|
|
|
|
|
|
|
מצאת הנשמה ועד צאת החמה
איתן גפני |
|||||
|
|
|||||
| איתן גפני מפציץ שנית. הפעם על ההיסטוריה המשותפת של טרנטינו ורודריגז. והתמקדות ביצירת הטרש המופתית שלהם From Dusk Till Dawn | |||||
| ===================================== עכשיו, כשפרויקט הקאלט של שנת 2007 יוצא לאקרנים(גריינדהאוס), הגיע הזמן להיזכר באחת מיצירות המופת של שנות ה-90' המאוחרות - סרט שלא הוקרן מעולם בבתי הקולנוע בארץ, נחל כישלון חרוץ בקולנוע האמריקאי, אבל הפך ללהיט DVD ולאבן דרך בתולדות הקולנוע העצמאי האמריקאי. הסרט המדובר הוא כמובן From Dusk Till Dawn, סרטם המשותף הראשון של קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז. ואתם יודעים מה?, בואו ארביץ בכם עוד משהו מפתיע - אני חושב שטרנטינו הוא לא הקולנוען הגדול של המאה העשרים ואחת. אני חושב שדווקא חברו הטוב, רוברט רודריגז, הוא הגאון מבין השניים. רוברט רודריגז בן ה-39 התגלה לעולם בתחילת שנות התשעים, כשאולפני "פאראמאונט" הפתיעו את העולם וקנו להפצה את סרטו "אל מריאצ'י". הסרט, שעלה 7000 דולר להפקה (!!!), היה מעשיית אקשן זולה במיוחד על נגן גיטרה שנחשד שהוא רוצח שכיר אגדי, שמחביא נשק בקייס הגיטרה שלו. הקהל האמריקאי היה בהלם כשראה את הכישרון של רודריגז (שהיה בן 24 בעת עשיית הסרט) - הוא כתב, צילם, ערך, הקליט את הסאונד, עשה מוזיקה וכמובן ביים את הסרט. למעשה, פרט לעוד כמה נפשות, הוא היה צוות ההפקה. אולפני "דימנשיין" מייד קנו אותו וביקשו ממנו להפיק רימייק ל-"אל מריאצ'י". רודריגז החליט לעשות מעין רימייק שהוא גם סרט המשך, ליהק את אנטוניו בנדרס ושיחרר לעולם את "דספרדו", מערבון ספגטי-אקשן מקסיקני משובח. בין לבין הוא הכיר את קוונטין טרנטינו כשעבדו ביחד על הסרט "ארבעה חדרים", בו לשניהם ניתנה האופציה לביים אפיזודה. הם מייד הפכו לחברים טובים, וטרנטינו אף מופיע לחמש דקות ב-"דספרדו". רודריגז יצר לעצמו שם של עוף מוזר למדי בהוליווד - הוא משחרר סרט בערך אחת לשנה, כשהרוזמה שלו כולל אקשן ("היו זמנים במקסיקו", החלק הנועל את טרילוגיית "אל מריאצ'י"), אימה ("סיוט בחדר המורים"), סרטי ילדים ("ספיי קידס" 1-3) וכמובן - "עיר החטאים", אחד מהסרטים המדהימים שנוצרו אי פעם. פילוסופיית הקולנוע של רודריגז נובעת מהסרטים שהוא אהב כילד - דלי תקציב, אלימים, בעלי קצב מסחרר ושחקנים מצודדים. הסרט שהשפיע עליו יותר מכל הוא "הבריחה מניו יורק" של ג'ון קרפנטר, עוד אגדת קולנוע שנוהג לעבוד בתקציבים מגוחכים. רודריגז מנסה לחסוך כל סנט אפשרי בזמן שהוא עושה סרט, ולכן הוא דואג לבצע כמה תפקידים בו-זמנית - הוא היחיד בעולם כרגע שמסוגל לביים ולצלם בו זמנית, תוך ידיעה ברורה שהוא גם עורך את הסרט, כותב את התסריט, וכותב את המוזיקה - לכל מי שאי פעם החזיק מצלמה, תנסו לדמיין כמה זה קשה לביים שחקן, כשאתה יודע מה הולך להיות השוט הבא ואיך הכל ייראה בעריכה, עם המוזיקה. דמיינתם? לא הצלחתם? יופי אז עכשיו אתם יודעים שזה בלתי אפשרי. רודריגז הוא גם הראשון בהוליווד שהבין שהפילם הולך למות. סרטי קולנוע, כידוע, מצולמים בפילם, שהוא חומר יקר ומסורבל. רודריגז שמע על טכנולוגיית ה-High Definition, שיכולה לצלם באיכות של כמעט פילם והחליט לחסוך עוד כמה דולרים ולצלם רק ככה. התוצאה - הסרטים שלו עולים רבע ממה שהיו אמורים לעלות, אם הוא היה מצלם בפילם. בנוסף, הוא גם חסיד של אפקטים מיוחדים - כמה שיותר, יותר טוב, בלי לפגוע בדבר הקדוש ביותר על המסך - השחקנים. כמעט בכל הסרטים שלו תמצאו אפקטים ופעלולים מרהיבי עין, שבעצם לא עלו כלום, כי הוא מצלם בוידאו ודואג לעשות חזרות מצולמות במקום לשכור אנשי פעלולים ואנשים שיציירו לו סטורי בורד. בל נשכח את "עיר החטאים" - הסרט המדהים שלו שצולם כולו מול מסך ירוק, בטכניקה חדשנית של אפקטים ממוחשבים, עם קאסט מגן עדן. הסרט היחיד בעולם שהוא באמת "סרט קומיקס", ולא סרט שמבוסס על קומיקס. מי שלא ראה, שיעמוד בפינה. בקיצור - רודריגז הוא גאון קולנוע, ואני ממליץ לכם בחום לקחת את ה-DVD של "היו זמנים במקסיקו", ו-"דספרדו", ולראות בתוספות איך הוא מלמד לחסוך בכסף, במקומות שחשבתם שהוא שפך מיליוני דולרים. על טרנטינו אין מה להכביד במילים - האיש שהביא לנו את "כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "להרוג את ביל", האיש שהפך את הציטוט הקולנועי לאמנות, האיש ששינה את פני הקולנוע בגישה האלימה שלו למציאות, האיש שהחזיר לנו לחיים את ג'ון טרוולטה (שזה לאו דווקא דבר טוב), האיש שלימד אותנו שאומה טורמן היא האישה האולטימטיבית (למרות אצבעותיה המפלצתיות), האיש שמרכיב פסקולים מדהימים, האיש שלא מפסיק לדבר לשנייה, האיש שכיף לראות, האיש שכולם אוהבים. ולמרות שרודריגז הוא הגאון האמיתי מבין השניים, שיתוף הפעולה שלהם יוצר חשמל באוויר, ועל כך יעיד סרטים המשותף From Dusk Till Dawn. למעשה, למרות שנים של שיתוף פעולה, זהו הסרט היחיד בו הם שיתפו פעולה מבחינה יצירתית (אם לא נכליל את "להרוג את ביל 2", לו כתב רודריגז את המוזיקה, ואת הסצנה שביים טרנטינו ב-"עיר החטאים"). לפני התשבחות, קצת טריוויה - From Dusk Till Dawn הוא הסרט העצמאי היקר בהיסטוריה, ועורר על כך מהומות לא קטנות - סרט עצמאי מוגדר כסרט שתקציבו עומד על מקסימום 10 מיליון דולר. זה היה התקציב של הסרט, אבל ההפקה שלו הייתה גדולת תקציב לחלוטין. הכסף נחסך כי רודריגז ביצע מספר תפקידים בו זמנית וצוות השחקנים קיבל שכר זעום. כתוצאה מכך, האיגודים של שאר הצוות הטכני החליטו שלא הגיוני שהצוות מקבל שכר של סרט עצמאי, אם בעצם מדובר בסרט הוליוודי רגיל, והסרט כמעט ולא הופק. ובכלל, שימו לב לעובדה המשעשעת הבאה - From Dusk Till Dawn לא יצא מעולם בארץ, לא בקולנוע ולא בוידאו או DVD מתורגם. לעומת זאת, שני ההמשכים המזעזעים שלו כן יצאו, כאשר הסרט על הפקת הסרט, שנקרא Full Tilt Boogie, יצא לקולנוע בארץ תחת השם "חיים בשיפוע חד". מה שמלמד אותנו שלהיות מפיץ קולנוע בישראל זו עבודה מאד יוקרתית, שרף הקבלה אליה הוא איי קיו נמוך משל נעל בלויה. ועכשיו, סוף סוף, אחרי שחפרתי לכם, הגיע הזמן לשמוע על From Dusk Till Dawn שהן כ-110 דק' של גאונות צרופה. העלילה פשוטה - שני אחים, שודדי בנק: ריצ'י גקו (קוונטין טרינטינו) וסת' גקו (ג'ורג' קלוני) בורחים מהחוק, לאחר שריצ'י עזר לסת' לברוח מהכלא. בדרך הם זורעים הרס וחורבן בכל מקום בו הם עוצרים, עד שהם חוטפים משפחה עם קרוואן, בשביל שאלה יעזרו להם לעבור את הגבול. אב המשפחה (הרווי קייטל) הוא כומר שאיבד אמונתו, וביתו (ג'ולייט לואיס) מוצאת עצמה במצב לא נעים, שכן ריצ'י הוא אנס ידוע. על הדרך אנחנו נפגוש כמה מהדמויות האהובות על רודריגז וטרנטינו: ג'ון סקסון (שחקן בי מוביז משנות השבעים); צ'יץ' מרין (הידוע בתור החצי של הצמד צ'יץ וצ'ונג); ואף השריף שמככב גם ב"להרוג את ביל" - ואז אנחנו מגיעים למקום המפגש של האחים גקו עם סוחר סמים מקסיקני שאמור לעזור להם בביתם החדש במקסיקו - באר אופנוענים ונהגי משאיות בשם "The Titty Twister", שם הם אמורים להמתין עד הבוקר לקרלוס, סוחר הסמים. פה בעצם אנחנו מגלים את הגאוניות של טרנטינו כתסריטאי ושל רודריגז כבמאי. מעבר לעובדה שהבאר מאוכלס בדמויות ססגוניות, טרנטינו עושה שם מהלך תסריטאי שהוא לא פחות מגאוני - הסרט שראינו עד עכשיו מסתיים, ומתחיל סרט חדש לגמרי, עם חוקי ז'אנר חדשים לחלוטין - וזה כל מה שאני יכול לגלות. רודריגז משנה את כל הסרט מבחינת צילום ובימוי, וביחד, השניים יוצרים לנו את אחת מחוויות הטראש הגדולות של שנות התשעים, 45 דק' של פאן טהור. לצערי, אין אפשרות לגלות יותר מדי ולספר על מה שקורה בבאר, כדי לא להרוס לכם את ההפתעה, רק תכינו את עצמכם למשהו שעוד לא ראיתם, טוויסט עלילתי מופרע, שהוא כל כך מגניב, עד שלא ניתן להגיד עליו שום דבר רע. תכינו את עצמכם למצוא דמויות שבנויות בלא פחות מגאוניות - הגיבורים של הסרט הם רוצחים ואנשים, אבל אנחנו מאוהבים בהם, כי טרנטינו ורודריגז יודעים ליצור רגעים קולנועיים כל כך מושלמים, עד שלא משנה מה ריצ'י וסת' עשו או יעשו, אנחנו נאהב אותם. תכינו את עצמכם לראות אלימות. כל מה שאני יכול לומר על יצירת המופת הזו הוא - מי שלא ראה, שירוץ מייד לראות את הסרט. מדובר באחד הסרטים הטובים שנוצרו בשנים האחרונות, וסרט שיהפוך עם השנים לקלאסיקה, ללא ספק. אפשר להתחיל ולספר לכם על הבעיות התסריטאיות שלו ועוד שטויות כאלו. אבל עזבו אתכם משטויות - מדובר בפנינה, ביציאה גאונית שלא קיבלה את הכבוד הראוי לה. הסרט הזה הוא סרט פופקורן מושלם, וסרט חבר'ה משובח. הוא מיועד לצפייה בקבוצות ולצפיות חוזרות. סרט שמכיל כל כך הרבה פרטים משעשעים, טריוויות מגניבות ופאן מושלם. לסיכום, מדריך קצר לעולמם המופרע של טרנטינו ורודריגז, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסרט. המדריך מכיל פריטי טריוויה שאולי תמצאו מהנים, ותוכלו לשים לב אליהם במהלך הצפייה. מי שראה פעם אחת, אולי ימצא פה דברים שלא ראה קודם: 01. הקעקוע של ג'ורג' קלוני מופיע בעוד כמה סרטים ידועים. שניים בולטים הם "אחרון גיבורי הפעולה" ו-"אושן 11". 02. כרונולוגית, הסרט הזה מתרחש לפני "להרוג את ביל". תנסו להבין מדוע. 03. נסו למצוא את צ'יץ' מרין בתפקיד משולש בסרט. 04. סקס מאשין, האופנוען בבאר, הוא לא אחר מאשר טום סאביני, אמן האיפור המפורסם ביותר בהוליווד של סרטי האימה. זה האיש ששינה את האפקטים לנצח, בסרטים כגון Dawn Of The Dead המקורי ו-"יום שישי ה-13". 05. חפשו את סקס מאשין בסרטו של ג'ורג' רומרו, "ארץ המתים" (2004). 06. פרוסט, הכושי הגדול בבאר, הוא פרד וויליאמסון, מגדולי השחקנים של סרטי הבלאקספולייטיישן, הקולנוע המחתרתי שטרנטינו כל כך אוהב, ולימים יעשה לו מחווה בדמות "ג'קי בראון". 07. ליושבי הבארים שעוד לא גילו את זה עד היום, מונולוג ה-Pussy הידוע שנהוג להיטחן עד כלות ב-"פרילנד" (בין השאר), מקורו בסרט הזה. 08. רודריגז ממשיך ללהק את החברים שלו - הפעם תוכלו למצוא את דני טרחיו גדול המימדים בתור הברמן, והלהקה של רודריגז, שמופיעה כמעט בכל סרט שלו, בתפקידים שונים ומגוונים. 09. סלמה הייק. 10. ולסיום גם סלמה הייק. בקיצור - From Dusk Till Dawn הוא יצירת מופת. הגיע הזמן לראות, מי שעוד לא ראה. בסוף השנה יהיה מבחן. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |