|
|
||||
|
דודי שב משדה הקרב - רשמי מסע
דודי קאופמן |
|||||
|
|
|||||
| בשבוע שעבר התקיים ברמת אביב מפגש האחווה השלישי. דודי קאופמן שם את נפשו בכפו, יצא לשדה הקרב בחיפוש אחר מלחמה ותהילה, והכל כדי להביא לקוראי ISF דיווח חיי מהשטח. | |||||
| בצהריי יום שבת ה- 25.5.2002 שמתי פעמי לעבר שדות הבור, שמאחורי שכונת רמת אביב ג' להשתתף במפגש השלישי של האחווה. האחווה, למי שאינו מכיר ,היא אגודה שהעמידה לעצמה כמטרה את קידום משחקי התפקידים ה'אמיתיים' (R-D&D) בישראל. כלומר משחקי תפקידים בהם המשתתפים מחופשים במיטב מחלצותיהם, מצוידים בנשקים מעץ וספוג, מכוסים בשריונות מדוגמים ויוצאים להחיות את הדמות בגופם בשטח.וכך לבוש בגלימה שחורה פרופה בורד לבן, בידי האחת מגן נומינור, על ראשי קסדת ויקינג מעוטרת בזוג קרניים כשלמותניי חרבי הנאמנה מורפאה - אשר חושלה בידי אלפים- יצאתי לחפש מלחמה ותהילה. אשתי שהתלוותה אלי לחפש את שדה הקרב, התייחסה בסלחנות לבעלה כאשר זה חיפש בנמרצות רבה את מקום המפגש האמור בחוסר הצלחה משווע. 'אבל באתר העמותה היה כתוב מרכז שוסטר ברמת אביב' מלמלתי בעצבנות לאחר כרבע שעה של חיפושים נואשים. אך לא על הסוג הנכנע בקלות נמנים אנו! מספר טלפונים לחברים, הידועים כפעילים מרכזיים בעמותה, ומייד קיבלנו הדרכה כיצד להגיע לאתר המיוחל. חידשנו את חיפושינו בפרץ של מרץ ותיקווה , ואכן לבסוף נמצא המקום. 'הי חברה... בפעם הבאה כדאי לשים קצת יותר שילוט בבקשה !!!'מרחוק נראה האירוע קטן וכמעט עלוב: כחמישים איש, בני נוער בחלקם, מתגודדים מתחת למספר עצים. בשדה מסביב מסומנים שטחים ומגודרים בסס'ל וצלונית חוף אחת המסוככת על עמדת ההרשמה. סיבוב קטן בשטח לימד, כי הבזאר המפואר שהיה אמור להתקיים במקום מסתכם בשני דוכנים קטנים: האחד למכירת כלי נשק מספוג והשני הכיל מסכות. התחלנו להתארגן לפעילות, אם כי דומה היה, כי שהותנו במקום תהיה קצרה ומאכזבת. השטח נראה ריק וזירות הלחימה היו שוממות. אך לפני שהספקתי לומר 'גאנדלף האפור' נחטפתי להרצת ניסיון של הממוזעR - משחק תפקידים קצר לקבוצה קטנה. כלי הנשק שלנו נבחנו וסומנו ע'י אחראי הביטחון, הוחתמנו כדת וכדין על טופסי הסרת אחריות ולרעיה הוטבעה על ידינו חותמת 'כשרים למשחק ולוחמה'.סיפור המשחק היה קצר ופשוט: הנסיכה נורית חולה במחלה קשה וסופנית. כדי להצילה יש לצאת אל היער החשוך והמסוכן, ולהביא את פרח הדם הקדוש, המרפא כל כאב ומחלה. הפרח ,שפרח מדמו של הצלוב לאחר שהדם הוקז אל הגביע הקדוש. הקבוצה, שעלי הוטל להנהיגה במסעה רב התלאות אל מחשכי היער האפל, הורכבה מקוסם בעל כובע מחודד, זמר נודד בקיא באגדות ושירי המקום, כוהנת טהורת לבב שהגיעה ממחוזות רחוקים, מעבר לים ולא דיברה בשפה המקומית, שני לוחמים אמיצי לב וחזקי זרוע, אביר עטוי בשירון טבעות מבהיק ולבסוף כמובן אנוכי.ללא מורא או חשש שמנו פעמינו הישר אל לב הסכנה העורבת ביער החשוך והקודר. בעוד חופת היער סוגרת עלינו בסבך ענפים עבות ומכבידה על לבנו יותר ויותר ככל שאנו מעמיקים חדור אל תוך היער האפל, הבחנו להפתעתנו הרבה בדמויות על השביל. התקרבנו בזהירות נשקנו שלוף ואנו מוכנים להגן על נפשותינו מכל צרה ורעה. פליאתנו גדלה שבעתיים כאשר הבחנו כי אחד מהאנשים החונים בשולי השביל הוא למעשה היא, בחורה חיננית להפליא, לבושה בלבוש מוזר ולמרגלותיה כדור בדולח וחפיסת קלפים. לרגע איבדנו את זהירותנו מחויבת המציאות בלב היער ונשבינו בקסמה המסתורי של האישה. נענו כמעט שלא מרצוננו לקריאתה לבוא ולשבת עמה.בן זוגה היה שרוע על המחצלת שיכור כלוט ונוחר, 'צועניה אני' אמרה, 'שבו ואגלה לכם את עתידכם'. בעודנו ישובים ועתידינו הספון בסכנות נפרש בפנינו, התגנבו שניים מחבורתי ולגמו כל טיפה מנוד היין של הצועני השיכור. נזפתי בהם לגלות קצת יותר דרך ארץ, אך ללא הועיל. 'נו טוב, מה חשיבותו של נוד יין אחד כאשר גורלה של הנסיכה והארץ כולה נתונים על כף המאזניים'. הצועניה סיפרה לנו על הסכנות האורבות בפתח, על פרח הדם הקדוש ועל המפלצת מרובת העיניים, שאינה רואה דבר אשר שומרת על הפרח. לאחר שנתנה לנו את ברכתה, איחלנו לה שלומות ועמדנו לעזוב. בעלה השיכור התעורר ודרש בתקיפות תוך ניבולי פה והרמת יד תשלום עבור המידע. השתלטנו על המסכן ברכות ככול שיכלנו ולמרות מחאותיה של הצועניה שילמנו בתכשיטים ואבנים טובות. אך השיכור לא נירגע וכאשר הבין מבעד לאדי המשקה, כי אנו יריב הגדול עליו בכמה מספרים החל להכות מכות נמרצות את אישתו. האביר שבחבורתנו לא יכול היה להבליג למראה האישה הסובלת ובאבחת מכה אחת הכה בניצב חרבו על ראשו של הנבל, היממו והפילו חסר הכרה אל הקרקע. התנצלנו בשמו ובשמינו וחזרנו אל השביל- אל הסכנה.לא עבר זמן רב ונתקלנו בזוג לוחמים - אבירים ללא פנים כשהם חוסמים את דרכינו. 'אם הנכם רוצים להמשיך בשביל עליכם לעמוד במבחן האומץ, ייצא נא אחד מעמכם להלחם כנגדי', הכריז האביר חסר הפנים. 'אני אלחם', הכריז האביר שלנו באומץ ופסע קדימה בעוז רוח. רגע לאחר מכן החל הקרב. שיפרתי עמדה לעבר גבו של הלוחם חסר הפנים השני, שעמד בצד הדרך כאשר אני אוחז פגיון בידי ומסתירו תחת גלימתי המתנופפת. 'את הקרב הזה ננצח בדרך זו או אחרת' חשבתי לעצמי. 'גורל הנסיכה נורית והממלכה כולה על כתפינו מוטל'. אך האביר שלנו הוכיח מיומנות וכשרון רב בהביסו את הלוחם חסר הפנים. הורשנו להמשיך בדרכינו והאביר חסר הפנים לימד את קוסמנו לחש המסוגל להשמיד את המפלצת מרובת העיניים. המשכנו לצעוד מעודדים מהצלחתנו עד כה, אך זהירים שבעתיים מאימת המפלצת. בקרחת יער אפלה נפגשנו לעימות עם המפלצת הנוראה. בשדה העיניים {בלונים לבנים עליהם מצויירות עיניים} התרחש הקרב הגורלי. באמצעות הלחש אותו למד קוסמנו הנאמן מחסר הפנים ובעזרת הפלדה הממורטת של חרבותינו, ניצבנו אל מול פני האימה. 'יש להשמיד את העיניים' צעק אחד מבני לוויתי, וכך עשינו עד אשר הכרענו את היצור המשוקץ ושלחנו את נשמתו הישר לגיהינום.'הפרח' זעק הקוסם ורץ לקטוף את הפרח האדום כדם,'עצור' זעק הזמר הנודד, 'רק כוהנת טהורת לב וזכה יכולה לגעת בפרח מבלי להשמידו' הוסיף. ואכן הכוהנת אספה את פרח הדם הקדוש בזהירות ואהבה, ואילו אנו, שמחים וטובי לב, בדילוגים קלילים שמנו פעמינו אל הארמון כדי להציל נסיכה. סוף טוב הכול טוב.סיכום ביניים: המשחק של הצועניה ובעלה היה משעשע ואמין, כולל השיחה בשפה לא מובנת, שאמורה הייתה להיות צוענית והייתה למעשה ג'יבריש. המשחק וכישורי הלחימה של חסרי הפנים דורשים שיפור. ובאשר לקרב הסיום, כל הכבוד על האפקטים והעזרים.מיד לאחר ההרפתקה ,שהייתה משעשעת וחביבה, אם כי קצרה וברורה מדי לטעמי, הושלכתי אל זירת הלחימה - שם התפתח טורניר נושא פרסים. הכרוז הכריז על הקרב עד המוות בין הוויקינג הבלתי מנוצח, אימת הצפון, לבין לוחם האופל הנורא העונה לכינוי המרטש. הקרבות בזירה היו טובים ומהנים והטורניר נמשך כשעתיים. היו קרבות נשק קשה {עץ} ונשק רך {ספוג} ומספר חבר'ה הפגינו כשרון לחימה מרשים, בעוד אחרים מחפים על חוסר ניסיון בהתלהבות רבה. בזירות אחרות התנהלו קרבות מרובי משתתפים בנשק רך בלבד. את הפעילות סיימנו במשחק שח אנושי דומה לשח הקוסמים מהסרט 'הרי פוטר ואבן החכמים'. העובדה כי לא סומנו משבצות בשדה המשחק, הפכה אותו לבלגן מוחלט לאחר זמן קצר והשחקנים איבדו עניין וסבלנות.למרות שניכר היה, כי הושקע רצון טוב ומאמץ רב, רמת הארגון הייתה בינונית ודרוש עוד שיפור רב. החל בשילוט החסר, דרך הארגון והסדר בטורניר הלחימה וכלה בסימון משבצות למשחק השח האנושי ובאספקת מים - רצוי קרים - למשתתפים. אך אל למשתתפים להלין בלבד על התקלות, יבואו כל אילו, יושיטו יד, יתנדבו ויעזרו בתכנון ההפקה ובתפעול, של אירועים דומים בעתיד, וכל המרבה הרי זה משובח. ענף משחקי התפקידים האמיתיים תופס תאוצה בארץ ולקבוצות השחקנים הרוסיים, שהביאו את המשחק מאימא רוסיה, מצרטפים שחקנים ישראליים חדשות לבקרים. האירוע היה מהנה ביותר לכל המכורים לדבר, ומי שרעל של משחקי התפקידים האמיתיים זורם בעורקיו, טוב יעשה אם יופיע לאירועים מסוג זה בעתיד. ההנאה מובטחת בתוספת כמה סימנים כחולים. מפגשים פחות רשמיים מתקיימים בכל יום שישי בפארק המצוי מול רכבת צפון בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ. תודתי למתכנני ומפיקי האירוע שבפעולתם הברוכה מקדמים נושא שחשוב ללבי, משקיעים מזמנם וממרצם מתוך התנדבות ורצון להשריש את המשחק בארץ.בתמונות המצורפות - דודי (בחולצה בהירה) וביגפוט בחולצה כהה), שניים מבכירי הכותבים ב ISF, בסצנות קרב אופייניות. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |