השנה היא 1998, לוקאס הכריז שב99 יצא, מלחמת הכוכבים:אימת הפנטום, הסרט הראשון בסדרת הפרקוולים למלחמת הכוכבים. אבל מה קורה אם אין לך שנה להמתין? זה הדילמה שעומדת בפני קבוצת חברים בסרט Fanboys, וזו הביקורת על הסרט שאביעד שמיר כתב על הסרט הזה.
בשנת 1998, עולם הגיקים עצר את נשימתו. לאחר שנים של הבטחה וציפיה, עמד ג'ורג' לוקאס לשחרר לאקרנים סרט חדש בסדרת "מלחמת הכוכבים". הסרט אמנם אינו המשך לטרילוגיה המקורית, אלא פריקוול, אבל בטוח שיהיה טוב לפחות באותה מידה. בעצם, איזה באותה מידה? במקום לחכות שלוש שנים בין סרט לסרט, חיכינו 15, שזה חמש כפול שלוש, מה שאומר שהסרט יהיה טוב פי חמישה. לוקאס יודע מה הקהל שלו רוצה והג'אר ג'אר הזה הולך להיות מינימום היורש של צ'ובקה!!!
בדיוק את הנאיביות הזו נושאים עמם ארבעה פריקים של מלחמת הכוכבים. אריק, ליינוס, ווינדואוז והאץ' היו בלתי ניתנים להפרדה בתיכון. הם אוחדו בידי הכח, כח ההערצה (רפרנס מטומטם ראשון). דברים שונים, בהם התבגרות מנטלית וצורך כלכלי לא לגור במרתף של אמא, הביאו את אריק להיפרד מהחבורה ולהתחיל לעבוד כמוכר מכוניות עבור אביו. שנים לאחר מכן, הוא שומע שליינוס גוסס מסרטן ומחליט להגשים פנטסיית ילדות של החבורה. לאחר סצנה מתוחה, בה ליינוס מאשים את אריק על שעבר לצד האפל ונטש את חבריו בתחפושות הסטורם טרופרז (האשמה קצת מוזרה בהתחשב בכך שליינוס הוא זה שמתחפש כל שנה לדארת' ויידר), יוצאים הארבעה למסע. המטרה: לפרוץ לחוות סקייווקר, אחוזתו של ג'ורג' לוקאס ולהשיג עותק ראשוני של "מלחמת הכוכבים – פרק 1: החיפוש אחר עוד כסף". הכל מתוכנן ובדרך, מתכוונים גם לפגוש את חברתו המקוונת של ווינדואוז ולהוכיח שהיא לא גבר בן שלושים וחמש עם כרס וחולצת I'm with stupid. נכונות להם הרפתקאות רבות בדרך, בהן עימות אלים עם מעריצי סטארטרק, פאב של פיראטים (לא מהסוג שמכר לך את הדיסק של "מארלי ואני") ושימוש לא נאות במיוחד בסנדוויץ' האם עם גבינה.
בדומה לסרטי מסע אחרים מהשנים האחרונות ("יורוטריפ", "סקס דרייב"), הבסיס של פנבויז נע בין הדמויות הסהרוריות שפוגשים לאורך הנסיעה הארוכה, לבין גילויים של הדמויות על עצמן ועל חייהן. בעוד דמויות המשנה בעיקר מתפקדות כאספקת בדיחות מתחדשת, הראשיות נותנות את המטען הרגשי של הסיפור ואת הדבר המשוקץ שנקרא מוסר השכל. החלוקה בין השניים לא צריכה להיות שוויונית. אם זו קומדיה, צריך להיות יותר משקל לחלק המוטרף של הסיפור. אם זו דרמה, אפשר להפחית במספר בדיחות התחת. פנבויז נתקע באמצע, עם יומרות להצחיק, אבל עודפים של רגעי רגש ודמע שמכבידים על הסיפור. יש חלקים, במיוחד לקראת הסוף, בהם נדמה שהכותבים שכחו באיזה ז'אנר הם מתעסקים.
זה המקום בו ההומור חייב לצאת לעזרת הצופים ולהזכיר להם למה באו. כך נעשה ולאורך רובו, פנבויז מספק בדיחות מוצלחות בקצב גבוה. הבדיחות לא מתעלות לרמה גבוהה במיוחד (סקס, סמים ולהקת Rush, שום דבר על המטאפיזיקה של אריסטו), אבל בדרך כלל עובדות וגורמות לפרצי צחוק בריאים כאשר טרקר מזדמן מדגים כיצד אומרים בקלינגונית "אני הולך למות בתול". גם מספר הופעות אורח של אנשים מוכרים יותר ופחות, חלקם קשורים למחמת הכוכבים ולסטארטרק, עושות נחת וקורצות בחיבה לחדי העין. אם אתם לא יודעים איך קארי פישר וריי פארק נראים כיום, עדיף שתעשו תחקיר לפני הצפיה.
השחקנים הלא אורחים עושים עבודה טובה, כנראה כי הדמויות לא דורשות יותר מדי עומק. כדי שהתפקיד יצליח, שחקן פנבויז צריך תזמון קומי טוב לפני יכולת דרמתית. במיוחד מצטיין דן פוגלר בתפקיד האץ'. נוטה לאלימות, שמן וחרמן ללא הזדמנות לפרוק את המטען, פוגלר נראה כמו הגרסה הלוזרית של ג'ק בלאק, אך יש לו מספיק כריזמה בשביל שהאץ' יהיה לחלוטין בלתי צפוי ויניע את העלילה כשהשחקנים האחרים תקועים ברגע דרמתי מבאס. קריסטן בל מנציחה את מעמדה כפנטסיה של כל חנון בתפקיד הידידה היפה אך לא מודעת עד כמה, שנשארת מאחור וארבעת הגיקים לא מצליחים לחשוב עליה כיותר מאחד מהחבר'ה (חוץ מהאץ' שמנסה תרגילי מחשבה של ג'די כדי לגרום לה להוריד חולצה). סת' רוגן, במסגרת החוזה שמחייב אותו לגלם לפחות 46 תפקידים בשנה, משלים את המכסה עם תפקיד כפול של מנהיג הטרקרים ושל סרסור נזעם.
הסרט לא מזלזל במעריצים של מלחמת הכוכבים. הוא מדבר בשפה שלהם ומלעיג דמויות פרטיות, תוך הערכה ברורה לאהבה למותג שמניעה אותם. כל המסע שהחבורה יוצאת אליו נובע מפניה לדבר הבסיסי שמשותף לכולם. אחרי שנים של קרע ואוסף של צרות – סרטן, בדידות, קושי להתבגר – תכנית קדומה לפרוץ לחוות סקייווקר היא המפתח לתיקון. הצרה היא שמסר רציני וקומדיה פרועה לא תמיד הולכים ביחד ופנבויז נופל מדי כמה סצנות לרגע של קיטש מביך. בשל סיבוכים בהפצה, הסרט יצא היישר ל-די.וי.די וחבל, מכיוון שמדובר בסרט שראוי לחשיפה גדולה יותר. גם אם היה מקום לעבוד עוד על התסריט ולמתן את הרגשנות המוגזמת, לפנבויז יש פוטנציאל להפוך לסרט פולחן ולמלא אולם שלם באנשים צוחקים.
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני'' רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
Fuzion- the generic rules אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
מטאל גיר סוליד 4 עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
