קצרה היריעה מלתאר את ההיסטוריה של הארץ התיכונה כולה. אך ההיסטוריה האישית של סאורון האפל, שר הטבעות, היא למעשה היסטוריה המלווה את הארץ התיכונה מרגע בריאתה ועד לסוף העידן השלישי שלה, שבו גם מסתיים הספר והסיפור של שר הטבעות. סאורון הוא הכוח העוין, האנטאגוניסט, באפוס של שר הטבעות. דמותו לא מופיעה כמעט כלל ולמעשה יש לה רק שלוש הופעות קצרות מאוד בכל הסיפור. מצד שני, ההשפעה של מעשיו מוטלת על הסיפור כולו. כדי להבין קצת את ההתרחשויות יש להבין תחילה את סאורון, ואת תהפוכות הגורל אותן עבר. את הדיון בסאורון ננצל כדי להבין מעט מהרקע של כמה וכמה מהדמויות המרכזיות האחרות המופיעות בסיפור.סאורון הוא אחד מן המאיאה שהן רוחות שהיו קיימות עוד בטרם קם העולם, והן שרתו את הואלאר - רוחות חזקות עוד יותר, שהיו אחראיות על יצירת העולם תחת הנחייתו של האל האחד, ארו. בתחילה, סאורון שירת את אאולה - הואלאר שהיה אחראי על האדמה והמתכות. אאולה היה נפח וסאורון למד ממנו הרבה אודות אומנויות הכפיים, ונחשב לאחד מבכירי עוזריו. היה זה אאולה, אגב, שיצר את הגמדים. בגלל שהוא יצר אותם מאבן ומתכת הם היו לחובבי אדמה ומכרות, ולמדו ממנו את אומניות הכפיים, ובמיוחד את אומנות הנפחות.הואלארים החלו ליצור את העולם, ועוד בטרם הסתיים עיצובו החלו הצרות: מלקור, הגדול והחזק בהם, רצה את העולם לעצמו, ויצא לקרב כדי להשיג אותו. הואלארים נאלצו ללחום בו עוד בטרם דרכה כף רגלו של בן תמותה בעולם. מלקור גייס לעזרתו כוחות מרובים, ביניהם הואלאראוקר, רוחות האש הידועות גם בשם בלרוגים (כן, כן - אותו סוג יצור שגאנדאלף נלחם בו), וכן רבים מן המאיאה שהתפעלו מעוצמתו וגדולתו. אחד מאלו היה סאורון, שהפך לעוזרו הראשי.אם כבר הזכרנו את גאנדאלף, כדאי להזכיר כי גם גאנדאלף ושאר הקוסמים המוזכרים בשר הטבעות - האיסטארי, כפי שהם נקראים - היו מן המאיאה. בראשית הימים, שמו של גאדנאלף היה אולורין, והוא נודע כחכם שבמאיאה, והרחום שבהם.כאשר נודע לואלארים כי הראשונים מבני התמותה נולדו, הם יצאו ללחום במלקור כדי שלא ישלוט בהם. בבן תמותה, הכוונה ליצורים שניתן להרוג אותם, שכן הראשונים להופיע היו האלפים, אשר חיים לנצח אלא אם הורגים בהם על פי חרב. המלחמה הייתה ארוכה וקשה, אבל מלקור הובס, והמבצר שלו - אוטומנו - נחרב. מלקור נלקח בשבי, רבים מנאמניו חוסלו, והואלרים חזרו לארצם המקודשת והמבורכת, שם החלו במאמץ להביא אליהם את האלפים. מאמץ שהצליח בסופו של דבר.וסאורון? הוא התחבא. כאשר הואלארים התעסקו עם מלקור, הוא התחבא, תקע את האף באדמה, ולא זז עד שהם הלכו. אחרי שהם הלכו הוא התחבא עוד קצת לפני שהוא העז לצאת החוצה ולאסוף אליו חלק משארית הכוחות ששירתו את מלקור. היות והוא ידע שהואלאר יצאו למלחמה הזו בגלל האלפים, הוא מאוד לא אהב את האלפים. כך החל למעשה העידן הראשון של העולם - האלפים התעוררו, הואלארים לחמו במלקור, וסאורון עוזרו נמלט.לא נתעכב כאן על כל התרחשויות העידן הראשון, אבל נציין שבבוא הזמן שוחרר מלקור מכלאו שכן הוא הצליח לשכנע את שאר הואלארים שהוא חזר בו מדרכו הרעה. אז, כמובן, הוא בגד בואלארים, ברח חזרה לארץ התיכונה והקים בה מחדש את מבצרו הענקי. כמובן, סאורון חיכה לו והצטרף אליו.סיפור הדור הראשון של העולם הוא ארוך, ומלא במאבק בין האלפים לבין מלקור. במאבק הארוך הזה, סאורון סייע למלקור ושימש כשר צבאותיו. לאחר שמלקור גרם לנזק בממלכה המבורכת של הואלארים, הוא גנב ממנהיג האלפים, פיאנור, את אבני החן שנקראו הסילמרילים, ונמלט. פאנור הזועם, ורבים מן האלפים, באו לרדוף אחריו כדי להשיב את רכושם, וכאן נפתח סיפור ארוך וכאוב של מלחמות ואובדן.מתישהו בתקופה זו, הגמדים ובני האדם הופיעו. חלק מבני האדם סייעו לאלפים. חלקם סייעו למלקור. בנוסף לכך תפסו מלקור וסאורון אלפים, עינו אותם והשתמשו בכוחם העצום עליהם. ככל הנראה כך נוצרו האורקים - עיוות של הגזע הנאצל ביותר למשהו בזוי. במהלך העידן הראשון, בני התמותה מרגיזים את האלים, וכתוצאה מכך, ואלינור, ממלכת האלים, נחסמת לגישה. היא עוד מחוברת לעולם ומהווה חלק ממנו, אבל היא מוקפת במסך של ערפל ואשליות שמונע גישה אליה. לקראת סוף העידן הראשון, האלפים ובני האדם קרובים להפסד - מלקור, שבשלב זה כבר נקרא מורגות' - אויב העולם - הוא פשוט חזק מדי עבורם. סאורון, שקרוי בפי האלפים גורת'אור - שפירושו האיום והנורא- הפך למכשף נוראי, בעל יכולת לשנות את צורתו כרצונו. היה זה בסוף העידן, כאשר נולד אארנדיל. הוא היה חצי אלף - בן למיזוג בין בני אדם ואלפים. אארנדיל נשא עמו את אחרון הסילמרילים, והשתמש באורו כדי לחדור את הצעיף שהגן על ואלינור, להגיע אל הואלארים ולבקש את עזרתם. הואלארים נענו לו, באו אל הארץ התיכונה, הכניעו את מורגות' והשליכו אותו אל מעבר לחומות העולם. אלרונד, המופיע בשר הטבעות בראש המועצה הממנה את חבורת הטבעת, היה בנו של אארנדיל, ואחד השורדים האחרונים מהעידן הראשון.כאשר מורגות' הוכנע ונלקח סופית בשבי, נכנע סאורון בפני הואלארים, וביקש מחילה. כאשר דרשו ממנו לחזור לואלינור ולעמוד למשפט, הוא ברח, והתחבא שוב - נראה שהוא היה טוב בזה. אחרי שהואלארים עזבו, זקף שוב סאורון את ראשו. בניגוד לאדונו, מורגות', שבשנותיו האחרונות היה יכול רק ללבוש צורה של צל שחור ומאיים, סאורון עדיין יכול ללבוש ולפשוט צורה כרצונו, להראות כטוב וכמיטיב, ולעורר אמון.בארץ התיכונה נותרו רבים מהאלפים, עליהם שלט גיל-גאלאד כמלך עליון ואלרונד היה יועצו. האלפים שוטטו שנים רבות על פני כל הארץ התיכונה, בעוד שסאורון נע למזרח והחל לבנות לעצמו שם ממלכה, בעודו משתלט על בני אדם ואורקים. אבל תשוקתו הגדולה הייתה לשלוט באלפים, שכוחם היה רב משל כל שאר הגזעים. לצורך כך לבש סאורון דמות נאה והחל לבוא בקרב האלפים ולייעץ להם. גיל-גאלאד חשד בו וסרב לקבלו בביתו, אבל במקומות אחרים, במיוחד אצל האלפים בארגיון, שאהבו את אומנות המפחה ואומנויות הכפיים, קבלו אותו בהתלהבות. סאורון ידע הרבה, חלק את חוכמתו עם האלפים, והדריך אותם בדברים רבים. לבסוף, האלפים החלו לייצר טבעות עוצמה - טבעות שיכולות לשלוט באיתני הטבע ובעולם עצמו. זה היה הדבר לו חיכה סאורון. הוא פנה אל הר האש, אורודרואין אשר במזרח, וחישל שם את הטבעת האחת כדי שתשלוט בכל שאר הטבעות. היות והטבעות של האלפים היו חזקות מאוד, הוא נאלץ להעביר את מרבית כוחו ועוצמתו שלו לתוך הטבעת שלו כדי שהיא תוכל לשלוט באחרות. כאשר הטבעת הוכנה, הוא ידע שהיא תאפשר לו לשלוט במחשבות של עונדי הטבעות האחרות, וכך לשלוט באלפים. אבל, ברגע שסאורון לבש את הטבעת שלו, האלפים הרגישו בכך, הבינו את כוחו, ומיהרו להסיר את הטבעות שלהם. סאורון התעצבן, יצא למלחמה ודרש את כל הטבעות, בטענה שרק בזכותו הן נוצרו. האלפים ברחו וסאורון נלחם בהם, ואסף אליו את הטבעות שנשאו. אבל לא את כולן. נותרו שלוש טבעות שהוכנו על-ידי קלברימבור, הנפח האלפי הגדול ביותר של אותו הדור - נריה טבעת האש, נניה טבעת המים, ויליה טבעת האוויר. הטבעות האלו ניצלו והוחבאו על-ידי האלפים, ואף שטבעתו של סאורון יכולה הייתה לשלוט בהם, האלפים מעולם לא השתמשו בהן בזמן שסאורון החזיק בטבעת שלו, וכך הן חמקו מפניו.סאורון אסף את שאר הטבעות, וחילק שבע מהן לגמדים ותשע לבני האדם. כתוצאה מכך הגמדים הפכו לתאבי בצע ואילו בני האדם& חייהם התארכו והתארכו, כוחם היה רב, ולבסוף הם נפלו אל הרוע והפכו לרפאי הטבעת: תשעת הרוכבים השחורים, הנזגולים המשרתים את סאורון כחזקים באנשיו.סאורון השתלט על מרבית הארץ התיכונה, להוציא אותם אזורים בהם שלט גיל-גאלאד המלך האלפי. אך לאחר שנים, באה תקופה בה שלטונו של סאורון נקטע, והוא עזב את הארץ התיכונה לתקופה מסוימת. כדי להסביר מה קרה, צריך להסביר מעט על נומינור ואת זאת נעשה בהמשך הכתבה שתופיע כאן ב ISF במהלך השבוע הבא.
|