|
''העולם טועה, רק אני צודק'' - הטור של בופו
רותם 'בופו' כהן |
|||||
|
|
|||||
| נקדם בברכה את רותם 'בופו' כהן אל שורת כותבי ISF, בטורו החדש הנושא את השם "העולם טועה, רק אני צודק". והפעם - וידויים מפה ועד להודעה חדשה, על "סופרמן חוזר", על מוטציות, על קוראי קומיקס ועל איש אחד ששומע ווקמן ומזמזם. כן, 'בופו' התחרפן סוף סוף. אבל אולי גם יצא לכם מזה משהוא... | |||||
| אני לא יודע כלום לא הייתם מצפים שמבקר קומיקס יכתוב דבר כזה על עצמו. שלא חשוב כמה המצב שלו נואש, הוא יעדיף להתכחש, להעמיד פנים של מורה הדרך המושלם גם כשהוא עצמו עיוור באפלה, אבל זה אמיתי. לפחות זו ההרגשה שלי, נכון להיום. קחו מספיק זמן "התכנסות" (ועוד מעט נדבר בדיוק מה היא ה"התכנסות" הזו בדיוק), תהיו רחוקים מספיק זמן ממחשב עם חיבור לאינטרנט אזרחי ובכלל מאנשים שסדר היום הציבורי שלהם נוגע לסרט הסופרמן החדש ולא לסרט שישראל ולבנון נמצאות בו עכשיו וגם אתם תבינו קצת פחות. לזכותי אולי ניתן להגיד שפעם הבנתי בקומיקס. הכרתי את הנפשות הפועלות, את התככים שמתחת לפני השטח, אפילו את הבעיות הבריאותיות של חלק מהיוצרים. פעם הייתי חלק מכל זה, הייתי נובר ב"ניוזארמה" (Newsarama), הייתי שותף פעיל בפורומים, לכל נושא שרץ הייתה לי דעה מגובשת וידע מסועף. אבל זה לא המצב היום. האמת, אני גם לא מוכן יותר להתכחש לזה. הגיע הזמן שמישהו יעיז לקום ולהגיד: "אני לא יודע מי מצייר את וונדר וומן החדש", "לא היה לי מושג שבכלל היה קומיקס חדש לוונדר וומן", או "וואלה, יצא סרט לסופרמן?". ה"וואלה" הזה, הוא לא "וואלה" של לא אכפת לי, או "וואלה" של כבר לא מעניין אותי יותר - בכלל לא. זה "וואלה" של "אין לי זמן, אני מצטער, ובחיי שניסיתי להתעדכן אבל לא יצא". ובמיוחד הגיע הזמן, שיתחילו להתייחס לאנשים "בורים" כאלה כמו לכל שאר קוראי הקומיקס. במילים אחרות, אני דורש להיות מסוגל להבין קומיקסים של די.סי. בלי שקראתי את כל החוברות הנלוות למשבר האינסוף (Infinite Crises)! אולי זה ידהים אתכם, אבל כנראה שזו בקשה קצת יותר מדי גדולה. תהליך ההתכנסות מגיע זמן בו כל קורא קומיקס מסתגר בתוך עצמו. בדרך כלל, כפי שזה גם קרה אצלי, זה קורה בזמן ניתוק ממושך מהמציאות ("מציאות הקומיקס"! למרות שיכול להיות שעקב גילוי מרשים - ה"מציאות" האמיתית), בו אין הוא מודע לחדשות האחרונות ולחוברות פורצות הדרך של הזמן האחרון. אפשר לדמות זאת לחדר שלם בו נושא מסוים מדובר בפי כולם ויש בחור לא קשור אחד עם ווקמן שמזמזם לעצמו. אז זה לא שאני בזמן האחרון לא קורא קומיקס - ממש לא. בשבוע האחרון לבדו אני יושב על מאגרים של חוברות מצויירות שצברתי במשך הזמן האחרון וטוחן אותם ערמה אחת אחרי השניה. אבל... הם קומיקסים שנצברו. ביניהם, קומיקסים מלפני מספר חודשים, שנה ואפילו לפני. רק התחלתי את ההרצה של בריאן ווהן באולטימייט אקס-מן. למי שלא יודע, המחליף שלו רוברט קירקמן כבר נמצא בעומק הריצה שלו בכותר, אחרי שבריאן מזמן כבר ויתר על המושכות. אני קבור בעבר. אתם יודעים איזה אוגדן אני כרגע קורא? פ$%^& "אייג' אוף אפוקליפס" (Age of Apocalypse)! קומיקסים שסקוט לובל כתב! כמה אנשים כאן (מתחת לגיל 40) יודעים מי זה סקוט לובל? אני נכנס לחנות קומיקס ואנשים מדברים איתי על "שנה אחת לאחר מכן" (One Year Later) ואני שואל: "מה" שנה אחת לאחר מכן? מה לגבי ההווה? אלוהים, תנו רק להדביק את הפער, להגיע ל"חודש אחד לאחר מכן” שאני אכיר לפחות את ההתחלה? אז אני ב"התכנסות", אני מכיר את מה שאני קורא, את התחום הצר והקטן של המנוי שלי. אני מבין ענק במצב האקס-מן (X-Men) בתקופת שנות התשעים המוקדמות ויודע את סדרת"Y הגבר האחרון" (Y the Last Man) בוריה (אבל רק עד גיליון 40, את השאר אני עדיין צריך להשלים), אבל מה קורה בחזית? "מלחמת האזרחים" (Civil War), "משבר האינסוף", "הזעזועים שלאחר המשבר" (Crises Aftershock)? הכל סינית... הקורא הבריא אבל בואו ננסה, לרגע, לוותר על הגישה הצינית ולנסות להבין מאין כל זה נובע. הרי, זה לא שחברות קומיקס מרוויחות משהו מלסבך את הסיפור של עצמן. להפך, הן יהיו הראשונות שיוותרו על כל העניין. דבר מאוד מעניין שהבחנתי בו במהלך שנותיי כנרקומן קומיקס, הוא שכמו שיש דרישה לקומיקס נגיש, בהיר וקריא לכל, יש דרישה גם לקומיקס "בסינית". לא מובן, דורש ידע נרחב, דן בסוגיות שבמעמקי הסוגיות. כן, קראתם נכון. יש אנשים שלא רק שלא נרתעים מקומיקס "מתוסבך". הם גם אוהבים אותו ויותר מזה, יש מצב שהאנשים האלה... יש מצב שזה גם אתם. אני אנסה להבהיר את העמדה הזו. נתחיל במושג אחד, "עומק". ל"באטמן", יטענו רבים, יש עומק "עלילתי" רב. למה אני מתכוון? יש לו "אסופת רשעים" (Rogue Gallery), ענקית. אף אחד לא יכחיש זאת. רבים מהם יכולים בקלות (וחלקם הגדול כבר הוכיחו זאת במציאות) להכיל סדרות שלמות משלהם. יש לו עיר, גותאהם, עם היסטוריה, אתרים מוכרים, אוכלוסייה. יש לו גלריית דמויות משנה ויש לו קשרים מפה ועד להודעה חדשה לכמעט כל סדרה אחרת בדי.סי. וזה עוד לפני שהגענו ל"באטמן", שהוא 'וואחד' ארגז של בעיות בעצמו. את כל זה לא הייתם מכירים אם לא הייתם קוראים "באטמן" מספר שנים טובות. יש מצב שאת הרוב אתם עדיין לא מכירים. אני בעצמי לא מכיר מספיק קרוב. אבל לחפור בנבכי הסדרה, להעמיק בדמויותיה, לגלות מדי יום דבר חדש ומעניין, זה כיף. אבל בסוף, אנחנו מוצאים את עצמנו בהריסות העיר "בלאדהייבן", עם "נייטווינג" (Nightwing) והאגודה (Society), משפשף ת'עיניים, מחפש משהו שקשור לעטלפים ולא מוצא. נמשיך במשהו אחר - "המשכיות". קורא קומיקס רוצה שסיפור שהוא בדיוק קרא לא יישכח ברגע שהוא נגמר. הוא רוצה שיהיו לו השלכות, ואם יש לו אז הוא קרוב לוודאי ירצה שגם להם יהיו השלכות וששם הסיפור המקורי יוזכר גם ובדיוק מרבי. שלא יקרה מצב של "טעות בהמשכיות"- אלוהים אדירים. אם הכל קורה, קרוב לוודאי שהוא ייהנה, למרות שתמיד יהיו לו תלונות. אבל קחו את אותו קורא בדיוק, שבדיוק היה חולה כשיצא "משבר האינסוף" ועכשיו תסבירו לו איך הכל בכלל התחיל עם אשתו של גיבור זה או אחר שזה, דרך אגב, סיפור מלפני שנתיים (החיילות ממחזור ספטמבר 04 כבר עומדות להשתחרר). ו...רגע... מה עושה קורא קומיקס בלי חיבור לאינטרנט? טוב, לפחות נחסך ממנו הטור הזה. הקורא השפוי אם הזכרתי מקודם את זה שאני קורא את "אייג' אוף אפוקליפס", אני מעוניין לציין משהו שגיליתי במהלך הקריאה - אתם מוכנים? יש המון גרסאות לאקס-מן! עוד משהו שהבנתי: זה נורא קשה לקרוא הרבה מאוד מהם בבת אחת. נסו לתאר לעצמכם מה קורה לבנאדם שבדרך הביתה מהקולנוע, אחרי שבדיוק נהנה מהסרט "אקס-מן 3", סיים את אוגדן "אייג' אוף אפוקליפס" הגיע הביתה וקרא חוברת בודדת של "אקסיילס" (Exiles), עבר לקרוא כמה פרקים באוגדן הכריכה הקשה החדש והבוהק של "אולטימייט אקס-מן" (Ultimate X-Men), קינח גם בכמה חוברות מתקופת "בית ה- M” (House of M) ואז בכלל שמע שיש צוות חדש ב"אנקאני" (Uncanny), אז הוא הלך לבדוק מה הולך שם... אמממ... אז צ'ארלס הולך? או יושב? או מת? ורוג? נשואה למגנטו, יוצאת עם אייסמן או בוכה שגמביט עשה ניתוח מייקל ג'קסון אבל הפוך? וג'ין גריי? פניקס, לא פניקס, אלה, סתם בחורה, אמא, רווקה, מתה, לא מתה, פסיכית, לא פסיכית, שיער קצר, ארוך, בוער, אההההההההההה! חייב להתחיל לקרוא אינדי. סרט חדש לסופרמן... וואלה? לאחרונה קראתי מספר לא מבוטל של ביקורות ותגובות בפורומים בארץ ובעולם על הסרט החדש של סופרמן, לגבי הסיבות לכישלונו (היחסי) בקופות וכדומה. איך בדיוק 100 מיליון דולר בשבוע יכול להיות כשלון בחיי שאני לא יודע, אבל לא חשוב. בין כל מה שנאמר, הועלתה הסברה כאילו סופרמן "מושלם מדי" או כאילו הסרט לא "אפל מספיק" ולכן הוא "נכשל" בקופות. עכשיו, אני לא יודע מה אתכם, אני לא יודע מתי רמת האפלה שבסרט שווה לכמות הרווחים שיעשה ואם זה ככה עובד אז בואו נעשה סרט עם שעה של מסך שחור. זה בטח ירוויח טונות. מה שאני יודע, זה שסרט טוב מוכר, לא חשוב באיזה אור הוא מצולם. כנראה שהתבלבלתם, חבר'ה, כי לא כל סרט קומיקס חייב להיות מלא בבעיות וקונפליקטים כמו "אקס-מן", או מלא באומנות לחימה ועטלפים כמו "באטמן" והוא בהחלט לא חייב להיות מצולם רק בלילה כמו "סין סיטי". את "סופרמן חוזר" לא הספקתי לראות עדיין, אבל מה שאני חושב שיהיה מושלם בשבילי כרגע זה סרט אופטימי, עם גיבור חזק ונוצץ, שכדורים ניתזים ממנו והוא עף ותמיד מנצח את הסופר נבל המניאק. בעיקר, שיהיה הרבה מאוד אור. למקרה ששכחתם, סרטי קומיקס (וקומיקסים!) יכולים להיות גם כאלה. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |