אך חלוקה זו היא מלאכותית וניתן להפריך אותה בקלות. לפחות בכל הנוגע לסרטים מיפן. כדוגמא בולטת ניתן להביא את הייאו מיאזאקי, הנחשב לגדול במאי האנימה, והידוע בעיקר בזכות 'הנסיכה מונונוקי', אגדה יפאנית מרהיבה, שנועדה למבוגרים דווקא. אך תחום העיסוק העיקרי של מיאזאקי, לאורך הקריירה שלו - ועד עצם כתיבת שורות אלה - הוא אנימציה המיועדת לילדים, ועבודתו בתחום מעמידה את עמיתיו האמריקאים בצל. עוד לפני שחשב לפנות לתחום האנימציה, בעודו סטודנט לכלכלה בשנות ה-60, היה מיאזאקי חבר באגודת-חובבים שעסקה בחקר ספרות ילדים, ספרות שהפכה לאחת האהבות הגדולות שלו. קשת רחבה מאוד של יוצרים בתחום, כגון אנטואן סט. אקזופרי, לואיס קרול, סי.אס. לואיס ואורסולה לה-גווין, הציתה את דמיונו. בתזמון מוצלח מאוד, עם סיום לימודיו ותחילת העבודה שלו באולפני אנימציה שונים, החלו אותם אולפנים לשתף פעולה עם אולפנים מקבילים באירופה ביצירת עיבודים מונפשים לספרות ילדים קלאסית - הספרות הנערצת על מיאזאקי. במסגרת העבודה על עיבודים אלה (הידוע שבהם, לפחות עבור תושבי ישראל, הוא סדרת הטלוויזיה 'הלב', על פי ספרו של אדמונד דה-אמיצ'יס), נשלח מיאזאקי למקומות שונים באירופה כדי לצייר סקיצות של אותם מקומות, שישמשו את האנימטורים ביפאן. המראה ה-'אירופאי' עדיין ניכר ברבים מסרטיו, כפי שיודגם בהמשך הכתבה.המעבר של מיאזאקי מסדרות טלוויזיה לבימוי סרטי קולנוע, בסוף שנות ה-70, התאפיין בתחילתו בבימוי סרטי הרפתקאות אפיים, צבעוניים ומסחררים ('לופן השלישי: טירתו של קליוסטרו', 'נאוסיקה מעמק הרוח', 'המצודה בשחקים'), שהציתו את דמיונם של הצופים הצעירים ביפאן. אך לקראת סוף שנות ה-80, החלו סרטיו לקבל אופי שונה. הסרט שסימן את שינוי הכיוון בעבודתו של מיאזאקי היה 'השכן שלי טוטורו'. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1988, התרחש ביפן של שנות ה-50, תקופת ילדותו של מיאזאקי. גיבורות הסרט, סצוקי ומיי, הן שתי אחיות, בנות עשר וארבע בהתאמה, שעוברות להתגורר, יחד עם אביהן (מרצה לארכיאולוגיה), בבית ישן, באזור הכפרי של יפן, ששמועה אומרת כי הוא רדוף-רוחות. אימן של גיבורות הסרט חולה במחלה קשה, והיא מאושפזת בבית חולים הסמוך לאותו אזור. טוטורו - יצור מוזר המתגורר ביער והנראה כמו שילוב בין דוב, חתול, דביבון וינשוף, מתיידד עם שתי גיבורות הסרט ומסייע להן להפיג את הבדידות והדאגה שלהן לאימן. אני זוכר היטב את הצפייה הראשונה שלי בסרט. משהו, אותו לא הצלחתי לזהות במדויק, נראה לי מוזר. רק בצפיות החוזרות - והיו רבות כאלה - הצלחתי להבין במה מדובר. מיאזאקי אימץ, בחלקים גדולים מהסרט, את נקודת המבט של הגיבורות שלו. הצורך של אותן גיבורות להרים את ראשן גבוה בכל פעם בה הן נאלצות לפנות אל אנשים מבוגרים מהן. העמידה שלהן על קצות האצבעות בכל פעם בה הן מנסות להגיע אל משהו שהוא מחוץ להישג ידן. שמחת החיים והתמימות שלהן, בעת המפגש הראשוני עם הטבע הפראי - במקום ההתבוננות הדידקטית מלמעלה על הצופים הצעירים, האופיינית כל כך לסרטי האנימציה המערביים. מיאזאקי בחר לביים סרט שהוא בגובה עיניהם - תרתי משמע - של צופיו הצעירים. 'הביטו', הוא כאילו פונה אל אותם צופים (וגם אל המבוגרים המלווים אותם), 'גם התבוננות כזו בעולם, דרך עיניהם של ילדים, גם היא חשובה, גם היא לגיטימית. אסור לנו לאבד אותה'. הדבר נותן לסרט איכויות שלסרטי דיסני, למשל, מעולם לא היו וכנראה גם לא יהיו.קשה לדבר על 'טוטורו' במונחי עלילה מרכזית אחת. ניתן לומר כי לסרט אין, למעשה, עלילה כזו. הסיפור מורכב מאפיזודות קטנות בחיי הגיבורות שלו, אפיזודות המלוות ילדות וילדים רבים בני גילן - התמודדות עם ילדים אחרים ועם מבוגרים, התגברות על קשיים שונים ועל פחדים המלווים אותם. כל האפיזודות הללו, בהן הגיבורות מתמודדות עם חיי היום-יום שלהן, מתחברות ביחד ל-'מסע חניכה' אותו עוברות הגיבורות. מיאזאקי שילב מרכיבים רבים מהביוגרפיה האישית שלו בסרט (כמו הגיבורות, גם אמו שלו חלתה במחלה קשה כאשר היה צעיר) והוא נאלץ, מן הסתם, לעבור את אותו מסע חניכה אותו עוברות הגיבורות. הסביבה בה מתרחש הסרט - השטחים החקלאיים ולצדם יערות הפרא, נראים כאילו יצאו מתוך ספר אגדות קסום, ונוכחותו של טוטורו, השוכנת מתחת לעץ עתיק ואדיר מימדים, תורמת לתחושה זו. אך למעשה, נופים אלה הם אמיתיים מאוד - או לפחות היו כאלה, בתקופה בה הסרט מתרחש. כיום, מרבית היערות המופיעים בסרט כבר אינם קיימים עוד - הם נכרתו, במסגרת תהליך העיור המואץ שעבר על אותו אזור. ארגוני שימור הסביבה, שנאבקו כדי להציל את מה שנותר מאותם יערות, אימצו את הסרט ואת דמותו של טוטורו כסמלים של אותו מאבק. מיאזאקי, שכלל לא התכוון במקור לתת לסרט מסר אקולוגי, נרתם למאבק גם הוא ותרם לקרן שהוקמה לצורך שימור האזור, שזכה לכינוי 'יערות טוטורו'. מספרים כי בהשראת מאבק זה, רבים מהמטיילים המגיעים לאותו אזור מתאכזבים מאוד מהעובדה כי הם לא פגשו את טוטורו במהלך הטיול...שנה לאחר מכן, ניגש מיאזאקי לבימוי סרט נוסף - 'שירות המשלוחים של קיקי', שהתבסס על ספר ילדים יפאני מצליח. הסרט סיפר את סיפורה של קיקי, מכשפה מתלמדת צעירה, מכפר קטן באירופה חלופית של שנות ה-50, בה מלחמת העולם השנייה לא התרחשה. קסם, ומכשפות בכלל, הם דברים שהולכים ומתמעטים באותה יבשת, ולכן חייבת גיבורת הסרט, בהגיעה לגיל 13, לבלות שנה הרחק מביתה, כדי להפיץ ביבשת את משלח-ידה. לאחר מסע חיפושים קצר אחר מקום מתאים, היא מגיעה לעיר האירופאית קוריקו ומנסה להשתלב בחיי אותה עיר, על ידי פתיחת שירות-משלוחים מעופף.העולם של 'השכן שלי טוטורו' היה יפן הכפרית של העבר הלא-רחוק, בה שילב מיאזאקי יסודות פנטסטיים. אירופה החלופית של 'שירות המשלוחים של קיקי' היא כבר פנטסיה למהדרין. העיר קוריקו, בה מתרחש הסיפור, היא שילוב של מרכיבים ציוריים מפאריס, ליסבון, שטוקהולם, נאפולי - ואפילו קצת מסן-פרנסיסקו השתלבה פנימה. הקוקטייל המרהיב הזה, שנוצר בהשראת ספרות הילדים האהובה על מיאזאקי וביקוריו התכופים באירופה, שימש אותו כדי ליצור בסרט תמונת עולם של חברה בריאה, נטולת מלחמות, סכסוכים ודעות קדומות. כמו 'טוטורו', גם 'קיקי' הוא סרט שאין לו עלילה מרכזית אחת אלא הרבה סיפורים קטנים מחייה של הגיבורה, המשתלבים לכדי תמונה אחת שלמה. כמו ב-'טוטורו', אותם סיפורים היו שלבים במסע החניכה של גיבורת הסרט. ב-'טוטורו', סיפור החניכה של הגיבורות היה מרכיב אחד מני רבים, ב-'קיקי' מדובר בתמה העיקרית בה הסרט עוסק. החניכה של גיבורת הסרט מתחילה בדברים ה-'גדולים': היא מפחדת להיכשל בשליחותה ובמטרות אותן הציבה לעצמה, ושבהן היא מתחילה להטיל ספק. באחד הרגעים המשמעותיים ביותר בסרט היא אומרת כי 'השקעתי כל כך הרבה בלימודי הכישוף שלי ומעולם לא עצרתי לחשוב, מדוע בעצם אני עושה זאת?' מי מצופי הסרט לא תהה אף פעם, בילדותו, לאיזה כיוון ייקחו אותו חייו ובאיזה כיוון הוא רוצה ללכת?החניכה של הגיבורה ממשיכה גם לפרטים ה-'קטנים' יותר של חייה ובניסיונותיה (הלא מוצלחים, בדרך כלל) להשתלב בחיי החברה העירונית החדשה, בהם היא אינה מורגלת. גם זו כמובן, סיטואציה שילדים רבים מתנסים בה - הסתגלות למקום חדש ואנשים חדשים. מיאזאקי, כהרגלו, נמנע מהצגה חד-צדדית של הדברים: הוא אמנם מטיל חלק מהאשם בחברה העירונית (שמבחינות רבות אחרות מוצגת בסרט כאידילית), אך גם בגיבורה עצמה - המצפה כי אותה חברה תתאים את עצמה אליה, במקום לנסות ולהסתגל לסביבתה החדשה.גם סרטו החדש של מיאזאקי, 'Spirited Away', הוא סיפורו של מסע חניכה שכזה, שמשולב בו גם סיפור הרפתקאות המזכיר יותר את סרטיו המוקדמים. אך זהו כבר סיפור אחר לכתבה אחרת. 'השכן שלי טוטורו' ו-'שירות המשלוחים של קיקי' ניתנים להשגה בקלטות וידאו אמריקאיות בדיבוב אנגלי, שזכה למחמאות גם מצד המחמירים בשכגון אלה. אפשר לקוות כי בהמשך השנה, נזכה לראות אותם גם על DVD. הצפייה בהם, במקרה שהדבר לא השתמע מספיק עד כה, מומלצת בחום - הם מהווים הוכחה חותכת כי לדיסני כבר מזמן אין מונופול על סרטי ילדים.
|
