Article


חייו ומותו של כדור הארץ - פרק מתוך ספר פיטר ד' וורד ודונלד בראונלי עברית איתמר פרת

אנו מביאים לכם פרק מתוך ספר מדעי חדש ומסקרן שראה אור לאחרונה בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד.
על הספר מאתר עם עובד: בעוד 20 ביליון שנה יחדל כדור הארץ להתקיים. הוא ייבלע בשמש, שתפחה והיתה לענק אדום. כך חוזה המדע החדש, האסטרוביולוגיה, שעיקריו מובאים בספר הזה. "חייו ומותו של כדור הארץ" הוא הספר הראשון שמציג הצגה מקיפה את קציו של כדור הארץ על יסוד הבנה חדשה של האבולוציה של כוכבים ופלנטות. החיים על כדור הארץ, כך מראים מחברי הספר, הם פרט כמעט זניח בתולדותיו. הם הופיעו לפני 3.4 ביליון שנים בלבד, וייעלמו זמן רב לפני שיחדל הכדור להתקיים. תולדות החיים הן מחזור שראשיתו דומה לסופו: תחילתם ביצורים מיקרוסקופיים דמויי חיידקים ושיאם בצורות החיים הרב-תאיות העילאיות. אבל החיים כבר עברו מזמן את שיאם. כמות המינים בעולם פוחתת וכמות הביומסה בימים וביבשות יורדת והולכת. לא ירחק היום והחיים על כדור הארץ ישובו לרמה החיידקית. גם החיידקים עצמם ייכחדו בחום הגובר. אפקט החממה שאנו כנראה שרויים בו כיום, מסבירים המחברים, אינו אלא שָרָב קליל, הפוגה קלה בין שתי תקופות קרח. הקרח יחזור, אך אחריו יבוא החום הגובר והולך של השמש. המים האחרונים יתנדפו מכדור הארץ באפקט חממה דוהר, ובבוא היום ייבלע הכדור עצמו בשמש התופחת. בשזירת פרטיו של מדע האסטרוביולוגיה החדש הוציאו המחברים מתחת ידם סיפור מרתק של לידה, חיים ומוות והם מציגים נקודת מבט חדשה ומפתיעה על חיינו כאן על כדור הארץ ועל החיים ביקום בכלל. הספר מביא את מחקריו וממצאיו המרתקים של מדע האסטרוביולוגיה על מהלך חייה ומותה של הפלנטה שלנו, כדור הארץ. כמו סיפור מתח, כמו סרט המוקרן בהילוך מהיר, עוברות לנגד עיני הקורא תמורותיו של כדור הארץ במשך מיליוני וביליוני שנים, עד אחריתו: תחילה יגוועו כל החי והצומח, אחרי כן יישטפו כל הקרקעות ויתאדו כל האוקיאנוסים, ולבסוף ייבלע כדור הארץ עצמו בשמש התופחת. אך עוד לפני כן, בעוד כמה אלפי שנים, תשוב תקופת הקרח, ועמה הקרחונים. הקורא יוצא אל מסע במרחבי זמן עצומים ובפלנטות רחוקות – וחוזר עם מבט חדש ומפתיע על חיינו כאן על כדור הארץ: זמנם של חיים אלה קצוב, אחריתם דומה לראשיתם, ולא, אין לנו לאן לברוח. כמו שאומרים המחברים: "הפלנטות השכנות לנו, מאדים ונוגה, זו קפואה וזו לוהטת ביקד-יקוד, לימדונו עד כמה יחיד ומיוחד, כמה נפלא ופלאי הוא ביתנו." פרק ראשון רִגעֵנו בזמן אנו חיים בתקופה סוערת של תולדות האדם, תקופה של מלחמות והרס, תנועות פוליטיות סוחפות, מהפכות חברתיות, תגליות מדהימות ותהפוכות דתיות ופילוסופיות. מעולם לא צמחו הטכנולוגיה והמידע, מכאן, ואוכלוסיות האדם, מכאן, כמו שהם צומחים לעינינו כיום. מעולם לא באו תגליות המדע בקצב מהיר כל כך, ומעולם לא היו ספיגתן והטמעתן קשות כל כך. רבים מאתנו נסים מדי פעם מכל הקדחתנות הזאת ומחפשים בטבע מעט קביעות להרגעת חיינו. דומה כי הטבע לפחות מבטיח יציבות. אנו צופים בבטחה שהשמש תזרח מחר, עם סוב הארץ על צירה. אנו סומכים על מחזור העונות, הבאות וחוזרות עם הקפת הפלנטה שלנו את השמש. אנחנו מפרסמים ספרונים ובהם תחזית הגאות והשפל שנה מראש. אנחנו צופים מראש בביטחון את ההגירה השנתית של הציפורים ודגי הסלמון, ואנו שותלים בגנינו פרחים ושאר ירקות ביודענו את עונות הגשם ואת עתות החום והקור. מעצם טבעו רואה האדם את העולם המוּכר לו - את מרחבי הים הכחולים, את תפארת הצמחייה הטרופית, את הערבות צלופות הרוח ואת פסגות השלג של ההרים הגבוהים - כקבוע ועומד לעד. בבואנו "לשַמֵר" את הטבע אנו מניחים שלא מדעת שנופי הבר האלה, אם אך ישומרו, לא ישנו את טיבם. מנקודת המבט של חיינו הקצרים, ציפייתנו כי טבע זה לא ישתנה כמובן מתמלאת לפעמים. אולם אחת מטענותינו המרכזיות בספר הזה היא שהפלנטה שלנו, שנראית לנו נורמלית, אינה נורמלית כלל וכלל. עוד בספרנו הקודם Rare Earth (ארץ נדירה) טענו כי בניגוד לחלומותיהם של סופרי המדע הבדיוני, זעירים מזעֵיר הסיכויים שאי שם ביקום יש פלנטות כשירות לחיים, בדומה לפלנטה שלנו. בספרנו כאן נטען ונסביר כי אפילו כדור הארץ הזה, שנראה לנו מובן מאליו, אינו אלא תופעה בת חלוף: שהציוויליזציה צמחה בהפוגה נדירה בתוך תקופת הקרח, בימים של יציבות אקלימית לא-מצויה; ובעתיד הרחוק תהיה הפלנטה שלנו - אלא אם כן נשנה אותה או נימלט ממנה - מקום זר ועוין לאדם ולקיומו, כפי שהיתה בימות בראשית. בדומה למהלך חייהם של צמחים ובעלי חיים, צפוי לפלנטה מחזור של צמיחה ושגשוג, מוות וריקבון. ההיסטוריה תשוב על עקבותיה ככל שתשובנה סביבות כדור הארץ לאקולוגיה הפשוטה שמלפני מאות מיליוני שנים. השקיעה הזאת, אנו טוענים, לא רק שהיא צפויה, אלא שהיא אף החלה זה כבר. מבחינה ביולוגית כדור הארץ כבר הגיע לשיאו לפני כ-300 מיליון שנה, ואנו כבר חיים בעולם מדולדל למדי. ידוע לנו שגיל כדור הארץ כ-4.5 ביליון שנה וכי החיים החלו בו לפני 3.4 ביליון שנה לפחות. בדפים הבאים נראה כי ביכולתנו לנבא שבעלי החיים יוכחדו בעוד כ-500 מיליון שנה, ואולי עוד לפני כן אם תתחולל שואה הדומה לאלה שגרמו להכחדות ההמוניות בעבר. אם נכונה קביעתם של אנשי המדע שהפוריות ומגוון המינים בעבר היו גדולים משהם היום, הרי שאנו חיים לא בנעוריה של הפלנטה שלנו, אלא בשלהי שנות בגרותה ובפתחן של שנות זקנתה. שקיעת הפלנטה שלנו כבר החלה. היות שאנחנו גזע אגוצנטרי, יש באמירה שכזאת כמובן כדי להבהיל. רק לפני כמה מאות שנים סברו מרבית ההוגים כי הפלנטה שלנו היא מרכז היקום. אותו יקום היה מקום קטן ובו כמה עולמות קרובים, קומץ בעלי חיים שניתן לאוספם בתיבה אחת, והיסטוריה שאינה ארוכה בהרבה מן הזכור בכתבי אנוש. מאז ואילך הולך המדע ומצמצם את האגו שלנו. אכן, במיתולוגיה וכן בהיסטוריה נפוצה הסברה כי אנו חיים בעולם נחות בהרבה מ"תור זהב" של ימים עברו, כמוה כאמונה שיש לעולם קץ. אמנם בדתות המזרח נפוצה האמונה שהעולם עתיק לאין שיעור והוא חוזר ונברא פעמים אין-ספור, אך במערב צמחו אמונות ששורשן במצרים ובפרס. אלה נשזרו בדת היהודית, הנוצרית והמוסלמית, ועל פיהן תולדות הפלנטה שלנו קצרות הן, ולא רחוק היום ויבוא קצן באירוע נורא של קדושה ודין. עד לא מכבר חשבו אפילו משכילים מערביים כי הפלנטה שלנו אינה עתיקה בהרבה מתולדות האדם, וכי כל מטרתה של הבריאה לא היתה אלא ליצור אותנו. לפני מאתיים שנה בלבד למדו נוצרים טובים כי משך קיומו של העולם כאורך ההיסטוריה של כתבי הקודש, כלומר, כששת אלפים שנה. בין חסידי האמונה בימינו היו שהאמינו כי הקץ יקיץ בשנת 2000, ולמרות האי-שיא של Y2K, לא ספו עד היום נבואות על חורבן ומלחמת גוג ומגוג. מחניף כמובן לחשוב כי דורנו חי בתקופה המכרעת, בפסגתה וסופה של ההיסטוריה כולה. העובדה שכל נביאי האבדון הרבים מספור נתגלו כולם כאחד כנביאי שקר אינה מרתיעה נביאים חדשים מלבשר, חדשים לבקרים, בשורות של אבדון קרוב. המדע כיום ראייתו ארוכה יותר, וזאת בלשון המעטה, אבל ראייה זו באה רק אחרי מהפכה בחשיבה ובהבנה המדעית, שעדיין מטלטלת את תרבות העולם. בראשית המאה התשע-עשרה טרם הובנו כהלכה הגיאולוגיה, האבולוציה, התיאוריה האטומית, המרחקים והזמנים האסטרונומיים, תורת היחסות ומכניקת הקוונטים. רק לפני פחות ממאה שנה נודע שקיימות גלקסיות מחוץ לשביל החלב שלנו, ותגליות הדנ"א וטקטוניקת הלוחות בקושי מלאו להן יובל שנים. דרכי פעולת כדור הארץ כמערכת התגלו רובן בעשרות השנים האחרונות, ורבות מהן בשנים האחרונות ממש. השימוש בידיעותינו על עברו של כדור הארץ לחיזוי עתידו הרחוק - חדש הוא, חדש ונועז. אבל זה הדבר שספרֵנו מתכוון לעשות. אלא שעל מנת לצאת למסע אל העתיד הרחוק, יש להבין כראוי עד היכן מעמיק הזמן שבו עוסק המדע. בימים אלה של זמן מואץ, כאשר מלחמת וייטנאם היא פרק עבש של היסטוריה בעיני בני הנוער, קשה לנו מאוד לתפוס את זמן המדע - גילם העצום של כדור הארץ ושל היקום. אין בעבָר האבולוציוני של המין שלנו שום דבר שיכשיר אותנו למסעות מנטליים שכאלה. אולם שום דבר בספר הזה לא ייראה סביר אם לא יובן עד כמה עצומים פרקי הזמן שאנו המדענים משוטטים בהם דרך שגרה. וכך נהג הפליאונטולוג המהולל סטיבן ג'יי גוּלד להמחיש לתלמידיו בהרווארד את עומקו של הזמן הגיאולוגי: אם ראשית התהוותו של כדור הארץ היא קצה חוטמך, וזמן ההווה שלו הוא קצה אצבעך המושטת קדימה, הרי שמְחִי פצירה אחד על ציפורן אצבעך תמחק את ההיסטוריה האנושית כולה. לא רק את תולדות הציוויליזציה אלא את כל תולדותיו של הוֺמוֺ סאפּיינס, ואף את תולדות אבותינו ההומינידים הקדמונים. אמור זאת אחרת: דחס את כל ההיסטוריה של הפלנטה שלנו, 4.5 ביליון שנה, לתוך יממה בת 24 שעות. על פי שעון זה, התפרצות צורות החיים המורכבות של תקופת הקַמבּרִיוּם לפני כ-530 מיליון שנה מתרחשת רק בשעה עשר בלילה, כלומר, אחרי שחלפו כבר 22 שעות מ-24 השעות של תולדות הפלנטה! הדינוזאורים עולים על הבמה אחרי השעה אחת-עשרה, ונקטלים עד אחד בפגיעת אסטרואיד או שביט כעשרים דקות לפני חצות. ומה אתנו, בני האדם המודרניים? אם נניח שאנו גדולי המוח החלפנו את קודמינו ההומינידים לפני כמאה אלף שנה, הרי שהומו סאפיינס מתהלך בארץ במשך שתי השניות האחרונות של עשרים וארבע שעות היממה הזאת. כל התרבות האנושית המתועדת - כחמשת אלפי שנים של מלכויות, אמנות, פוליטיקה, דת וסערות נפש - דחוסה בעשירית השנייה האחרונה. בסרט העלילה של קיום כדור הארץ, ההיסטוריה שלנו אינה אלא פרֵיים אחד. באנלוגיה שלישית, החביבה על הגיאולוגים, תאר לך שהחלטת להעפיל לראש הר אוורסט, אשר גובהו משול לגילו של כדור הארץ. חודשים ושנים אתה מתאמן לקראת הטיול. שבועות רבים אתה מטפס עד מחנה הבסיס. אתה מטפס ועולה על קרחון וסלע יום אחר יום. האוויר מתדלל והולך. הרוח הומה וצוֺוחת והטמפרטורה צונחת. אתה אוזר כוח למאמץ אחרון - והפסגה בידך. ובכן, טיפסת את כל תולדות כדור הארץ, וחייך שלך, בהשוואה לתהומות שמתחתיך, אינם אלא פתית השלג העליון המונח על פסגת ההר. תהומות אלה של זמן קשים לתפיסה כמו המרחקים של מעמקי החלל. ואולם המדענים אינם מדמיינים בלבד את הזמן הזה - הם בני בית בו, והולך וגדל ביטחונם שלא רק שהם מבינים מה קרה לכדור הארץ במהלך ההיסטוריה האדירה הזאת, אלא שהם גם יכולים לנבא מה יקרה לו בביליוני שנות העתיד הרחוק. הבנת הזמן היא הקדומה שבכל משאות נפשו של המדע. בעת העתיקה חקרו אסטרונומים את הרקיע וכוכביו על מנת למצוא בו הוראות מתי לשתול ולנטוע. הזמן מאורגן על פי רוב לאורך קווים אסטרונומיים; השנה, החודש והיום מבוססים כולם על מהלכי השמים. אולם על מנת להכיר יחידות זמן ארוכות יותר אנו זונחים את התופעות האסטרונומיות קצרות הטווח ומחפשים מֶטרונומים אטיים יותר: תולדות האבולוציה של החיים, עלייתם ונפילתם של מינים ושושלותיהם, כמו מלכוּת הדינוזאורים, ואפילו המחול האטי של יבשות על פני כדור הארץ. סוג זה של מדידת זמן הוא מתחומה של הגיאולוגיה. הגיאולוגיה היא בראש ובראשונה מדע היסטורי. המחקר שלה הוא אמפירי ברובו, ויותר מרוב המדעים האחרים, עקרונותיו מאוחדים תחת הכיפה המשותפת של הזמן. שום תחום אחר מתחומי המדע לא ראה לו צורך לטבוע לעצמו יחידות זמן משלו. הביולוגיה או הכימיה אינן משתמשות בלוח זמנים פורמלי משלהן. מדעים אלה ודומיהם משתמשים ביחידות הזמן הידועות לכולנו: שניות, דקות, שעות, ימים ושנים. לעומתם מדברים הגיאולוגים על תורים ועידנים, תקופות ורב-יובלות, דרגות וסדרות - מה שקרוי "לוח הזמנים הגיאולוגי". כשם שדרושים לאסטרונומים שנות אור ומֵגָה-פַּרסֶקִים על מנת לנדוד בהם במרחבי החלל האדירים, נצרכים הגיאולוגים לשפה משלהם על מנת להעמיק אל חקר הזמן. החלוקות הגדולות הראשונות של לוח הזמנים הגיאולוגי צמחו מחֵקר המאובנים. הן קבועות ומוגדרות על פי אירועי הכחדה המוניים, שואות גלובליות, שחוללו מהפכות בשושלות החיים ותולדותיהם. שתיים מאותן מהפכות הן דרמתיות ביותר. בסוף תקופת הפֶּרם, שנסתיימה לפני 250 מיליון שנה, ובסוף תקופת הקרֶטִיקוֺן, הצעירה ממנה, שנסתיימה לפני 65 מיליון שנה, הוחלפו רוב מאובני החיות והצמחים במאספי מאובנים שונים בתכלית. בשום מפלס אחר אין אנו מוצאים תמורה כה מקיפה וכה פתאומית. ייחודם של מעברי-פתע אלה הוא כה מובהק עד שג'ון פִילִיפּס, מחלוצי הגיאולוגיה באנגליה, הציע ב-1860 לחלק בעזרתם את טבלת הזמן הגיאולוגי לשלושה גושי זמן ראשיים. הקדום בהם הוא העידן הפַּלֵיאוֺזוֺאִי ("החיים העתיקים"), שתחילתו מראשית הופעתם של בעלי חיים בעלי קונכייה או שלד לפני כ-350 מיליון שנים, וסיומו בגדולה ובמסתורית שבהכחדות ההמוניות, לפני 250 מיליון שנה. על לקחי ההכחדה הזאת נחזור ונדון בהמשך ספרנו. אחריו בא העידן המֵסוֺזוֺאִי ("החיים הבֵּינִיִים"), הוא עידן שלטונם של הדינוזאורים, והוא הסתיים לפני 65 מיליון שנה. מדענים רבים כיום סבורים כי הכחדה זו, רובה או חלקה, נגרמה על ידי מהלומת אסטרואיד או שביט. גם במאורע זה נשוב ונדון להלן. העידן השלישי, הקֶנוֺזואי ("החיים החדשים"), נמשך מן השואה הזאת עד ימינו, ומציין אותו ניצחונם של היונקים. היונקים באו לעולם בערך באותו זמן שבו הופיעו הדינוזאורים, אולם הם החלו לשלוט בפלנטה רק אחרי תום העידן המֵסוֺזוֺאי. לוח זמנים מעוטר מאובנים זה שורטט לראשונה לפני כ-150 שנה. באותם ימים טרם נתפתח המדע למשלח-יד או מקצוע, ועסקו בו אצילים עשירים ומשועממים. לוח הזמנים הגיאולוגי מלא שמות מוזרים וקשי ביטוי, הערומים זה על גבי זה כערמת לבנים יפת צורה. ואמנם זה עצם טיבו של לוח זמנים, מילים לתיאור שכבות סלע המציינות את הזמנים כסדרם. אחת מנקודות המפנה היסודיות ביותר בתולדות הגיאולוגיה היתה ההכרה שסלעי משקע מרובדים בשכבות שמסמנות את הזמן החולף, וכי שכבות דומות מזמנים דומים נמצאות במקומות רחוקים זה מזה על פני כדור הארץ, וכי את זמנן של שכבות רבות מציינים המאובנים המיוחדים לכל שכבה. אכן רבות השכבות, ומסתבר כי אכן עתיק וסב הוא העולם, אבל אפשר לקבוע את גילה של שכבה על פי המאובנים שבה, שאינם אלא שרידי החיות והצמחים שחיו באותה תקופה. ההכרה הזאת לא באה ביום אחד, אלא צמחה ונבנתה זעֵיר פה זעֵיר שם, ומשום כך לוח הזמנים הגיאולוגי עשוי טלאי על טלאי, אֶרֶג של שמות מסורבלים שנארג מפשרות ותגליות. במחצית השנייה של המאה העשרים, בעקבות מהפכה בטכנולוגיית התארוך, שוּפר מאוד הדיוק בלוח הזמנים הגיאולוגי. מדענים גילו כי ניתן לצרף את קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של יסודות המצויים בסלע לכיווניהם של חלקיקים מגנטיים בתוך הסלע ולקבל תארוכים משופרים. אמנם, ככל שהסלע עתיק יותר התארוך פחות ודאי, אך יש בידינו כיום מערכת ערכים מפורטת מאוד למאה מיליון השנים האחרונות, ותחימה מקורבת אך סבירה של תאריכים משמעותיים בתולדות החיים עד ראשית הופעתם של בעלי חיים מאובנים לפני כ-530 מיליון שנה. אינטגרציה זו של שיטות התארוך הישנות והחדשות היא הבסיס לתת-החלוקה של העידן הפליאוזואי, המסוזואי והקנוזואי לתקופות. רבות מהן, כגון תקופות הקמבריוּם, היוּרה והקרֶטיקוֺן, ידועות למדי לציבור הרחב בזכות ספרים וסרטים. (אם לשפוט לפי מיני הדינוזאורים ששובטו ב"פַּרְק היוֺרה", הסרט היה צריך להיקרא "פַּרק הקרטיקון".) התקופות האחרות פחות מוּכרות, אך כל תקופה מוגדרת על פי הופעתה הראשונה של צורת חיים אחת והופעתה האחרונה של צורת חיים אחרת. נוסף על תת-החלוקה של שלושת עידני החיים שהגדירו הפליאונטולוגים, צורפו ללוח הגיאולוגי עידנים חדשים: העידן הפּרוֺטרוֺזוֺאִי ("קדמת החיים") מלפני 530 מיליון שנה עד לפני 2.5 ביליון שנה, התקופה שנמשכת מהופעת התאים בעלי הגרעין (האֶאוקָרִיוֺטים) המורכבים - התאים שאנו עשויים מהם - ועד הופעת היצורים הרב-תאיים הראשונים אשר הותירו שרידים של שלדים וקונכיות. קדם לו העידן הארכֵאי, שסופו באותו גבול זמן לפני 2.5 ביליון שנה ותחילתו עם ראשית הופעתם של חיידקים פרימיטיביים חסרי גרעין (פּרוֺקָרִיוֺטִים), לפני 3.8 ביליון שנים. קדמון לו הוא העידן ההַדַאלי (על שם הדס, אל השאול, במיתולוגיה היוונית), המגיע עד ראשיתו של כדור הארץ לפני כ-4.5 ביליון שנה. אנו מציגים לוח זמנים זה משום שלהלן נתאר מאורעות משוערים, אשר בזה אחר זה יביאו על כדור הארץ את קִצָיו. סדרות חדשות אלה של עידנים ותקופות עדיין אין להן שמות, כמובן, אך יש בהן דמיון מהופך, מעין תהודה של העידנים ההיסטוריים שחלפו. נדמה כאילו תולדות כדור הארץ שהוצגו עד כאן כסרט, ממשיכות ומוסרטות מן הסוף להתחלה. בדומה לחלוצי הגיאולוגיה של המאה התשע-עשרה, אולי לא נוכל לקבוע במדויק מתי יסתיים עידן אחד ויתחיל עידן אחר, אך יש לנו מושג ברור למדי מהו הסדר שבו יתחוללו שלבים שונים אלה של קץ הפלנטה. כללית אנו סבורים שתולדות כדור הארץ בעבר הן מודל להמשך חייו בעתיד. אנו עתידים לחיות מחדש, במובן מסוים, את העבר. מכדור חם מאוד התקררה הפלנטה באורח הדרגתי והיתה לעולם צונן בהרבה, שבסופו של דבר נקוו בו מים. תולדות החיים בתקופה ארוכה זו הן אדפטציה לפלנטה שחומהּ הולך ויורד. עם הזמן הופיעו אוקיאנוסים, האטמוספרה התמלאה חמצן והיבשה נעשתה כשירה לחיים. בעידנים שיבואו אחרינו עתיד הרצף הזה להתהפך. כל המודלים המדעיים מנבאים שיבה הדרגתית אל עולם לוהט, אשר בו ילך ויפחת מגוון צורות החיים, מורכבותם ועושרם, עד כי באחריתם יהיו החיים דומים מאוד לראשיתם - חיידק חד-תאי, שריד ופליט אחרון מחיים שהיו ואינם. אין אנו יודעים כמובן מתי בדיוק יתרחשו כל הדברים האלה, אך יש לנו מושג כללי לא רע. לשם השעשוע הענקנו שמות לאותם עידני עתיד: בעידן הקֶנוֺפּרוֺטרוֺזוֺאִי (Cenoproterozoic era), בעוד 500 מיליון עד עוד ביליון שנים, ייעלמו תחילה חיות הארץ וצמחייתה, ואחר כך התאים בעלי הגרעין, האווקריוטים. אחריו יבוא העידן הקֵנוֺאַרכֵאִי (Cenoarchean era), אשר יימשך עוד 500 מיליון שנים, ואולי אף עוד כמה ביליוני שנים, ובמהלכו יכחיד החום הנורא את אחרונות צורות החיים המיקרוביות. אז יבוא תור האחרית, העידן הנֵיאוֺהַדאלי (Neohadean Era), אשר יימשך יותר מחמישה ביליוני שנים, עד אשר תחדל הפלנטה עצמה מלהיות. האם יְמלטו החיים את נפשם? סיכוי יש, כפי שנראה. אולם כל הראיות מראות שהחיים על כדור הארץ כבר התקיימו זמן רב יותר משהם צפויים להתקיים בעתיד. כוח הנבואה הזה הוא פרי שיתוף פעולה בין מדעים שונים, המיוצגים על ידי כותבי ספר זה. פיטר ווֺרד הוא פליאונטולוג, אדם שרוב ימיו מביט אל הקרקע, מגרד עצמות עתיקות מתוך הסלע, ופוסע אחורנית בזמן. הפליאונטולוגיה היא מדע של מוות, והפליאונטולוג אינו אלא שודד קברים, אף כי שודד מכובד ומשכיל. אבל כדי להבין את המוות בתקופות קדמוניות עליו להבין את החיים. בידיעותיו של פיטר התמזגו הביולוגיה והגיאולוגיה והולידו את החשיבה הבינתחומית הדרושה למחקר מסוג זה. דוֺן בּרָאוּנְלִי הוא אסטרונום, אף הוא תייר בזמן, הנושא את עיניו אל שמי הלילה ומשתמש באדירה ובמופלאה שבמכונות הזמן - האור המגיע מכוכבים רחוקים. כל כך עצום הוא החלל, עד שהזמן הנדרש לפוֺטוֺנים של אור מאותם כוכבים להגיע אל עינינו ואל הטלסקופים שלנו מתארך על אלפים, מיליונים ואף ביליונים של שנים. אין אנו רואים את הכוכבים האלה כפי שהם היום, אלא כפי שהיו כשיצא מהם האור. על כן, כשאנו מביטים אל היקום, אנו רואים את עברו ואת תולדותיו המרמזים על עתידנו. דון הוא תופס שביטים, החל מגרגרים זעירים הזולפים אל האטמוספרה שלנו (ושמם "חלקיקי בראונלי" על שם מי שגילה אותם) וכלה במשרת חוקר ראשי ב"פרויקט סטָארדַסט" (Project Stardust), טיסת חלל שנשלחה לדרכה ב-1999, ובשנת 2004 לכדה אבק מהשביט וִילט-2. ולשוב אל כדור הארץ.1 פיטר הוא איש שדה וצוללן סקוּבָּה אשר נודד בעולם, מניף פטיש וקודח בסלע - איש מים, אבק ורפש. דון הוא איש אנליטי שחולם על עולמות רחוקים. פיטר איש סינתזות, אשר העולם הקדום קם לתחייה בראשו. שותפות בלתי צפויה מבחינת האישיות והגישה, ואף על פי כן שותפות פורייה. לראשונה חָבַרנו בכתיבת ספר השואל מהי תכיפותם של חיים מורכבים ביקום, ומסיק כי נדירים המה. הפעם שאלנו את עצמנו כיצד ייגמר העולם. כדי לדעת זאת, מן הסתם עלינו להבין איך התחיל העולם, ומה התרחש בו עד היום. יש מקום לשאול מדוע יצאנו לבקש תשובה על שאלה זו. שכן מי מאתנו היה רוצה לדעת לפרטי פרטים כיצד - ומתי - יסתיימו חייו? מראש לחזות מי באש ומי במים ומי במגפה? מי ייטרף ומי יטרוף נפשו? ערש דווי וטיפול נמרץ? רוב רובנו מעדיפים כי כל זה וכיוצא בו יישאר בלתי ידוע. אך לנו יש לפחות שלוש סיבות משכנעות. ראשונה, כי בכוחנו הדבר. אנחנו מדענים. אנחנו סקרנים. מעולם לא היטיב המדע כל כך להבין כיצד פועלת הפלנטה שלנו וכיצד פועלת השמש, ולפיכך כיצד יפעלו בעידנים יבואו. אי אפשר לעמוד בפיתוי להשליך את ממצאינו אל העתיד. שנית, תחזית שינויי הפלנטה שלנו (וסכנותיהם מנקודת הראות של בני האדם) יש בה כדי להמחיש את המגמות המסוכנות של דרכינו היום. הציוויליזציה שלנו משנה את הרכב האטמוספרה, מדלדלת את האוקיאנוסים, מכלה את מאגרי מי התהום ומסייעת בהכחדתם של מיני חיים. אם כדור הארץ הוא מערכת מאוזנת, איך ישפיעו עליו השינויים האלה? מטבע הדברים סבורים רוב בני האדם שמצב הפלנטה שלנו כיום הוא "נורמלי", ולבם סמוך ובטוח כי כך ימשיך ויהיה בעתיד. אך אנו מקווים להראות שהפלנטה שלנו לא רק שהיא כנראה מסוג נדיר ביקום, אלא שאפילו כדור הארץ עצמו הוא, מנקודת המבט של הזמן המדעי, מקום שברירי ופגיע ומוּעד לתמורות ותהפוכות סוערות. מִשחקים מסוכנים אנו מְשחקים בו. שלישית, העתיד הקודר שאנו מציגים - שהפלנטה שלנו אולי כבר עברה את שיאה והחלה את גסיסתה הממושכת - אומר שהמין שלנו, אם ברצונו לשרוד, שומה עליו לנקוט צעדים לשימור הפלנטה כמקום כשיר לחיים, היינו, שאפשר לחיות בו, או למצוא פלנטה אחרת, המצויה בשלב צעיר יותר של החיים הפלנטריים. במילים אחרות, ראוי שנדע מה עתיד לקרות לא רק בפלנטה שלנו, אלא גם בכל פלנטה אחרת שאולי נחפש בה מפלט. מלימוד דרך פעולתו של כדור הארץ (איך, מתי ולמה יחדל להיות מקום שאפשר לחיות בו) נוכל להפיק לקחים כלליים על עולמות אחרים אשר יש בהם תנאים לקיום חיים. אם לא נצליח להנדס תמורות בעולמנו או במהותנו הביולוגית, ולעקוף את השקיעה הבלתי נמנעת של הפלנטה שלנו, מוטב שנצא לסיור קניות בין הפלנטות. ספר זה הוא בבחינת צעד זהיר ראשון. נבואות על חורבן באחרית הימים אינן, כמובן, עניין חדש. חקר הספרות והאגדה העוסקות בקץ העולם ובמלחמות גוג ומגוג קרוי אֶסכָטוֺלוֺגיָה, ועד עתה היה נחלת המיתולוגיה והדתות. אולם תגליות חדשות הולידו סוג חדש של אסכטולוגיה מדעית: תחום סוער, מרגש, ושנוי במחלוקת. ממשלחות חלל שהגיעו אל הפלנטות של מערכת השמש שלנו, ובעיקר אל מאדים ונוגה, נמצאנו למדים שעל אף הדמיון בין גופים סלעיים אלה, שונים הם מאוד בתולדותיהם ובגורלם. יתר על כן, ברור שפלנטות ניתנות להשמדה, שכן אסטרונומים צופים דרך קבע באובייקטים במעמקי החלל שאין ספק כי הם שרידיהן של מערכות שמש שהיו כשירוֺת לקיום חיים. בינתיים, הביולוגיה מספרת לנו מה הם הגבולות הפיסיים שיצורים חיים מסוגלים לעמוד ולהתקיים בהם, ואילו הפליאונטולוגיה, חקר הביולוגיה הקדומה, מספרת לנו שכדור הארץ חָווה כמה פעמים בתולדותיו חוויות של "סף המוות", כאשר פגיעת אסטרואיד או שינויים באקלים ובהרכב האטמוספרה הכחידו קהילות חיים שלמות. כך חברו יחד האסטרונומיה, הביולוגיה והפליאונטולוגיה לבשר לנו בשורה מפכחת: הפלנטה שלנו, ובעצם כל הפלנטות, משך קיומן קצוב, וקצובים גם החיים שאולי התקיימו עליהן. כתבנו את הספר הזה כהמשך ובן לוויה לספרנו משנת 2000 Rare Earth: Why Complex Life Is Uncommon in the Universe (ארץ נדירה: מדוע חיים מורכבים אינם נפוצים ביקום). אף כי אנו מאמינים שחיים מיקרוביוטיים ייתכן שהם נפוצים למדי ביקום, אנו טוענים שפלנטות שביכולתן להצמיח צורות חיים מורכבות ויצורים תבוּניים הן כנראה נדירות ביותר. ראשית, רק אחוז קטן מן הפלנטות יש להן התכונות הנחוצות להתפתחות חיים מורכבים, כגון תחום טמפרטורות ולחצים שבהם מתקיימים מים במצב נוזלי. שנית, כאשר נוצרים בפלנטה התנאים הדרושים לקיום חיים מורכבים, משך קיומם קצוב ומוגבל. וכבר הזכרנו הכחדות המוניות, או תקופות שבהן העושר והרבגוניות של החיים על פלנטה יורדים פלאים בגלל שואת פתאום, כגון פגיעת אסטרואיד או התפרצות ווּלקנית אימתנית, או התפוצצות כוכב קרוב. בדיעבד, ברור לנו שעדיין לא נתַנּו את דעתנו על השאלה כמה זמן פלנטות כשירות לחיים (habitable) יכולות להתקיים בהעדר שואת פתאום. לא הבאנו בחשבון את העובדה שפלנטות, בדומה ליצורים חיים, אורך קיומן קצוב ומוגבל. עם צמיחתה של האסטרוביולוגיה נתווסף שפע של מידע חדש, וממנו עולה המסקנה הבלתי נמנעת שעולמות כשירי חיים יכולים לבוא אל קצם בתהליך הדומה להזדקנות. לפלנטות יש "מערכות כשירוּת לחיים" (habitability systems) שבקווים כלליים הן אנלוגיות למערכות קיומו של יצור חי, וסופן שהן חדלות לתפקד כמותן. בפרקים הבאים נציג את הכלים ואת המידע הנחוצים כדי להבין את התהליך הזה, להבין היכן מקומנו במחזור ההזדקנות הפלנטרית, ולנבא כיצד יבואו אל קצם החיים על הפלנטה שלנו, ואחרי כן חיי הפלנטה עצמה. מותו בלא-עת של ידיד או בן משפחה - בא תמיד כהלם. אף אנו נתנסינו בפטירתה של נפש אהובה בשעה שעסקנו בסינתזה של המחקר החדשני הזה, ואת סיפור סוף חייה הבאנו באנלוגיה לסיפור סוף עולמנו. גיל הפלנטה שלנו נכבד הוא: כ-4.5 ביליון שנה, אך קצבת חייה היא 12 ביליון שנה, ואז תיבלע בכדור השמש התופח. עם זאת, מכל המודלים המדעיים עולה המסקנה שהחיים המורכבים - צמחים וחיות - יבואו אל קצם ביליוני שנים לפני שהארץ עצמה תהיה למאכולת אש. סדר קריסתן של מערכות הכשירוּת חזוי וידוע. הארץ הנושבת, משכן החיים בתפארתם, הגיעה זה כבר אל גיל העמידה. חייו ומותו של כדור הארץ - איך מדע האסטרוביולוגיה משרטט את גורלו של כדור הארץ מאת: פיטר ד' וורד ודונלד בראונלי The Life and Death of Planet Earth How the New Science of Astrobiology Charts the Ultimate Fate of Our World Peter D. Ward and Donald Brownlee תרגם מאנגלית איתמר פרת סדרת "אפקים מדע"; עורכת הסדרה – עתליה זילבר כריכה רכה 191 עמודים 78 ₪ מחיר מומלץ

לידיעה זו התפרסמו 0 תגובות
תגובות

לתחילת הכתבה

קישורים

דף הספר באתר עם עובד

חדשות אחרונות

קולנוע

19/11/2010

זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו

11/09/2010

עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג

14/08/2010

חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה

08/08/2010

הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס

30/07/2010

הנוסע השמיני : ההתחלה

טלויזיה

17/10/2010

פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון

30/09/2010

פרק השבוע של האקס מן - פרק 75

27/09/2010

פרק השבוע של האקס מן - פרק 74

20/09/2010

פרק השבוע של האקס-מן פרק 73

10/09/2010

פרק השבוע של האקס מן- פרק 72

ספרים

06/09/2010

הוצאה מחודשת לצלל-אלף

30/07/2010

אן רייס משתגעת סופית

25/07/2010

ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.

14/07/2010

הכבוד המיצרי

27/06/2010

והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן

סיפורים

04/06/2010

נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010

02/05/2008

סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008

12/09/2007

שנה טובה

09/08/2007

פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'

06/08/2007

תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת

קומיקס

22/07/2010

האם היו ערפדים בתורה?

13/07/2010

הארווי פארקר נפטר בגיל 70

15/07/2009

קומיקס וירקות לפרס אייזנר

05/07/2009

מייקל ג'קסון הקומיקס

03/06/2009

אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch

מקומי

02/09/2010

להפחיד בעברית

26/07/2010

פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות

24/05/2010

קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון

28/11/2009

כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!

15/08/2009

מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון

מסע בין כוכבים

15/05/2009

Q כאן

12/05/2009

צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'

11/05/2009

קפטן גים טי קרי דור ההמשך

05/05/2009

אבודים במסע בין כוכבים

17/04/2009

וכך זה התחיל

אנימה

02/09/2008

Voltron בדרך למסך הגדול

17/04/2008

Ghost in the Shell -3D

20/03/2008

פוניו לא סתם על הצוק

19/03/2008

'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה

16/03/2008

קיטארו למבוגרים

אימה

12/09/2007

שנה טובה

13/11/2006

הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2

06/11/2006

מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4

25/10/2006

זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''

24/10/2006

פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו

משחקי תפקידים

05/02/2010

כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010

27/09/2007

טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר

12/09/2007

שנה טובה

24/07/2007

כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים

26/02/2007

כנס ביגור

עתידנות

11/12/2008

הלו, שומעים אותי?

23/11/2008

פריצת דרך בהשתלות

05/11/2008

אנרגיה סולארית

31/10/2008

מטוסים גרעיניים?

24/10/2008

שמש נצחית בראש צלול

משחקי מחשב

25/07/2010

הטריילר החדש של DC universe

26/06/2009

מלחמת הכוכבים לגו

19/02/2009

Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008

18/07/2008

DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים

14/06/2008

Old Republic 3?

כתבות אחרונות

קולנוע

איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.

טלויזיה

פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.

ספרים

ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.

סיפורים

פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?

קומיקס

צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.

מקומי

אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע

טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים

מסע בין כוכבים

Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.

אנימה

כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009

אימה

מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.

משחקי תפקידים

עתידנות

משחקי מחשב