|
|
|
|
|
|
|
נסיכה על סוס לבן - ביקורת סדרה
עידן אלדר |
|||||
|
|
|||||
| אנו מברכים את עידן אלדר לרגל הצטרפותו לצוות הכותבים של ISF. בכתבה הראשונה שלו, הוא מספר לנו אודות "אוטנה" - סדרת האנימה שלקחה את ז'אנר הסדרות הרומנטיות לנערות, והפכה אותו על-פיו. | |||||
פעם, לפני שנים רבות,קם במאי האנימה קוניהיקו איקוהארה ממיטת האפיריון שלו והחליט שנמאס לו. הוא אמנם היה הבמאי של אחת מסדרות האנימה המצליחות של שנות ה90, "סיילור מון", אך בתור מי שגדל בתקופה בה ביפן היו הפגנות סטודנטים גדולות והרגשה של מהפכה באוויר, הוא לא הרגיש כאילו הוא באמת מממש את הפוטנציאל שלו בתור יוצר וכי המסר שהוא שולח לילדים היפנים הקטנים שעוד לא ידעו לאיית פיקאצ'ו, הוא מסר נבוב, מסחרי ולא מציאותי. ז'אנר "נערת הקסם" הוא ז'אנר מבוסס בסדרות האנימה, אך החידוש של הסדרה "סיילור מון" היה נעוץ בכך שהיא שילבה אותו עם ז'אנר הסנטאי - המוכר יותר מסדרות הפאוור ריינג'רס לדורותיהן. הסדרה סיפרה על קבוצת נערות שיכלו לעשות טרנספורמציה לנערות קסם כדי להילחם בכוחות הרשע - תארו לכם את ג'ייסון, בילי, טומי וחבריהם בחצאיות קצרות ועם מייק אפ. בעצם, עדיף שלא. העונה שאיקוהארה ביים בסדרה "סיילור מון" נחשבת לעונה הטובה ביותר בסדרה, אך כל מיני הצעות לתסריטים בוגרים ועמוקים יותר מפרק המפלצת היומית נפסלו ע"י חברת האנימה טואי, שמימנה את כל העסק והייתה אחראית למסחור שלו. וכך, איקוהארה עזב את טואי והקים קולקטיב יוצרים משלו בשם הבי-פאפס (פירושו כמשמעו: היה האבא של עצמך). הוא לקח אתו את הכותב יוג'י אנקודו (שלימים יכתוב פרקים בסדרות "אוונגליון" ו-"פורי קורי"), את אמנית המאנגה צ'יהו סאיטו שמאחוריה היו כבר עשרות מנגות שוג'ו (מנגה עם קהל יעד של בנות בגיל העשרה) ואת האנימטור/מעצב דמויות שיניה האסגאוה. העבודה הראשונה של אותו קולקטיב והאחת שזיכתה אותו בתהילה הנוכחית שלו היא ללא ספק סדרת הפולחן:שוג'ו קאקומיי אוטנה,או בתרגום חופשי,הנערה המהפכנית אוטנה (באנגלית: Revolutionary Girl Utena). אוטנה נראית כמו גיבורת סדרת-הנערות הקלאסית: היא גבוהה, רזה בצורה שהייתה גורמת לקייט מוס להוציא עליה חוזה, נראית הרבה יותר מבוגרת מגילה הצעיר, שיערה ארוך ומתנופף ברוח........אה, כן, והיא גם אוהבת ללבוש בגדי גברים. כשאוטנה הייתה ילדה קטנה והוריה נפטרו היא נפלה לדיכאון עמוק, אך מהשחר הפציע נסיך על סוס לבן שניגב את דמעותיה, ענד טבעת עם חותם ורד על ידה, ואמר לה שאם היא לא תאבד את התמימות והאצילות שלה כשתגדל, הטבעת תוביל אותה אליו בשנית. הבעיה היא שאוטנה כל כך התרשמה מהופעתו המרשימה של הנסיך שהחליטה להיות נסיך בעצמה, במקום לשחק את תפקיד העלמה במצוקה. כאשר אנו פוגשים את אוטנה לראשונה בסדרה היא כבר בת 14, ותלמידה חדשה במכללת אוטורי היוקרתית. אבל מאחורי הקלעים של המכללה, מועצת התלמידים של אוטורי עוסקת במשחק שעתיד לשנות את כל חייה של אוטנה לנצח. מטרת המשחק הוא לנצח בדו קרב סייף כאשר על דש כל מתחרה מונח ורד והראשון שמצליח להפיל את הורד של יריבו מנצח. הפרס? נערה בת 14 בעלת שם יווני, גינונים יפאניים מסורתיים ומראה הודי: אנ'תי הימהמייה, כלת הורד. בדיוק כפי שהתואר מרמז, אנ'תי "מתארסת" לכל אדם שזוכה בדו קרב וכפופה לחלוטין לרצונותיו. אחרי שחבר ממועצת התלמידים והבעלים הנוכחים של אנת'י, סאיונג'י, משפיל את חברתה הטובה ביותר של אוטנה, הגיבורה שלנו מתנהגת כמו שכל נסיך ראוי היה מתנהג ומזמינה אותו לדו קרב קנדו, סייף יפני. סאיונג'י שרואה שלאוטנה יש חותם ורד על ידה (כל חברי מועצת התלמידים עונדים אחד) מסכים וקובע להיפגש איתה בזירת הקרב שנמצאת ביער שמאחורי המכללה. לאחר שאוטנה מטפסת על גרם מדרגות אימתני היא מגיעה אל זירת הקרב ומגלה לתדהמתה טירה הפוכה מרחפת מעליה. סאיונג'י מסביר לה כי זוהי אשליה אופטית אך הסוריאליזם של הסצנה ממשיך כאשר הוא שולף את חרבו מתוך גופה של אנת'י, כלת הורד שלו. הדו קרב מתחיל, שני הצדדים מחליפים מהלומות ביניהם ונראה כי סאיונג'י עומד לנצח, כאשר לפתע אוטנה נזכרת באותו נסיך מילדותה, ונראה כאילו רוחו נחה עליה כאשר היא רצה אל סאיונג'י בזעם, וחותכת את הורד שלו בתנועה מדויקת. כאשר אוטנה מתקדמת לכיוון המגורים שלה, אנת'י ניגשת אליה ואומרת לה: "חיכיתי לך, אוטנה-סאמה, אני כלת הורד, מהיום והלאה אני הפרח שלך". מנקודה זאת, מערכת היחסים בין אנת'י לאוטנה היא זאת שמניעה את כל הסדרה. אוטנה צריכה להגן על אנת'י שחברי מועצת התלמידים וגורמים אחרים מנסים לזכות בה כאילו היא הרכוש שלהם, כל אחד מסיבה אחרת - אך בעיקר בגלל שנאמר שמי שזוכה בכלת הורד, יוכל לעלות אל הטירה בשמיים ולזכות בכל אשר חשקה נפשו. לצופה המזדמן נראה כאילו מדובר בסדרה שוביניסטית שמציגה את המין הנשי בצורה מבזה. אנת'י היא הכלה היפאנית המסורתית: עדינה, נשית, שקטה וחשוב מכל צייתנית. היא לא עושה דבר על מנת להפסיק להיות כלת הורד ואף משתפת פעולה עם חוקי המשחק מסיבות שמתגלות רק מאוחר יותר. אבל האם אנחנו בתור הצופים עוצרים לפעמים לשאול מה המניעים של אותה דמות להתנהג כך? במקרה של אנת'י, התשובה יכולה להיות מצמררת למדי, אולי בגלל שהיא משקפת את המציאות של המון נשים ביפאן או כמו שמשתקף בדיאלוג המטריד בין אוטנה לאנת'י: אוטנה: "מה המשמעות של להיות נשית?" אנת'י: "נשים.... כל הנשים הן כמו כלת הורד בסופו של דבר" כאשר איקוהארה התכוון ליצור משהו שונה לחלוטין בז'אנר הסדרות-לנערות, שיבדיל את עצמו לחלוטין מסיילור מון, הוא בהחלט הלך עד הסוף. "אוטנה" היא לא סדרה לילדים קטנים, למרות המראה המטעה שלה במספר הפרקים הראשונים, ולמרות שיש בה אפילו חיית סיידקיק פרוותית שנראתה כאילו נדחתה מאודישן של פוקימון. מדובר בסדרה שעוסקת בתכנים אפלים מאוד. מעריץ שראה את "אוטנה" בעבר עם קהל בהקרנה בכנס אנימה אמר כי זאת הסדרה היחידה שבה הוא ראה חבורת אנשים מגיבים אליה גם בהתרגשות, גם בצחוק אבל גם באימה אמיתית ובפחד. כמו כן, למרות שלא תראו שום דבר בוטה, מי שמצליח לקרוא בין השורות יכול להבין שיש המון מיניות מתחת לפני השטח, דבר בלתי נמנע בסדרה שעוסקת בהתבגרות ובלמצוא את המקום של עצמך, גם מבחינת מגדר, בתור מבוגר. ב-"אוטנה", עדינות היא שם המשחק, ולכן הבמאי מטפטף לצופים טיפות קטנות של המשמעות שהוא מנסה להעביר בעיקר בעזרת סימבוליזם. כמעט בלתי נמנע שלא לדמיין אותו עובר על התסריט עם מילון מושגים פרוידיאני, ומכניס לכל סצנה לפחות שני סמלים פאליים, סמל אחד לאמהות ושלוש קוטג'. הסדרה מחולקת לארבעה סאגות שנפרשות על 39 פרקים: מועצת התלמידים, הורד השחור, אקיו אוטורי והאפוקליפסה. ברוב סדרות האנימה בתקופה בה נוצרה "אוטנה" היו 26 פרקים אך ב"אוטנה" הצופים מקבלים 13 פרקים נוספים כדי לפתח את הדמויות, להזדהות איתן ולהבין את הצדדים בסיפור האפי שהולך להיפרש, כמו במשחק שח שבו כל אחד הולך למלא את תפקידו. היבט אחר של "אוטנה" שגורם לה להיבדל מסדרות אנימה אחרות, הוא הפסקול יוצא הדופן שלה. לסדרה יש שני מלחינים, אחד מהם אחראי על מוזיקת הרקע הכללית והשני - ג'יי.איי.סיזר הוא הבעלים של קבוצת תיאטרון אלטרנטיבית, ולא במקרה, גם אחד ממארגני הפגנות הסטודנטים מילדותו של הבמאי. המקהלה שרה את כל "שירי הקרב" שמוצמדים לכל דו קרב על גורלה של אנת'י. המילים של כל שיר הן הזויות לחלוטין, לעיתים שואבות מושגים והשראה ממיתולוגיות שונות ולעיתים מהתיאוריה הקווירית, אבל מספקות משמעויות נסתרות לגבי טיב הקרב והערות על הסדרה ככלל. אפשר לומר שהמקהלה שמבצעת את השירים האלו, חוץ מלהישמע כמו הגבעטרון על אסיד, הן הגרסה של "אוטנה" למקהלה היוונית שמעירה על המצב מהצד. וחוץ מזה,איך לעזאזל אפשר לא לאהוב שיר שקוראים לו : when,where,who,which ? הדימוי של המקהלה היוונית לא צץ בלי הקשר,איקוהרה הודה שהרבה מההשראה של "אוטנה" באה מהתיאטרון וכי חלק מהאווירה בסדרה מושפעת מכך,לא סתם בכל פרק ישנו משחק צללים שגם (כן, ניחשתם נכון) רומז בצורה מסתורית על המשמעות של הפרק. אולי הביקורת הזאת גורמת ל"אוטנה" להישמע כמו סדרת האנימה המושלמת, אבל גם בממלכת אוטורי יש כמה דברים רקובים. הבולט שבהם הוא ללא ספק השימוש באנימציה ממוחזרת. זה נכון שאחד המוטיבים הכי חוזרים בסדרה הוא פולחניות ואובססיביות, אבל אי אפשר שלא להתעלם מכמות האנימציה שמשתמשים בה שוב ושוב לאורך הדו קרבות ש"אוטנה" עוברת. אמנם הקרבות הם רק אמצעי בסיפור ולא מטרה, אך היה אפשר לחשוב שהיו מקדישים להם קצת יותר תקציב, במיוחד כשמדובר בסדרת להיט. עוד גורם שיכול להרתיע צופים הוא המלודרמטיות. אם הייתי כותב את הביקורת הזאת בשביל ערוץ הבידור E הייתי קורא לאוטנה: "משחק החיים פוגש את משחק הדמעות בבימויו של דייויד לינץ'". בסופו של דבר, ישנם המון מצבים קיצוניים בסדרה שאם לא הייתה מגובה בתסריט אינטליגנטי, שנון והמון פילוסופיה, היא הייתה יכולה להחליף את המשבצת של ימי חיינו. מצד שני, אפשר להגיד זאת כמעט על כל סדרת-נערות קיימת. לסיכום,בדיוק כמו הטירה ההפוכה שמסמלת את ההפך מכל אגדה או סיפור שראינו עד עכשיו, הבי-פאפאס לקחו המון אלמנטים מסדרות אחרות, עשו עליהם ספין והצליחו ליצור מוצר חדש ומרגש. אם אתם מוכנים להיכנס אל סדרה בראש פתוח לחלוטין,לא לקחת כל דבר כמובן מאליו ופשוט להישען וליהנות מאווירה ביזארית, אינטליגנטית וטעונה, אוטנה היא הסדרה בשבילכם. ועוד כמה פרטי טריוויה מעניינים על הסדרה: 1) היא שואבת המון השראה מהאנימה ומנגה הקלאסית "הורד מוורסאי" שמספרת את סיפורה של אוסקר, אישה שחונכה כגבר והופכת להיות שומרת הראש של מארי אנטוואנט בתקופת המהפכה הצרפתית. 2) פירוש השם של אוטנה הוא עלי כותרת ושמה של אנת'י הוא פרח, שניהם ביוונית. כמעט כל הדמויות בסדרה קרויות על שם עצים או צמחים. 3) המדובבת היפאנית של גיבורת "סיילור-מון" ,מיצואישי קוטונו, מופיעה גם ב-"אוטנה" בתפקיד של חברת מועצת התלמידים, ג'ורי, דמות שונה לחלוטין מהצפונבונית היפאנית שהיא גילמה ב-"סיילור-מון". 4) "אוטנה" הניבה שתי סדרות מאנגה, וסרט שמתרחש ביקום חלופי. כל אחת מהגרסאות למעשה מספרת את אותו סיפור אך כולן מסתיימות באופן שונה! 5) כמו כן יצא גם משחק וידאו שמהווה סיפור צד לסדרה, שמונה (!) פסקולים, אין סוף של בובות, קלפים, תכשיטים וכל מוצר מסחרי אפשרי כמעט. 6) אוטנה ואנת'י נחשבות לאחת מהזוגות הכי פופולאריים לכתוב עליהן פאן-פיקים בתחום היורי. (למי שאינו מכיר את המונח: המון מעריצים כתבו סיפורים חובבניים שבהם אוטנה ואנת'י מוצגות כזוג לכל דבר). 7) איקוהרה שר ביחד עם המקהלה חלק גדול משירי הקרב. 8) לפני מספר חודשים הוקרן הסרט של אוטנה בפסטיבל הגאווה בסאן פרנסיסקו ומשם לפסטיבלי גאווה ברחבי העולם, כאשר איקוהרה (שגר כעת בלוס איינג'לס) מקדם אותו עם הרצאה. 9) העיצוב של אחת מהדמויות שמופיעות במהלך הסדרה, רוקה, לקוח מהבמאי עצמו. 10) הפרויקטים העתידיים של "הבי פאפס" ככל הנראה לא כוללים המשכים לאוטנה, אך הם כרגע מוציאים מנגה חדשה בשם "העולם של אס אנד אמ" (the world of s&m) ונראה כאילו גם סדרה זו הולכת באותו כיוון. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |