Enchantment
מאת: אורסון סקוט קארד
הוצאת Del Rey
2003,
432ע'.
כולנו, או לפחות רובנו, אוהבים לשמוע את הסיפור על הנסיכה המקסימה והנסיך על הסוס הלבן שבא להציל אותה. סיפור זה, בווריאציות שונות ולצד רבים נוספים מסוגו, חוזר על עצמו פעמים אינסוף, בגרסאות ייחודיות לכל תרבות ועם.
אך מה המקור הראשוני של כל סיפורי אגדה אלה? מהיכן הגיעו הנסיכות במצוקה, האבירים האציליים, המכשפות והפיות? את כל אלו לוקח על עצמו איוון, דוקטורנט לספרות קלאסית והיסטוריה, לגלות.
בהיסטוריה האישית של איוון עצמו קיימים כמה דברים משונים, אשר מושכים את נפשו לחקר האגדות הללו.
בהיותו ילד, בקייב אשר ברוסיה הסובייטית הרחוקה, הכריזו הוריו של איוון במפתיע על יהדותם. מנודה לפתע מחבריו, השקיע איוון את מיטב מרצו בריצות היומיות שלו, שהלכו והתארכו. בשלב מסוים עברה המשפחה לגור בכפר אצל "בן הדוד מארק".
גם בכפר, כמו בעיר, המשיך איוון לרוץ למרחקים, אל תוך היערות המקיפים את שדותיו של בן הדוד מארק. באחת הריצות שלו גילה ביער מקום מרתק ששימש מושא לחלומותיו במשך זמן רב. כאשר חזר לשם, כחמש עשרה שנים לאחר שעזב את מולדתו, גילה את המפתח שיוביל אותו לתעלומה רבת שנים ולמסע שבא בעקבות הגילוי. כך החל הסיפור של איוון להשתלב עם האגדה העתיקה מכולן, בעלילה החדשה יותר של הספר Enchantment מאת אורסון סקוט קארד (לא תורגם לעברית, נכון לזמן כתיבת שורות אלו).
בהמשך, מתוודע הקורא לדמויות בסגנון "האביר הלוחם" המקורי, המלך האצילי שלא בחר בתפקידו, הכומר שמנסה בכוח לשלב את הנצרות בתוך הדת הפאגאנית רוויית הכישוף והאמונות להן אנו קוראים "טפלות". ואיך אפשר בלי הנסיכה במצוקה, העלמה קורעת הלב וחסרת האונים למראה (עם דגש על "למראה")? כמובן שכמו בכל סיפור אגדה טוב, גם מכשפה רעה מקבלת נתח בריא מהקרדיטים העלילתיים. שכחנו משהו?
לא נוסיף מעבר למה שנאמר, לפחות לא בנוגע לעלילת הספר, אך דבר אחד ברור - הספר עצמו, מהרגע שמצליחים "להיכנס" אליו (דבר שלפעמים לוקח פחות זמן ולפעמים יותר), סוחף את הקורא לתוכו כמו מערבולת שלוקחת אתכם לארץ רחוקה, במקום וזמן חדשים להפליא. כמו שנאמר, בהקשר קצת אחר - "אנחנו כבר לא בקנזס".
מבחינה עלילתית ומיתית, הספר מזכיר במידה רבה מאוד, את "אבק כוכבים" של ניל גיימן, שראה אור בגרסתו העברית לפני שנים מספר. בסך הכל, מדובר על גלישה של שני הסופרים לעולם שהוא יותר מהפנטסיה הרגילה, עולם האגדות והמיתוסים. כמו בספרים מסוימים של גיימן, ניתן להבחין ב-Enchantment, בגלישות של קארד לעבר הבאת האלים לעולם הגשמי והפיכתם ממושגים עילאיים וכל-יכולים, לבעלי תכונות אנושיות שעשויים גם הם להיחלש ולגווע.
גם בספר זה, כמו ב"אבק כוכבים", יוצא הגיבור למסע שמטרתו אינה ברורה ותוצאתו ידועה עוד פחות. ארץ האגדות של גיימן ניחנה, אולי, בקסם לא-מציאותי הייחודי לה, אך העולם עצמו, עליו מדבר קארד ב-Enchantment, מכיל קסם רב לאין שיעור שרק צריך לגלותו. כל זאת במקום אזור קסום אחד ויחיד בעולם כולו, כששאר העולם נותר שומם מבחינה זו - אצל גיימן.
במטווה החוטים של קארד מצליחים להתהוות מול עיני הקורא יחסים דיפלומטיים, תרבותיים, בין-אישיים, תיאולוגיים ורומנטיים, בין האנשים הסובבים את הגיבורים לבין עצמם. בניגוד לספרים כמו סדרת "המשחק של אנדר", בה ניתנת חשיבות פחותה יחסית לדמויות שאינן ראשיות, ב-Enchantment ניתן להבחין ברשת שנסגרת לאיטה מסביב לדמויות הראשיות, רשת אשר מורכבת מהמתווה החברתי והתרבותי של דמויות המשנה המקיפות את הגיבורים. כאן לא רק הנסיכה והאביר חשובים, אלא גם השליש של הכומר, הילד של השכנה ממול, האקסית המכושפת-מטורפת ומיני אנשים נוספים הנזכרים בעלילה מדי פעם, רק כדי להותיר את חותמם בעדינות על המארג ולהיעלם משם, להמשיך את חייהם בעלילה אחרת. שילוב זה של העיקר וה"תפל" מוסיף לסיפור עומק ותוכן שלא נראו בסדרות כמו "המשחק של אנדר". (שימו לב לסדרת "הצל", בה משתמש קארד באותה שיטת העמקה של העלילה).
אם לסכם בקצרה את הספר הרי שכדאי, מומלץ ורצוי לקרוא אותו, למרות היותו כתוב באנגלית. אין לדעת מי יתרגם את הספר ומתי, ויהיה חבל לחכות עוד אי אילו שנים עד שהספר יפורסם בשפתנו הקטנטונת, למרות שכולי תקווה שזה יקרה בקרוב.
כתבה זו התפרסמה לראשונה במגזין "האורק", בעריכתה של יעל לקסמן - ראו קישור מצורף בצד ימין למעלה.
|