|
הבלש שלא היה שם
אביעד שמיר |
|||||
|
|
|||||
| Mad Detective / Sun Taam מותחן הונג-קונגי חדש עם ביקורת של כתב סמי חדש. | |||||
יש לי פחד מקולנוע אסייתי. רוב הסרטים שמנפקת היבשת הגדולה בעולם הם או איטיים ופילוסופיים (קרי: משעממים), או אולטרה אלימים, או מחזמרים הודיים שמתבססים על מגוון הדרכים האפשריות לא להתנשק כשנפגשים סביב עץ פיקוס. לפעמים יוצא משהו מספיק קרוב לקולנוע המערבי הטוב והממוסחר שאני רגיל אליו, אבל מאז "שבעה צעדים" אני חשדן במיוחד בכל פעם שטיפוס אוריינטלי נכנס למסעדה. לשמחתי, "Mad Detective", מותחן מתוצרת הונג קונג, לא כולל שום פיקוסים או איברים כרותים. טוב, כמעט. בתחילת הסרט, רואים אדם חותך לעצמו את האזן. אני לא יודע כמה זמן לוקח באמת לחתוך לעצמך את האזן, אבל זה נראה די מציאותי. לפחות שאר הסרט עומד בתקן ההוליוודי שקל לחיות איתו. זה התחיל בשני שוטרים. וונג וצ'י וואי יושבים בניידת, מחפשים טיפוסים חשודים. ויכוח המתעורר לאחר שצ'י וואי גונב כסף מעמיתו, נקטע כאשר הם יוצאים לצוד הודים. במהלך המרדף אחר צעיר הודי חשוד, נעלם וונג, כאשר ההודי וצ'י וואי הם האחרונים שראו אותו. 18 חודשים לאחר מכן, מתדפק הבלש הו על דלתו של הבלש בדימוס באן. לאחר שחקירת העלמותו של וונג הגיעה למבוי סתום, מבקש הו שבאן יתרום מיכולותיו המופלאות לחקירה. אתם מבינים, באן לא היה סתם בלש. הוא נהג לשחזר את הפשעים מנקודת המבט של הרוצחים וקורבנותיהם ולאחר שחוה נפילה במדרגות בתוך מזודה, ידע בדיוק את מי צריך לעצור. כפי שהו מגלה במהירות, המוזרויות של באן מתבטאות ביותר מלקבור את עצמו באדמה, או לאיים בכאילו על קורבן שוד בלתי נראה. הקטע עם חיתוך האזן שהזכרתי קודם? זו הייתה מתנת הפרידה של באן מהמפקד שלו שפרש לפנסיה. באן גם טוען שהוא מסוגל לראות את האישיות הפנימית של אדם ובכך, לזהות את מניעיו ולשפוט את אופיו ביתר דיוק. מכיוון שהוא מוסיף להתנהג כאילו הוא נשוי, אף על פי שאיש מלבדו אינו רואה את האישה הקטנה בבית, עולות תהיות מתבקשות על שפיותו של באן. אפילו שהראיות מצביעות על כך שהיא לא נראתה כבר שנים, באן מוסיף להתווכח עם אישתו שלא רוצה שיחזור לעבודתו המסוכנת. למרות זאת, מחליט הו לסמוך על הבלש הוותיק. באן מציע לעקוב אחרי צ'י וואי, מתוך דעה שרצח את שותפו לפני שנה וחצי ונעזר באקדח שלו בכדי לבצע מספר מעשי שוד אלימים. את התשובה לשאלה מדוע שני מעשי שוד הסתיימו ברצח, בעוד השלישי הסתיים ללא נפגעים, מקבל באן כאשר צ'י וואי נכנס למסעדה. במקום השוטר הצנום והשחצן, רואה באן גבר שמן ומזיע, שנראה כאילו יתמוטט מלחץ ברגע שיעזוב את השולחן. אישה אלגנטית מגיעה ולוחשת לשמן משפטים באזן כאשר הו ניגש לתחקר ונמצאים שם גם פסיכופת, מהמר מקצועי, מומחה חבלה, אחד שנראה כמו ג'ון לנון ועוד כמה. באן נדהם לגלות שאין לצ'י וואי אישיות אחת, אלא שבע, מה שמסביר את חוסר העקביות במעשי השוד. הסרט מעמת בין שיטות החקירה המקובלות, מהן הצליח החשוד לצאת נקי, לבין גישה שונה ולחלוטין לא קבילה בבית משפט. קשה להאמין שמישהו יורשע מכיוון שלאיש המוזר עם התחבושת על הראש שמדבר לדמויות בלתי נראות, הייתה תחושה. למרות זאת, הו מספיק נואש ומספיק מלא יראה כלפי השגי העבר של באן, בשביל לסכן את המוניטין שלו וללכת לאן שיוביל אותו אורי גלר ההונג קונגי. Mad Detective הוא לא סרט אימה וגם לא בדיוק פנטסיה. אין שום ראיה לכך שהאישיות הפנימית אותה באן רואה, אכן קיימת. הסיטואציה נראית הגיונית כאשר היא מוצגת מנקודת מבטו. אנחנו רואים בלש מזדקן מציג שאלות בפני מישהו שעומד מולו ומסיק מכך מסקנות לגבי החקירה אותה הוא מנהל. רק כשהמצלמה יוצאת לנקודת המבט של שאר העולם, באן נראה כמו זקן במוסד סיעודי שהאלצהיימר אוכל את מוחו. הוא בהחלט לא בשיא כושרו הגופני ולמרות החיוכים כשהוא מדבר אל "אישתו" והגישה הידידותית אל הזולת, תמיד נדמה כאילו יקפוץ פתאום על מישהו באלימות ויטען שהאישיות הפנימית שלו קראה לו מניאק. זהו מרכז המתח בסרט. לא החקירה שסובבת סביב חשוד אחד והאישיות המפוצלת שלו, אלא חוסר היכולת לחזות מה באן יעשה. את הו זה מתסכל, אבל חוסר ההתקדמות בחקירה מתסכל לא פחות. כבלש צעיר, שמע על גדולותיו של באן וכעת, עליו להתמודד גם עם האפשרות שהמודל שלו לחיקוי יכול להיות סתם מטורף עם מזל שלא יאמן באיתור אשמים. הדיאלוגים נותנים הרבה נפח לדמויות ומלמדים עליהן הרבה גם מבלי שהדבר יהיה רלוונטי לפרשת ההעדרות. במותחנים רבים, מגלים לנו כמעט אך ורק פרטים שיעזרו לפצח את התעלומה, או ליצור סצנת אקשן על סמך חולשה כלשהי של הגיבור. במקרה של Mad Detective, אנחנו לומדים על ימיו של באן כאופנוען ונחשפים לריבי האוהבים עם אישתו, פשוט כדי להכיר את הבן אדם. זה מה שעושה את הסרט ליותר מעוד מותחן משטרה קו נטוי סרט רוחות רפאים. הסיפור האמיתי הוא הגאון הספק מטורף שמגוייס בכדי לספק פתרון פלאים והופך לבעיה לא פחות קטנה בעצמו, כשהתעלומה אינה מתקרבת לסיומה ורק נוספים עוד סימני שאלה. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |