|
|
|
|
|
|
|
לשאוף לפסגה – ביקורת סדרה
רז גרינברג |
|||||
|
|
|||||
| כתבה חדשה פרי עטו של רז גרינברג | |||||
| בתיאום עם שובה של "Neon Genesis Evangelion" למסכים בהמשך השנה, מגיעה סוף-סוף ל-DVD הסדרה "Gunbuster" - סדרה מוקדמת יותר של האולפן Gainax שלדעתם של רבים מהווה "חזרה כללית" לקראת סדרת המופת המאוחרת שלהם. חובת-צפייה לכל המעריצים. למי שהסתובב בכנסי המדע-הבדיוני השנתיים של יפאן בתחילת שנות ה-80 היה קשה מאוד לפספס אותם. חבורה של סטודנטים צעירים, חמושים בידע אנציקלופדי מבהיל בעומקו על כל מה שקשור במאנגה, אנימה, סרטי מפלצות, סדרות גיבורים בתחפושת וצעצועים ורצון עז לברוח מההורים שלהם שניסו לשווא לשכנע אותם לעזוב את כל השטויות ולמצוא עבודה מהוגנת. במקום, הם עסקו במימוש של כל הפנטסיות הכי פרועות שלהם ביצירת סרטי חובבים, מצולמים ומונפשים. הידוע שבהם הוקרן בכנס "Daicon" בשנת 1983 בו בחורה מצוידת בלבוש של שפנפנת "פלייבוי" יוצאת להלחם נגד גודזילה, סיירת החלל ימאטו, דארת' ויידר ועוד כמה אגדות ז'אנר ידועות (את הסרט אפשר לראות בקישור ל–Youtube בצד ימין למעלה). הקהל שאג והאדמה רעדה. היה ברור לגמרי שעולם האנימציה היפאנית שינה את פניו עם בואם של החבר'ה האלה. הם נודעו בתחילה בכינוי "Daicon Film" אך לאחר מכן החליפו אותו לשם בו הם ידועים כיום – Gainax. בימים ההם – לפני הציוד הממוחשב הביתי שזמין כיום, לפני תוכנות האנימציה והעריכה המשוכללות, לפני האינטרנט ולפני המצאת ראשי התיבות AMV – הרעיון של חובבים שמפיקים יצירות אנימה משלהם אצלם בבית בלי אולפן (בניגוד ליצירות מאנגה חובבים, שכבר אז היו סצנה פעילה מאוד) נראה מוזר מאוד. היום אפשר לקבוע בוודאות שבלי היוזמה איתה התחילו אותם חובבים, לא היינו רואים את מקוטו שינקאי הופך לכוכב-על עם יצירת המופת הקטנה "Voice of Distant Star" שהוא ביים על המחשב האישי שלו. הרבה יותר מזה: Gainax הדגימו איך אפשר לקחת את הז'אנרים שנחשבו להכי נחותים וטראשיים ולעשות מהם יצירה עמוקה ובוגרת. אין היום חובב אנימה שלא מכיר, בהקשר הזה, את יצירת המופת הגדולה שלהם "Neon Genesis Evangelion". אבל את הטרנד הזה אפשר לאתר שנים לפני ש-"Evangelion" בכלל נכנסה להפקה, בעבודות המקצועיות הראשונות של הסטודיו כמו סרט הקולנוע "The Wings of Honneamise" שאפשר לקוות שיזכה סוף-סוף למהדורת DVD ראויה בזמן הקרוב, וסדרת ה-OAV "Gunbuster" (שנקראה במקור "Top o Nerae!" – "לשאוף לפסגה!") שיצאה במקור בשנת 1988 וזכתה לאחרונה למהדורת DVD חדשה ונוצצת. סיפור העלילה מתחיל בשנת 2023 (כן, כבר לא כל-כך רחוק מאתנו) עם פלישה הולכת ומתקרבת של חייזרים מפלצתיים לכדור-הארץ. כנגד הפלישה, מפתחת האנושות טכנולוגיה מתקדמת של רובוטי-קרב ענקיים ומתחילה בהכשרה מואצת של לוחמים (ובמיוחד לוחמות) שיפעילו אותם. אחת מהצוערות באותה הכשרה היא נוריקו טאקאיה, בתו של קצין מיתולוגי שנפל בקרב הראשון נגד אותם חייזרים, המנסה ללכת בעקבות אביה. אך היא מגלה כי האימונים הם קשים מכפי שחשבה, וכי חבריה – במיוחד שותפתה המוכשרת, קאזומי, אינם סומכים עליה. האם היא תצליח להוכיח את עצמה? "Gunbuster" היתה עבודתו הראשונה כבמאי של אחד האנימטורים המבריקים ביותר שעבדו בסטודיו, הידאקי אנו. כן – האיש ששבע שנים מאוחר יותר יעשה היסטוריה עם "Evangelion" ביצע לדעתם של רבים "חזרה כללית" למה שהתרחש בסדרה ההיא עם "Gunbuster". ישנם כאלה שאף סבורים כי לא "Evangelion" – שנתקלה במהלך ההפקה שלה באין-ספור בעיות תקציב והתקשתה להתפרש באופן אחיד על 26 הפרקים שלה – היא היצירה המשמעותית של אנו, אלא דווקא "Gunbuster" – בה הוא הצליח לרכז את הדרמה באופן מהודק ושווה על פני שישה פרקים בני חצי שעה. אי אפשר לצפות בפרקי הסדרה מבלי להתרשם שהיא נוצרה על ידי חובב אנימה שרוף. גיבורות שמחזיקות אצלן בחדר פוסטרים של "חלוצי החלל" ו-"נאוסיקה מעמק הרוח" הן באמת משהו שקשה להתעלם ממנו, אבל אנו מפגין בפרקי הסדרה את המשיכה למרכיבים הכי צעקניים ומגוחכים של סדרות מהז'אנר: רובוטים ענקיים בעלי עיצוב שמזכיר את ז'אנר הגיבורים בתחפושת, קריאות קרב מתואמות בכל פעם בה שני רובוטים מתחברים זה לזה ויותר מדי התעסקות עם הבגדים הצמודים-מדי של הגיבורות (ומה שהן לובשות – או לא – מתחתם). ובניגוד כמעט מוחלט להתמסרות לכל אותם מרכיבים לא-רציניים, "Gunbuster" מתהדרת גם בלא-מעט גורמים שבגללה אפשר להחשיב אותה לדרמת מדע-בדיוני רצינית: במיוחד הניסיון הנואש לנהל מלחמה נגד גורמים עוינים עם טכנולוגיה מתקדמת מעל ומעבר למה שמצוי בידי האנושות וההשפעות מרחיקות-הלכת של מסע מעל מהירות האור על הפער שבין גילן של הגיבורות לכל אלה שהן הותירו מאחוריהן (ככל הנראה בהשראת הספר "מלחמה לנצח" של ג'ו הולדמן). לכל אלה מתווספות גם התייחסויות מרומזות לעברה המיליטנטי של יפאן ולתעמולה הלאומנית שליוותה אותו (וההחלטה האירונית של אנו להציג את הפרק הסוגר של הסדרה בשחור-לבן רק מדגישה את ההיבט הזה). ומעל הכל, אנו הציג ב-"Gunbuster" בפעם הראשונה את היכולת שלו לברוא דמויות בלתי-נשכחות שאי-אפשר שלא להתאהב בהן, בעיקר בגלל שעמוק מתחת לפוזת-הגיבורים, הן כולן שברי-כלי פסיכולוגיים שבמקרה נפלה עליהן התיק של להציל את העולם. בולטת במיוחד דמותה של נוריקו ההססנית וההיסטרית, הגלגול המוקדם של שינג'י איקארי מ-"Evangelion". דמויות נוספות שיחרטו בזיכרון ומאותתות גם הן ליצירת-המופת המאוחרת של הבמאי הן מדריך-האימונים קואיצ'ירו, הגאונית האסטרטגית אדומת-השיער יונג-פרויד, וידידתה הטובה של הגיבורה קימיקו היגוצ'י. כמו ב-"Evangelion" הצופים מגלים שהאקשן והמחוות תרבות-הטראש הם רק תירוץ לדרמה האנושית שבאמת מעניינת אותו. מה שלא אומר שלסדרה אין מה להציע בתחום החזותי. נפלא לראות את עיצובי הדמויות מלאי-האופי של יושיוקי סדאמוטו, לימים אחד ממעצבי הדמויות הלוהטים ביותר בתעשייה, קמים לתחייה באחד הפרויקטים המוקדמים שלו. גם העיצובים הטכנולוגיים של קאזוטקה מיאטקה משלבים יפה בין תחושת הרטרו והחדשנות אליה כיוון אנו (מיאטקה, מוותיקי זיכיון הרובוטים הענקיים "Macross" קצת הנמיך פרופיל בשנים שלאחר הסדרה, אם כי לאחרונה אפשר היה לראות את העבודה שלו בסדרות כמו "RahXephon" ו-"Eureka 7"). ולמרות שבדומה לסדרות וידאו אחרות מסוף שנות ה-80, גם "Gunbuster" מקריבה מדי פעם את איכות האנימציה על מזבח הפירוט העיצובי (רקעים ועצמים בתנועה לא תמיד משתלבים בטבעיות זה בזה), ועדיין, אנו מצליח להעביר במדיוק למסך לא רק סצנות אקשן מרשימות, אלא גם את האווירה המדכאת של מלחמה משתוללת. "Gunbuster" היא עוד קלאסיקת אנימה שזוכה להוצאתDVD מאוחרת מדי אבל משמחת ללא כל קשר. לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של האנימה, או סתם רוצה להנות מסדרת רובוטים-ענקיים מורכבת – מדובר בצפיית-חובה. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |