|
|||||
|
מי הוא האוייב - ביקורת ספר
אלי הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| היפריון מאת דן סימונס, עברית יעל סלע, הוצאת אופוס 1999, 444 ע'. | |||||
| לקראת צאתו לאור של החלק הרביעי בסדרת היפריון - עליית אנדימיון, אני מביאים ביקורת על החלק הראשון בסדרה - ביקורת שפורסמה לראשונה בגרסה קצרה יותר במוסף הספרים של העיתון מעריב. בקרוב תפורסם ב ISF סקירתו של רני גרף על סדרת היפריון בכללותה. אלו הם זמנים יפים לחובבי המדע הבדיוני בשפה העברית. ספרי מדע בדיוני חדשים רואים אור חדשות לבקרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, כנסי חובבים, ועוד ועוד. כאילו לא די בכל אלו, הרי שעורכי סדרות המדע הבדיוני הנוכחיים, בהוצאות הספרים השונות ובראשם הוצאות 'עם עובד', 'אודיסיאה' ו'אופוס', נוטים חסד לקהל הישראלי ובוחרים לתרגם את מיטב היצירות החשובות של ספרות המד'ב העולמית. אפילו בתוך כל השלל הרב הזה, בולט 'היפריון' של דן סימונס, כפנינה ייחודית של מדע בדיוני במיטבו. זהו חלקה הראשון של רביעיית ספרים (שחלקה הרביעי, עליית אנדימיון, עומד לראות אור לקראת שבוע הספר העברי) ויחד עם זאת ניתן לראות בו יצירה העומדת בפני עצמה. בסיפור אפי החוצה גבולות של חלל וזמן מתאר דן סימונס, סופר האימה והפנטסיה (עד היפריון - 1989) המצליח, גלקסיה הנמצאת על סף כליון. סימונס כתב שש עלילות שונות המשתלבות זו בזו והיוצרות בסיכומו של דבר קו עלילתי אחד. למותר לציין כי כתיבת ספר, סדרה או סיפור מדע בדיוני קצר היא משימה נכבדת לכל הדעות. אומנות הסיפור הקצר נבדלת במישורים רבים מאמנות הרומאן רחב היריעה ולכל אחת מהן קשיים ומורכבויות שונות הנובעות בעיקרן מרוחב היריעה השונה. סימונס, בחר לשלב בספר המדע הבדיוני הראשון שלו, את שתי האומנויות הללו לאחת. טמפלר, אב, כומר, גנרל, משורר, חוקרת פרטית וקונסול דיפלומטי, כולם יוצאים בשליחות הרת גורל. כל אחת מהדמויות זוכה לספר את סיפורה במהלך מסע העלייה לרגל אל השרייק - אותו ספק אל, ספק חייזר, מסתורי ורב כוח - המצוי בקברי הזמן אשר בכוכב היפריון. כל אחד מסיפוריהם של הצליינים הוא נובלה קטנה העומדת בפני עצמה, כתובה בדקדקנות ובסגנון ייחודי, המתאים את עצמו לדמות המספרת. הנרטיב של סימונס מורכב משש נקודות מגוז שונות של ששת הדמויות הראשיות, המספרות את סיפורן האישי במהלך הספר. מי שירצה גם לדעת את תוצאותיה של עליית רגל זו יאלץ עם זאת לקרוא גם את שלשת הכרכים הנותרים.גם סדרת המוסדות של אסימוב 'המוסד', 'מוסד וקיסרות', ו'המוסד האחר' (עברית עמוס גפן, הוצאת 'מסדה' 1978) מורכבת - וכך גם פורסמה במקורה - מסיפורים קצרים המתארים תקופות שונות בהיסטוריה של המוסדות. אך בעוד שסיפוריו של אסימוב הם למעשה רומן בהמשכים הרי סימונס הצועד בעקבותיו, מספר שישה סיפורים שונים, המדלגים קדימה ואחורה בחלל ובזמן, תלושים זה מזה בקו העלילתי ובדמויות הפועלות, כאשר רק הכוכב היפריון על סודותיו האפלים מחבר אותם למקשה אחת.ההקבלה לאסימוב איננה מקרית כלל. שכן סימונס פורש באמצעות הסיפורים האישיים של גיבוריו, עולם מורכב ומרובד, עשיר ומדוקדק - באופן היורד אל הפרטים הקטנים ביותר, עולם שמבחינת הקיפו ומימדיו העצומים מזכיר את היקום שיצר אסימוב בסדרת 'המוסדות' ,את היקום של בית אטריידיס בסדרת 'חולית' של פרנק הרברט ואולי גם (להבדיל אלפי הבדלות) את היקום הקולנועי של 'מלחמת הכוכבים'. בעוד הרברט ואסימוב בנו את עולמותיהם בשנות החמישים והשישים הרי שסימונס בונה את היקום שלו הישר אל תוך מהפיכת המידע של שלהי המילניום. כדי להבין את השוני התפיסתי בין העולם המודרני של סימונס לזה של הרברט ואסימוב יש להבין ראשית את מערכת ההקשרים וההיקשים הסבוכה והמורכבת בין הטקסט האומנותי למציאות בה הוא נוצר. לכאורה, בהקשר זה, הרי שהשפעתו של המדע הבדיוני על סביבתו ברורה למדי - ספר מדע בדיוני יכול להפרות את דמיונו של מדען או טכנאי ולקדם אותו בכיוון של פיתוח טכנולוגי שאולי לא היה יכול להגיע אליו בדרך אחרת. למעשה השפעתו של המדע הבדיוני עמוקה יותר. מבנה תרבותי, רעיונות חברתיים אוונגרדיים, או כל רעיון מהפכני, פילוסופי או אחר, נשמעים ומתקבלים על הדעת כשהם מתקיימים בחברה חייזרית של יצורים כדוריים בעלי מחושים ושש עיניים. כל אילו לא היו מתקבלים בספרות העכשווית ולו רק מכיוון שהיא חלה במישרין על בני אנוש בזמנינו אנו. המרחק האדיר של מרחבי החלל והזמן בשילוב השונות הפיזית ביולוגית, יוצרת נתק בין הכאן ועכשיו, לבין הטקסט הספרותי ומאפשרת לקורא להרחיב את גבולות הדמיון ולקבל קונספטים מורכבים יותר ומרוחקים יותר מהנורמה האנושית המקובלת. סופרי מדע בדיוני, או לפחות המשובחים שבהם, יודעים לנצל פרצה זו ולהביא לנו הקוראים עולמות חופשיים מהרוח האנושית הכובלת, כאלו הפועלים במסגרת חוקיות שונה ומאתגרת, שלא תמיד עולה בקנה מידה אחד עם הערכים והמוסר האנושיים. כך למשל, בסיפורו של המשורר, נפרשת בפני הקורא תמונת עולם דקדנטית הפרושה על פני מאות שנים של ניוון תרבותי אנושי. ניוון שתחילתו בימינו אנו, בסגנון החיים הקפיטליסטי \ מערבי, המשכו בתרבות גוססת אליה מתעורר המשורר לאחר 300 שנים וסופו גם אם עדיין לא נכתב, דומה כי הוא ידוע מראש. מהעבר השני הרי שגם ז'אנר המדע הבדיוני מושפע בכיוון ההפוך מהמציאות האופפת אותו. תמונת העולם ה'מדעית בדיונית' עברה גלגולים שונים במהלך הזמן החולף. פרנקנשטיין (1818) של מרי וו שלי (עברית איריס ברעם, הוצאת אלישר 1983) הוא תוצר של עולם העומד לכבוש את סודות המדע והנמצא על סף שליטה בחיים ובמוות. עולם מאיים העומד לדרוס ולהכחיד את התרבות הפשוטה שקדמה לו. המהפכה התעשייתית \ טכנולוגית של סוף המאה הקודמת הביאה לעולם את מפלצת המתכת הממוכנת והחייזרים האיומים והירוקים (בד'כ) הפולשים לכדור הארץ מספרי הפרנויה של המדע הבדיוני בראשית המאה ה 20. דוגמא מצויינת לראשיתו של ז'אנר זה הוא 'מלחמת העולמות' (1898) של ה.ג'.וולס (עברית ישראל פישמן - הוצאת 'מצפה' 1929, עברית אביטל ענבר - הוצאת 'כתר' 1979). בשנות השלושים הייתה זו המפלצת הנאצית עם מלחמת העולם השנייה אשר הביאה גל נוסף של ספרי פלישה חייזרית המאיימת על שלום האנושות, ובשנות החמישים היה זה הדוב הרוסי והמלחמה הקרה שהחליפו את האויב הנאציונל סוציאליסטי הגדול באויב אדום וקומוניסטי אך מאיים לא פחות. המאפיין העיקרי של 'האויב' באותה תקופה הייתה חד המשמעיות והקיצוניות של עמדותיו שהיו בד'כ ברורות מאוד. טוב או רע, שחור או לבן, ללא גוונים של אפור. עם היחלשותה של המלחמה הקרה בשלהי שנות השבעים, ומאוחר יותר עם נפילת החומות במזרח אירופה נותר המדע הבדיוני ללא אויב מוגדר. בתקופה זו הופכים אויבי האנושות ל'אנושיים' יותר. מניעיהם אינם נובעים עוד מטוב או רוע מוחלטים, ומשאיפה גורפת להשמדת האנושות, אלא ממניעים מובנים יותר וקיצוניים פחות. לפתע הופך החייזר לדמות שניתן להבין את מטרותיה ואף להזדהות עמן. לדוגמא, בספרו של אורסון סקוט קארד 'המשחק של אנדר' (עברית בועז וויס, הוצאת אופוס 1994) שם מתבצע ההיפוך המוחלט בעת שהאויב החייזרי מקבל את תפקיד הקורבן ואילו האנושות הופכת למעשה לאויב. אם נחזור לספר היפריון הרי שכאן משתנים חוקי המשחק מרגע אחד למשנהו. אם בתחילה, בסיפוריהם של הכומר והגנרל, ניתן להניח כי האויב הוא המנושלים - אותם מתיישבים חיצוניים המאיימים להשמיד את ההגמוניה האנושית, הרי שבסיפורה של הבלשית ניתן לחשוב כי האויב מצוי בטכנו-ליבה - הבינה המלאכותית. וכאשר אנו בטוחים כי הכל כבר ידוע, אז מגיע סיפורו של הקונסול וטורף את הכללים, שם כבר לא ברור כלל מי הוא האויב. מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים הוציאה מהבקבוק (הוירטואלי) שד חדש בדמותה של הבינה המלאכותית. כבר בשנות החמישים כתב איזאק אסימוב את סיפורי ה'רובוטים' הראשונים שלו בהם עסק בבינה רובוטית מלאכותית. ואולם הרובוטים של אסימוב היו מוגבלים לתפיסת המידע הנאיבית משהו, כפי שהיתה נהוגה בעת שנכתבו. רק בערוב ימיו החל אסימוב לחבר את סדרת ה'רובוטים' שלו לסדרת ה'מוסדות' כאשר למעשה הוא נותן לבינה המלאכותית בדמות הרובוט, לנהל את עניני האדם ולנתב את התפתחותו במשך אלפי שנים. במדע הבדיוני המודרני הוחלפה הבינה המלאכותית, שאצל אסימוב התמצתה ברובוטים המנהלים את ענייני האנושות, באוטוסטראדת מידע אמיתית וחובקת יקום השואפת אל הנצח שבאלוהות דוגמת הטכנו-ליבה שב'היפריון'.הטכנו-ליבה המנהלת מאחורי הקלעים את עניני ההגמוניה היא מערכת בינה מלאכותית מתקדמת שפיתחה תודעה וניתקה עצמה למעשה מבני האדם שיצרו אותה. כבר היום למעשה, אנו תלויים ברוטינות וסב רוטינות שיבצעו עבורנו את העבודה ה'שחורה' בכל הקשור למחשב ולסביבה הוירטואלית. תוכנות וירוס שיסלקו וירוסי מחשב קטלניים, תוכנות ארגון מידע לדיסק הקשיח, תוכנות יומן אלקטרוני לארגון סדר היום והרשימה ארוכה. גם בתחומים מקצועיים יותר נזקק המנתח המודרני לאמצעי בקרה ומעקב אלקטרוניים שבלעדיהם יישאר עיוור לחלוטין. מהנדס מתכנן את תכניותיו על גבי מחשב ואפילו המאמר הזה נכתב על גבי האל שבמכונה. ניתוחים מיקרוסקופיים באמצעות זרועות רובוטיות, נאנו טכנולוגיה, מחשב ביולוגי, מונחים הלקוחים היישר מעולם הדימויים של המדע הבדיוני, מצויים היום על שולחנות השרטוט של מהנדסים וחוקרים. אפילו בתחום התכנות כותבות היום תוכנות ממשק, בפיקוח ובתכנון אנושי כמובן (עדיין& ), את התוכנות והמשחקים המגיעים למסך המחשב שלכם. הולך ומתמעט הדור שבכלל ידע תכנות בינארי מהו.למהפכת המידע והמחשוב יש גם חלק גדול בהפיכת המדע הבדיוני לספרות עכשווית יותר, פופולארית, אולי נחשבת. מושגים כמו המרחב הקיברנטי (מיוחס לוויליאם גיבסון - ניו רומאנסר) או לווין התקשורת (מיוחס למאמר מאת ארתור סי קלארק) ואפילו הצוללת (מיוחס לז'ול וורן בספרו 2000 מיל מתחת למים), חצו גבולות מסיפורי המדע הבדיוני אל המציאות ובחזרה לשדות הדמיון. כל זאת בעוד היקום סביבם ככלל, הפך מנוכר, מורכב ומסובך יותר, מובן פחות, ומאיים הרבה יותר. תפיסתו של האדם את המציאות הסובבת אותו קורסת אל מול קצב השינוי הבלתי פוסק שכופה עליו המציאות הדינאמית של העתיד העומד בפתח.היפריון הוא ספר שנכתב בהשפעת כל הגורמים הללו והוא עוסק בהם במינונים אלו ואחרים לכל אורכו. מהפיכת המידע היא הנעלם הגדול בעיני המדע הבדיוני והספרות הקיברנטית בת זמנינו בכלל, ובעיני דן סימונס בפרט. 'פרנקנשטיין' של מרי וו שלי שכבר הוחלף ברובוטים של אסימוב, מוחלף שוב ומוצא עצמו בדמות הטכנו-ליבה בסדרת היפריון אך הרעיון הבסיסי נותר כשהיה. מתוך היקום המתוכנת הזה עולה וצומח הניגוד בין אדם ומכונה, בין בורא ויוצרו, תסביך פרנקנשטיין בלבוש חדש - הגולם הקם על יוצרו.אם כן, מיהו השרייק?, מה תפקידם של קברי הזמן?, האם המנושלים (אותם כוחות חיצוניים התוקפים את הגמוניית האדם) הם האוייב, או שמא הבינה המלאכותית בדמותה של הטכנו-ליבה או אולי ממשלת ההגמוניה עצמה?. תשובות לשאלות אלו לא תקבלו, לפחות לא בספר זה שהוא כאמור הראשון ברביעית ספרים שהרביעי שבהם, כך מבטיחים בהוצאת אופוס, יופיעו בעברית לקראת שבוע הספר העברי. עם זאת צפויה לכם חווית קריאה מרתקת ומהנה. זהו ספר חובה לכל קורא ספרים ככלל ולחובבי המדע הבדיוני בפרט. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |