|
|
||||
|
אבודים בזמן – Earth vs. the Flying Saucers
קיין |
|||||
|
|
|||||
| עוד כתבה בסידרת הכתבות של קיין. והפעם הקלסיקה משנות ה50 Earth vs. the Flying Saucers | |||||
סרטי המד"ב המודרניים מושפעים במידה זו או אחרת מהסרטים הרבים שבנו את הז'אנר במהלך השנים. סרטים שהיוו חדשנות עלילתית ופריצת דרך של אפקטים חזותיים, כל אחד בזמנו שלו. באופן טבעי, סרטים רבים הספיקו להשכח ורבים אף מעולם לא היו ידועים לקהל שלא גדל על סרטים אלו. בסדרת הכתבות "אבודים בזמן" מועלה כל פעם סרט מד"ב אחר מהעבר, ועובר "נקיון מאבק" קצרצר, ללא ספויילרים – כדי לא להרוס את ההנאה לקוראים שטרם ראו את הסרט. הפעם – Earth vs. the Flying Saucers: שנה: 1956 מככבים: יו מרלו, ג'ואן טיילור בימוי: פרד פ. סירס "People of Earth, attention. This is a voice speaking to you from thousands of miles beyond your planet. Look to your sun for a warning." ד"ר ראסל מארווין (יו מרלו) ואשתו הטרייה קרול הם מדענים העומדים בראש פרוייקט "Skyhook" שמטרתו שיגור טילי מחקר בלתי מאויישים לחלל. כשהטילים מתחילים להעלם באופן מסתורי בחלל, מתחיל הזוג לחקור את העניין ולנסות למצוא את מקור הבעייה. במהלך חקירתם נחטפים ד"ר מארווין ואשתו על ידי צלחת מעופפת. החייזרים, שמציגים את עצמם כילידי מאדים, דורשים לפגוש מספר אנשי מפתח ציבוריים אנושיים לצורך התחלתו של דיאלוג בין המינים. מהר מאוד מתברר שמטרתם של ילידי המאדים שונה בתכליתה מזו שהציגו – ובני הזוג מארווין מוצאים את עצמם כתקוותם האחרונה של האנושות. "When an armed and threatening power lands uninvited in our capitol, we don't meet him with tea and cookies!" הסרט Earth vs. the Flying Saucers הוא אחד הסרטים הזכורים ביותר מסרטי המד"ב של שנות ה-50, שנים שהיו פוריות לז'אנר המדע בדיוני. צלחות מעופפות בעלות תותח קרניים, חייזרים בחליפות שחורות המשחררים מהידיים קרני לייזר שממיסות את החיילים האנושיים, הטנקים של הצבא האמריקאי הגאה מול הצלחות המעופפות בעלות הטכנולוגיה המתקדמת של אנשי המאדים – אי אפשר להכנס לאוירת ז'אנר ה-B Movie של שנות ה-50 בלי לראות את הסרט המדובר. אחד הדברים המרשימים בסרט, שמצליח להרשים עד היום הם האפקטים המיוחדים עליהם אחראי אמן אנימציית ה-Stop Motion (תהליך אנימציה שבו מצלמים,עצם מזיזים אותו כמה מילימטרים ומצלמים שוב, וכך הלאה) הבלתי מעורער ריי האריהאוזן. האריהאוזן, שאחראי לאפקטים רבים וחדשניים לתקופה בסרטים כמו "ג'ייסון והארגונאוטים"(שאף זכה באוסקר הראשון לאפקטים מיוחדים) ומהווה עד היום מודל לחיקוי לבמאים רבים כגון טים ברטון, יצר את הצלחות המעופפות ואת הנזק שהן יוצרות לראשונה בעזרת אנימציית ה-Stop Motion. תקופת המדע בדיוני של שנות ה-50, אליה שייך הסרט, בכללותה מושפעת רבות מהמצב הפוליטי בה הייתה שרויה ארה"ב שלאחר הבסת הנאצים. העולם שלאחר מלחמת העולם ה-II התחלק לשני מחנות: "העולם החופשי" אותו הובילה ארצות הברית ו-"הקומוניסטים" אותו הובילה הברית הסובייטית. המצב הפוליטי, שיצר אצל האוכלוסיה תחושות קולקטיביות של פארנויה, פחד מזרים וגם פחד מגיס חמישי, השפיעה רבות על התרבות באותה תקופה ובמיוחד על המדע הבדיוני הן הכתוב והן המצולם. Earth vs. the Flying Saucers הוא סרט קאנוני לז'אנר בתקופה, וככזה אינו מכיל שום מסר, לפחות לא חד משמעי, או חומר למחשבה כמו סרטי ז'אנר רבים שהקדימו את התקופה. ההתרחשות בסרט נשארת מתחילתו ועד סופו ביטוי אחיד לפארנויה ופחד מהאחר. כפי ששם הסרט מבטא באופן חד משמעי – זה פשוט אנחנו כנגד (VS) האויב. חובבי טים ברטון ימצאו בסרט מקורות השראה רבים מהם שאב ושואב ברטון ליצירות שלו - בין אם מההערצה של ברטון לעבודותיו של האריהאוזן (ברטון הוא אחד הבמאים הבודדים שמנסים לשמר ולייחד את טכנולוגיית אנימציית ה-Stop Motion) ועד לפארודיה של ברטון "Mars Attacks" שלועגת אך גם נותנת כבוד ומחווה ל-"Earth vs. the Flying Saucers" בפרט, ולכל ז'אנר המדע בדיוני של שנות ה-50 בכלל. קשה להבין את "Mars Attacks" לעומקו מבלי לראות לפחות את הסרט המדובר. בשנת 1996 יצא לאקרנים בהפקת ענק הסרט "Independence Day" שהפך להצלחה קופתית וזכה אפילו באוסקר אחד. הסרט היה אדפטציה מודרנית לז'אנר סרטי הפלישות מהחלל, ואפשר אפילו להעיז ולהגיד שהיווה איזשהו סוג של חידוש עכשווי לסרט Earth vs. the Flying Saucers, ולקח ממנו אלמנטים רבים. ID4 הוכיח שגם היום, הרחק מהמלחמה הקרה והפחד מהשתלטות הקומוניסטים, הנוסחא הבסיסית של פלישת הצלחות המעופפות עדיין אקטואלי ומבדר. "Both Carol and I are subject to the same atmospheric disturbances that may have affected other observers, but there is a qualitative difference, when you're a scientist" לסרט חשיבות מאוד גדולה להבנה של המדע הבדיוני העכשווי, מכיוון שהוא מהווה מקור השראה גדול לסרטי ז'אנר מודרניים, ובמיוחד לסרטי הפלישות. למרות המשחק הבינוני (במקרה הטוב), הדיאלוגים שנראים היום לפעמים מגוחכים והשמלציות הכללית , הסרט עדיין מהנה עד היום. הסרט מכניס אותנו הישר לתוך ז'אנר ה-B Movies של שנות ה-50, ומלמד אותנו הרבה גם על המדע הבדיוני הקולנועי המודרני. סרט חובה לחובבי מד"ב קולנועי, ובמיוחד לחובבי טים ברטון שיקבלו הבנה גדולה יותר לגבי יצירותיו השונות ובמיוחד "Mars Attacks". לכתבות הקודמות בסדרה – ראו קישורים בפינת העמוד הימנית. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |