|
|||||
|
ג'ייסון בלהבות - ביקורת סרט
אלי הרשטיין |
|||||
|
|
|||||
| אין מסתור, בכל מקום יכולה להכות בכם המכה הבאה, שום דבר לא צפוי, כל החוקים נשברו.... וזו גם בדיוק הבעיה של הסרט הזה, כמו גם חולשתו הגדולה ביותר. 'גייסון נגד פרדי' הוא אסון קולנועי סביבתי - שומר נפשו יירחק! | |||||
| _________________________________________________________פרדי נגד ג'ייסון (Freddy Vs. Jason) במאי: רוני יו תסריט: דמיאן שאנון ומארק סוויפט מבוסס על דמויות שיצרו ווס קרייבן ווויקטור מילר משחק: רוברט אנגלונד, קן קירצינגר, מוניקה קינה. ארה"ב 2003, צבע 97ד' הכל היה מוכן להצגה הגדולה, ג'ייסון וורהיס האימתני, אל מול אליל החלומות פרדי קרוגר הידוע לשמצה. אם חשבתם שכאשר אתם ערים אתם בטוחים? ובכן לא ולא, הנה בא ג'ייסון והוא כידוע מוצק וגשמי ככל אחד מאיתנו, ורק חולשה אחת יש לו לג'ייסון - מים. אך פרדי אינו פוחד אפילו ממים. אך ראשית מיהו ג'ייסון? מיהו פרדי? ולמה לכל הרוחות הם שונאים זה את זה? סרטי אימה לא זכו מעולם להצלחה גדולה בארץ הקודש, וכך גם רבים מסרטי ג'ייסון או פרדי, זכו להתארח רק על מדפי ספריות הוידאו בארץ. צופי הקולנוע הדירו את רגליהם מסרטי אימה טראשיים ואילו המפיצים לא השקיעו בהם את הפרסום הראוי וויתרו עליהם מראש. לנוכח כל אלו, משמחת במיוחד הייתה העובדה כי 'ג'ייסון נגד פרדי', סרט האימה החדש אשר מוקרן בימים אלו בארה"ב, מגיע להקרנה גם אלינו. הופעתו הראשונה של ג'ייסון וורהיס הייתה בסרט 'יום שישי ה-13' משנת 1980, של הבמאי שון קאנינגהאם, סרט אימה שעלה 700,000 דולרים והכניס למפיקיו כ- 40 מיליוני דולרים בארה"ב בלבד. מאז הספיק וורהיס למות ולקום לחיים 9 פעמים תמימות, לרצוח 127 קורבנות ולככב ב-10 סרטים, מבלי לספור את השותפות האחרונה עם פרדי. פרדי קרוגר מצידו, הופיע לראשונה בסרט 'סיוט ברח' אלם' משנת 1984, סרטו של ווס קרייבן - אשר הפך בינתיים לגורו של סרטי אימה דלי תקציב, סרט אימה שעלה למפיקיו כ 2 מליון דולרים והכניס למעלה מ-25. פרדי זכה לקום לתחייה 7 פעמים בלבד, לרצוח (רק) 30 קורבנות תמימים ולככב רק ב-7 סרטים, ובסדרת טלוויזיה אחת, ועוד היד נטויה. בסך הכל הכניסו עד כה סרטיהם של פרדי ושל ג'ייסון סכום של 455 מליוני דולרים, שוב מבלי למנות את המפגש הקרב בניהם. ג'ייסון וורהיס, חבוש במסכת הוקי ואינו מוציא מילה מפיו, גולם לאורך השנים על ידי מספר שחקנים. ראשית הסיפור בשנות החמישים, אז טבע ג'ייסון באגם (או אולי לא) ורוחו (או אולי הוא) מצאה לה משכן במחנה נוער שלחופי קריסטל לייק. כשלושים שנה מאוחר יותר, מתחיל הפרק הראשון בעלילות 'יום שישי ה-13', כאשר קבוצת בני נוער מגיעה לבלות את חופשת הקיץ במחנה הקיץ שלחופי קריסטל לייק. במהרה הופכת החופשה למרחץ דמים וג'ייסון (או אולי לא) יוצא לצייד. לאורך תשעה סרטים נוספים, טבח ג'ייסון בקורבנותיו כשהוא עושה שימוש בארסנל רחב של כלי זין ומשחית. בכל פעם מצאו תסריטאי הסדרה פאן חדש לעלילותיו של ג'ייסון וזה מצידו לא אכזב וסיפק את הסחורה. בסרט האחרון הצליח ג'ייסון להגיע לחלל ולטבוח בנוסעי חללית בין כוכבית בסרט שהוא ללא ספק היוצא דופן בסדרה זו. לעומת ג'ייסון, הרי שפרדי קרוגר בעל כפפות הסכינים, בגילומו של השחקן רוברט אנגלונד - שכאילו נולד לתפקיד, הוא אדם רגוע במיוחד. רוצח ילדים סדרתי שנהרג על ידי תושבי העיירה ספרינגווד בשריפה. שנים לאחר מכן, חוזר גם פרדי להדיר שינה מעיני קורבנותיו התמימים - תרתי משמע. פרדי הוא אדם של חלומות. כוחו הוא, בעת שהוא מתממש בחלומותיהם של קורבנותיו, חלומות בהם הוא שולט, חלומות בהם ימצאו החולמים את מותם. במשך שבעה סרטים, יצא פרדי מחלומותיהם של קורבנותיו ואף לחלומותיהם של יוצרי הסרט הגיע. בחלק השביעי והרפלקסיבי בסדרה, תוקף פרדי את צוות ההפקה של הסרט, כולל את השחקן רוברט אנגלונד המגלם אותו. מסרט לסרט הפכו ג'ייסון ופרדי לפרועים יותר, רצחניים יותר, אימתניים יותר ובעיקר גראפיים יותר. האפקטים התקדמו עם הטכנולוגיה המתפתחת וכמויות הדם והאברים המבותרים גדלו בהתמדה. השיא הבטיח להגיע בסרט השמיני בסדרת 'רחוב אלם' והאחד עשר בסדרת 'יום שישי ה-13': 'ג'ייסון נגד פרדי'. בסרט זה מנסה פרדי להיעזר בג'ייסון כדי להפחיד את יושבי ספרינגווד השלווה אך מוצא את עצמו במאבק לחיים ולמוות מול אויב שבפעם הראשונה משתווה לו בכוחו. בסיומו של הסרט ישרוד רק אחד - או אולי לא! אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה! 'ג'ייסון נגד פרדי' הוא פשוט סרט משעמם. ואולי שעמום אינה המילה הנכונה לתאר את הסרט הזה, שמותיר את צופיו פשוט אדישים. בעולם הדיגיטלי של עשיית הסרטים, ניתן להאמין כי הסרט כולו הוא חיבור של שאריות חומר הגלם שנותרו בידי היוצרים לאחר הסרטים הקודמים בסדרה. באמצעות טכנולוגיית מחשב מתוחכמת, הושתל ג'ייסון בעולמו של פרדי ולהפך, וכך אולי נוצר גיבוב החומרים המזעזע הזה - מזעזע באיכותו, לא בתוכנו. אחד מהחוקים הבסיסיים ביותר בתורת התסריט נקרא The suspension of disbelief. או בתרגום חופשי השעיית הספק. הכוונה היא שכדי ליצור חוויה קולנועית ממשית ובעלת משמעות, חוויה שתעבוד על קהל הצופים, על התסריטאי, ובעקבותיו הבמאי, העורך, וכל העוסקים במלאכה, ליצור עולם נהיר וקוהרנטי, עולם שהצופה יוכל להזדהות עמו ולהאמין, ולו רק לרגע קט, כי הוא מתקיים אי שם אי אז. כדי לעשות זאת, על היוצר לבנות מערכת של חוקיות פנימית המשרתת את הסרט, ואם החוקיות הזאת כוללת חלקי גופות ויצירי דמיון, מה טוב -אך גם עליהם לציית לאותה חוקיות פנימית. הרגע בו ערערת את יכולתו של הצופה להאמין במתרחש על המסך, הוא הרגע בו איבד הצופה כל עניין במתרחש לפניו. וזו הבעיה העיקרית של 'ג'ייסון נגד פרדי', אך לא הבעיה היחידה. הכל יכול להיות בסרט הזה, ללא כל מגבלה וללא כל חוקיות פנימית או חיצונית, ובמקום שבו הכל יכול לקרות - דבר אינו יכול להתקיים. ג'ייסון נגד פרדי טורח לנפץ את האשליה הקולנועית בכל סצנה וסצנה מחדש. מעבר לכך, הרי שיכולתה של סדרת סרטים להפתיע ולחדש - ולו רק בפרטים הקטנים, היא יסוד ובסיס לקיומה. 'פרדי נגד ג'ייסון' שוקע לתוך הבינוניות הפרובינציאלית של השגרה החוזרת על עצמה. אין בסרט הזה ולו משפט קולנועי חדש אחד לרפואה. הכל בנוי על שבלונות של דימויים ורעיונות שכולם נטחנו כבר עד דק בשתי הסדרות שקדמו לו. הסמליות הריקנית המחוררת את הסרט ככברה כדוגמת ג'ייסון העולה באש, או פרדי היוצא להילחם בג'ייסון בחרבו שלו, או אולי פרדי המטביע את ג'ייסון, או אפילו פרדי המתחזה לאימו של ג'ייסון, היא כולה לעג לרש והסרט כולו נטול סיפור, נטול משמעות, נטול יד מכוונת ונטול כל עניין באשר הוא! זהו רצף נטול כל קשר של דימויים חסרי ייחוד, המתארים סדרה של אלימות קשה ומיותרת שאינה מרגשת עוד איש. ולא, זה לא טראש, זה פשוט קישקוש. אז מה בכל זאת יש בהם בג'ייסון ובפרדי ש"עושה" לנו את זה בכל פעם מחדש במשך 18 סרטים ו-23 שנים? הסיום בכל מקרה אינו נראה באופק. בסוף השבוע הראשון להקרנתו בארה"ב, הכניס 'פרדי נגד ג'ייסון' סכום נאה של כ-40 מליוני דולרים (סכום שאגב שכנע את המפיצים בארץ כי הוא ראוי להקרנה בפני הקהל היושב בציון) והוא יהפוך ללא ספק לסרט המצליח בתולדות שתי סדרות הסרטים. הסרט הבא בסדרה נראה בלתי נמנע וקרוב מתמיד. אויה! | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |