הסרט החדש של פיקסר הגיע "למעלה" וכתבנו סקר אותו מלמטה.
הביקורת של אביעד שמיר על הפיקסאר החדש
מחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה תור הזהב של ההרפתקנים. לא נותרו יבשות חדשות לגלות, אבל אנשים רבים לקחו על עצמם לחקור מקומות שרגל אדם לא דרכה בהם ולספר לעולם על נפלאותיהם, אגב לגימת שמפניה במסיבה נוצצת, כאשר כוכבת הוליוודית תלויה מידם. אמנם אף אחד לא הביא גורילה בגובה שלושים מטר לניו יורק, אבל מיליוני מעריצים באמריקה חיכו לשמוע על התגליות המופלאות של ריצ'רד הליברטון, רוי צ'פמן אנדרוז ודומיהם. כשקארל פרדריקסן היה ילד, ההרפתקן האהוב עליו היה צ'רלס מאנץ. קארל המגושם, בעל הראיה המוגבלת, העריץ את מאנץ ורצה להגיע בעקבותיו לעולמות חדשים ולגלות זנים של בעלי חיים שלא היו ידועים לאדם. לרוע מזלו, כשאתה עוד לא יכול אפילו לנהוג וגם יציאה מהשכונה דורשת תכנון ותאום מראש עם ההורים, הסיכוי להפוך למפורסם כמו מאנץ נמוך למדי.
ההרפתקנית הנועזת ביותר שקארל פגש בילדותו, היא אלי. נכון שגם היא רק ילדה ושכל המסעות אליהם יצאה היו בדמיון, אבל קארל ואלי מיד מתחברים והופכים לחברים הטובים ביותר. עם הזמן, ההורמונים מתחילים לעבוד והשניים מתאהבים, מתחתנים, בונים את בית החלומות שלהם ונהנים מהרפתקאות פשוטות יותר, כמו ניקוי החלונות ביחד, או פיקניק במעלה הגבעה.
עכשיו, אלי כבר איננה וקארל נותר לבד. זקן וערירי, הוא יורד מדי בוקר לשגרת חוסר המעש שלו, על מרפסת הבית. שאר השכונה השתנתה ללא הכר וחברת נדל"ן גדולה מעוניינת לרכוש את הבית בכדי שתוכל להשלים פרויקט יוקרה. קארל מסרב למכור, עד שהדבר מוביל לעימות אלים עם נציג החברה. בהוראת בית משפט, קארל מיועד לעבור לדיור מוגן והבית, השריד האחרון מחייו עם אלי, יהרס.
מתברר שקארל אינו חסר אונים כפי שנדמה. נכון שהוא מסתובב עם מקל הליכון ונתפס לו הגב פעם בשעתיים, אבל קארל רוצה לצחוק את הצחוק האחרון. הוא ממלא את הבית בבלוני הליום ואלה, בשעת הכושר, נושאים אותו ואת ביתו אל עבר מפלי פרדייס בדרום אמריקה. אם יצליח, יגשים את חלום הילדות של אלי להקים (או להנחית) שם בית. מספר דקות לאחר ההמראה, מגיע השיבוש הראשון בתכניות. ראסל, ילד שלומיאל המנסה להרוויח תג עזרה לזקנים בצופים, נתקע על מרפסת הבית וקארל נאלץ לקחת אותו עמו, לאחר שהאפשרות להפיל אותו מעל בניין רך יחסית, נפסלת.
"למעלה" הוא סרט של פיקסאר ומכאן, סרט טוב. לאולפן הזה אין ברקורד אפילו סרט אחד שהוא פחות ממעל לממוצע. נדמה שמאז תום החוזה המקורי עם דיסני ("מכוניות" היה הסרט האחרון שהופק במסגרתו. בינתיים, נחתם חוזה שמאפשר לפיקסאר יותר שליטה), פיקסאר מרשים לעצמם לעשות קולנוע יותר בוגר ומחושב, עם פחות דחקות ודמויות גנריות, אבל סיפורים מקוריים בהרבה. נכון שגם הסרטים הקודמים שלהם (להוציא את "באג לייף") לא התנהלו כמו סרטי דיסני טיפוסיים, אבל נדמה שבשלוש השנים האחרונות, פיקסאר הם לא רק אולפן האנימציה המוביל בעולם, אלא גם אחד מאולפני הקולנוע האיכותיים ביותר שיש.
שני דברים מציבים את "למעלה" בחוד החנית של סרטי פיקסאר. הראשון הוא האנימציה שהגיעה לשיאים חדשים של דיוק בפרטים. הבלונים של קארל (ויש אלפים מהם, אם לא יותר) אינם אטומים, אלא שקופים למחצה ודרך כל בלון כחול, נראה בלון אדום, דרכו נראה בלון ירוק וכו'. גם המים הזורמים בנחלים טרופיים וטקסטורת הסלעים סביבם, נראים מציאותיים עד כדי כך שלא הייתי בטוח בהתחלה אם בכלל מדובר באנימציה ולא בצילומים שנשתלו בסרט. הדבר השני בו "למעלה" הוא שיא מבחינת פיקסאר, הוא הרגש. בטריילר, קארל נראה כמו זקן נרגן שפשוט רוצה לברוח מהעולם המעצבן סביבו. למעשה, מדובר בדמות טראגית עמוקה של אדם המנסה להחיות את חלומות הילדות שלו בכדי לא להרגיש כאילו בזבז את חייו. הקטע האלם המציג את חייהם המשותפים של קארל ואלי מצמרר ונותן את ההסבר המתאים לדבקותו האובססיבית של קארל בכל מה שמזכיר את אשתו האהובה. גם הדיאלוגים מציאותיים יחסית. כשראסל מעצבן אותו, קארל לא מגיב בשורת מחץ עוקצנית והולך הביתה בסגנון קארטמן. הוא מדבר עם ראסל, מנסה להסביר לו מה לא בסדר ופורש כשברור שראסל נלהב מכדי להקשיב לו.
הצד הבעייתי של הסרט, נובע בעיקר מקצב לא אחיד. הוא מתחיל לאט ונינוח ומכיל כמה רגעים דרמתיים שקטים לכל אורכו. מצד שני, לפעמים מופיע רגע של אקשן, בו קארל וראסל בסכנת חיים וצריכים למצוא פתרון מהיר, עם מינימום זמן לחשיבה. מינון נמוך יחסית של בדיחות אמנם משאיר את הסרט בתחום הקומדיה, אבל עשוי באופן בו בדיחות מסוימות חוזרות על עצמן מספר פעמים, מאחר והן מאפיין קבוע של דמות. אני לא רוצה לתת דוגמה, כדי לא להרוס, אבל בין סלפסטיק מזדמן לרעיון קומי שחוזר שלוש פעמים במהלך הסרט, יש בעיקר דרמה.
עוד בעיה היא שהסרט הוא גן עדן למנטפקים. אם אתם מאלה שרואים את סופרמן ובודקים עם ספר פיזיקה איפה החיכוך לא מאפשר עצירה חלקה של מטוס מתרסק, "למעלה" יספק לכם עיסוק רב. קארל, חרף היותו אדם זקן ונכה, מגלה כושר פיזי מדהים חלק מהזמן. גם ראסל, שמתקשה לטפס על חבל, מצליח לפעמים לשאת משאות כבדים בהרבה מכפי שגופו אמור לאפשר לו. סביר להניח שבאולם מלא, יהיה לפחות אדם אחד שינסה לספור את הבלונים כדי לראות האם הם מספיקים בכדי לשאת את הבית ולמנוע ממנו להתרסק על קארל וראסל כשהם מושכים אותו צמוד לקרקע. אדם נוסף, יתהה כיצד עצם מעופף בלתי מזוהה עובר אלפי קילומטרים מבלי שיקלט באיזה מכ"ם ויביא להזנקת כוחות אויר בעקבותיו.
התשובה למנטפקים היא שמדובר בסרט פנטזיה. כמו ההרפתקנים שהעריץ בילדותו, קארל רוצה להגיע למקום מופלא ולהיות האדם הראשון שנחשף לסודותיו. הוא עושה זאת בעזרת בית המרחף בזכות אינספור בלוני הליום. בית... מרחף... בלוני הליום. אם הצלחתם לשרוד את צרוף שלושת המושגים האלה בלי שהראש שלכם יתפוצץ, תוכלו לקבל גם את שאר הדברים הלא אמינים בסרט. אחרי הכל, גם לצ'ארלס מאנץ לא האמינו כשהציג שלד של ציפור ענקית
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.