|
|||||
|
זריחת אטלנטיס - ביקורת סדרה
אסנת רוזנברג |
|||||
|
|
|||||
| "סטארגייט אטלנטיס", סדרת הבת למיתולוגיה ארוכת השנים "סטארגייט SG1" פרשה כנפיים על רוחות ערוץ המדע הבדיוני האמריקני, והפכה לתוכנית הנצפית ביותר בתולדות הערוץ. | |||||
| סטארגייט: אטלנטיס (Stargate: Atlantis) יוצרי הסדרה: רוברט סי קופר, בראד וורייט. משחק: ג'ו פלאניגן, ריינבו פרנקס, דיוויד יולט, טורי היגינסון, רחל לוטרל. קנדה 2004. ונפתח בדילמה מוסרית אשר מטרידה את מוחם של מבקרי טלוויזיה וצופים כאחד - האם זה הוגן לשפוט סדרה חדשה ע"פ פרק הפיילוט שלה בלבד? כל אדם אשר מכיר את חוקי המשחק של הטלוויזיה יודע היטב כי התשובה לכך צריכה להיות לא, וזאת מהסיבה הפשוטה כי נדיר הוא שסדרה שומרת על אותו הפורמט אשר בו התחילה. בחלק מהמקרים, הסדרה הולכת ומשתפרת עם הזמן, ובמקרים האחרים, הדרך למטה היא חדה וחסרת מעצורים. סדרה כתובה היטב, כמו יין טוב, רק משתבחת עם הזמן. אולם בניגוד ליין אשר לוקח לו שנים רבות להבשיל ולהגיע למיצוי הפוטנציאל שלו, סדרת טלוויזיה יכולה להשתפר פלאים כבר בעונתה הראשונה. תהיה אשר תהיה הדרך בה תלך הסדרה, היא אף פעם לא תחזור להיות כפי שהייתה בתחילת דרכה. כתבה זו נכתבה מתוך הבנה כי פרק פיילוט של סדרה כלשהי הוא עדיין חומר גולמי ואינו מעובד לחלוטין, וככזה, אין לשפוט סדרה על גביו בלבד. אולם, וזה אולם גדול, ישנם מקרים בהם לא ניתן לעמוד ולהשקיף מהצד מבלי להתריע בפני העולם כולו על משהו מדהים אשר קורה בדיוק מתחת לאפם של אנשים אשר אינם מודעים למתרחש. אז היכן הכל התחיל? מאחר ואטלנטיס היא סדרת בת, יש צורך לעשות הכרות קצרה עם האם הביולוגית שלה, לטובת אותם צופים אשר אינם מכירים את אותה אם מיתולוגית. "סטארגייט SG1" עלתה לאוויר העולם לפני שבע שנים. באותם ימים, תרבות המדע בדיוני אשר שלטה ביקום כללה בעיקר חיים ומסעות בחלל ("בבילון 5", "מסע בין כוכבים - חלל עמוק 9" ו"וויאג'ר"). לנוכח המגמה השולטת, הציעה סטארגייט משהו קצת אחר - סדרת מדע בדיוני אשר מתרחשת בתקופה שלנו ולא בעתיד אפוקליפטי/אוטופי כלשהו, סדרה אשר מתרחשת על כוכבי לכת, ולא במעמקי החלל הרחוק, סדרה אשר גיבוריה הם מגזע בני אדם (מינוס אחד או שניים) ולא חייזרים מכל הצורות והצבעים. הרעיון הבסיסי פשוט למדי: הרעים הם בני גזע הגוואולד שרוצים לשלוט על העולם ע"י שיעבוד כל החיים בו. הם לקחו בעבר הרחוק את בני כדור הארץ ופיזרו אותם ברחבי הגלקסיות על מנת שיענו על צרכיהם של שליטי הגאולד השונים. על כל עולם כזה התפתחה למעשה תרבות חדשה, יש שדומות מאוד לתרבות של כדור הארץ, בשינויים קלים, ויש ששונות לחלוטין מזו המקורית. הטובים בסדרה הם אנשי כדור הארץ (האמריקאים ליתר דיוק) אשר נתקלו ממש במקרה בסטארגייט, השער דרכו ניתן לעבור לאותם עולמות אחרים, וגילו כיצד הוא פועל. כאשר הם לקחו את אותו צעד גורלי קדימה לתוך הסטארגייט הם נתקלו בבני גזע הגוואולד ותפיסת עולמם השתנתה לחלוטין. לאחר שראו, ואף חוו על בשרם, את זוועות מעשיהם של בני הגוואולד, הם הכריזו מלחמה על הגזע. בני האדם הקימו את "פרויקט סטארגייט", שמטרתו לחקור את אותם עולמות חדשים ולאסוף מידע וטכנולוגיה אשר יעזרו במלחמה נגד האויב החדש. כמובן שבאותה הזדמנות הם גם מצילים את חסרי הישע, אותם בני העולמות האחרים. לבה של הסדרה מצוי בבני האדם, אותם אנשים אשר מרכיבים את צוות SG1 (הצוות החוקר המוביל את פרויקט הסטארגייט, אשר אחר מעלליו עוקבת הסדרה) - קולונל ג'ק אוניל (ריצ'ארד דין אנדרסון), מייג'ור סמנתה (סם) קרטר (אמנדה טאפינג), ד"ר דניאל ג'קסון (מייקל שנאקס), טיאלק (כריסטופר ג'דג') וג'ונאס קווין (השחקן קורין נמק – דמות אשר הצטרפה בעונה השישית לאחר עזיבת ד"ר ג'קסון). סטארגייט SG1 הגיעה כבר, במזל טוב, לגיל המופלג של עונה שמינית, הישג כלל לא מבוטל. אולם בעוד שהסדרה עצמה רק הולכת ומשתבחת עם השנים, בקרב השחקנים חלה עייפות החומר, עובדה אשר מטילה בערפל את המשך הסדרה מעבר לעונה הנוכחית. אם מסיבות אלו ואם מתוך רצון להמשיך ולקיים את יקום סטארגייט, או פשוט מהרצון להרחיבו, הגיעו היוצרים להבנה כי השלב האבולוציוני המתבקש הבא הוא סדרת בת. וכך נולדה לה "סטארגייט אטלנטיס". "סטארגייט אטלנטיס" מספרת את קורות משלחת מחקר חלוצית אשר עוברת דרך הסטארגייט לגלקסיה אחרת (פגאסוס) בחיפוש אחר אטלנטיס - העיר האבודה של הקדמונים (גזע רב עוצמה אשר חי בעבר בגלקסיה שלנו ונעלם לפני שנים רבות). אלא שבניגוד לשאר צוותי פרויקט הסטארגייט אשר חוזרים הביתה בסופה של כל משימה, משלחת זו יוצאת למשימה אשר לא ידוע האם אנשיה יחזרו ממנה. הכוח אשר נדרש על מנת לחייג מהשער לגלקסיה הרחוקה הוא כה עצום, שהצוות אינו יכול לשחזר אותו כאשר הוא מגיע לצד השני. מאחר וסיכון זה היה ידוע מראש, הכינו עצמם חברי המשלחת לאפשרות כי לא יחזרו הביתה. אולם אין זה אומר שהם אינם ממשיכים לנסות. כבר בפרק הראשון חיפושם אחר אותו מקור כוח נחוץ מביא אותם לעולם חדש בגלקסיית פאגסוס. בדיוק כמו הוריהם הרוחניים ב"סטארגייט SG1", גם חברי צוות המשלחת של אטלנטיס פוגשים בתושבי המקום, ובדיוק כמו הוריהם המיתולוגיים, לא עובר זמן רב לפני שחברי הצוות מצליחים למצוא עצמם באמצע תסבוכת רצינית עם אויב חדש. כללי המשחק משתנים במהרה כאשר מתברר כי לעומת האויב החדש, הגאולד נראים כמו משחק ילדים. לכאורה, אין חידוש רב ב"סטארגייט אטלנטיס". נראה כי היא נוצרה, ללא ספק מתוך חשיבה מרובה, על בסיס אותם אלמנטים אשר הובילו להצלחת סדרת האם - צוות חוקרים אשר עובר בין עולמות, אויב אימתני וצוות מוביל אשר כובש את לבבות הקהל. אפילו הרעיון של היתקעות בגלקסיה אחרת ללא דרך חזרה הביתה נדמה כי מצלצל מוכר לחובבי המדע בדיוני (מישהו אמר וויאגר?). אולם, למרות עובדות אלו, אין יהיה זה נכון לטעון כי אטלנטיס היא חיקוי בלבד. כבר מהפרק הפותח של הסדרה ניתן לראות בבירור כי כמו סייח אשר רק נולד וכבר ממהר לעמוד על רגליו שלו ולהיות עצמאי בשטח, כך גם "אטלנטיס". העובדה כי הדרך בחזרה לגלקסיה אשר בה מתרחשת "סטארגייט "SG1 חסומה, מבטיחה (פחות או יותר) כי לא יתקיימו מעברים של שחקנים אורחים מסדרה אחת לשנייה, נוהג מקובל ואהוב ע"י מעריצים. אז נכון, במידה מסוימת זהו הפסד, אולם זוהי בדיוק הנקודה אשר בה אטלנטיס אומרת למעריצים -נכון, התחלתי מאותו המקום, אולם עכשיו אני ברשות עצמי, ואם ברצונכם לאהוב אותי, עליכם לאהוב אותי בגללי ולא בגלל המקום שממנו הגעתי. נקודה נוספת ובולטת אשר מבדילה את אטלנטיס מאמה הם האפקטים המיוחדים בסדרה. קשה לזכור סדרת טלוויזיה אשר הרשימה באפקטים הויזואליים כפי שעושה הפרק הפותח של "אטלנטיס". ואין זה פלא, שעם תקציב של 5 מליון דולרים, הצליחה אטלנטיס לעצור את נשמת 4.2 מליון הצופים אשר צפו בפרק הפותח בערוץ המדע בדיוני בארה"ב, וללכוד את תשומת ליבם המלאה. האפקטים של "סטארגייט" האם הם כאין וכאפס לעומת האפקטים אותם הדגים הפרק הפותח של "אטלנטיס". העובדה כי מדובר בגלקסיה חדשה, באויבים חדשים ובטכנולוגיית תרבות הקדמונים המתקדמת באופן מרשים, פתחו את השער לאחראים על האפקטים המיוחדים והותירו את הצופים פעורי פה. אולם אל תבינו שלא נכון, בעוד שהאפקטים אכן נטלו תפקיד מרכזי בהתפעלות מהסדרה, אין הם הסיבה היחידה להתלהבות הרבה. חששות כבדים ליוו לאורך כל ההפקה, את צופי הסדרה המקורית בכל הנוגע ל"אטלנטיס". האם סדרת הבת אכן תצליח לעמוד בקני המידה שהציבה "סטארגייט "SG1המיתולוגית? מדוע בכלל יש צורך בסדרה נוספת, האם אין זו בגידה בחברי SG1 שפתאום מקימים צוות חדש אשר ייקח את תשומת הלב הבלעדית לה הם זכו עד כה? ומה יקרה אם הסדרה תכשל, מה יהיו השלכות הכישלון על היקום של סטארגייט? בתום הפרק הראשון מפנים כל החששות מקום לסקרנות ולרצון עז לראות עוד. הכותבים הצליחו ליצור צוות חדש אשר בעוד שישנם בו מוטיבים מוכרים (המנהיגות של המתקן, איש הצוות אשר אינו משאיר אנשים מאחור ומתעקש על ניסיון לדבר עם אנשים חדשים במקום להפנות נגדם נשק), הדמויות המרכיבות אותו עמדו זקופות בזכות עצמן כבר מהפרק הראשון, וגרמו לצופים סקרנות לגביהן ורצון לחזור שבוע לאחר מכן על מנת לגלות עוד פרטים על הגיבורים החדשים. וכמובן, אל נא נשכח את העלילה עצמה - חקירת גלקסיה חדשה עם כל הפוטנציאל הטמון בה, טכנולוגיות חדשות אשר בפרק הראשון רק גירדו במעט את פני השטח בכל הקשור לחשיפתן ואויב מאיים חדש אשר אין ספק כי ידיר שינה מעיני הצופים ככל שיחשפו יותר פרטים עליו. כל אלה הצליחו לרתק את מיליוני הצופים למסך, ואין ספק כי יהיו גם הסיבה לחזרתם לאותו מסך שבוע לאחר שבוע. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |