|
|||||
|
הרומאן שלי עם קרוסג'ן - חלק א'
אורון שכנר |
|||||
|
|
|||||
| אנו מברכים את אורון שכנר על הצטרפותו לצוות הכותבים של ISF. בכתבתו הראשונה שופך אורון מעט אור על חברת הקומיקס החדשה והנועזת קרוסג'ן. חלק שני של הכתבה יופיע בשבוע הבא ב-ISF. | |||||
| _________________________________________________________הרומן שלי עם 'קרוסג'ן' התחיל בעקבות 'הצצה מוקדמת' שהעניקה קרוסג'ן לחוברת חדשה (דאז) שנקראת 'הראשון' (The First). ההצצה כללה את חמשת העמודים של החוברת הראשונה, ולא לקח יותר מדי זמן לסיים אותה. לאחר שהפכתי בה מכל הכיוונים, החלטתי שאני אוהב את זה. אומנם לא הבנתי כלום, אבל ממש כלום מהסיפור, אבל האומנות הייתה נהדרת, הסיפור הלא מובן נראה כמו משהו ששווה להתאמץ ולהבין כאשר כל החוברת מונחת לפניך, ובכלל, הייתה בחוברת תחושה של ליטוש מהוקצע. זו תחושה שמתלווה לכל החוברות של 'קרוסג'ן', ומשפיעה בעיקר על מי שקורא כבר זמן מה קומיקס. החוברות האלה נראות גמורות ומשויפות כאשר כל אחת מצלעות השילוש הקדוש בקומיקס (בנוגע לציור לפחות); הצייר, אומן-הדיו והצובע, עובד על עמוד כ-8 שעות והדבר משתקף במוצר המוגמר. בכל מקרה, דיברתי עם ספק הקומיקס שלי, והוספתי לסל המנויים שלי את 'הראשון' (The First). בדיעבד, זו לא החוברת האידיאלית לקפוץ ממנה לעולם של 'קרוסג'ן', אבל את זה לא ידעתי אז. כיום, כמעט שלוש שנים מאוחר יותר, אני קורא באופן קבוע 15 כותרים שלהם, לא כולל מיני-סדרות וחוברות 'חד-פעמיות' שהם התחילו להוציא בפראות. מה יש בחברה הזו שכל כך ממכר? לפני חודשים מספר, פורסמה ב-ISF כתבה על חברת קומיקס חדשה וארבעת חוברות ההשקה שלה. צוין שם שלחברה יש מוטו חדש, לערב ולשלב בין ז'אנרים שונים במטרה להתאים לכמה שיותר קהלי יעד, דבר שהוא נכון, ולא נכון בעת ובעונה אחת. 'קרוסג'ן' היא חברה ששילבה את שמה, את הלוגו, ואת המוטו שלה, בסיפורים שהיא כותבת. חוץ ממספר מקרים פתולוגיים, החברה אכן נאמנה להבטחה הראשונית שלה, שלפיה כל אחד יכול ליהנות מכל חוברת נתונה בפני עצמה, אבל מי שקורא את כולן מקבל את 'התמונה הגדולה'. ואכן, כל חוברת עומדת בפני עצמה, ולכל אחת יש זכות קיום משלה, אבל השילוב של כולן הוא יצירת מופת של ממש. כל סיפור של 'קרוסג'ן' מתרחש במקום אחר על פני היקום החדש שיצרה החברה, כאשר כמה מהם פולשים אל יקום אחר, ה'יקום הנגדי', כך שבין החוברות מפריד מרחק גיאוגרפי, אבל כולן שזורות זו בזו. מי בעדינות יתרה ומי בעוצמה ובכוח, אך כולן בצורה מעוררת התפעלות. הסיפור הגדול ייחשף במלואו רק בעוד כשבע שנים (!), אבל בינתיים ברורות כבר כמה נקודות. (אזהרת ספויילרים!!! כעת יגיעו כמה ספוילרים, שקצת יקלקלו למי שעדיין לא מכיר, אז ראו הוזהרתם!) לפני הרבה מאוד שנים, האטלנטים (אלה שגרו באטלנטיס) הגיעו לפריצת דרך כשגילו אפשרות "להתעלות" למישור קיום גבוה יותר. התגלית פיצלה את האטלנטים לשניים - אלה שעברו את "ההתעלות" ואלה שנותרו מאחור להשגיח על העניינים. כולנו יודעים מה קרה אחר כך. אטלנטיס טבעה ונשכחה, בני האדם ירשו את כדור הארץ ובעתיד גם כוכבים מרוחקים, והזמן המשיך לנוע קדימה, כפי שהוא נוטה לעשות תמיד. כאשר מתחילים הסיפורים, אנחנו עדים לשיחה בין שתי ישויות, שלא ברור בדיוק מי הן, אבל ברור שהן חזקות מאוד. האחת, שמאוחר יותר יתברר כי היא 'היוצר' שהכל התחיל בזכותו, מביעה דאגה על המצב הרגוע, הקר והמשעמם של היקום. השניה, הידועה גם בשם 'היועץ', נותנת לו רעיון: לתת קצת מכוחו לבני תמותה נבחרים ממקומות שונים, על מנת לבחוש ולהניע קצת את העניינים. ליד כל בר מזל כזה (האומנם?) שמקבל את הכוח, צץ באורח פלא 'מדריך' כתום עיניים, בעל כוחות חזקים שאינם ברורים לקוראים עד היום, כדי להנחות את בן התמותה המסכן בצעדיו הראשונים עם הכוח. כך נולדו הסיפורים הראשונים של החברה: בני אדם רגילים שקיבלו לידיהם כוח לא הוגן, והתסבוכות שזה גרם להם. אחר כך, התחילו היוצרים לפזול הצידה. האטלנטים לא נעלמו. הם עברו לממד אחר, מקום בו חוקי הפיסיקה אינם כפי שאנו מכירים אותם. מקום שנודע כיום בשם ה'יקום הנגדי', מקום שנשלט רובו ככולו בידי מלך-אל משוגע, ששם את עינו המאיימת על המציאות שלנו. על תושבי היקום הרגיל להתכונן לקראת הפגישה הממשמשת ובאה. (סוף הספוילר - לבינתיים...) הסיפור הגדול, השזור כחוט השני בסיפורים הקטנים, גדל ומתעצם עם כל כותר חדש שהחברה מוציאה, ובמיוחד במיני-סדרות שהחלו לצוץ בתדירות הולכת וגוברת לאחרונה. _________________________________________________________בכתבה הבאה שתפורסם בשבוע הבא, נסקור בפניכם את הסדרות הרצות (נכון להיום) על פי הסדר ... אז להתראות, בינתיים... _________________________________________________________ערך את הכתבה חיליק חיימוביץ' | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |