף ארעי. קם וגדל בי הדחף ברבות השנים ולאחר פסטיבל הקומיקס שהתקיים בשנה שעברה בסינמטק, נפלה בי החלטה לממש את הכוונות בדפוס ולא רק על דפי הרשת. ח.ח. מה גרם לך לחשוב שיש בכלל צורך לפרסם חוברת קומיקס בהוצאה עצמאית ועוד בעברית 'שפה קשה'? ע.ז. במהלך פסטיבל הקומיקס ישבתי בבית הקפה בסינמטק מבוקר עד ערב והקשבתי לשיחות הקהל, עקבתי אחר תנועות האנשים, בחנתי את הז'אנרים הנמכרים ואף עשיתי ניסוי קטן בבדיקת התייחסות הקהל לכרטיסים בהם מאויירים דמויות מאדירי התכלת. לעומת חגיגת הצבע והתחרות שבין דוכני הקומיקס שבאים מחו"ל, נראו היוצרים הישראלים חיוורים ודלים. תנועת הקהל סביבם הייתה מצומצמת למדי והתייחסות הקהל הייתה ספקנית ביותר. כולם נראו כאילו הם מחכים כבר שנים לקומיקס העברי המיינסטרים האמיתי. מאיך שנראו העניינים, לא נראה כי זה הולך לקרות בעשור הקרוב. במשך תקופה שלפני ואחרי הפסטיבל בחנתי את התייחסות הנוער בין חוברות אמריקאיות וקומיקס עברי. הבדלי רמות באומנות והרצינות נראו לעין בהפרש עצום. העדר היכולת לקרוא אנגלית הציבה את הקומיקס האמריקאי במעמד מאיים ואת הקומיקס העברי כגמד שמנסה להצחיק בכל האמצעים הקיימים. חשתי תחושה קשה לאחר תקופת מחקר זו, כי במדבר הקומיקס הישראלי כל קוץ הוא נווה מדבר ומרוב שיממון אף אחד לא מודע לקיומו. מה קרה לתרבות הישראלית היפה שגדלתי בתוכה? להיכן נעלמה ההערכה של שנות השישים והשבעים? קם דור 'שלא ידע את יוסף' והוא מתייחס לתרבות זו כאל שפל המדרגה כאשר אין שום דרך לחצות את מעטה הסטיגמה הקיימת סביב התרבות. ח.ח. האם בדקת את שוק הקומיקס בארץ לפני שהתחלת לפרסם משהוא? ע.ז. בדיקת השוק הביאה אותי לשלוש מסקנות: צריך ליצור דור 'שיידע את יוסף' ואל לנו לזלזל בו על 'שלא ידע את יוסף' עד כה. צריך לעודד יצירה מקומית ואל לנו לדכא כל יצירה מקומית שעשויה להפריח את המדבר. צריך שלדור 'שיידע את יוסף' יהיה מה לקרוא ועלינו להאמין כי הקהל פה בארץ הוא בעל איכות אנושית לפחות כמו בכל מדינה אחרת, אם לא יותר. היה ברור לי לחלוטין שאני הולך נגד תחנות רוח, אבל היה ועודנו קיים החזון. אני רוצה תרבות קומיקס מוערכת פה בישראל. ואני אעשה כל שאוכל כדי לקדם את המסקנות הללו ולתפארת מדינת ישראל. ברור לי שאני נשמע מצחיק, אולי אף אחרון המוהיקנים שאכפת להם מהארץ שאוהב את האנשים פה מספיק כדי לעשות בשבילם. כזה הוא המצב, אני, כפי שנאמר, פראייר, הגאה להיות פראייר ואם בפועלי אני אצליח להתחיל את תנועת הגלגל, אהיה שמח בחלקי. התשובה לשאלה היא – כן בדקתי את השוק. אין קהל קורא קומיקס בארץ כדי שניתן יהיה לקיים מערכת כלכלית על בסיס קיומו. צריך ליצור את הקהל הזה ויפה שעה אחת קודם. ח.ח. האם לא חששת שהחוברת תיכשל כי תמכור מספר בודד של עותקים? ע.ז. בוודאי שחששתי וידעתי את כל תכונותיה של החוברת מול התכונות השונות של קהל המטרה וקהלי היעד השונים. פתיחתה של החוברת מול השוק הייתה איטית להחריד. אך גורמים אחרים בשוק הסבירו לי כי איטיות זו נחשבת הצלחה לא קטנה. החוברת הושקה לפסטיקומיקס הראשון, כאשר אני סברתי כי הפסטיקומיקס הוא פסטיבל עשיר בתנועת אנשים כפי שהיה בסינמטק באוגוסט. כעסתי מאוד על מארגני האירוע. לימים הבנתי כי פועלם היה ראוי להערכה, וכן אירועי הקומיקס בארץ הם ברובם קטנים. תנועת האנשים בפסטיבל הקומיקס נבעה בעיקר משילוב עם פסטיבל האנימציה. כמות העותקים הרבים שנותרו בידיי החזירו אותי לניתוח מחדש שהוביל אותי לאותן מסקנות בסיסיות שוב. אין זבנג וגמרנו, צריך להמשיך לבנות את החזון. ח.ח. האם לא חששת מ'מחסום השפה' בכל הנוגע לגיבורי על בעברית (שים לב לניסיונות הכושלים של אורי פינק בכל הנוגע לגיבורי על בעברית)? ע.ז. השפה היא עניין של הרגל. גם אותו צריך לבנות אט אט עד שיהיה שגור ויראה סביר על חוברות הקומיקס. ככותב שירה אני מאוד אוהב את יכולתה של השפה העברית ואת העושר שבה. הרשת העברית בארץ הוא חזון אחר שאני לא מצליח לראות כיצד אפשר לממש אותו, אך בכל מקום בו יש לי מקום להתבטא, אני אעשה ככל שניתן כך שההתבטאות תהיה בעברית תקנית ועשירה, תוך שימוש מועט ככל שניתן במילים לועזיות ובניבי דיבור בלתי תקניים. העברית איננה מחסום מבחינתי. העברית היא חלק מהמטרה. העברית היא חלק מהחזון. דווקא המחסור בקומיקס עברי הוא אחד מהסיבות למדבר השממה. ח.ח. לא חשבת אולי להתחיל בקומיקס באנגלית ורק אז לעבור לעברית? ובכלל... מה אתה מרגיש (אם אפשר לקרוא לזה כך) כלפי השפה העברית? האם יש צורך לשמר את השפה ולתרגם כל דבר אפשרי לעברית? ע.ז. נראה לי שעניתי על זה. בהחלט יש לשמר את השפה הכי שמורה בעולם. אוי לנו אם נאבד את מה שהעם היהודי שמר במשך כל כך הרבה שנים. כל כך מהר אנחנו ממהרים לזרוק את המקור שלנו. (וזה בעוד את חוברת המקור של 'סופרמן' או 'ספיידרמן' אנחנו מחזיקים במיכל זכוכית). קצת כבוד לשפה לא יזיק לנו. לגבי תרגום לשפה העברית. זו שאלה שאני לא ממש מבין את פשרה. בוודאי שלא צריך לתרגם כל דבר לעברית. צריך לכתוב בעברית וליצור בעברית וגם את אלו לא בהכרח צריך לתרגם לאנגלית. אני לא מדבר על צורך בתרגומים כלל וכלל. אני מדבר על יצירות מקור בעברית, ללא פחד שפה וללא תירוצים. ח.ח. מה קרה בכלל בינך ובין 'אמבלם קומיקס' (ואני מבקש ללא השמצות, אלא רק העובדות וזאת מכיוון שאין לי את הצד שלהם בסיפור)? איך כל נושא 'קלפי המשחק' בכלל קשורים לכך? ע.ז. 'אמבלם קומיקס', הם כולם חברים טובים שלי. אני מכיר באופן אישי כמעט כל אחד מאנשי הצוות וזאת למרות שלא פגשתי עדיין חלק מהם. 'אמבלם קומיקס' עושים עבודה ברוכה, ובחוברת הקומיקס שהם עתידים להוציא לאור הם יציגו רמת ביצוע שלא נראתה עד כה בקומיקס עברי. אני מברך על המוצר הזה. אני מכיר ומודע לכל התהליכים הקשורים בעניין. ביני ובין גל שורץ קיים ערוץ פתוח של שיחות ארוכות. הכוונות שלנו פתוחות וכל מי שמנסה להעכיר את יחסי עם 'אמבלם קומיקס' יכול להמשיך לנסות. סיבת פרישתי מ'אמבלם קומיקס' היא אופי התנועה. בעוד שאני רואה את הגשמת החזון דרך צעדים מסוימים, אמבלם רואים את הצעדים אחרת. אני סובר שגם אני וגם הם צודקים. חלק מפרישתי מהקבוצה הוא תחושה כי עצם השתייכותי לקבוצה פגעה בדרך שלהם כמו גם בקיום הדרך שלי. אני לא ארחיב את הדיבור בנושא מכיוון שאין פה נושא. לנושא הקלפים. עם הצטרפותי לאמבלם ערב יציאת גליון 1 של אדירי התכלת, התגלגלה הפקת הדפוס להפקה של קלפים ביוזמתי. מטרת הקלפים הייתה לאפשר לכל יוצר בצוות לבטא את יכולתו ולהציג את הצוות וכמובן את סגל הדמויות הקיימות ביקום אמבלם. כל אחד הביא את הדמויות שלו ויצרנו את הקלפים. הקלפים תוכננו תחילה כמקדם מכירות לחוברות הקומיקס שייצאו תחת מותג אמבלם. הקלפים גם נמכרו ועדיין נמכרים באופן נפרד כקלפי איסוף. לאחר מעשה החלטנו לקדם את אחד הרעיונות ולפתח משחק סביב הדמויות בקלפים המבוסס על תכונות הדמויות. המשחק 'גיבורים ונבלים' פותח על ידי ונבדק אל ידי שחקנים שונים זמן רב לפני שפורסמו החוקים. המשחק יצא במספר גרסאות עבור דרגות שחקנים שונות. יש לציין כי פותח משחק נוסף על ידי רועי פלד אך הוא לא קיבל במה כפי שקיבל 'גיבורים ונבלים'. ח.ח. מהם בכלל אותם 'קלפי משחק' שאתה מדגים באמצעותם בכל מקום אפשרי? ע.ז. משחק הקלפים על גירסאותיו נמצא מוצלח ביותר, וקהל רב רכש אוסף קלפים כדי שיוכל לשחק את המשחק. למעשה המשחק קידם את מכירת הקלפים במאות אחוזים. (אל בהלה מאות אחוזים של מעט מאוד כסף זה עדיין מעט מאוד כסף). הקלפים רחוקים מלהחזיר את עלות ההפקה שלהם ואני למעשה לא מאמין שביום מן הימים מכירת הקלפים תחזיר לכיסי את ההשקעה (עם זאת לא נמדדה יכולתם של הקלפים כמקדם מכירות מול גורם אחר) ולמרות כל זאת אני לא מצטער על ההפקה. ח.ח. מהיכן מגיע המימון לפרסום החוברות? היכן אתה מדפיס אותן? מדוע בפורמט יחסית יקר (נייר מבריק, כריכה קרטונית וכו')? האם ההשקעה החזירה את עצמה? ע.ז. שאלה קצת קרה שמתייחסת למספרים. המימון הוא מימון אישי, דפוס חבצלת, הפרשי העלות בין סוגי הנייר אינו משמעותי בסך מצוצמצם של גליונות. גליון 1 של אדירי התכלת החזיר את ההשקעה. ועכשיו לתשובה המלאה. ההשקעה אינה מתבטאת רק בכסף. היא מתבטאת ביחסי ציבור, הקמת דוכנים, הפצה, הפקה של החוברות וכמובן פעילות נוספת אחרת שמקדמת את מסקנות הבסיס. ולזה התשובה, -דבר איתי בעוד כמה שנים... ח.ח. מהיכן הרעיונות שלך לדמויות ב'אדירי התכלת'? ואני לא מדבר על הדמויות ש'נפגעות מחומר רדיואקטיבי והופכות לגיבורות' אלא על דמות כמו אותו דוקטור שירבוע רדיואקטיבי נכנס לו לתוך היד? מהיכן שאבת רעיון כזה הזוי? ובכלל... עד מתי 'אדירי התכלת' ימשיכו? ע.ז. אדירי התכלת בגרסת המקור (לפני שנתיים) היו רק שני נערים חברים טובים עם כוחות שווים שהמצאותם ביחד מגדילה את היכולת שלהם. לאחר בדיקה מול קהל מטרה וקהלי יעד שונים. וכן שיחות וסיעור מוחין עם גורמים שונים נולד רעיון שלם ומורכב אחר שמזכיר במעט מאוד את המקור. גם זה פותח בסיעור מוחין והשתנה רבות פעמים לפני יציאת הגליון הראשון. לאחר קביעת אבני היסוד של רעיון הסדרה, נדרשו שש דמויות שיענו על דפוסי התנהגות שונות. את השם 'דוקטור זרוע' הגה חבר יקר וגם שמו של 'האייל' לא הומצא על ידי. את שאר השמות אני הגיתי אך אופי ותכונות הדמויות יצאו בעיקר מסיעור מוחין עשיר בדיחות. אני מונע מעצמי מלשוחח על דוקטור זרוע כדי לא לקלקל את התפתחות העלילה, שכן הדמות שלו נבנתה כדי להשתלב נכון בתפקידה בהתפתלות העלילה. ח.ח. האם תהיינה סדרות נוספות פרי עטך וממכחולך (ואני מדבר על הדמויות המתפרסמות ב'אדירי התכלת' 2)? ע.ז. בגיליון הקרוב במקום עמודי קדימון יופיע פרק ב'סיפורי חיים'. למעשה התוכנית המקורית הייתה להוציא חוברת שתכיל סיפורים שונים מתחלפים בהמשכים כאשר גיליון 1 של אדירי התכלת היה אמור להכיל בתוכו את הקדימונים, וגליון 2 היה אמור להתחיל להכיל סיפורים אורחים. התוכנית השתנתה עקב הצטרפותי ל'אמבלם קומיקס'. מתוך כוונה להשתלב ברעיון השלם של 'אמבלם קומיקס' ירדה הכוונה ליצור חוברת 'זנזוריה קומיקס' שתכיל סיפורי קומיקס מעשה ידיי בלבד אך לאחר הפרישה תוכנית המקור חזרה ליושנה. ח.ח. אני מאמין שאתה מודע לביקורת כלפיך בכל הנוגע לציור והכתיבה : יש לך הסבר לכך? ע.ז. ביקורת באה בדרכים שונות וממקורות שונים. באשר למבקרים, עיקר המבקרים קידמו בברכה את אדירי התכלת וידעו לעודד את היוזמה וחלקם אף היו מקצועיים מספיק להבחין כי קידום הפרוייקט יועיל הרבה יותר לתרבות הקומיקס מאשר דיכוי הפרוייקט. לעומתם, אי אלו מספר מבקרים העדיפו לקדם את עצמם ולהפגין את יכולתם המילולית בכל אמצעי ועל סמך כל זיז שניתן להתפס עליו. עיתונאי צריך להיות מקצועי וענייני. לצערי לא כולם כאלו ואף נמצאתי חשוף להשתלחויות אישיות ישירות אשר אינם מבוססים בעובדות. אופן התבטאות כזה יביא את החברים הקרובים לטפוח על הכתף. אך הקהל האמיתי מפסיק לקחת ברצינות את המבקר לאחר הבחנה בדפוס הביקורת. לדאבוני מבקרים שונים מזלזלים בקוראים ומחפשים דרכים לבזות אותם, תוך השמצת המוצר שהם רכשו ותוך השמצות הרכישה שלהם. קהל שמרוצה מהרכישה שלו וחשוף להכפשה פומבית לא יתפוס יותר ברצינות את המכפיש ויעדיף לשמור מרחק. פרט לכך, יוצרים אחרים, עדינים יותר או חוששים יותר מכוח המבקרים, יעדיפו להמשיך ליצור למגירה ולא יעיזו לצאת לאור. במיוחד בתרבות המדברית הקיימת פה בארץ, אסור לנו לדכא את מעט היוצרים ואסור לנו לבזות ולהשמיץ את הקוראים - זה הוא גול עצמי. קוראים אלו הם הסיבה לקיום הטור של מבקר כזה או אחר. אני מעריך מאוד את הקהל כאדם ומעריך מאוד את ההחלטות שלו. אדם יודע לקבוע היטב מה טוב בשבילו, וזאת הביקורת הכי אמיתית. ח.ח. האם אתה מחשיב עצמך כצייר טוב? ככותב טוב? האם תחשוב פעם להפסיק לכתוב או לצייר ולאפשר לאחרים לפתח את הדמויות שאתה יוצר? ע.ז. אני לא מחשיב את עצמי. הקהל מחשיב אותי. אני לא צד בעניין. אני עושה את התרומה שלי הן בבחינת הכתיבה והן בבחינת האיור. קהל המטרה שרכש את החוברת שיבח את האומנות ונמצא נלהב מול הסיפור. זאת האמת, תרימו גבה עכשיו. גם אני מרים גבה. גליון 1 יצא ביכולת האומנות שלי דאז מתוך ידיעה כי יתקבל בברכה בפני קהל המטרה ובהרמת גבה בפני קהלים וותיקים. אני מקווה שהקהל הוותיק יגלה בגרות, יקדם את היוזמה ויפגין סבלנות. אכן, רוב הקהל נהג כך ואני מודה לו על כך,.סמכתי על הבגרות והיא לא אכזבה אותי. גם בכתיבה וגם באיור, דלתי הייתה פתוחה לגורמים שונים ששמרו על סודיות, לערב את ביקורתם וכן לערב את יכולתם הביצועית כאומנים. אני לא סגרתי דלת מעולם, אך עם זאת אני לא ממהר לקבל דיעה של אחר על פני דעתי. אני שמח ומברך כל עזרה שמגיעה. מן הראוי לציין כי כל העזרה שקיבלתי הייתה התנדבותית. מבחינת הכנות, מן הראוי לדעת שפרוייקטים אלו לא יניבו רווח באופן ישיר בשום אופן בתקופה הקרובה. ח.ח. מה היית רוצה לראות בעתידך כיוצר קומיקס ישראל בפרט ובעתיד שוק הקומיקס הישראלי בכלל? ע.ז. בעתידי, כיוצר קומיקס, הייתי רוצה לראות את הקהל שאני מייצר מגיע ורוכש חוברות של יוצרים אחרים. אני עושה פעילות רחבה בחוגי קייטנות וסדנאות בבתי ספר, חלקם בתשלום סמלי וחלקם ללא תשלום מתוך כוונה אמיתית לגדל דור 'שיידע את יוסף'. דור שיעריך את תרבות הקומיקס ודור שלא יתבייש בקריאת קומיקס או יחזיק בתפיסות מוטעות לגבי המדיה. משתתפי סדנאות שונות וחוגים בעלויות מצחיקות יגיעו בשלבים מתקדמים יותר לרכוש ולקרוא קומיקס. כרגע הקומיקס האמריקאי עומד באופן מאוד מאיים מול הקהל הרחב. האנגלית קשה והסיפורים מורכבים ודורשים נסיון קריאתי לא מבוטל. הקהל הישראלי לא קורא קומיקס ושומר מרחק כי קשה, קשה. צריך לפתוח בפניו את הדלת ולזמן אותו בדרכים שונות. אדירי התכלת מיועד בעיקר עבור קהל חדש ובלתי מנוסה. שימוש בקלישאות, סטריאוטיפים ומילים מסבירות רבות עבור קהל חדש. כל זה נעשה מתוך בחירה ומודעות לקהל המטרה. עלילת הסיפור לעומת זאת כתובה במבנה הולך ומסתבך כיאה לקומיקס בן זמננו. חלק ניכר מהקוראים הוותיקים לא יצליח לראות מבעד למעטה הקלישאות את שלל הרעיונות ויזלזלו במוצר כולו. אני מודע לסיכון הזה ומעדיף לקחת אותו כדי לקדם קהל בלתי מנוסה. אני לא מזלזל בקהל. אני לומד אותו ומנסה להתאים את המוצר אליו. אכן אני רוקד פה על שני חתונות. המוצר שלי מופנה גם לקהל וותיק וגם לקהל חדש וחשוף לביקורות שליליות בצד הוותיקים. אדירי התכלת נמכר במחיר נמוך מתוך ידיעה כי במחיר זה הסיכוי להחזיר עלויות הוא נמוך. חוברת צבעונית צריכה לעלות 20 שח בתפוצה ארצית כדי לראות רווח. אני מוכר במחיר כזה וסופג את ההפסד כדי לקרב קהל חדש. אינני סבור שגם אחרים צריכים להפסיד. ובתוך כל הקביעות שהצגתי פה, אני מגדיר את עצמי כתלמיד. כי זאת הדרך היחידה לקבל ביקורת מבלי להתנשא. אני משתדל לא להגיב לביקורות שכותבים עליי בהסברים וסיבות להחלטות. קביעת המבקר היא אישית ונקבעת על פי יכולתו לראות ולהבחין. כל התנסחות שיוצאת מפי האיש שתחת הביקורת תראה כתירוץ זול ומזולזל. לשמחתי, אני לא היחיד שנוהג כך. קהל שספג עלבונות בביקורת אחת והגיע לאמר את דבריו, ספג זלזול ובוז והבין כי ישנן סביבות שלא צריך לקחת ברצינות רבה מדי. אני קורא לכולם לתת יד ולעודד קוראים חדשים. אני קורא לכולם לתת כבוד לאדם ולא לזלזל בהחלטות שלו וביכולת ההערכה שלו. ועוד קלישאה לסיום: לתת כבוד לאחר זה לתת כבוד לעצמך. ח.ח. תודה לך עופר על הזמן והאנרגיה שהשקעת בתשובותיך המלאות שיוצאות מהלב. ולוואי שכל שאיפותייך וחלומותייך בנוגע לעתיד הקומיקס הישראלי תתגשמנה. לידיעה : 'אדירי התכלת' מספר 3 יצא בפסטיבל הקומיקס, אנימציה וקריקטורה ה – 4 שיתקיים בחודש אוגוסט הקרוב. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |