|
|
|
|
|
|
מסעות גוליבר - ביקורת סדרה
ניר תל- אור
|
|
מסעות גוליבר של ג'ונתן סוויפט נחשב לאחת האלגוריות הקלאסיות של הספרות. ניר תל-אור ראה את סדרת הטלוויזיה של הולמארק על פי חזונו של סוויפט ומצא בה עולם ומלואו.
|
_________________________________________________________מסעות גוליבר (Gulliver's Travels) בימוי: צ'ארלס סטארידג', תסריט: סימון מור על פי ספרו של ג'ונתן סוויפט. משחק: טד דנסון, מרי סטינבורג'ן, תומאס סטארידג', ג'יימס פוקס. ארה"ב / בריטניה 1996, צבע 187ד' לרוב צופי הכבלים והלוויין, מוכר ערוץ "הולמרק" כערוץ המשדר בעיקר דרמות מתקתקות וסיפורים קורעי לב- המקום האחרון בו יחפש חובב המד"ב והפנטסיה את מנת הטלוויזיה היומית שלו. אולם למרבית ההפתעה, מתברר כי "הולמרק" הינו מקור לא אכזב להפקות יוקרה המבוססות על הז'אנר. חלק מההפקות אמנם תפלות למדי ומשעממות- כדוגמת הגרסא הטלוויזיונית של "שלגיה", או גרסת הולמרק לסיפור "ג'ק והאפונים", אך רובן הגדול של הפקות אלו הינו מרשים למדי- הן חזותית והן רעיונית. בין יצירותיו המשובחות יותר של הערוץ, ניתן למנות את גירסתו לסיפור "מרלין" הקוסם, גירסתו ל"אודיסאה" של הומרוס, גירסתו לסיפורי אלף לילה ולילה ("לילות ערב"), מבחר מסיפורי ה. ג'. וולס שקובצו למיני סידרה ("העולמות האינסופיים של ה.ג'.וולס") ועוד. אולם גולת הכותרת של "הולמרק" בהפקת סדרות ז'אנר, היא ללא ספק המיני סידרה זוכת פרס האמי לשנת 1996- "מסעות גוליבר". מיני סידרה זו, המבוססת על כתביו של ג'ונתן סוויפט מ- 1726, מתארת בפירוט רב, ובהיצמדות מרשימה למקור הספרותי (אם כי יש הטוענים כי היא חוטאת לסיפוריו של סוויפט, עקב היותה הוליוודית ונוצצת מדי), את עלילותיו של ד"ר למואל גוליבר, החוזר לביתו שבאנגליה לאחר היעדרות של 9 שנים- בה חווה חוויות מדהימות ששום בן אנוש לא חווה לפניו. כאן המקום להזכיר, כי כל מי שקרא אי פעם את ספרו עב הכרכים (ארבעה במספר) של ג'ונתן סוויפט, יודע כי הספר הינו סאטירה חריפה ובוטה מאוד, אודות החברה האנגלית במאה השמונה עשרה, וטבע האדם בכלל. רבים מהרעיונות המועלים בספר, נכונים גם לתקופתנו אנו, וחלקם הגדול אומץ בידי מבקרי התרבות האנושית בדורות שונים. מאמרים רבים מספור נכתבו אודות ספרו של סוויפט (חלק נכבד מהם פורסם ברשת האינטרנט), וניתוחים אינספור נעשו לדמות המספר של גוליבר, ולסיפוריו הפנטסטיים. על כן, אין מאמר זה מתכוון להביא ניתוח מקיף על יצירתו הספרותית של סוויפט. מטרתו היא להציג ביקורת מורחבת אודות המיני- סדרה הטלוויזיונית, עם נגיעות קלות בסאטירה אותה היא מעבירה. הביקורת עלולה להכיל מספר ספויילרים, אם כי מועטים ככל האפשר. כאמור, הסדרה נפתחת בד"ר למואל גוליבר (טד דנסון, שלשם שינוי מבצע תפקיד אופי מוצלח ביותר), המופיע יום אחד, תשוש ומבולבל, על סף ביתו הכפרי באנגליה. עד מהרה אנו מתבשרים כי ד"ר גוליבר נעדר מביתו במשך כמעט תשע שנים, וכי בזמן היעדרותו, אשתו מרי (מרי סטינבורג'ן המצויינת- אישתו בחיים של טד דנסון) ילדה לו בן בשם תום (תומאס סטארידג'), אותו מעולם לא פגש. כמו כן מתברר כי בהיעדרו, ביתו ומרפאתו נקנו ע"י ד"ר בייטס (ג'יימס פוקס) הפסיכיאטר, וכי מרי עובדת כעוזרת בביתו של ד"ר בייטס, אך מסרבת בעקשנות להצעות נישואיו. גוליבר מתחיל לספר לבנו אודות הקורות אותו בשנים בהן נעדר- סיפורים פנטסטיים לחלוטין, המעוררים במרי ובד"ר בייטס את החשד כי נשתבשה עליו דעתו. ד"ר בייטס מנצל את ההזדמנות להיפטר מהאורח הלא קרוא, וכולא את גוליבר בבית חולים לחולי נפש (זהו סיפור מסגרת שככל הנראה אינו מופיע בספר, אך עצם הכנסתו לסידרה מוצלח ומניע את העלילה). גוליבר ממשיך לספר את סיפוריו גם בבית החולים והסיפור מועבר לצופים בפלאשבקים, כשהוא נע בין המציאות הקודרת של בית החולים האפרורי, והארצות הקסומות בהן ביקר ד"ר גוליבר. המקום הראשון אליו הוא מגיע, לאחר שספינתו נטרפה בים- הוא אולי סיפור גוליבר הידוע ביותר- ארץ ליליפוט. ארץ זו מאוכלסת ע"י יצורים זעירים הקרויים ליליפוטים, המתנהגים (ואף נראים- למעט גודלם כמובן) כבני אנוש לכל דבר. גוליבר התשוש נופל בשבי הליליפוטים, אך עד מהרה הופך לחביבו של המלך, ולבן בית בביתו. הליליפוטים "מגייסים" את גוליבר למלחמתם כנגד אויביהם, מלחמה שהחלה בעקבות השאלה כיצד יש לשבור ביצה- לאורך או לרוחב. כאן מועברת כמובן ביקורת בוטה על כסילותן של מלחמות, והסיבות האוויליות לפריצתן. גם הדרך בה מתנהלת החברה הליליפוטית היא סאטירה חריפה על אופן התנהלות החברה המערבית הדמוקרטית- בה נבחרים נציגי העם בצורות שונות ומשונות (הליליפוטים בוחרים את נציגיהם ע"י תחרות "לימבו"- קפיצה או זחילה על גבי מוט). גוליבר עובר עוד הרפתקאות רבות בארץ ליליפוט, ולבסוף עוזב את המקום, לא לפני שהצליח להשכין שלום בין הניצים. למותר לציין כי מבחינה חזותית, הניגוד בין גוליבר ה"ענק" לליליפוטים הננסיים נעשה בצורה מרשימה ומעוררת הערכה, כיאה לסידרה בה נעשו הפעלולים ע"י חברת האפקטים של ג'ים הנסון ז"ל, יוצר "החבובות". משם ממשיך גיבורנו אל עבר ארץ ברובדינגנג, המתבררת כמאוכלסת בענקים אימתניים. לא רק בני האדם ענקיים בארץ זו, כי אם גם כל הסובב אותם- הטבע, העצים והצמחים, בעלי החיים וכדומה. גוליבר נתפש ע"י ענק כפרי, והופך עד מהרה לאטרקציה בידורית- ושמעו מגיע עד לקיסרית עצמה. זו מצדה, מאזינה בשקיקה לסיפוריו של גוליבר אודות החברה ממנה הגיע, אך מתקשה להבין את החברה האנושית, המונעת לפי הבנתה, אך ורק ממניעים אנוכיים ותאווה חומרית. מעבר לסאטירה הבוטה (ובסיפור זה היא מ-א-ו-ד בוטה) על החברה האנגלית, הרי שאנו עדים גם לשינוי בתפישת עולמו של הגיבור. מענק מזרה אימה, המשמש כנשק רב עוצמה, הוא הופך בן רגע למעין שעשוע חביב בדמותו של ננס מוזר, כאשר כל יצור בארץ זו מהווה איום אמיתי כלפיו. גם כאן, האפקטים החזותיים מרהיבי עין. גוליבר מצליח לברוח לבסוף מברובדינגנג, ומוצא עצמו על האי המעופף של ממלכת לאפוטה- ממלכה שתושביה, למרות גודלם הרגיל (לתפישתו של גוליבר), שונים מאוד מהאנשים אותם הוא מכיר. אי זה, המאוכלס ע"י תושבים דמויי הודים (הם נשלטים ע"י מהרג'ה) הסוגדים לחוכמה ולחיפוש אחר הידע. לכאורה נדמה כי זוהי החברה המושלמת, אך עד מהרה מתברר לגוליבר כי המדובר בחבורת כסילים, אשר מרוב חקירות מדעיות ואובססיה לידע, איבדו כל קשר עם המציאות ואינם מפעילים כל הגיון בריא. בנו של המהרג'ה, הנחשב לאיש הטיפש ביותר על האי, מתברר כמובן כבעל ההגיון הבריא ביותר, ומקור גאווה לאימו הנמצאת בסכסוך מתמשך עם אביו.
סוויפט לועג כאן לאובססיה המדעית של אנשי האקדמיה, אשר מרוב מחקר מדעי אחר צפונות היקום, איבדו כל קשר עם העולם האנושי והמציאות היומיומית. לאחר שהוא יורד מהאי, גוליבר עובר עוד הרפתקאות בממלכתה של אשת המהרג'ה- הרפתקאות הכוללות פגישה עם אישים היסטוריים מהעבר, המוקמים לתחייה ע"י היסטוריון תימהוני (עומר שריף הנהדר) הכולא ומסמם את גוליבר, כמו גם אפשרות הניתנת לגוליבר ליהנות מחיי נצח ע"י שתיית מים קסומים- אפשרות המציבה בפניו דילמה, שכן שתיית המים גורמת גם לעיוורון תמידי- וכי יש טעם בחיי נצח בעולם שאינך יכול לחזות ביופיו? גוליבר כמובן בוחר שלא לשתות מהמים, ובורח. רגע השיא בסידרה, מתרחש כאשר גוליבר מובל לשימוע רפואי, שנועד לקבוע האם הוא כשיר נפשית. בשימוע הוא מתאר את הקורות אותו בהרפתקה האחרונה, לאחר שנסחף לאי מבודד, המאוכלס בפראים אנושיים אשר עונים לשם "יאהו" והמייצגים בצורה מוקצנת את כל התכונות האנושיות השליליות הקיימות באדם. שליטיו האמיתיים של האי הם גזע של סוסים מדברים, העונים לשם "הוינם", אשר יצרו חברה כמעט אוטופית, ורואים ב"יאהו" את הרוע המוחלט. גוליבר מתחבר עם ה"הוינם", אשר בשל מראהו החיצוני לא מקשרים אותו עם אותם "יאהו" פראיים, עד לנקודה בה ה"הוינם" מבינים כי הוא נגוע באותן תכונות שליליות של ה"יאהו", ומגרשים אותו מהאי. למרות זאת, הוא זוכה למחמאה מפוייסת מהסוסים, על כך שהוא "יותר הוינם מיאהו"- מה שמצביע על כוונתו של סוויפט- להציג דמות אדם הנגועה בכל החוליים המאפיינים את החברה האנושית , אך בה בעת שקולה והגיונית דייה כדי להביט על חוליים אלו במבט מפוקח וביקורתי. להזכירכם, סיפור זה מתרחש בעת השימוע הנערך לד"ר גוליבר, והוא מצליח לעורר עליו את זעמם של כל הרופאים, המאשימים אותו בשחצנות ובשקרים. הוא כמעט ומוכרז כלא שפוי, עד לסוף ה"מפתיע"- בו בנו מצליח להצילו. אם הסיפורים הקודמים היו בעלי טון לגלגני וביקורתי, הרי שסיפור ה"הוינם" וה"יאהו" הינו בעל טון תוקפני וכעוס. ניכר כי סוויפט הביע את כל שנאתו ודחייתו מהמין האנושי והתרבות שיצר לעצמו. למרות כל זאת, הסדרה מסתיימת בטון אופטימי, בו ד"ר למואל גוליבר חוזר לביתו עם אשתו ובנו, וד"ר בייטס עוזב את המקום. גוליבר קונה שני סוסים עימם הוא מנהל שיחות נפש ומכריז כי הוא מוכן לסלוח לכל השגיונות האנושיים, ולכל התכונות השליליות המרכיבות את האדם, שכן יצר האדם רע מנעוריו. רק על תכונה אחת הוא אינו מוכן לסלוח- הגאווה, אותה הוא דוחה בשאט נפש. כמי שראה את הדברים שראה, אין ספק כי ד"ר גוליבר יודע עד כמה תכונה זו היא בזויה ומטופשת.
לסיכום- המדובר בסידרת פנטסיה מרהיבה, העוסקת בנפש האדם ובחברה האנושית, ומצליחה להאיר באור ביקורתי נקודות , הנראות לכולנו כטריוויאליות וברורות, תוך כדי שימוש בעיצוב חזותי מדהים, ועלילה מתוחכמת. מומלץ ביותר.
|
|
|
לידיעה זו התפרסמו 12 תגובות
|
תגובות
|
1 כתבה מצוינת
|
|
00:00:00 17/03/2003
|
דורון
|
|
ואני מסכים עם כל מילה - אכן הפקה מושקעת וראויה.
|
|
2 כל מילה חקוקה באבן
|
|
00:00:00 19/03/2003
|
חיליק
|
HILIK@walla.co.il
|
מסכים לכל מילה בכתבה. הפקה מושקעת ומרהיבה, והביקורת עלייה הציגה בפני מידע שמעולם לא ידעתי על סוויפט - תודה!
|
|
3 "סיפור מסגרת שככל הנראה אינו מופיע בספר"
|
|
00:00:00 23/03/2003
|
חובבן
|
|
אם אתה מפרסם ביקורת, אולי כדאי שתקרא את הספר. אם לא קראת לפחות אל תחשוף זאת בצורה שקופה כל כך.
|
|
4 תגובה ל-3 (חובבן)
|
|
00:00:00 23/03/2003
|
ניר
|
|
האמת היא שכן קראתי את הספר, אבל מאוד מאוד מזמן, עוד בתור ילד. מה לעשות, וזכרוני אינו עד כדי כך טוב בכדי לזכור במדוייק ספר שקראתי לפני כ"כ הרבה שנים. מראש ציינתי שהכתבה עוסקת בביקורת על המיני סידרה הטלוויזיונית, ולא בביקורת ספרותית על הספר עב הכרכים. כל רפרנס לסוויפט, נעשה עפ"י התרשמות מהסידרה, כמו גם על מאמרים בנושא שקראתי לצורך הכנת הכתבה. לא חשתי שעליי לקרוא את הספר במלואו בכדי לכתוב כתבה שמטרתה היא ניתוח של אדפטציה על היצירה, ולא היצירה עצמה. מעבר לכך, אפתיע אותך ואומר, שהייתה לי בדיוק אותה התלבטות כשכתבתי את המשפט הנ"ל, ולמרות שידעתי בוודאות של כמעט 100 אחוזים כי סיפור מסגרת זה אינו קיים במקור הספרותי, החלטתי לא לקחת סיכונים מיותרים, והכנסתי את המשפט.
ברמת הכלל- אני באמת לא סבור שלשם כתיבת ביקורת על יצירה קולנועית/ טלוויזיונית שמבוססת על ספר, חייבים לקרוא את הספר. דבר זה חשוב רק במידה ועורכים השוואה בין שתי הגירסאות, אך בכתבה העוסקת אך ורק בניתוח סדרת הטלוויזיה/סרט - הדבר אינו הכרח. זו דעתי לפחות.
|
|
5 הקטנוניות שלי (ושל הליליפוטים)
|
|
00:00:00 24/03/2003
|
אריאל
|
|
אבל אני אתלה את זה בעובדה שקראת את הספר לפני הרבה מאוד מאוד מאוד מאוד זמן.
קצת קשה לי להבין איך אפשר לשכוח את הסיבה והגורם העיקרי למלחמה בארץ הליליפוטים.
לא כיצד יש לשבור את הביצה - לאורך או לרוחב אלא מאיזה צד לשבור אותה - הקצה הרחב או הצר של הביצה.
|
|
6 ראיתי את המיני סדרה מזמן:
|
|
00:00:00 31/03/2003
|
|
|
והיה די מייגע מאורכה, אבל שווה כל רגע צפייה. הסיפור על גוליבר הוא מאותם הסיפורים שמוצפים במוסרי השכל ומלמדים הרבה על ההוויה האנושית. ההפקה של הולמרק אכן העבירה בצורה מושלמת את הסיפור.
|
|
7 אני מבין
|
|
00:00:00 02/04/2003
|
עומר כביר
|
|
שעבר זמן רב מאז שקראת את הספר, ובכל זאת...איך יכולת לרשום המיני סדרה (מצויינת ככל שתהיה) נאמנה למקור הסיפרותי, כשלמעשה היא אינה דומה לו במובנים רבים ואף חשובים, שאין טעם להכנס לפרטיהם כעת?
חמור מכך...איך יכולת לבלבל בין ג'יימס פוקס (מי?) לפיטר או'טול הענק?
בנוסף...התיאור של ד"ר בייטס (דמות שאינה מופיעה בספר דא"ג) כפסיכיאטר אינו נכון, מהסיבה הפשוטה שבזמן בו מתרחש הסיפור לא היו פסיכיאטרים!!! (פרויד היה הראשון כזכור...) גם במיני סדרה לא מוזכר בייטס כפסיכיאטר.
ועל זה נאמר: לפעמים סיגר הוא רק סיגר, אבל סיגר טוב תמיד מגיע מקובה.
|
|
8 מצטער, עומר, אבל אתה טועה
|
|
00:00:00 02/04/2003
|
ניר
|
|
פיטר אוטול שיחק את קיסר ליליפוט, ולא את ד"ר בייטס.
בקשר לעניין הפסיכיאטרים- נו, שוין, אז הסידרה לא מצטיינת בדיוק היסטורי. ביג דיל. זו פנטסיה, אחרי הכל.
|
|
9 גם עליסה בארץ הפלאות
|
|
00:00:00 03/04/2003
|
Waffer
|
|
הוסרטה למיני סדרה בהולמארק - גרסה לא מאוד מעוררת השראה אבל נחמדה ונאמנה למקור.
|
|
10 אח הגאווה
|
|
00:00:00 07/04/2003
|
anubis
|
|
קצת מציק לי לראות ביקורת טובה על יצירה טובה המדברת בין השאר על הגאווה כתכונה כלכך שלילית. ובכאל זאת לקרוא תגובות עמוסות בגאווה עקשנית של "אני יודע הכל ואתה לא"ץ חבל חבל
אחלה כתבה, רוצים עוד
|
|
11 הפקות הולמרק
|
|
00:00:00 10/04/2003
|
אלי בן דוד
|
ebdavid@bezeqint.net
|
קשה לי להסכים עם דברי הכותב. אכן מסעות גוליבר היא אבן חן אחת בסדרה ארוכה של אבני חן בהפקות הולמרק. נדמה לי שכל הפקה הולמרקית - בתחום הפנטסיה - היא יוצאת דופן במיוחד. אני מעריץ גדול של הערוץ הזה מאחר שהוא מביא אל המסך אגדות ילדות וממש אותן לנגד עינינו, כמו אגדת הלפרקונים החמודה מאד. מענין במיוחד הוא הגיוס המסיבי של שחקנים מצויינים לגילום התפקידים האלה, מה שהופך את ההפקות האלה לא רק לטובות אלא גם ליוקרתיות. בכל אופן כל לחי על הכתבה המעולה לעיל.
|
|
12 קוריוז ממציאות 96'
|
|
00:00:00 11/08/2003
|
עינב
|
mraphael@zahav.net.il
|
זכורה לי ביקורת שקראתי בשנת 96' כשהסדרה שודרה בפעם הראשונה, כזכור לכולם ביבי היה בשלטון, והביקורת הסתיימה בכך שלא פלא שקוראים לו נתנ-יאהו, בהמשך לתכונות של היאהו... אכן, סדרה מעולה שמעבירה ביקורת על כל מה שמזוייף ומנוול בעולמנו. אחד העולמות אותם שכחת להזכיר, הוא עולם הנשים האוטופי והאידילי, שגוליבר מנסה להרשימן באמצעות הרכבת פצצה. קטע נוקב וחריף לכל הדעות.
|
|
|
|
|
קישורים
|
|
|
חדשות אחרונות
|
קולנוע
|
19/11/2010
|
זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
|
11/09/2010
|
עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
|
14/08/2010
|
חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
|
08/08/2010
|
הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
|
30/07/2010
|
הנוסע השמיני : ההתחלה
|
|
טלויזיה
|
17/10/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
|
30/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
|
27/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
|
20/09/2010
|
פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
|
10/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן- פרק 72
|
|
ספרים
|
06/09/2010
|
הוצאה מחודשת לצלל-אלף
|
30/07/2010
|
אן רייס משתגעת סופית
|
25/07/2010
|
ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
|
14/07/2010
|
הכבוד המיצרי
|
27/06/2010
|
והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן
|
|
סיפורים
|
04/06/2010
|
נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
|
02/05/2008
|
סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
09/08/2007
|
פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
|
06/08/2007
|
תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת
|
|
קומיקס
|
22/07/2010
|
האם היו ערפדים בתורה?
|
13/07/2010
|
הארווי פארקר נפטר בגיל 70
|
15/07/2009
|
קומיקס וירקות לפרס אייזנר
|
05/07/2009
|
מייקל ג'קסון הקומיקס
|
03/06/2009
|
אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch
|
|
מקומי
|
02/09/2010
|
להפחיד בעברית
|
26/07/2010
|
פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
|
24/05/2010
|
קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
|
28/11/2009
|
כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
|
15/08/2009
|
מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון
|
|
מסע בין כוכבים
|
15/05/2009
|
Q כאן
|
12/05/2009
|
צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
|
11/05/2009
|
קפטן גים טי קרי דור ההמשך
|
05/05/2009
|
אבודים במסע בין כוכבים
|
17/04/2009
|
וכך זה התחיל
|
|
אנימה
|
02/09/2008
|
Voltron בדרך למסך הגדול
|
17/04/2008
|
Ghost in the Shell -3D
|
20/03/2008
|
פוניו לא סתם על הצוק
|
19/03/2008
|
'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
|
16/03/2008
|
קיטארו למבוגרים
|
|
אימה
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
13/11/2006
|
הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
|
06/11/2006
|
מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
|
25/10/2006
|
זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
|
24/10/2006
|
פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו
|
|
משחקי תפקידים
|
05/02/2010
|
כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
|
27/09/2007
|
טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
24/07/2007
|
כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
|
26/02/2007
|
כנס ביגור
|
|
עתידנות
|
11/12/2008
|
הלו, שומעים אותי?
|
23/11/2008
|
פריצת דרך בהשתלות
|
05/11/2008
|
אנרגיה סולארית
|
31/10/2008
|
מטוסים גרעיניים?
|
24/10/2008
|
שמש נצחית בראש צלול
|
|
משחקי מחשב
|
25/07/2010
|
הטריילר החדש של DC universe
|
26/06/2009
|
מלחמת הכוכבים לגו
|
19/02/2009
|
Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
|
18/07/2008
|
DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
|
14/06/2008
|
Old Republic 3?
|
כתבות אחרונות
|
קולנוע
|
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
|
|
טלויזיה
|
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
|
|
ספרים
|
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.
|
|
סיפורים
|
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?
|
|
קומיקס
|
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
|
|
מקומי
|
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
|
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים
|
|
מסע בין כוכבים
|
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
|
|
אנימה
|
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009
|
|
אימה
|
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
|
|
משחקי תפקידים
|
|
עתידנות
|
|
משחקי מחשב
|
|
|