|
דמדומים 2 – ירח חדש
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| אווו האימה, האימה.... (ולא, הסרט לא היה מפחיד) | |||||
כשכתבתי על דמדומים הראשון, דאגתי לציין שגם אם הסרט לא עשה עלי רושם טוב במיוחד ולא ברור לי איך מישהו ירצה לראות סדרה שלמה של סרטים בסגנון הזה, זה לא משנה. היה לי ברור שאני לא קהל היעד של הסרט ושטעמי לא קובע עבור המעריצים (בעיקר מעריצות) של המותג. אז, עוד הייתי תמים. ירח חדש, המבוסס על הספר השני שכתבה סטפני מאייר בסדרת דמדומים, התחיל בישיבת צוות שמבלי להיות נוכח בה, אני משער שנערכה תחת הכותרת "איך להרוויח עוד כסף". כצעד ראשון, פוטרה קתרין הרדוויק, הבמאית הסבירה של הסרט הראשון ובמקומה הובא כריס ווייץ. אם השם מצלצל מוכר, זה אותו אחד שגרם לאולפני ניו ליין לזנוח את סדרת חומריו האפלים אחרי סרט אחד. כן, "מצפן הזהב" היה כזו אכזבה שהסדרה בוטלה מיד אחריו. זה האיש שהביאו לטפל בסדרת הפנטזיה הפופולרית ביותר של העשור שאינה כוללת דמות ראשית ששמה זהה לזה של גיבור הסרט "טרול". נכנסתי לאולם, ישבתי בכסא, השתקתי את הטלפון, האורות כבו, המסך האיר ואז התחילה האימה. שתי שורות של מעריצות בנות טיפשעשרה צווחו בהתרגשות... מהלוגו של האולפן. באותה מידה, יכלו להראות על המסך עוגת גזר וההתלהבות הייתה זהה, בתנאי שהדבר קשור איכשהו לאדוארד קאלן הממוש ההורס והחתיך-אני-מתה. אם הצלחת הסרט הראשון הייתה מסתורין בעיני, הגידול המסיבי במידת ההערצה למותג בשנה שחלפה עד להקרנת ירח חדש, מטיל בי אימה. רק המחשבה שאכתוב כאן מילה רעה על הסרט ומעריצות עם פתיל קצר יגיעו לביקורת דרך שיטוט בגוגל, גורמת לי להחליף את המנעול בדירה ולהוריד כל תכנת אנטי-וירוס שקיימת ברחבי המרשתת. ירח חדש מתרחש כשנה לאחר ארועי הסרט הקודם, דמדומים. בלה ואהובה הערפדי אדוארד עדיין בתיכון, אולם בלה כבר בת 18 ואדוארד נשאר צעיר לנצח. היא מוטרדת מכך שיבוא הזמן בו תהיה זקנה מכדי להחזיק לאדוארד ידיים ולא להציע לו ורטרס אורגינל. הפתרון היחיד הוא להפוך אותה לערפדה, כדי שתהיה גם היא בת אלמוות, אבל זה נידון כבר במשך שעה בסרט הקודם ואדוארד לא מוכן. משהו לגבי איבוד הנשמה והליכה לגיהנום, הוא לא באמת מסביר. יום אחד, משפחתו של אדוארד נאלצת לעזוב את העיר, מכיוון שאנשים מתחילים לשים לב שהם לא מתבגרים. מסיבה כלשהי, זה לא הפריע להם בחטיבת ביניים, אבל נעזוב את זה. בלה לא מוכנה לוותר על אהובה, אבל אין ברירה. הוא טוען שהדבר נעשה בכדי להגן עליה ומשאיר אותה לבד ביער, קצת לפני רדת החשכה, כשלמשטרה הגיעו לאחרונה דיווחים על חיה מסתורית שטרפה כבר חמישה מטיילים. העיקר שהוא דואג לשלומה. הימים עוברים, בלה בדכאון ובקושי יוצאת מהחדר. אביה דואג, החברים מנסים לעודד אותה והיא רק חושבת על אדוארד. היא רואה אותו בכל מקום, או שמא זהו רק הדמיון. הדבר היחיד שמעודד אותה הוא ריגוש האדרנלין שגורמת לה נסיעה מזדמנת על אופנוע (ללא קסדה, למי שתהה לגבי מסרים חינוכיים). בעקבות זאת, היא מביאה שני אופנועים ישנים לידידה האינדיאני ג'ייק, כדי שיבנה אותם מחדש. ג'ייק מקבל את האתגר ובמהלך העבודה, הוא ובלה מתקרבים מאוד. תחילה, הם רק ידידים, אבל עם הזמן, בלה מבחינה עד כמה שריריו של ג'ייק מסוקסים והוא מבחין עד כמה לא אכפת לו שהיא בת 18 והוא מתחת לגיל ההסכמה. עדיין, דמותו של אדוארד מהדהדת בכל פינה ובלה פשוט לא פנויה רגשית לקשר. בשלב מסוים, בין השאר כדי לתרץ את זה שחצי מהשחקנים הזכרים בצוות מסתובבים בלי חולצה, מגיע טוויסט שמסבך עוד יותר אפשרות לקשר בין ג'ייק ובלה. רמז: גם בסרט הראשון לא היינו אמורים לדעת את הסוד של אדוארד מלכתחילה, אבל כל פיסת יחסי ציבור אפשרית כבר גילתה את ההפתעה. בסרט הבא, ממה שהבנתי, היא מתאהבת במפלצת הספגטי המעופפת. למרות שהוא אחד היצוגים היותר בולטים (לטוב ולרע... ולרע) של תרבות העשור הראשון במאה ה-21, ירח חדש מזכיר לא פעם דווקא את הוליווד של לפני חמישים ומשהו שנה. כמות הגברים החסונים שמסתובבים בסרט חשופי וחלקי חזה, לא מביישת את החלומות הרטובים של אלטון ג'ון. סצנה אחת אפילו נראית כהתייחסות ישירה לנשיקה המפורסמת מ"מעתה ועד עולם", רק בלי נשיקה, כי כולם בסרט הזה טיזרים. אם בדמדומים הרגשתי שאני לא קהל היעד, פשוט כי אני מבוגר מדי ולא מכיר את הספרים, ירח חדש גורם לי לתהות אם אני בכלל שייך למגדר הנכון. לא רק תחרות פיתוח הגוף מפריעה. למעשה, אם הייתה בסרט טיפת חוש הומור, הייתי מוכן אפילו להאמין שזו קאמפיות מודעת לעצמה. אלא שהסרט גרוע בלי קשר. הוא כתוב ברשלנות, עם דמויות שמלהגות ללא הפסקה מחד ונמנעות מלהסביר את המניעים הכי פשוטים מאידך. אחד הערפדים מדבר כל כך הרבה לקראת סוף הסרט, שאני תוהה אם סטפני מאייר בכלל כתבה את כל זה, או שהשחקן עבר לצטט את מלחמה ושלום בלי ששמו לב. הבימוי של סצנות האקשן היה יכול להיות גרוע, אם היו סצנות אקשן. בעצם, יש אחת, אולי שעה מתחילת הסרט. היא קצרה ומכיוון שמעורבת בה דמות מעוררת אימה מהסרט הקודם, די מפתיע באיזו קלילות הארוע עבר מבחינת שאר הדמויות. דובר רבות על הפסקול של הסרט ואכן, הוא מכיל לא מעט שירים טובים של אמנים מוערכים כמו תום יורק, מיוז, ואוקיי גו. באמת, הדיסק של הפסקול מכיל שירים ממש מוצלחים. חבל רק שכמעט אף אחד מהם לא משתלב בסרט. רק שיר אחד, של ליקה לי, נשמע כאילו נבחר כדי להתאים לסצנה ולא רק כדי להגביר את המכירות. למעשה, הסצנה הזו, בה בלה יושבת בחדר והעונה מתחלפת מחוץ לחלון, היא הדבר היחיד בסרט שאהבתי. שאר השירים, או מודבקים בגסות בלי קשר לעלילה, או נמצאים רק על גבי תקליטור. אז מה, לכתוב את השורה התחתונה, או לגשת כבר עכשיו לבדוק את תיבת הדאר? ירח חדש הוא סרט גרוע. אם לדמדומים נתתי את הספק בכך שאני פשוט לא קהל היעד שלו ושיש בו כמה רגעים חינניים, ירח חדש הוא פשוט רע. עזבו את הבעיות במסרים שלו, שיוצרים אידיאל בלתי אפשרי לגוף האנושי (גברים צריכים להיות חסונים וחלקים, נשים צריכות להיות רזות וחיוורות), או מציג חיפוש התאבדותי אחר אדרנלין כדבר שאין לו השלכות שליליות. ירח חדש כתוב רע, מבויים רע, משוחק רע, ערוך רע, מצולם רע וכל זה לא מונע ממנו למשוך בדיוק את חתך האוכלוסיה שהוא רוצה. עבור אדם ביקורתי, מדובר בזוועה. בשביל המעריצים, הוא הסרט הטוב של המילניום. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |