|
|||||
|
לילה ראשון בלי באפי
איילת קובלסמן שמעוני |
|||||
|
|
|||||
| באפי הייתה כאן, ובאפי איננה כאן יותר. לאחר שבע שנים תמימות מסכמת עבורנו איילת קובלסמן שמעוני שבע שנים של קסם טלוויזיוני במייטבו. | |||||
| _________________________________________________________היא שנונה כמו אלוהים (ג'וס ווידון), היא חזקה, היא מסתובבת הרבה בבתי קברות, היא יודעת לאבזר והיא עוזבת אותנו, לתמיד. המדובר כמובן בבאפי אן סאמרס. מי שלא שמע את השם בטח בילה את שבע השנים האחרונות ללא הכרה בבית לווינשיין. תחת השם הדבילי של "באפי קוטלת הערפדים" מסתתרת סדרת מופת, שנחשבת כיום, ע"י מבקרים וצופים כאחד, לאחת הסדרות הטובות ביותר שנראו בטלויזיה, אי פעם. מדוע? במה שונה "באפי" משאר הסדרות? לכך נגיע בהמשך - אבל קודם קצת היסטוריה: איך הכל התחיל? _________________________________________________________ בשנת 1992 החלה עבודת ההפקה על סרט אימה חדש, המבוסס על תסריט של ג'וס ווידון, אז תסריטאי מוצלח אך לא מפורסם, שנקרא "באפי קוטלת הערפדים". בסרט זה ניסה ווידון לשבור את המוסכמות של סרטי אימה: הבלונדה הלא חשובה (לכאורה) היא זו שנלחמת ברעים ומצילה את העולם. הכוונה היתה כנראה, להפוך את הסרט ללהיט קיץ, ומשום כך הואץ תהליך ההפקה, והרבה מהאנשים שעבדו על הסרט לא הבינו מה ניסה בעצם ווידון להגיד. ווידון עזב את ההפקה בטרם סיומה והסרט לכשיצא, הפך לכישלון קופתי. ווידון המשיך לעבוד כתסריטאי וקנה לעצמו שם כ"מתקן תסריט" מצויין, במחשבה שכל רעיון "באפי" מאחוריו. בשנת 1995 פנתה אליו גייל ברמן מחברת פוקס בהצעה להחיות את דמותה של באפי. מה שמשך את ברמן בעיקר היה הרעיון של באפי כנערה חזקה ועצמאית - דבר שהיה מאוד חסר בטלויזיה באותה העת. רשת פוקס התפעלה והיתה מוכנה להפיק את התוכנית אך לא לשדר אותה. רשת WB שהייתה אז רשת טלויזיה צעירה וללא קהל משלה, היתה מוכנה לנסות את התוכנית, והזמינה מווידון פיילוט קצר של "באפי קוטלת הערפדים" - הסדרה. עכשיו, לאחר שהסדרה נמכרה ואושרה להפקה, היה צריך לחפש שחקנים: ווידון חיפש מראש אנשים שיהיה כדאי להשקיע בהם, שחקנים שיהיו שונים מאוד האחד מהשני אבל שיצרו בינהם כימיה. ההתעקשות הזו הוכיחה את עצמה מאוחר יותר, ואיפשרה לו טווח תמרון רחב מאוד בכתיבת התסריט בעונות הבאות. חיפוש נרחב אחר שחקנית לדמות הראשית של "באפי" הביא לליהוקה של שרה מישל גלר, אז בת 17 וכבר זוכת אמי, לתפקיד. אנטוני סטיוארט הד, שהיה ידוע לציבור האמריקאי מסדרת פרסומות לקפה, נבחר לתפקיד ג'יילס הצופה האנגלי של באפ, כאריזמה קרפנטר, שהיתה באמת מעודדת בעברה, נבחרה לתפקיד קורדליה צ'ייס הביצ'ית, וניקולאס בראנדון שהיה חסר נסיון משחק כלשהו, נבחר לתפקיד זאנדר, היורם חם הלב. הפיילוט צולם אבל הסדרה לא נבחרה לשידור. במקומה נבחרה סדרה אחרת בשם"7th Heaven" ואנשי הצוות של "באפי" חזרו הביתה מאוכזבים. ארבעה חודשים לאחר מכן הצוות נקרא לחזור. WB הזמינו 12 פרקים מ"באפי קוטלת הערפדים" אולם דרשו כמה שינויים מהותיים, בינהם להחליף את Riff Regan ששיחקה את ווילו בפיילוט. אליסון האניגן הגיעה לשלבי הגמר עם עוד שחקנית אחרת ונבחרה בעיקר בגלל שווידון אהב את הנינוחות בה שיחקה את תפקיד היורמית, ואת הכימיה בינה לבין שמ"ג (שרה מישל גלר) וניקולאס בראנדון. בנוסף נבחר גם דייויד בוריאנז לתפקיד אנג'ל, הערפד השרמנטי, בעל הנשמה המיוסרת וההבעה האחת. שבע השנים הטובות _________________________________________________________ עונה ראשונה _________________________________________________________ באביב 1997 החלה הסדרה "באפי קוטלת הערפדים' לרוץ בטלוויזיה האמריקנית. מסע פרסום מוקפד, ופתיחה עדכנית וצעירה גרמו לבידול בין הסרט, הנושא את אותו שם, לסדרה עצמה. באפי מגיעה לסאנידייל ומוצאת שם צופה שמחכה במיוחד לה, שלושה חברים ומאסטר אחד. באפי ממש לא מעוניינת בקריירה של קוטלת מקצועית, שעול העולם מונח על כתפיה, ובמיוחד מפחידה אותה (ובצדק) התווית של "פג תוקף" המצורפת לתפקיד זה. במהלך העונה באפי מקבלת על עצמה את היעוד שלה, נלחמת במאסטר, ומתה (בערך לשלוש דקות). הפרק המעולה הראשון ב"באפי" היה "The Puppet Show", פרק המאחד בתוכו כל מה שטוב ב"באפי": עלילה מותחת, כתיבה שנונה, טוויסט מפתיע והרבה אנושיות ועצב. ווידון מצהיר על עצמו שהוא מתמחה בכתיבת מה שהוא מכיר - רגשות, ובדיוק את המומחיות הזו הוא שם במרכז "באפי". ואכן - בסוף העונה הראשונה הסדרה כבר קנתה לה עדת מעריצים שעקבו בחרדה אחר עלילותיה של "באפי" - פחות בגלל הרע השבועי, ויותר בגלל הדמויות האמינות ומערכות היחסים הסבוכות בניהן. עונה שנייה _________________________________________________________ בספטמבר 1997 החלה לרוץ העונה השנייה של באפי. בעונה ססגונית זו מתמודדת החבורה בין השאר מול מומיה, זוחל ענק, רובוט ללא כשרון משחק, דגים וילד מעצבן שמתעקש להחזיר את המאסטר לתחייה. בצעד מבריק מצטרפים לחבורה "ערפדים - הדור הבא" - ספייק ודרוסילה. דמויות נוספות שהצטרפו הן אוז - גיטריסט קול ביום ואיש זאב בלילות ירח מלא, בתור המחזר ולאחר מכן החבר של ווילו, וקנדרה - הקוטלת שנקראה לדגל אחרי מותה, הזמני-משהו, של באפי. דרכה אנו יכולים להבין עד כמה באפי לא אופיינית בתור קוטלת - באפי עצמאית, דעתנית והכי חשוב - יש לה חברים. אנחנו גם אומרים שלום אבל כן להתראות למיס קאלנדר. חלק חשוב מאוד מעונה זו הייתה מערכת היחסים באפי-אנג'ל, כאשר שניהם "עשו את הוואקי" בעונה השניה. ווידון, שמקפיד תמיד על רצף התפתחות העלילה ועל העינוי התמידי שעוברת באפי ואיתה גם הצופים התמימים, לקח מאנג'ל את נשמתו והפך את הדמות האהובה והמוכרת לקרה, אכזרית ומסוכנת. ווידון גם התמחה ביצירת עולם בעל חוקיות מושלמת, ואז נהנה לשבור אותה, כשהוא משאיר את באפי בסוף העונה השנייה נטולת חברים, ללא תמיכה מאימה, ללא אנג'ל ולמראית עין חסרת כל תקווה. עונה שלישית _________________________________________________________ בעונה זו, ששודרה ב-,1998 יש לתלבושות חלק חשוב: אנג'ל חוזר - והוא לא ממש לבוש (לשמחת הצופות), פיית' שלובשת, אבל לא הרבה (לשימחת הצופים), מגיעה ומצטרפת לראש העיר- הרע העונתי, ספייק חוזר (לבוש אמנם - אבל כולם שמחים), אניה מנסה לעשות בלגן, אנחנו זוכים לראות וילו בבגדי עור צמודים - פעמיים, והחברה מסיימים תיכון. התחלת העונה מוצאת את באפי בעיר זרה ותחת השם "אן" (השם השני שלה), כשהיא מתכחשת ליעודה ולעצמה. בסוף הפרק הראשון שעסק בזהות עצמית ובכתות, באפי מוצאת מחדש את זהותה ומקבלת על עצמה (שוב) את הגורל לו יועדה. היא חוזרת לסאנידייל - ומוצאת חברים כועסים ואימא מדוכאת. אבל אל תדאגו - הכל מסתדר. פיית' - קוטלת חתולית ושרמנטית, שהצופה שלה נרצחה, מגיעה לסאנידייל בפרק "Faith, Hope & Trick". פיית' שהחליפה את קנדרה, מראה לבאפי שקיים גם צד אחר - פראי, מסוכן ואגואיסטי - בקוטלות. מאוחר יותר מגיעה הצופה המחליפה של פיית' - גוונדולין פוסט, ומאוחר עוד יותר מגיע המחליף האמיתי - ווסלי. בפרק כואב ומיוחד בשם "The wish" אנו מכירים לראשונה את אניה - שדת נקמה, ואנחנו לומדים מה היה קורה לולא הגיעה באפי לסאנידייל בעת שהגיעה (לבאפי היו יותר צלקות ולוילו הייתה מלתחה שונה לחלוטין). פרק זה חושף בפנינו עוד צד ביכולות המשחק של הצוות - ביחוד וילו וזאנדר. בפרק "Prom" הנוגע ללב, אנחנו מגלים לראשונה שלא רק שאנשי העיירה מודעים לפעילות השדית בה, הם גם מודעים לתפקידה של באפי בהצלתם ומודים לה על כך. בפרק הסיום הכפול של העונה, באפי רותמת את בני כל המחזור שלה ונלחמת בראש העיר, אנג'ל עוזב - לסדרה משלו, ופיית' שנמשכה לצד האפל נכנסת לקומה.עונה רביעית _________________________________________________________ "הכאב של התיכון לא מפסיק כשאתה מסיים תיכון" אומר ווידון, "הוא רק משתנה", ולכן בנגוד לסדרות אחרות, בהן הולכים הגיבורים לתיכון במשך 8 שנים, באפי והסקוביז ממשיכים הלאה בשנת 1999, והסדרה, יחד איתם, עולה כיתה. זהו אכן סיום תקופה - ויש הרבה המפרידים בשל כך בין שלושת העונות הראשונות לשאר הסדרה. בעונה זו באפי מנסה להתאקלם בקולג', וילו פורחת, ג'יילס מרגיש מיותר וזאנדר מחפש את עצמו ומוצא בעיקר את אניה. החבורה מתמודדת בהצלחה מול שותפה מהגהינום, פרופסור מרושעת, כישוף היסטרי וג'נטלמנים לא ממש מנומסים, ופחות בהצלחה מול בירה. אם כל זה לא מספיק - ספייק חוזר (שוב) ושמים לו בראש צ'יפ, שמונע ממנו לממש את האלימות שהוא כל-כך אוהב להפגין (לפחות כלפי בני-אדם), אניה מסרבת ללכת, פיית' מתעוררת, וטארה מגיחה במגושמות חיננית ומוציאה את ווילו מהארון. בעונה זו מתברר שגם הממשלה מודעת לייחוד של סאנידייל ונחשף לראשונה ארגון ממשלתי צבאי סודי שנקרא "היוזמה". פרופסור וולש - ראש ה"יוזמה", הייתה אמורה להיות ה"רע העונתי", אך בגלל סיבות שונות (כסף?) היא פרשה מוקדם והשאירה אותנו עם יציר כפיה - אדם - חצי אדם, חצי שד, חצי מכונה וחצי נודניק. בפרק "Hush" המצויין והמצמרר מעונה זו, זוכה באפי למועמדות ראשונה לאמי. ווידון ציין מאוחר יותר, שכתיבת הפרק בעל 27 וחצי הדקות של דיאלוג בלבד, הייתה המטלה שממנה חשש יותר מכל במהלך הסדרה. פרקים מוצלחים נוספים בעונה 4 היו "Something blue" הקומי, "Superstar" המעולה שהפגיש אותנו שוב עם ג'ונתן, ו "This year's girl" הכפול, ששם את פיית' בגוף של באפי (ולהיפך) בצורה כל כך אמינה שזה הפחיד. הפרקים "The Yoko Factor" ו "Primeval" בעלי אפקטים דמויי המאטריקס (אחד הסרטים האהובים על ווידון) מראים לנו שוב כמה חשוב שלבאפי יש חברים. ווידון שאוהב לשבור מוסכמות - סיים את העונה בפרק תלוש, לכאורה - "Restless" אשר היה עמוס ברמזים לעתיד. עונה חמישית _________________________________________________________ בשנת 2000 מתחילה העונה החמישית ובה אנחנו פוגשים את דראקולה (לא משהו), המשפחה של טארה (כנ"ל), הצמד הסכיזופרני בן וגלורי וה"באפיבוט". כמו כן - דאון מגיעה, ריילי עוזב, ג'וייס מתה ובאפי מקבלת מתנה ללא פתק החלפה. במשפטים האחרונים של הפרק הראשון בעונה זו, מתברר לנו שלקוטלת, שכולנו חשבנו שאנחנו מכירים כל כך טוב - לא רק שיש אחות אלא היא גם מעצבנת. דאון היא דמות שנראית אולי לא שייכת, אבל ווידון שמתכנן בד"כ שנה מראש התפתחויות עלילתיות, הוא גם מספיק פייר כדי לפזר רמזים בקשר אליהן: רמז לבואה של דאון אפשר לראות בחלום של באפי על פיית' ב "This year's girl": "Little sis coming. I know. So much to do before she gets here." רמז נוסף נמצא בהערה של טארה מהפרק "Restless": "Be back before Dawn" . העונה החמישית הייתה עונה מתוכננת היטב אך כבדה, בה נאלצה באפי להתמודד עם מחלת אימה ולאחר מכן עם מותה, בפרק המופתי "The Body ". הפרק שנערך ללא מוזיקת רקע כלל, טיפל בשכול בצורה ריאליסטית, אישית ונוגעת ללב. מעריצים פרסמו מודעה בעיתון חשוב, כדי להביע את תמיכתם, במטרה שהפרק יקבל "אמי" - אבל הוא (כמובן...) לא קיבל. בפרק חשוב אחר "Checkpoint" באפי עומדת על שלה מול המועצה ומגלה שגלורי, הרע העונתי, היא לא פחות מאשר אלה. עוד משהו חשוב שקורה בעונה - ספייק מגלה לצערו הרב שהוא מאוהב בבאפי, וקונה לעצמו מתנת יומולדת - את ה"באפיבוט", רובוט דמוי באפ. התפתחות זו נותנת שוב הזדמנות לשמ"ג, שמגלמת גם את גירסת הקאריקטורת-אפ-ביט של באפי, להדגים את יכולת המשחק המופלאה שלה (אתם חושבים שהיא קיבלה על זה משכורת כפולה?). בפרק הסיום של העונה החמישית, ווידון, שהתעלל בבאפי במשך כל העונה, "מסובב את החרב" - באפי קופצת אל מותה כדי להציל שוב את האנושות ולהגן על דאון, והצופים נותרים פעורי פה ורטובי עיניים. החוויה הטראומטית שעברה על הצופים הוחמרה בשל החשש שהסדרה לא תחזור בגלל סכסוכים כספיים בין ה WB לפוקס. למעריצים לא נותר אלא לעסוק בהשערות אובססיביות האם הסדרה תחזור, האם באפי עצמה תחזור לסדרה - ואם כן כיצד, והאם בכלל שמ"ג תשוב לגלם את הדמות האהובה. לא יודעת מה אתכם - אני "טדית" - שונאת ספויילרים. אני מאמינה שאי הידעה מעצימה את החוויה מהפרק, ושגם מי שחושב שהוא רוצה ספויילרים לא יודע מה הוא רוצה. לכן - לא נפרט באופן מלא על שתי העונות האחרונות שטרם הוקרנו בארץ. עם זאת - למרות שבהמשך יש שמות של פרקים ומידע כללי בלבד, מומלץ למי שלא רוצה לדעת דבר על ההתפתחויות העתידיות - שלא לקרוא הלאה. עונה שישית _________________________________________________________ בשנת 2001 "באפי" הדמות והסדרה חזרו לעונה שישית. רשת הטלויזיה UPN אימצה את הסדרה ונתנה לג'וס ווידון יד חופשית. ווידון לעומת זאת, היה טרוד בהרבה פרויקטים אחרים: סדרת המד"ב המצויינת פיירפליי, אנג'ל, הקומיקס פריי, סדרת בת לג'יילס וסדרה מצויירת של באפי. כל אחד מהפרויקטים הללו - מלבד אנג'ל, נפל, נדחה או התבטל. חוסר ההשקעה שלו בעונה השישית של "באפי" הורגש מאוד, עד כדי התחושה שווידון כיוון את צוות הכותבים שלו ואמר "יש לכם נקודת התחלה כזו וכזו, אתם צריכים להגיע בסוף העונה לכך וכך, לא ממש אכפת לי מה יקרה באמצע..." וככה זה נראה. יש שיטענו עכשיו ששמ"ג נפגעה מחוסר השקעתו של ווידון בסדרה ולכן גם החליטה לפרוש סופית בסוף עונה 7. הם ימשיכו לטעון ששמ"ג כועסת על כל הקאסט ויביאו בתור הוכחה את העובדה שהיא לא הגיעה למסיבת הסיום של "באפי". יש כאלו שיענו להם ששמ"ג בדיוק התחילה לצלם סרט חדש ולכן לא יכלה להגיע, ויזכירו גם את המודעה שפרסמה, בה היא מודה לכל הצוות. אנשים אלו יוסיפו ויגידו "יאללה תהיו בשקט, ותנו לקרוא ת'כתבה". בעונה זו באפי חוזרת (ולא ממש מרוצה בקשר לזה), החבורה נאלצת להתמודד שוב מול כישוף שלא הצליח, שירה וריקודים מסונכרנים, שלושה יורמים ו"רע עונתי" מפתיע - ומול החיים עצמם, שמביאים אותם להחלטות מוזרות ומחוזות אפלים. לדעת רבים באפי הייתה צריכה להיגמר לאחר 5 עונות, ויש בזה מן הצדק. למרות זאת - בל נשכח שללא עונה 6 לא היו לנו פרקים כמו "Tabula Rasa", "Normal Again", וכמובן פרק הקאלט הנהדר "Once More, With Feeling". ווידון, שמספר על עצמו שהוא חובב מחזות זמר מושבע, התמודד שוב בהצלחה עם כתיבת פרק שונה ומפתיע. בעקבות מפגשי ערבי שירה של צוותי שתי הסדרות, ווידון, שידע בדיוק את טווח השירה של כל אחד מהשחקנים, כתב שירים לכל אחד מהם תוך שימת לב ליכולות של כל אחד, למאפייני והתפתחות כל דמות ולקידום העלילה. שמ"ג והאנגין שתיהן סרבו לשיר, אך שמ"ג השתכנעה (למזלנו) שזה חשוב, והאניגן (שוב למזלנו) שרה שתיים וחצי שורות בלבד. עונה שביעית (ואחרונה) _________________________________________________________ בשנת 2002 שודרה עונה 7 של באפי. עונה זו מהווה שיפור בייחס לעונה 6 חסרת המיקוד, אך לא מגיעה לרמת עונות 1-5. בעונה זו החבורה מתמודדת מול "רע עונתי" חזק במיוחד, אנו לומדים להכיר את אניה קצת יותר, ואנחנו זוכים גם לראות שוב חברים מהעבר - בצורה זו או אחרת. בסוף עונה זו סוגר ווידון מעגלים, אבל גם משאיר פתח לא קטן לעתיד, ובהיותו הג'וס הוא שוב שובר את כל החוקים ונותן פתרון פמינסטי, לדעת רבים, לסדרה שהיה בה הרבה מן הפמיניזם מלכתחילה. התופעה _________________________________________________________ נכון - לכל סדרה יש עדת מעריצים, ועל כל סדרה (טוב, כמעט) אפשר להגיד שהיא יחידה במינה. ובכל זאת, בין כל הסדרות, "באפי" הייתה ועודנה מיוחדת. הסיבה העיקרית לכך היא יוצר הסדרה - ג'וס ווידון (או "אלוהים" כמו שהוא נקרא בפי הבאפסטרים) שמראש לא התכוון ליצור סדרת טלוויזיה שנשכחת ברגע שהפרק נגמר, אלא ליצור "איקון" תרבותי - שמשפיע על הרבה תחומים בחיי התרבות שלנו, והצליח בכך ובגדול. האם אתה דובר באפית? _________________________________________________________ אם שמעתם מישהו אומר על משהו שהוא "!Foamy" או "!Shiny" רוב הסיכויים שהוא מעריץ באפי. הכתיבה השנונה של ג'וס ווידון (בעיקר) הצמיחה סלנג חדש - קליט, אינטואיטיבי וכייפי, המאיים לכבוש את העולם. לאחרונה אף יצא ספר חדש בשם "Slayer Slang" העוסק בתופעה. מחבר הספר, בלשן בשם מייקל אדאמס, מאמין ש"באפי" תרמה לשפה מעבר לכל סדרה אחרת, וטוען שהוא שומע את השפה החדשה של "באפי" גם מפי אנשים "נורמאליים" בחיי היום-יום שלו. הספר יוצא לאור מטעם ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד, המו"ל הרשמי של מילוני אוקספורד - וכולל בתוכו גם מילון למאותגרי הבאפי שבנינו. מה למדת מהפרק האחרון? _________________________________________________________ אך זה אינו הספר היחידי העוסק בניתוח "באפי", שכן בנוסף להיותה סדרת דרמה מצוינת ושנונה, עם הרבה אקשן, הומור ואימה, יש לסדרה הרבה רבדים נוספים: באפי אמנם מתמודדת מול שדים וערפדים, אבל היא גם מתמודדת עם בעיות רגילות של גיל ההתבגרות: מבחנים, לחצים מצד אימה, הרצון להיות מקובלת, חברים, חיי אהבה ומין. ההתמודדויות היום-יומיות והרגילות האלו, הקלו על הצופים להזדהות עם באפי, והפכו את דמותה כמו גם את אלו של שאר ה"סקוביז" לאמינות ואהובות. שמעתי מלא מעט חברים, שגילם קרוב לזה של באפי לאורך העונות, שההזדהות איתה הייתה עצומה - הם הבינו בדיוק מה היא עוברת. גם צופים מבוגרים יותר הרגישו משהו דומה - משום שההתמודדויות של באפי היו מוכרות להם מהעבר שלהם - בעיות בתיכון, לימודים באוניברסיטה, דירה עם שותף מהגיהינום וכו'. המטרה של ג'וס ווידון בכתיבת העונות הראשונות של "באפי" הייתה להמשיל את בית הספר התיכון לגיהנום. לכן - גם הבעיות האחרות של באפי - הלחימה שלה בשד השבועי כדוגמא - מתגלות בבחינה מדוקדקת יותר כמשל לנושאים אחרים לגמרי, הרלוונטיים לחלוטין גם לעולם שלנו - אלימות בין בני זוג, סמים, הומוסקסואליות ועוד. רבדים אלו לא נעלמו מעיני הצופים והמבקרים, ומה שמעיד על כך יותר מכל הוא כמות המאמרים האקדמאים המתייחסים לבאפי. כנס שלם שכולו הוקדש לניתוחים כאלו נערך השנה, ואחד כבר מתוכנן לשנה הבאה. רשת האינטרנט מלאה במאמרים כאלו המנתחים פרקים או תופעות ב"באפי". אתר אינטנרט הנקרא: "Slayage: The Online International Journal of Buffy Studies" מאגד בתוכו רבים ממאמרים אלו המנתחים כל דבר בבאפי: הומור, דת, פמיניזם, מהות הרשע, פוליטיקה ועוד. מאמר בתחום שונה לחלוטין הנקרא: Biological Warfare and the Buffy Paradigm " משתמש ב"באפיוורס", העולם אותו יצר ווידון, כדי להסביר על העולם המשתנה של לוחמה ביולוגית וטרור. באפינט _________________________________________________________ האינטרנט הוא גם כלי חשוב להערצה הגלובאלית סביב באפי: מעריצי הסדרה מכל העולם הציפו את "הברונז" - הפורום שנפתח באתר הרישמי של WB עבור "באפי", הקרוי ע"ש מועדון הלילה היחיד בסאנידייל. "ב"ברונז" התקיים דו-שיח פעיל בין יוצרי הסדרה לקהל שלה, ויותר מפעם אחת נלקחו ממנו רעיונות או ביטויים (הביטוי "סקוביז" המתייחס לחבורה של באפי, לקוח מהמעריצים עצמם). ג'וס ווידון, הקשוב כל כך למעריציו, אף שכר מעריצה כותבת פאן-פיקס מוכשרת בשם Mere Smith והפך אותה לכותבת מן המניין. כאשר הסדרה עברה ל UPN סגרו WB את הפורום הפופולארי, והשאירו את המעריצים ללא מקום רשמי לדסקס בו באפי. UPN ניסתה אמנם לפתוח פורום משלה אבל המעריצים מצאו אותו מסורבל ולא נוח ופתחו את "הברונז בטה". ברשת קיימים גם המוני פורומים ואתרים נוספים, המוקדשים לסדרה, ובהם אלפי וידאו-קליפים מושקעים, פרי עבודת המעריצים, ופאן-פיקס (סיפורים הכתובים ע"י המעריצים ומתייחסים לגיבורי ולעולם סדרות ספציפיות). הפאן-פיקס, חלקם ממש מצוינים, מתייחסים בעיקר למערכות היחסים בבאפי: מלבד ה"סטאר קרוס לאברס" (שכותבים על באפי ואנג'ל) וה "ספאפים" (שמתרכזים בבאפי וספייק), קיימים גם רבים העוסקים בזוגות צפויים פחות כגון: ג'יילס ובאפי, ג'יילס ואיתן ריין, זאנדר ודאון, זאנדר וספייק.... שבע השנים הרעות _________________________________________________________ בחודש מאי שודר הפרק האחרון בעונה האחרונה של "באפי קוטלת הערפדים", ולמרות שיש כאלו החיים ב"לה-לה לאנד", המציאות הכואבת היא שלאחר שבע שנים נהדרות, נאלץ לחיות בלי "באפי". בתחילה חשבנו שהמכה תרוכך ע"י ספין-אוף לסדרה (ובכוונה לא נזכיר באיזו דמות מדובר), אך כרגע נראה שהפרויקט נדחה - ואולי כלל לא יצא אל הפועל. ווידון טוען שהוא והחברה זקוקים להפסקה, וכנראה שהדבר נכון. גם הסדרה המצוירת וסדרת הבת (או הסרט) לפי הדמות של ג'יילס, מוקפאים כרגע. נכון ש"אנג'ל", סדרת הבת של "באפי", עדיין ממשיכה לרוץ, ונכון שעכשיו היא תקבל את מלוא תשומת הלב של ווידון. נכון גם שאולי כמה דמויות אהובות יקפצו שם לכוס קפה, לארוחת צהריים או לתמיד, אבל אין מה לעשות - "אנג'ל" זה לא "באפי". את "באפי" רואים - ולא משנה מה - בגלל הדמויות, ואת אנג'ל רואים "למרות" הדמויות. וזה ככה. כי בלי שנשים לב, עשה לנו ווידון טריק "מסריח" ובלתי הפיך - וגרם לנו בחוצפתו להיקשר לדמויות, ואפילו לראות בהן חברים. עקבנו אחריהן לאורך 7 שנים של התפתחות וגדילה. כולן עברו תהליך של שינוי - אצל חלקן - כמו וילו וספייק, התהליך היה עמוק ופורה במיוחד. ראינו אותן בתקופות הכי טובות שלהן, ואהבנו אותן גם כשהגיעו לשפל המדרגה. את שרה מישל גלר הכרנו כשהייתה רק נערה בת 17, מלאת פוטנציאל ועגלגלה, ועכשיו, שבע שנים מאוחר יותר היא כבר אישה בוגרת ויפהפייה (אם כי מעט אנורקטית). מישהו חכם אמר פעם שלכל דבר טוב יש סוף. כרגע היינו פשוט מאוד שמחים לגלות שהוא טועה. ולא נותר אלא לסיים במילים, שגדולים ממני כבר אמרו לפני: גרררר.ארגגגג! _________________________________________________________ *לצורך המאמר נעזרתי בכתבת הביוגרפיה של A&E על באפ ובמאמרים שונים באינטרנט. תודות לזארן, גראס ולין על העזרה. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |