|
אווטאר
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| הטיטניק טבעה מזמן, שוורצינגר כבר לא "WILL BE BACK" ועכשיו יש את הסאגה החדשה מעולמו של ג'יימס קמרון. האם עדיין "יש" לו את זה? | |||||
| ר במשך שנים, התעסקו המומחים בנסיונות לחזות אותו. שעות על גבי שעות של עבודת מחקר קשה הושקעו בלהבין את אופיו. ניסו לפענח כיצד תראה הטכנולוגיה, כיצד יושקעו משאבים, כמה אנשים יהיו. עכשיו, הוא כאן - הסרט החדש של ג'יימס קמרון. 12 שנים חלפו מאז הסרט ההוא עם הסירה. היו ספקולציות רבות לגבי אופיו של הפרויקט הבא של קמרון, שנת יציאתו ובמיוחד, התקציב שלו. אחרי שאתה מביים ומפיק את הסרט המצליח (ואחד היקרים) בהיסטוריה וזוכה עליו בשלושה אוסקרים, קשה לעסוק במשהו שהוא פחות מגרנדיוזי. "אווטאר" הוא אכן נסיון נוסף של קמרון להותיר את חותמו על תולדות הקולנוע. הוא נוצר בכדי להיות טיעון בתחרות למי יש יותר גדול, אלא שהמתחרה היחיד של ג'יימס קמרון הוא ג'יימס קמרון של לפני עשור וקצת. בשנת 2154, חייל מארינס בשם ג'ייק סאלי (סם וורתינגטון) מגיע לכוכב הלכת פנדורה. חרף חוסר הכשרתו לתפקיד, ג'ייק התבקש להחליף את אחיו התאום שמת, מכיוון שיש להם גנום זהה. במסגרת ההתיישבות האנושית בפנדורה, שנועדה הן למחקר והן לכריית מחצב יקר מאין כמותו, הוקם על הפלנטה בסיס צבאי בחסות תאגיד ענק. הסביבה עוינת, האויר רעיל לבני אדם והבסיס מוקף ג'ונגלים פראיים בהם חיות טרף רבות וילידים רצחניים. זה אחד מהדברים הראשונים שג'ייק לומד, שאותם ילידים כחולי עור, הנקראים נאבי, הם האויב מכיוון שלא הסכימו לקבל את נוכחות בני האדם בקרבם, חרף הנסיונות לתרבתם ולסלול להם כבישים במקום כל הג'ונגלים המעצבנים האלה. ג'ייק, המרותק לכסא גלגלים, מקבל אווטאר. זהו יציר מעבדה הנברא משילוב בין DNA אנושי ושל נאבי. האווטאר של ג'ייק נוצר במקור עבור אחיו, אולם הרשת העצבית הזהה מאפשרת לג'ייק לשלוט בו בלי בעיות. הוא עובר לפיקודה של דוקטור גרייס אוגוסטין (סיגורני וויבר) הקשוחה, אך טובת לב, שמרבה להתלונן על כך שנשלח אליה לוחם במקום מדען שלמד את הסביבה ואת השפה המקומית. במשימה הראשונה שלו, יוצא האווטאר של ג'ייק לאבטח משלחת מחקר (כאשר ג'ייק שולט בו מתא מבודד במעבדה), אך התקלות לא נעימה עם ממלכת החי המקומית, גורמת לו להאבד ביער. הוא נמצא בידי נייטירי, נאבי צעירה שמקבלת סימן אלוהי לחוס על חייו ולקחת אותו לשבט שלה. כשהמפקדים של ג'ייק שומעים שרכש בלי כוונה את אמונם של הנאבי, מוטלת עליו המשימה להשתמש בדמות האווטאר שלו בכדי ללמוד כמה שיותר על הפראים. מבחינת התאגיד, זו הזדמנות לשכנע אותם לעשות טרנספר מרצון, במקום לטבוח בהם. את המחצב היקר מתכוונים להוציא איך שלא יהיה והשבט של נייטירי יושב בדיוק על המצבור שלו. נייטירי ממונה בידי הוריה, ראשי השבט, ללמד את ג'ייק את דרכם ואת שפתם ולא לשאול יותר מדי שאלות. הדבר גורם לג'ייק לראות באור חדש את הנאבי ואת הכוכב כולו, כאשר מתברר שהקשר שלהם לג'ונגל הוא הרבה מעבר לטריטוריאלי. הסיבה העיקרית שלקח כל כך הרבה זמן ליצור את הסרט, היא שג'יימס קמרון חכה לזמן שיוכל להכניס את האפקטים שרצה מבלי להביא לקריסת תעשיית הסרטים. התקציב המשוער של אווטאר הוא בסביבות 250 מיליון דולר, חצי ממחירו של "טיטאניק", אך האפקטים נמצאים בכל פינה. למעשה, ברוב הסרט כלל לא נראים שחקנים אנושיים, אלא יצירי מחשב שתנועותיהם הותאמו בטכנולוגיית לכידת תנועה (זאת עם החיישנים שמוצמדים לגוף). השחקנים צולמו רוב הזמן מול מסך ירוק ונשתלו בצורה אמינה להפליא בפלנטה הוירטואלית. השילוב שלהם עם יצירי המחשב והנוף שהורכב בהקפדה מצילומים אמיתיים ואנימציה, מרשים במיוחד עם משקפי תלת-מימד. אחרי שהעין מתרגלת, נוצרת תחושה אמיתית של עומק ונוכחות במקום שמשכיחה כמה הכל מלאכותי. אמנם אנימציית הפנים של הנאבי עדיין לא גורמת להם להראות כמו יצורים בשר ודם, אבל כשמתרגלים אליה, קל להתייחס אליהם כאל חלק מצוות השחקנים. עכשיו יגיע "אבל" רציני. לפניו, רק אציין שוב שאווטאר הוא סרט מאוד מרשים טכנולוגית והכסף שהושקע בו, הושקע בחוכמה. ג'יימס קמרון הוא אולי הבמאי היחיד שמסוגל ללכת עד הסוף עם ניסויים טכנולוגיים ולא לשכוח בדרך שהקהל בא כדי להתרשם. מי שמחפש סרט שמדגים פחות או יותר את כל היתרונות של המסך הענק על פני הבידור הביתי, יכול לסמוך על אווטאר שידאג לכל צרכיו. אבל... כשרואים את אווטאר, אסור לחשוב יותר מדי, כי בלי האפקטים המרשימים, הוא סרט די גרוע. כמו "מחוז 9", גם אווטאר מתרחש במציאות בה בני האדם הם הזן הכוחני בעל המוסר הרופף והחייזרים הם המתגוננים. כמו "מחוז 9", גם המערכה האחרונה של אווטאר היא פשוט קטע אקשן ארוך בו מופיע כל משפט שחוק שאי פעם נכתב עבור סרטי פעולה (וגם חליפת רובוט. מה נסגר עם זה?). הדמויות קלישאתיות, החל מדוקטור אוגוסטין שהיא הדמות היחידה שמעשנת, דרך הקולונל הקשוח השש אלי קרב ועד ללוחם הנאבי העתיד למשול ומקנא בג'ייק. גם העלילה לא מציאה גדולה. אם ראיתם את "רוקד עם זאבים" או את "פוקהונטס", תדעו בדיוק מה עומד לקרות בכל שניה. אולי הבעיה הגדולה עם הסרט, כמו כמעט כל סרט עתידני, היא שהוא כתוב במושגים של ימינו. בני האדם מתנהגים ונראים בדיוק כמו בני אדם מהמאה ה-21, עם אותה השפה ואותם סלנג ועולם דימויים. נדמה שהשפה האנגלית הפסיקה כליל להתפתח בזמן כתיבת התסריט. נציג התאגיד, אותו מגלם בחוסר התאמה ג'ובאני ריביסי, מעביר את הזמן בחביטת כדורי גולף לתוך ספל, מתוך הנחה שזו תהיה פעילות חביבה על מנהלים מושחתים גם בעוד 150 שנה. התספורות והמגוון האתני לא שונים במאום מאלה של ימינו, מה שמבטל את ההנחה שרוב ההבדלים הגזעיים יעלמו בעולם המערבי עד אמצע המאה הבאה. למעשה, כל החשיבה האנושית בבסיס לא התפתחה במיל מזו שהייתה בימי ילדותו של ג'יימס קמרון. לא לומדים לקח מנסיון העבר ומחזיקים בדעות הקדומות של הקולוניאליסטים שכבר אינם באפריקה. הגישה של הסרט לגבי צורות חיים חוצנויות גם היא מאוד מוגבלת. פנדורה נראה כמו כדור הארץ, רק מלא שטחי פרא. כל בעלי החיים הם גרסאות מעוותות של עולם החי המוכר לנו והנאבי הם אינדיאנים. אין שום נסיון להסתיר את זה, כשהחליטו ליצור גזע הומנואידי מכוכב אחר שאורח חייו נתפס כפראי לאדם הלבן, לקחו אינדיאנים, מיקמו אותם בג'ונגל והוסיפו לנשים חרוזים אפריקאיים בשביל הגיוון. לחלק מהנאבי הזכרים יש תספורת מוהאק וקישוטי נוצות, הם רוכבים על יצורים תואמי סוס ולוחמים בעזרת חץ וקשת. ברור שאמורה להיות כאן ביקורת על השתלטות האדם הלבן על עולם הפרא בעבר ובהווה. זה היה גם מצליח, לולא המערכה האחרונה שהורסת הכל ומוציאה את ג'ייק ואת הנאבי טיפשים להחריד. המסרים ברורים, אבל הרצון לספק את הקהל ולהרשים עם אפקטים מרדד את הסרט ללא יותר מרצף קלישאות שמצטלמות יפה. הוא יותר טוב מ"טיטאניק", אם זה מה שמדאיג, אבל חובה לכבות את השכל לפני הכניסה לאולם. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |