|
|
||||
|
סטארגייט - סיפור אהבה
אסנת רוזנברג |
|||||
|
|
|||||
| סיפורם של צוות שער הכוכבים הוא סיפור מורכב של נאמנות והרפתקה, ידידות ואובדן, גילוי ואהבה. | |||||
אזהרת ספויילרים! הכתבה מכילה פירוט של פרקים מהעונות אשר שודרו בארץ. בעוד שהיא אינה מכילה ספויילרים לעונות שלא שודרו, היא מכילה ספויילרים מהעונה הראשונה ועד הרביעית (למי שעדיין לא ראה). ~~~ כל כותב סדרות מתחיל יודע שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לסדרה שלו זה מתח מיני בין שני הגיבורים הראשיים. המשחק הנצחי של "אולי כן", "אולי לא", הוא אחד האלמנטים אשר מחזירים את הצופים שבוע אחר שבוע. הצפייה הזו, שמשהו כבר יקרה בין השניים, מציתה את דמיון המעריצים וממלאת את האינטרנט באתרים שמוקדשים לזוג. באתרים אלה ניתן ליהנות מכל הקשור לשניים - מניתוח מסרים נסתרים בפרקים, דרך תמונות פרי יצירת המעריצים ועד סיפורים אשר בהם הזוג סוף סוף מממש את אהבתו. כל כותב סדרות מתחיל יודע גם שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לסדרה שלו, זה שהגיבורים יממשו את המתח המיני ביניהם. סדרות אשר לבלבו על המתח המיני בין גיבוריהם, צנחו מראש התורן ברגע שמתח זה מומש ("בלשים בלילה" היא הדוגמה הקלאסית). אולם, ישנו גם גבול עד כמה ניתן למשוך את העניין. בשלב מסוים הצופים המסכנים, אשר מקווים ומייחלים כל שבוע מחדש שהפעם יקרה הנס, מרגישים שמתעללים בהם ונוטשים בייאוש את מערכת היחסים המורכבת שלהם עם הסדרה. ישנם כותבים אשר במטרה לפתור דילמה זו, נותנים לצופים להתענג על מימוש האהבה, אולם רק על מנת לקחת זאת מהם באכזריות וללא רחמים מספר שניות לאחר מכן ("מלאך שחור" היא דוגמה מעולה לשיטה זו). בשלב זה אתם בוודאי חושבים לעצמכם - אז מה הפתרון? מהו סוד ההצלחה? נשמע כי אין זה יכול להיות לא לפה, ולא לשם. הפתרון הוא פשוט - לשמור על המתח, אך במנה המעודנת המתאימה. במקום לדחוף להם אותו בכל הזדמנות שניתן, יש לטפטף לצופים את הקשר, כמו באינפוזיה, טיפה אחר טיפה. דוגמה טובה לאיזון זה ניתן למצוא בסטארגייט. לכאורה, זוהי סדרה קטסטרופאלית בכל הנוגע לנושא האהבה. אף קשר רומנטי לא שרד בה יותר משלושה פרקים, ורוב הקשרים האלו הסתיימו במות אחד מבני הזוג (כאשר מקומה של סם (אמנדה טאפינג) בפסגת מות בן הזוג נראה בשלב זה כבלתי ניתן לערעור). אולם ישנו קשר אחד אשר כן הצליח להחזיק מעמד לאורך כל שבע העונות אשר שודרו עד היום, ורוב הסיכויים שימשיך כך גם בעונות הבאות. סם וג'ק - קווים לדמותה של אהבה חסרת סיכוי ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ זאת בהחלט לא הייתה אהבה ממבט ראשון. פגישתם הראשונה לוותה בלהט וניצוצות, אולם לא היה זה להט המשיכה, אלא להט הויכוח סביב הנושא הישן ביותר - יכולת הגבר מול יכולת האישה. הצופה התמים לא יכול היה להעלות על דעתו באותם רגעים שסם וג'ק יגיעו להיכן שהם נמצאים היום, ואולי מצד שני, ויכוח זה היה רמז מקדים אשר היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כולנו. תהיה נקודת הראייה אשר תהיה, ברור היה כי השניים לא התחילו את יחסיהם על הצד הטוב ביותר. בעיני ג'ק, סם הייתה עוד אחת מאותם מדענים שמעצבנים אותו כל כך; בעיני סם, ג'ק היה לא יותר מעוד אחד מאותם אנשי צבא (גבריים) אשר מפקפקים ביכולתה. לא ברור מתי הדברים לקחו צעד לכיוון אחר, אולי היה זה בעקבות ההתנפלות החייתית של סם על ג'ק בפרק The Broca Divide , כאשר הייתה נתונה תחת השפעת הווירוס. אולי הייתה זו התמיכה שהפגינו אחד כלפי השנייה כאשר חשבו שדניאל נהרג בפרק Fire And Water . עד הגיעם לפרק השבעה עשר של הסדרה Solitudes , ברור היה כי הויברציות השליליות אשר ליוו את פגישתם הראשונה, פינו את מקומם לרגשות מסוג אחר לחלוטין. ניתן לקבוע בבירור את Solitudes כנקודת ציון ביחסיהם של ג'ק וסם. בפרק זה, לאחר תקלה בסטארגייט, נקלעו השניים לקרחונים של אנטארקטיקה. תקועים בתוך קרחון, כאשר ג'ק פצוע וסכנה נשקפת לחייו, נאלצו השניים לשרוד בקור העז וללא מזון. ניתן לטעון כי הדאגה העמוקה אותה מביעה סם כלפיי ג'ק היא דאגה של חבר צוות אחד למשנהו. עוד ניתן לטעון כי הדרישה של ג'ק שסם תעזוב אותו מאחור ותציל את חייה, הייתה מובעת מצידו כלפיי כל אדם אחר שנמצא תחת פיקודו. אולם חדי העין יכלו להבחין כי מדובר בהרבה מעבר לכך. העקשנות של סם שלא לנטוש את ג'ק מאחור, הנכונות שלה להישאר איתו אפילו אם משמעות הדבר איבוד חייה שלה וההפצרות החוזרות ונשנות של ג'ק שסם תעזוב אותו מאחור ותציל את עצמה, לא יכלו שלא להדליק את אותם חיישנים אשר נמצאים במוחנו ורק מחכים לנקודות אור שכאלו. שני פרקים מאוחר יותר, בפרק , There But For The Grace Of God כבר היה ברור כי עובדים פה כוחות אשר לא ניתן להתעלם מהם. כאשר דניאל מצא את עצמו בעולם המקביל, הוא גילה לתדהמתו כי באותו עולם סם וג'ק מאורסים. לא ניתן היה לפקפק באהבה אשר שררה בין השניים. האם באמת יכולים הם להיות כה שונים מג'ק וסם שלנו, רק משום שהם חיים בעולם מקביל? ברור היה כי הכותבים של הסדרה לא עשו זאת בתום לב, והצופים הנאמנים לא היו זקוקים ליותר מכך. בפרקים הבאים, הדברים היו מתחת לפני השטח, אך היו שם. בניגוד לסדרות אשר טעותן הגדולה היא היאחזות באותו מתח מיני בין שתי הדמויות כמרכיב מרכזי בעלילה, החכימו יוצרי סטארגייט שלא להתמקד יתר על המידה במרכיב זה. חייהם של ג'ק וסם המשיכו כהרגלם, הם המשיכו לשרת זה לצד זה ולצאת למשימות, כאשר יחסם אחד לשני לא שונה מיחסם לשאר חברי הצוות. פה ושם היו מבטים והקנטות אשר הפכו לחלק קבוע, ואהוב, ברפרטואר היחסים שלהם. אולם שום דבר מעבר לכך. נקודת נחת לצופים הייתה בפרק Message In A Botttle כאשר דאגתה של סם לג'ק הפצוע נגעה ללב כולם. במשך עונה וחצי, המים שקטו, ורק הזרמים התת-קרקעיים יכלו להעיד על מה שעתיד היה לפרוץ מאוחר יותר. נקודת המפגש הבאה שלנו עם יחסי השניים הגיעה בעונה השלישית, בפרק Point Of View , כאשר סם מהעולם המקביל הגיעה דרך אותה מראה אשר דניאל מצא בעונה הראשונה. הגעתה של סם המקבילה אילצה את ג'ק וסם להתעמת פנים מול פנים אם המציאות אשר יכולה הייתה להיות חייהם - נשואים באושר. ההשלכות של אותו פרק על השניים לא דוברו באופן גלוי, אולם לא קשה לנחש עד כמה השפיעה מציאות זו על השניים, ובעיקר הנשיקה אשר סם המקבילה הדביקה לג'ק של עולמנו. הנה הונחה בפניהם הוכחה כי הם אכן מתאימים אחד לשני, כי קשר ביניהם אכן יכול להצליח. מה שקודם לכן ייתכן והיה בתת מודע, מודחק עקב מציאות חייהם, קיבל עכשיו לגיטימציה לצאת ולהשתלט על מחשבותיהם. ואז הגיע הפרק השבעה-עשר בעונה A Hundred Days . כאשר ג'ק נשאר מאחור על כוכב אחר, לאחר שהסטארגייט נקבר והשאיר אותו ללא יכולת לחזור הביתה. האובדן גרם לרגשותיה של סם לעלות על פניי השטח. היא אינה יכלה להתכחש יותר לרגשותיה, או להסתירן מד"ר פרייז'ר, חברתה הטובה ביותר. פרייז'ר, אשר ראתה את סם עובדת יומם וליל במשך שלושה חודשים על מכשיר אשר יעזור להם להחזיר את ג'ק הביתה, התאמתה עם סם בנוגע לרגשותיה כלפיי ג'ק, רגשות אשר נראו כיותר מרגשי ידידות וכבוד למפקד בכיר. סם הבטיחה לחברתה כי הדבר לא יהווה בעתיד בעיה עבורה או עבור הצוות. אולם הצופים ידעו שאין זה נכון במאת האחוזים. רגשותיה האמיתיים של סם נמצאים עכשיו על השולחן. היא מודעת להם, ואף מבינה כי אנשים אחרים יכולים להבחין בהם. סם אינה יכולה עוד להתכחש לרגשות אשר מציפים אותה, ואם תרצה בכך או לא, מחשבותיה על ג'ק תמיד ילוו בפן זה מרגע זה והילך. החיים שוב חזרו למסלולם. כפי שסם הבטיחה לעצמה ולפרייז'ר, היא לא נתנה לרגשותיה להפריע לעבודת הצוות. אולם ככל שחלף הזמן, והניואנסים בין השניים גברו, ברור היה כי גם ג'ק וגם סם היו מודעים לרגשותיהם, אולם נמנעו מלדבר עליהם מאחר וידעו מה יהיו ההשלכות. והנה הגיעה העונה הרביעית בה כל המחסומים הוסרו, וניתן האור הירוק לסם ולג'ק לקחת את היחסים ביניהם צעד קדימה. האינטראקציה המורכבת בין השניים לא היתה עוד אלמנט ברקע של הסדרה, אלא תפסה מקום מרכזי יותר, ויצאה על פניי השטח. כל הקלפים הונחו עתה על השולחן. הפרק השלישי של העונה הרביעית,, Upgrades הוא לכאורה עוד פרק טוב של הסדרה, ולא יותר מכך. אולם שני פרקים לאחריו, ב Divide And Conquer , אנו מבינים את משמעות האירועים בכלל, ואירוע אחד במיוחד, אשר התרחשו באותו פרק. כאשר ג'ק וסם נבדקו במכונת האמת ודיברו על אותו אירוע, המכונה הראתה כי הם משקרים. כולם חשבו כי הדבר העיד על כך שהם עברו שטיפת מוח ע"י האויב, אולם סם הייתה היחידה שהבינה את משמעות הדבר, ורגע אחד לפני שהיה מאוחר מדי. על מנת להציל את חייהם, סם אילצה את ג'ק להתעמת עם רגשותיו האמיתיים כלפיה. אותן רגשות אשר גרמו לו לסרב לעזבה לבד, למות על הספינה של אפופיס. סם שיערה כי המכונה הראתה כי הם משקרים מאחר ושניהם לא היו מודעים לסיבה זו, וכאשר נשאלו אם נתנו את כל הפרטים על אותו אירוע, תת המודע שלהם ידע שאין זאת האמת המלאה כאשר אמרו שכן. ג'ק עבר את הבדיקה בשנית, והפעם הודה, בפני כל הנוכחים בחדר (סם, הטואקר'ה פ'רייה, דניאל, טילא'ק ופרייז'ר) כי הוא לא עזב את סם באותו יום מאחר ו"היא יקרה לו...יותר מאשר היא אמורה להיות". אמנם לא ראינו את סם מודה באותו הדבר, אך העובדה כי אף היא עברה את המבחן בשנית, ובהצלחה, מעידה על כך כי התוודתה על רגשות דומים. כל הנוכחים הסכימו כי מידע זה לא ייצא מגבולות החדר, אולם למעריצים זה כבר לא היה חשוב. ג'ק וסם היו מודעים לרגשותיהם, יותר מאשר אי פעם היו, ואף הודו אחד בפני השני כי הם מרגישים משהו שהוא יותר מאשר הם אמורים להרגיש. נכון, המילה אהבה לא עלתה על שפתותיהם, אולם אין זה משנה - יחסיהם של ג'ק וסם לעולם לא יחזרו להיות כשהיו. והנה, כאשר אפילו המעריצים חשבו שזה לא יכול להיות יותר טוב מזה...הגיע הפרק האולטימטיבי, Window Of Opportunity . ג'ק וטילא'ק נקלעו ללופ בזמן אשר גרם להם לחזור על עשר השעות האחרונות בחייהם שוב ושוב. בעוד שבהתחלה הם עשו כמיטב יכולתם להבין מה התרחש ולפתור את העניין בעזרת חבריהם, החליטו שניהם לקחת פסק זמן של מספר לופים. החלטה זו התקבלה ע"י השניים על מנת לשמור על שפיותם, ובעיקר לאחר שדניאל ציין בפניהם את העובדה כי הם יכולים לעשות כל אשר ירצו מבלי לחשוש מההשלכות של מעשיהם. בשלב זה של הפרק הצופים זוכים לחזות ברגעים המצחיקים ביותר בסדרה - ג'ק מנסה לכתוב שירה, טילא'ק מרביץ לבחור אשר פותח דלת בפרצופו בכל לופ, והשניים משחקים גולף - לתוך הסטארגייט הפתוח. והנה הגיע הרגע אשר כולנו חיכינו לו...בלופ האחרון לפני שהם לוקחים את העניינים ברצינות בשנית, ג'ק מסיים את הלופ כאשר הוא מגיש מכתב ההתפטרות להמונד, וזאת על מנת שיוכל לנשק עמוקות וארוכות את סם ההמומה. המעריצים הגיעו לגן העדן, יותר טוב מזה לא יכול להיות. אפילו כאשר הם לא יודעים מי הם באמת, נראה כי רגשותיהם של סם וג'ק כה עמוקים וטבועים בתוכם עד כי לא ניתן לנתקם מהם. בפרק העשירי של העונה הרביעית, Beneath The Surface, הצוות נכלא בעולם התחתי של כוכב אחר, כאשר זיכרונם נמחק מהם. אולם גם כאן הצליחו ג'ק וסם למצוא את דרכם זה לזו, וברור מהתנהגותם כי רגשות רומנטיים מעורבים בקשר שלהם. ניתן רק לשאר שאלמלא התנאים הקשים במקום בו הוחזקו, הם היו לוקחים את הרגשות האלה צעד נוסף קדימה. כאשר זיכרונם שב אליהם, ניתן היה לראות את הכאב על פניהם של ג'ק וסם. הם נאלצו לוותר על אותו קשר קרוב אשר חוו בזמן הכליאה, ואין ספק כי הייתה זוהי תחושת אובדן אותה טרם חוו עד אותו יום. הם היו כל כך קרובים להגשמת משאלת ליבם, אך ברגע האחרון מבוקשם נלקח מהם. לקראת סוף העונה, בפרק העשרים, Entity , נאלץ ג'ק להקריב את הקורבן הכבד ביותר למען הצלת הבסיס וכדור הארץ, לא לוותר על חייו שלו אלא על חיי סם - אשת הצוות שלו, חברה קרובה, והאישה אשר כלפיה הוא מרגיש רגשות עזים. ג'ק נאלץ לירות בסם שתי יריות ממכשיר הז'אט, כאשר הוא יודע כי פעולה זו תהרוג אותה. ועדיין, כאשר לא נותרת לו ברירה אחרת, הוא עושה זאת במו ידיו. כאשר גופה הוחזק חי בעזרת מכשירים, ללא פעילות מוחית כלשהי, ג'ק יושב ליד מיטתה ולא מוכן להניח לה ללכת. ניתן רק לדמיין את כל המחשבות אשר עברו בראשו במשך זמן נצחי זה. מחשבות על כל מה שהיה, כל מה שיכול היה להיות, ועל מה שלא יהיה עוד. כאמור, העונה הרביעית הניחה את הקלפים על השולחן בכל הקשור לרגשות העמוקים של סם וג'ק. שניהם הודו אחד בפני השני על רגשות אותם אין הם יכולים לממש עקב שירותם הצבאי, ככפופים בהיררכיה, ואף אנשים בסביבתם הקרובה למדו על רגשות אלו (למרות שסביר להניח כי האנשים מסביבם הבחינו בכך עוד לפני שהם עצמם הרשו לעצמם להבין זאת). כפי שנטען בתחילת הסקירה, החכימו יוצרי סטארגייט שלא לשים את היחסים בין ג'ק וסם במרכז העלילה. מרכז העלילה של סטארגייט הוא גילוי עולמות וכל המשתמע מכך, כאשר יחסי החברות הקרובים של כל הצוות הם עמוד תווך חשוב בעלילה זו. יחסים רומנטיים בין שניים מחברי הצוות, לא רק שיפגעו באיזון העדין אשר נוצר בין החברים בSG1 , אלא אף יסיטו את תשומת הלב של הסדרה. כך שאחרי מנת היתר אשר קיבלנו מהזוג במהלך העונה הרביעית, המים שקטו למשך שתי העונות הבאות. נכון, עדיין היו קיימות אותן הקנטות ומבטים מוכרים, והם הופיעו אף לעיתים קרובות יותר, כאשר לא ניתן היה לטעות ברגשות אשר נמצאים מאחוריהם. אולם שום דבר לא נאמר ישירות, הכל שוב התרחש מתחת לפני השטח. על העונה השביעית אני מנועה מלדבר עקב היות כתבה זו נקייה מספויילרים. אולם לאחר שצפיתי במרבית מפרקי העונה, אני יכולה להבטיח לכם כי המילה האחרונה בסאגה של סם וג'ק עדיין לא נאמרה. ~~~ בטרם סיום - נסו לשאול את עצמכם האם אתם באמת רוצים לראות את סם וג'ק ביחד? לפני שתפנו מבט תמהה על עצם התעוזה לשאול שאלה שכזו, הקדישו רגע למחשבה. כפי שכבר צויין בתחילת הכתבה, מרבית הסדרות אשר בהן מומש המתח בין שתי הדמויות המרכזיות, לא הצליחו להחזיק מעמד זמן רב לאחר מכן. מובן שסיבה אחת לתופעה זו יכול להיות העובדה כי הכותבים פשוט לא יודעים לכתוב מערכת יחסים יציבה באופן טוב ומעניין. אולם, ייתכן שזה הרבה מעבר לכך. הגורם אשר מביא אותנו הצופים לשוב שבוע לאחר שבוע למרקע הטלוויזיה, בחיפוש אחר הזוג האהוב עלינו, הוא בדיוק אותם משחקי החתול והעכבר אשר משגעים אותנו. אנחנו נהנים לראות את המבטים הסמויים, לנתח את המשפטים שאולי ואולי לא נאמרו, לחפש מסר סמוי בכל מבט, נגיעה ומילה שהשניים מחליפים. ברגע שהדמויות ממסדות את היחסים ביניהם, אנו מאבדים רגעים אלה. פתאום הכל כבר גלוי ונמצא לעיני כל, כבר אין לנו את אותם רגעים בהם אנו מכים בראשינו בתסכול וצועקים כיצד הם לא רואים את העומד מול עיניהם. אנו מאבדים את אותו פן אשר כה אהבנו ביחסיהם של השניים, את המתח של האם משהו יקרה הפעם, ועד כמה רחוק בהבנתם הם יגיעו בפרק הקרוב. אנו מאבדים את התקווה שאולי, בפרק הבא, הם סוף סוף יבינו. אז עצרו וחשבו רגע על סם וג'ק, הולכים יד ביד אל עבר השקיעה...האם זהו באמת מה שאתם רוצים לראות? או האם אתם מעדיפים להתענג עוד זמן מה על האהבה הלא ממומשת שלהם, על כל תסכוליה, רגעי החסד שלה והחלומות אשר היא מאפשרת לנו לבנות בראשינו. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |