האגודה, שנשיאה הנוכחי הוא סופר האימה האגדי ראמסי קמפבל, מארגנת את פנטסיקון השנתי, שבמהלכו מוענק פרס הפנטסיה הבריטי, אחד הפרסים החשובים ביותר באנגליה. בנוסף, האגודה מוציאה לאור שני מגזינים, פריסם - עלון חדשות היוצר לאור ארבע פעמים בשנה - ו"דארק הוריזון" - מגזין של סיפורים קצרים היוצא פעמיים בשנה - ומדי פעם ספרים בנושאים שונים, וביניהם ספרים על סופר הפאלפ האגדי פרנק בלקמפ לונג ולאחרונה על מייקל מורקוק.
עם כל זה אינו מספיק, האגודה גם מארגנת, שלוש-ארבע פעמים בשנה, סדרה של ערבים פתוחים בלונדון, אליהם מוזמנים גם חברים באגודה וגם - כמוני - אלה שאינם חברים. הערבים נערכים בימי שישי בפאב רב-שנים בהולבורן (בבאר במעלה המדרגות) ולמרות שלעיתים הם שקטים מאוד, הערב האחרון של השנה, בתחילת דצמבר, מושך מספר שיא של אנשים. השילוב של חובבים וסופרים, עורכים ואורחים (לפי הסיפורים סטיבן קינג הופיע בהפתעה לאחד הערבים לפני כמה שנים) יחד עם כמויות רציניות של משקאות אלכוהוליים הוא שילוב מנצח ולכן - ובהרגשה שמעמדי החדש ככתב של ISF דורש ממני לדווח על האירוע - נסעתי ללב לונדון בחמישי בנובמבר, עליתי במעלה המדרגות, והצטרפתי לקהל הרחב בחדר הצפוף של הבאר.
האדם הראשון שראיתי, ודמות קבועה באירועים אלו, היה העורך הידוע סטיבן ג'ונס, עורכן של אנתולוגיות אימה חשובות, זוכה פרס הפנטסיה העולמי, פרס הפנטסיה הבריטי, הפרס על שם בראם סטוקר (שהוא פרס אימה אמריקאי חשוב) ועוד. סטיב הוא חובב ענק של מה שנקרא "ספרות מוזרה", אימה ופאלפ, והוא הגן בקנאות על רכישותיו האחרונות - מספר ספרים, ובובה ענקית של המפלצת פרנקנשטיין. בנוסף לסטיב היו חלק מהחבורה שלו - סופרים החיים בלונדון, בסביבות גיל הארבעים, ושזכו לכינוי (שהפך לרשמי) מיזרביליסטים, בגלל מנהגם המוקדם של כתיבת סיפורים המבוססים בהווה, בלונדון, עם גיבורים שהזכירו אותם עצמם ונועדו למעשה לפרוק תלונות על חייהם, שכר-הדירה או החברה שעזבה אותם. כיום, המיזרביליסטים מהווים כמה מהסופרים החשובים ביותר באנגליה - ביניהם פאול מק'קאולי (ששניים מספריו יצאו בעברית), ומבקר הסרטים החשוב וסופרו של ספר הערפדים הקלאסי "אנו דרקולה" קים ניומן, ששניהם זיכו אותנו בהופעתם, וסופרים כמו כריסטופר פוולר ומייקל מרשל סמית (שגם ספרו חלופיים ראה אור בעברית), שלא הופיעו הפעם (מייק, לדעתי, ניסה עדיין להתאושש ממסיבת ההשקה של ספר הילדים האחרון של ניל גיימן, לפני שלושה שבועות, בה היו לו, בואו נגיד, קשיים ניכרים לרדת במדרגות בסוף הערב).
הערב התחיל (בשש וחצי - אל תשכחו שבאנגליה הפאבים נסגרים באחת עשרה בלילה, כך שצריך להתחיל מוקדם!) עם השקת ספרים של הוצאה קטנה שנקראת ריינפולס בוקס, שמבוססת סביב קהילת כותבי אימה חובבנים בצפון אנגליה. למרות שבדרך כלל אני תומך נלהב בהוצאות הקטנות, אני מודה שההקראה הנלהבת של שירה המבוססת על "מסע בין כוכבים" גרמה לי לחרוק שיניים ולאחוז בבירה שלי בכל מחיר. השנה גם לא הייתה, לצערי, הגרלת הפרסים השנתית, שבה מוענקים ספרים נדירים, סרטים וכדומה שנתרמו ע"י חברי האגודה. אך למרות הכל, החדר בו היינו התמלא במהרה באנשים, בעשן ובשיחות על הנושא האהוב עלינו: מד"ב, פנטסיה וסיפורים מוזרים באשר הם. ידידי הטוב ג'יי קסלברג, סופר מד"ב ממוצא אוסטרלי (ויהודי) שספרו הראשון, "וירמהול", יצא לאחרונה בארה"ב, הכיר לי את הסופרת הידועה כ"לה דיווה לוקה" ו"מלכת הסייברפאנק" - פאט קדיגן, אמריקאית החיה כבר מספר שנים בלונדון. בנוסף, פיטר קראוות'ר, מייסד פי-אס פבלישינג, ההוצאה ה"קטנה" הטובה ביותר באנגליה, אם לא בעולם דובר האנגלית כולו, הופיע וזכה לאיחולים רבים: ההוצאה זכתה בחמישה מתוך ששת פרסי הפנטסיה הבריטית השנה.
פיט, כמו שהוא ידוע, ניסה לספר לי ולסופר החובב טוני ריצ'ארדס את הסיפור על לושיוס שפרד והדאלאי-למה, עד שהתברר שגם אני וגם טוני שמענו את הסיפור כבר מקודם (ומי שבאמת רוצה לשמוע את הסיפור מוזמן/מוזמנת לקנות לי משקה באייקון אלפיים וארבע). בנוסף, דיברתי קצת עם מייק פילבין, סופר אימה ארוטית תחת שם העט הרצאן כימרה, שאת ספריו לא תקראו בעברית בזמן הקרוב בגלל תכנם הקיצוני. הופיע גם העורך הראשי של פאן מקמילאן, שבין הסופרים שלו נמנים הכוכבים החדשים צ'יינה מיאוויל, ג'סטינה רובסון וניל אשר, וסוכן הספרים סיימון קוואנה, מהסוכנות של מיק צ'יטם, הסוכנת החשובה ביותר בתחום המד"ב באנגליה - בין סופריה נמצאים איאן באנקס (השחקן), פיטר המילטון, קן מקלאוד וצ'יינה מיאויל. הסוכנות מכרה לאחרונה את זכויות הסרט לספרו הראשון של צ'יינה מיאוויל, "מלך עכברוש" - לדי-ג'יי ג'וסף האן מלינקין פארק.
מה עוד? לקראת סוף הערב יצא לי לדבר עם שני אנשים שחזרו בדיוק מכנס מד"ב ברומניה, שעוסקים במד"ב בינלאומי, משהו שיש לי בו עניין רב. דיברנו על האפשרות לנסוע לבולגריה ליורוקון בקיץ, ועל ספרות מד"ב בינלאומית - כיום, נדמה לי, יש פחות עניין במד"ב שקיים מחוץ לעולם דובר האנגלית מאי פעם בעבר, כך שלפגוש אנשים שעסקו בנושא היה דבר חיובי מאוד. לבסוף, הפאב נסגר ונאלצנו לעזוב.
ולא, לא קניתי את אוסף השירה של "מסע בין כוכבים".
|