|
קראש הטיטאנים
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| התנגשות הטיטאנים, סרט מיטולגיה חדש. האם העם היווני לא התעלל בנו מספיק? | |||||
| ב-1981, יצא לאקרנים סרט ההרפתקאות "התנגשות הטיטאנים". הסרט, שהתבסס על מישמש של סיפורים מהמיתולוגיה היוונית (ומפלצת אחת מהמיתולוגיה הסקנדינבית), ספר כיצד פרסאוס הגיבור יוצא למסע בכדי להציל את אנדרומדה מפני הקראקן הנוראי. לורנס אוליביה שחק את האל זאוס, מגי סמית את הטיטאנית תטיס, אורסולה אנדרס הייתה, כמובן, אפרודיטה והארי המלין היה פרסאוס. הסרט זכה להצלחה מסחרית והפך לקאלט, למרות ואולי בזכות היותו קאמפי למדי. יאמר לזכותו שבתחילת שנות השמונים, כמעט הכל היה קאמפי ולראיה, "פלאש גורדון" ו"סופרמן 2". אחרי כמעט שלושה עשורים, מישהו החליט שעבר מספיק זמן מאז הגרסה הקודמת והחיה את "התנגשות הטיטאנים". האפקטים מתקדמים בהרבה, כל הצוות המקורי הוחלף והקהל עוטה משקפי תלת מימד שלא באמת מצפצפים אם יוצאים איתם מהאולם, אבל צוות הקולנוע רוצה שנחשוב אחרת. במקום הארי המלין, לוהק סם וורת'ינגטון (כן, זה מ"אווטאר") לתפקיד הראשי. במקום לורנס אוליביה, ליאם ניסן מגלם את ראש האלים ובמקום עלילה, יש שעה וחצי של קשקוש מוחלט. טוב, זה לא מדויק. יש סוג של עלילה בסיסית עליה הסרט בנוי. היא פשוט כמעט ולא קשורה לעלילת הסרט המקורי, או למיתולוגיה היוונית. היא מזכירה תרבות אחרת לחלוטין, אבל לזה אגיע בהמשך. פרסאוס נמשה מהים בהיותו תינוק. הוא נמצא בתוך ארון מעץ, חבוק בזרועות אמו המתה. הוא מגודל בידי דייגים פשוטים ומפתח שרירים מעבודתו כמתקן רשתות. במהלך שיט ליד ארגוס, הורסים חיילים מקומיים את פסל זאוס ובתגובה, מופיע האדס, אל השאול ומחסל את כל הנוכחים, כולל משפחתו של פרסאוס. בתור הניצול היחיד מהארוע, נלקח פרסאוס לארמון המלוכה ומבין כי בני האדם קוראים תגר על האלים ומבקשים להשתחרר ממרותם. זאוס ברא את האדם בכדי שתפילותיו ישמשו לו מזון, אבל בני האנוש מרגישים כי האמונה היא יותר נטל מאשר ברכה. המלכה קסיופאה אף מתגאה שבתה אנדרומדה (כן, זאת מהסלע) יפה יותר מאפרודיטה עצמה. בתגובה, שוב מופיע האדס (יש לו איזה קטע עם כניסות דרמתיות) ומודיע שני דברים. ראשית, הפתעה, פרסאוס הוא בנו של זאוס, מה שיכול להסביר למה הוא יותר חזק מכל הלוחמים המאומנים בצבא ואיך הוא מצליח להסתובב עם תספורת מארינס בעת העתיקה. הדבר השני הוא שהאדס נותן לתושבי ארגוס תנאי אכזרי לכפרה. בזמן ליקוי החמה הקרב, יעלה הקראקן המפלצתי מקרקעית הים וישמיד את העיר, אלא אם אנדרומדה תוקרב ליצור. נשמע כמו עסקה טובה ואפילו אנדרומדה חושבת שעדיף שהיא תמות מאשר שכולם, בהם היא עצמה, יהרגו או ישארו ללא קורת בית. לרוע המזל, אנשי ארגוס מתאפיינים באיי.קיו כולל של צלחת דיסקוס ונכשלים בחשבון הפשוט הזה. הם מחליטים שהפגנת העוצמה של אל השאול רק מוכיחה שעליהם להמשיך בהתקוממות ופרסאוס מתנדב לצאת עם קבוצת חיילים אל המכשפות הסטיגיות, בתקוה שלהן תהיה התשובה כיצד מביסים את הקראקן. אל החבורה מצטרפת איו, אישה שקוללה בנעורי נצח, אשר לטענתה עקבה אחרי פרסאוס כל חייו. גם לה, כמו לכל אדם בסרט, חוץ מבלונדיני מטורף עם קוקו וחיתול, יש חשבון פתוח עם האלים.  מי שראה את הסרט המקורי, הבחין כבר בלא מעט שוני בין העלילות. במקום שארגוס תהיה עיר הולדתו של פרסאוס, היא העיר אליה הוא מגיעה ואותה מאיים הקראקן להשמיד. הישראלים שביניכם יתאכזבו לגלות שהעלילה אינה מתרחשת ביפו (הלכה ההזדמנות לצעוק "הנה אבולעפיה!" במהלך הסרט), אלא בחלק לא ידוע של העולם העתיק. אגב, לפי המיתולוגיה היוונית, אנדרומדה הייתה נסיכת אתיופיה. הסלע היה ליד יפו כי אם אתם כבר הולכים להקריב את יורשת העצר היחידה למפלצת ימית בגודל אי, עדיף שזה לא יהיה ליד חוף שאתם משתמשים בו. האדס, שכלל לא מופיע בסרט הישן, הפך בחדש לדמות שמשפיעה על מהלך העניינים. בין השאר, הוא מגייס את בעלה של אמו הביולוגית של פרסאוס לעצירת גיבורנו (כי מתברר שאלים יכולים להשמיד צבא שלם רק חלק מהזמן) ומגלה כי שנה את שמו לקליבוס. בסרט המקורי, קליבוס הוא הנבל המרכזי. פרסאוס לא רוצה להשמיד את הקראקן כי הוא מאוהב באנדרומדה. הוא בכלל לא שם עליה. מעניין אותו רק לנקום את מות משפחתו. למעשה, האזכור הישיר היחידי לעיבוד משנות השמונים הוא בדמות הופעת אורח מפתיעה. עקרבים ענקיים, אגב, דווקא מופיעים גם בסרט החדש. כנראה שיש דברים שאי אפשר בלעדיהם. להתנגשות הטיטאנים אין יותר מדי הגיון פנימי. נכון, כשמבססים סרט על סיפור ממיתולוגיה קדומה, דרושה מתיחה מסוימת של גבולות האמינות. אחרי הכל, מדובר בסיפור פלאי. זה עדיין לא מסביר איך באותה סצנה החיילים מתחילים לרוץ ביער ופתאום נמצאים בלב מדבר שומם. הם פשוט רצו מאיזור אקלים אחד לשני בתוך כמה דקות. האדס, ככל הנראה, לא מסוגל לפגוע בפרסאוס מעצם היותו חצי אל. זה לא מסביר למה הוא נמנע מפגיעה בחיילים המלווים אותו ושולח את קליבוס חסר התועלת לעשות בעצמו את כל העבודה. המכשפות הסטיגיות מנבאות נבואה שאמורה להיות מאוד משמעותית לסוף הסרט, אלא (ספוילר) שהיא בכלל לא מתגשמת ואף דמות לא טורחת בכלל לציין זאת. (סוף ספוילר) סרט עם עלילה כל כך לא עקבית, יכול לפחות למצוא נחמה באפקטים טובים. בגרסה המקורית, הצד הזה טופל בידי איש האפקטים האגדי ריי האריהאוזן. כמעט כל סצנה הכילה יצור מיתי, או נס שהפך למציאות בסדנת הסטופ-מושן של האריהאוזן. זו גם אחת ההצדקות הגדולות לרימייק. סטופ-מושן הייתה טכניקה יעילה במשך עשרות שנים, אולם כיום, אנשים רגילים לראות אפקטים יותר מתוחכמים. הסרט מ-1981 נראה מיושן להחריד, דווקא בגלל האפקטים פורצי הדרך שלו. ברור שאם עושים גרסה חדשה, חייבים לברוא את כל העסק מחדש. כאן גם טמונה האכזבה הגדולה מהמודל החדש. אפשר לקבל את זה שסרט קיץ יהיה דבילי ולא הגיוני, כל עוד הוא נראה טוב. יצירי המחשב שמציפים את המסך בכל סצנה, לא מצליחים להשתלב עם השחקנים האנושיים. לפעמים, יש הצלחות, כמו הסוסים המעופפים שנראים די טוב, או אותם עקרבי ענק שלפחות חלק מהזמן, לא מודבקים בגסות על פני הרקע המדברי. מצד שני, יש לא מעט פאשלות. במיוחד, בולטת לרעה מדוזה שנראית פחות אמינה מקודמתה (וקודמתה הייתה בובה, חי פוסידון!). עוד בעיה היא שהסרט לא סוחף. פרסאוס וחבורתו עוברים הרפתקאות בצורה די אינטנסיבית, אבל זה בעיקר נראה מוכר ולא מחדש כלום. העובדה שרייף פיינס מגלם את האדס כאדם חיוור וצרוד, הייתה מספיקה כדי להקפיץ את הופעתו כלורד וולדמורט לתודעה. אלא שבצעד ליהוקי ביזארי, הוא מופיע מדי פעם מול ליאם ניסן, המגלם את זאוס. זה דבר אחד לראות סרט פנטזיה ולהיזכר בהארי פוטר, זה דבר אחר כשהסרט הראשון שעולה לראש הוא "רשימת שינדלר", בו השניים שתפו פעולה לראשונה. הדג'ין, מכשפי מדבר מסתוריים, מזכירים מאוד את השומרים הבדווים מ"המומיה". המכשפות הסטיגיות נראות באופן חשוד כמו אחד היצורים מ"המבוך של פאן". עצם זה שלמפלצת האיומה קוראים קראקן, עושה מן הסתם אסוציאציות לשודדי הקריביים. הכי גרוע הוא הליהוק של סם וורת'ינגטון לתפקיד הגיבור שיש בו משהו מיוחד, אבל הוא עצמו לא יודע מה הוא. הסרט לא היה עד כדי כך מזכיר סצנות מסוימות מ"אווטאר", אם לא הייתה לוורת'ינגטון נטיה לקפוץ מיצור מכונף אחד למשנהו בכל סרט שהוא משתתף בו לאחרונה. אחרי כל זה, טרם נגעתי בדבר הבאמת תמוה בהתנגשות הטיטאנים. אפשר לצפות מסרט על פי מיתולוגיה של תרבות פגאנית עתיקה, שיהיה הרבה דברים. קצת פחות סביר לצפות ממנו שיהיה כולו מטאפורה לנצרות. הרמז המובן מאליו, זה שמופיע כבר במיתוס המקורי, נוגע לכך שפרסאוס הוא בנם של אל ואישה בת תמותה. אוקיי, זה לא בהכרח משל למרים ורוח הקודש. במיתולוגיה היוונית, האלים התיחסו למין האנושי כסוג של סוכנות ליווי. במיוחד זאוס, שהעמיד יותר צאצאים משימי תבורי. המיסיונריות מסתתרת בחלקים אחרים של הסיפור. הקונפליקט בסרט נוצר כאשר בני האדם נוטשים את האמונה, מה שמוביל להתחזקותו של אדון השאול והחלשותו של האל הבורא. שאר האלים מופיעים ברקע, בעיקר כניצבים אלמים. כל הטיטאנים שקדמו לאלים הושמדו מזמן ולמעשה, התסריט נותן תפקיד של ממש רק לזאוס והאדס, האל הבורא ואדון השאול. המיתולוגיה המבוססת על ריבוי אלים, צומצה לדת מונותאיסטית דה פקטו, מאחר וכל אל מלבד זאוס הוא או סמל הרשע, או סתם שלומפר חסר כוחות. לכל אורך הסרט, נראים מעט מאוד פסלים וכולם מנותצים. אף אחד לא נראה מקים פסל בכדי להשיב את האמונה ופרסאוס צריך להתמודד עם החיה כדי להביס את אדון האופל. כל אלה יכולים להיות צרופי מקרים, אבל בזמן הצפיה, נערמים עוד ועוד רמזים לכך שהסטיה מהסיפור המיתולוגי היא לא רק בפרטים, אלא גם בדת. אם יש חוק אחד שכל רימייק צריך לפעול לפיו, זה לא לגרום לסרט המקורי להראות כמו יצירה שלא ניתנת לחיקוי. התנגשות הטיטאנים גרסת 2010 עבר על החוק הזה במהירות מופרזת. הוא לא סתם יוצר געגועים לעיבוד מ-81, הוא מביא לכך שהקאמפיות שלו נראית קסומה ומושכת את הלב, כפי שאף גרסה חדשה לא תצליח לעשות. החידוש לא רק שאינו מאפיל על המקור, הוא גורם לעצם הרעיון ליצור את הסרט מחדש להראות בלתי אפשרי. לא הייתה לי הרבה הערכה כלפי הסרט המקורי, עד שראיתי את החידוש והבנתי שקאמפ, קאמפ, אבל לפניך. יש יצירות שלא צריך לגעת בהן, לפחות עד שיגיע מישהו שיודע מה לעזאזל הוא עושה | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |