כשאתם עוברים על דוכן DVD יד שניה, אתם נתקלים בסרטים מוזרים שלא שמעתם עליהם מעולם. אביעד שמיר החליט לבדוק אחד מהם. וזה תוצאת המבדק.
כששאלו אתכם בתור ילדים איזו חיה אתם רוצים להיות, בטח אמרתם דולפין, או נמר, או חתול שמתפנק כל היום. אולי אפילו החלטתם להיות מקוריים ואמרתם סוריקטה (מודה באשמה). סביר להניח שלא בחרתם ביצור מעופף אוכל דגים שנכחד לפני 65 מיליון שנים. גם פיקסי צ'נדלר לא בחרה בכך, אבל עובדה שזה קרה.
כנהוג בסרטים עם הגיון מעוות, בכל אשמים מדענים. הפלאנטולוג דיק צ'נדלר ועמיתו הגרמני מוזהרים בידי שאמאן אינדיאני בשם סלבדור דאלי, לבל ימשיכו לחפור בקרקע קדושה ולגזול את פרטי הקודש הקבורים בה. כאשר הם מסרבים להפסיק בעבודתם, הופך סלבדור דאלי את הגרמני ללטאה ומקלל את דיק. לאחר שאמר מספר מילים גסות, מטיל דאלי כישוף על פיקסי, אשתו של דיק השוהה בביתם בברלי הילס וכלל לא מודעת לעימות אליו נקלע בעלה. פיקסי מתחילה להתנהג מוזר, מאבדת את הרצון לאכול דבר מלבד דגים ופירות ים, נעה בתנועות חשודות, מפתחת רגישות אמהית לביצים וחום גופה יורד. כמו כן, היא הופכת בלילות לפטרודקטיל, דינוזאור מעופף ששמש לתחבורה אוירית, על פי סדרת התעודה "הפלינטסטונס". למרות שבתחילה היא מתרצת הכל בחייה הקשים כעקרת בית ומנהלת קמפיין בחירות לא קיים לשכנתה מגישת הטלויזיה, כשפיקסי מתעוררת בבוקר עירומה על עץ בגינה, היא מבינה שזה יותר מלוח זמנים עמוס.
כפי שניתן להבין מהעדרו של דיוויד לינץ' מרשימת הקרדיטים, מדובר בעלילה של בי-מובי מהסוג המגוחך ביותר. כך, לפחות, "אשת הפטרודקטיל מבברלי הילס" רוצה שיראו אותו. הסרט נראה כמו זבל קולנועי משנות החמישים, כולל עיצוב הדמויות, האפקטים האיומים ומראה שרוט לכל אורכו. למעשה, הוא נוצר בשנות ה-90, אם כי קשה לומר באיזו שנה בדיוק. על עטיפת ה-DVD מצוין שהסרט הופק ב-1990. באתר Rotten Tomatoes, לעומת זאת, הוא מופיע כיליד 1994 וב-IMDb בכלל אומרים 1997. באיזו שנה שהוא לא נוצר, הכוונה מאחוריו ברורה: ליצור סרט שיהיה כל כך גרוע שהוא טוב.
לפעמים, מחוות לזבלוני אימה מניבות תוצאות משובחות ("הפלישה ממאדים", "השלד האבוד של קדברה") ולפעמים לא כל כך ("נחשים על המטוס"). השאלה האמיתית היא האם מדובר יותר במחווה, או בסרט שעומד בפני עצמו. במקרה של אשת הפטרודקטיל, המחווה היא העיקר. עלילת הסרט מטופשת להחריד והופעת אורח של דיים עדנה מדגישה עד כמה יוצריו רוצים שנצחק עליו ולא איתו. המשפחה הגרעינית המוצגת בסרט, כמו גם השימוש בדינוזאורים, קללות אינדיאניות וקונספירציות ממשלתיות כמנועים עלילתיים, מתכתבים עם המוצרים הפגומים שניסו את מזלם ארבעה עשורים קודם לכן ולרוב, נכשלו. למרות זאת, הסרט מתרחש בסוף המאה ה-20 וגורו ביזרי שמאמין בריפוי בעזרת מרטני כחול, לועג באופן ישיר לנהיה אחר פתרונות ניו-אייג' שנפוצו לקראת סוף המילניום.
יש בסרט התיחסות מוזרה לאמנים. מלבד אינדיאנים עם שמות של ציירים ספרדיים, פרידה קאלו מופיעה בסרט כשכנה של משפחת צ'נדלר. זו לא דמות שבמקרה נקראת פרידה קאלו, זו פרידה קאלו הציירת, בגילומה של שחקנית. אין שום הסבר לקיומה של קאלו כדמות, זה פשוט חלק מהאוירה ההזויה של הסרט. לקראת סופו, מוזהרות הדמויות ממפגש עם אפקטים גרועים. ממש ככה, הן מתקיימות בעולם בו בי-מוביז הם חלק מוחשי מהמציאות.
"אשת הפטרודקטיל מבברלי הילס" לא מנסה להיות רציני, אבל הוא מדגיש עד כמה כוונת היוצר חשובה להבנת הסרט. מעבר לחיקוי הסגנון של סרטי מפלצות ישנים, הוא מתיחס למסך כמגרש משחקים, אליו אפשר לזרוק כל מיני גורמים לא קשורים ולשחק רובוטריקים נגד כח המחץ, סתם כי בא. קשה למצוא כאן מסר סטירי אמיתי. חלק מהבדיחות הוכנסו לשם ההומור בלבד, בעוד חלק מעצימות את מופרעות ומופרכות העלילה. כשנדמה שהדברים מסתדרים, נוסף עוד מכשול, או דמות שלא היינו מודעים לקיומה קודם לכן והסיפור מתרחק עוד יותר מנקודת הפתיחה ההזויה ממילא שלו. חלק מהבדיחות באמת מוצלחות (במיוחד אלה המערבות סוכן ממשלתי בעל אוזניות ענק), בעוד ישנם לא מעט רגעים מתים בהם לא קורה כמעט כלום. אני לא יודע אם הרגעים המתים האלה הוכנסו בכוונה, כדי להגביר את גריעתו של התסריט, או שזו פשלה אמתית בעיבוד הסיפור. מה שכן, מדובר בסרט שמומלץ לראות בדרך אגב, בלי ציפיות גבוהות ליצירת מופת קומית, או לסרט אימה מרתק.
התכונה הבולטת כאן היא טמטום מוחלט ובכך, אני מתכוון לטמטום שהוחלט עליו מראש.
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
