|
|
|
|
|
|
|
TAKEN - חייזרים בקרבנו
אלון רוזנבלום |
|||||
|
|
|||||
| אם מישהו היה בא אליכם ומציע לכם לעשות סדרת טלוויזיה מדע בדיונית, שנמשכת על פני חמישה עשורים, מאות אתרי צילום, אפקטים חדישים, תפאורות ענקיות ותקציב לא מאוד גדול, מה הייתם אומרים? התשובה הברורה היא כמובן: רק סטיבן שפילברג יכול להרים דבר כזה. ואכן, האיש מאחורי "מפגשים מהסוג השלישי", "אי.טי. חבר מכוכב אחר" ו"פארק היורה" עשה זאת שוב. | |||||
אחרי שנדד עם חברת HBO למלחמת העולם השנייה במיני סדרה "אחים לנשק" החליט שפילברג לצאת להרפתקה גדולה ומסובכת יותר, הפעם עם הערוץ המדע הבדיוני. "תמיד האמנתי שיש חייזרים, זה לא סוד. קשה לי לחשוב שבכל היקום הענקי הזה אנחנו לבד. אני גם לא מוציא מכלל אפשרות שאותם חייזרים באו לבקר אותנו ואולי חלקם גם חיים ביננו". אמר שפילברג בראיון. התוצאה היא "TAKEN" - "חטופים" - סדרה אפית בת 10 פרקים ובאורך של כ-15 שעות. אפקטים ויזואליים חדישים, עלילה סבוכה ומרתקת וכמה סצנות שטרם נראו על מסך הטלוויזיה, בהן סצנת סקס הנעשית תוך כדי ריחוף בספינת חלל. "הכל מתחיל בעצם עם סיפור רוזוול שהתרחש בשנת 1947" מספר המפיק סטיב בירס. "יש כאלו שטוענים כי הייתה זו חללית שנחתה באותו יום, והיו כאלה שטענו כי זהו בלון מטאורולוגי שהחזיר קרני שמש, לקחנו את שתי הגרסאות ואצלנו בסדרה מדובר על חללית שפגעה בבלון מטאורולוגי ובגלל זה התרסקה". "רציתי לספר את סיפורם של החטופים. האנשים שנלקחו אל החלליות, נעשו בהם ניסויים והם נאלצים לחיות עד היום עם הזיכרונות המרים" המשיך שפילברג, שאמר פעם כי אם חייזרים יציעו לו לעלות על ספינתם הוא יעלה ויעזוב את כדור הארץ ללא היסוס. "ספור החטופים הוא ספור אפי שהחל בתקופת רוזוול וממשיך עד היום, לא יכולתי לספר את הסיפור הזה באופן שבאמת רציתי בסרט של שעתיים ולכן החלטתי להפיק מיני סדרה". את כל הפרקים כתב לסלי בוהם, שכתב להיטים קולנועיים כ"פסגת דנטה" עם פירס ברוסנון ו"לכודים" עם סילבסטר סטאלונה. "אם הייתי חושב שאני כותב 10 סרטי קולנוע בעת ובעונה אחת לא הייתי יכול לתפקד" אומר לסלי. "התייחסתי לפרויקט כמו אל כתיבת ספר בסגנון 'חלף עם הרוח' או 'מלחמה ושלום'. הפקת הפרויקט הייתה מהמסובכות בתולדות הטלוויזיה. בעוד הפקת מיני סדרה רגילה או סרט טלוויזיה לוקחת בערך שנה, כאן התקציב המצומצם אילץ את שפילברג לצלם את כל עשרת הסרטים בעת ובעונה אחת. כדי לייעל את העבודה הוחלט לחלק את ההפקה בין עשרה בימאים שונים שיעבדו במקביל. טובי הופר, שביים את הפרק הפותח של הסדרה הוא אחד הבימאים הידועים בזאנר האימה ועבד עם שפילברג בעבר כשביים את "פולטרגייסט", גם הוא בהפקתו של שפילברג. שאר בימאי הסדרה עבדו על סדרות טלוויזיה נחשבות כמו "הבית הלבן", 24, "סמולוויל" ועוד. לא פחות מ- 200 אתרי צילום שונים, תלבושות, מכוניות, תפאורות ומאות אנשי צוות שישבו מאחורי המחשבים בכדי להפיק אפקטים ויזואליים מדהימים, הרכיבו את ההפקה המסובכת הזו. "הייתה לנו בעיה גדולה מאוד מכיוון שכל פרק מתרחש בתקופה אחרת" אומר סטיב בירס המפיק בפועל של הפרויקט. "לכל פרק היינו צריכים לעצב תלבושות שונות, להביא מכוניות אחרות, תסרוקות, תפאורות. בשביל כל הפרק היינו צריכים להתחיל את כל ההפקה מחדש". היו כמה וכמה צוותי צילום, צוות אחד שעבד עם השחקנים וצוות שני שבמשך תשעה חודשים היה אחראי על צילום האפקטים המיוחדים וקטעי האקשן. בסדרה יש לא מעט קטעי אקשן, מרדפי מכוניות, בתים ומסעדות שמתפוצצות וקרב מטוסים ענקי שמתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה. אחד האתגרים הגדולים של ההפקה היה דווקא במחלקת האיפור. חלק מהשחקנים שמופיע בכל הפרקים מתבגר מגיל 20 ועד שבעים. את השחקנים שמתחילים את הסדרה בתור ילדים נאלצה ההפקה להחליף כל חודש בשחקנים בוגרים יותר. ג'ואל דרץ' (ד'וח מיוחד) נאלץ לעבוד איפור מפרך של חמש שעות ביום כדי להפוך מגבר בן 30 לקולונל מזדקן בן 60. כאשר מדובר בסדרת מדע בדיוני עליה חתום סטיבן שפילברג אין כל ספק שנזכה לראות אפקטים ויזואליים ייחודיים. שפילברג שלא לוקח סיכונים מיותרים, חזר לשתף פעולה עם כמה מהשמות הבולטים של עולם האנימציה הממוחשבת היום. ג'יימס לימה, שעבד על להיטים כמו: "ספיידרמן", "ספייס ג'ם" ו"גברים בחלל" הופקד על האפקטים המיוחדים. על העיצוב האומנותי היה אחראי כריס גוראק שעבד עם שפילברג על עיצוב "ד'וח מיוחד". "אחד האתגרים הגדולים שלי היה לבנות את החללית של החייזרים" אומר גוראק. "שפילברג רצה שהחללית תהיה כמה שיותר אוטנטית, כזו שהצופים בבית יאמינו שנחתה על כדור הארץ, היא אמורה להיות עשויה מטכנולוגיה משוכללת שלא קיימת כאן אך במראה שאנחנו יכולים להזדהות איתו. כמו כן הלכנו הרבה מאוד על פי עדויות של אנשים שטענו שנחטפו והיו בתוך חלליות דומות". ואכן, שפילברג התייחס לפרויקט ברצינות הראויה לו. הוא ביסס את עיצוב החללית והחייזרים על פי מאות עדויות של אנשים אותן קרא. כדי לשמור על אמינות הפרויקט הוא שכר צוות של יועצים טכניים שאמרו לו איך הדברים צריכים להיעשות. בקטעי הניתוחים למשל היו רופאים מומחים שנכחו באתר הצילומים ואמרו לשחקנים איך להתנהג. שפילברג החליט כי בניגוד למיני סדרות אחרות בהן מנסים ללהק כמה שיותר כוכבים ידועי שם, דווקא הרעיון ללהק שחקנים אנונימיים יכול להוסיף לאמינות הסדרה. ואכן, רוב השחקנים הם לא מוכרים. מדי פעם צץ פרצוף מוכר כמו זה של מאט פרואר המוכר לאוהדי ז'אנר המדע בדיוני כמקס הדרום, או הת'ר דונהיו שזכורה כבימאית האובססיבית שמובילה את שני אנשי צוותה היישר אל תוך היער בו שוכנת "המכשפה מבלייר". הקונספירציה לא מתה הסדרה נפתחת בסצנת קרב מדהימה שמתרחשת מעל גרמניה בשנת 1944. קרב המטוסים באוויר הועתק אחד לאחד מרישומי חיל האוויר וגם "האורות הכחולים" אותם רואים החיילים מבוססים על עדויות מאותה תקופה. אחד המטוסים, שנפגע קשה, צולל לעבר הקרקע אולם האורות הכחולים עוטפים אותו והוא נעלם מהשמיים. מתוך תשעת אנשי הצוות נשאר קפטן ראסל קייז (סטיב ברטון) שמתחיל את הסיפור האפי. הסדרה מתמקדת בשלוש משפחות שהושפעו בצורה זו או אחרת מנחיתתם של חייזרים על פני כדור הארץ. קפטן ראסל קייז, טייס קרב שנלחם במלחמת העולם השנייה ונחטף על ידי החייזרים. קפטן אואן קרופורד, "האיש הרע" של הסדרה, שיודע כי ברוזוול נחתה חללית ובה חמישה חייזרים, ארבעה מהם מתו. ומשפחתה של סאלי קלארק, שפגשה חייזר, התאהבה בו וילדה לו ילד שהוא הכלאה של בן אנוש וחייזר. TAKEN מחזירה ובגדול את תורת הקונספירציה הממשלתית ששלטה בטלוויזיה בתקופה בה הייתה הסדרה "תיקים באפילה" פופולארית. בעוד סקאלי ומולדר לא יכלו להוכיח באופן חד משמעי כי ישנם חייזרים על פני כדור הארץ, כאן אין לנו כל ספק כי הם קיימים, הם מסתובבים בננו ואפילו מהווים איום לא קטן. הממשלה מנסה לחפות ולכסות על אותה נחיתה מפורסמת משנת 1947 ותעשה הכל, כולל רצח האנשים הקרובים ביותר שגילו קצת יותר מידי. מולדר סקאלי ושפילברג לנצח. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |