|
|
|
|
||
|
מעשה במשחק של אימה אישית - חלק 1
טל אופיר |
|||||
|
|
|||||
| סגרו את הדלתות. תלו שום על אדן החלון. התרחצו במים קדושים. תזחלו מתחת למיטה ותתפללו שהם לא יגיעו אליכם. אבל אתם משתטים אם אתם באמת מאמינים שכל זה יעזור – הם כבר כאן. הם היו כאן מזה אלפי שנים (ויש הלוחשים שאף יותר מזה) ואין להם שום כוונה להיעלם פתאום. | |||||
| ילדי הלילה מהלכים ברחובות, הם משחרים לטרף על האנושות כדי להאריך את זמנם הארור על פני האדמה. הם גונבים את חייהם של אחרים כדי להימנע מנקמת הגיהינום. הם שומרים סודות אפלים, עתיקים כמו הזמן עצמו... הם קרובים אליכם יותר מתמיד. כעת, הם גם רודפים אתכם דרך מילים אלה ממש. אולי הם הגיעו אליכם, מה שבטוח שכל מי שקרא את ספר החוקים של משחק האימה הזה כבר הפך קורבן. Vampire: The Masquerade עד תחילת שנות התשעים משחקי התפקידים שאנו רגילים לחשוב ולדבר עליהם עסקו בעיקר במלחמתה של חבורת הרפתקנים נגד כוחות הרשע השונים והמשונים. דמויות של גיבורים צבעוניים נלחמו במפלצות ושדים והכניעו דרקונים ועב"מים רעים במאבק למען כוחות הטוב. Vampire, שהגיח בשנת 1991 הציע משחק מסוג שונה. במשחק זה השחקנים לא גילמו את דמויות הגיבורים, כפי שבוודאי ניחשתם, Vampire: The Masquerade (או VTM בקיצור) סובב סביב סיפורים בהם השחקנים מגלמים דמויות של ערפדים. קרוב לוודאי שחלקכם בוודאי חושבים כרגע "מה כבר יש לשחק במשחק הזה? אוי, גועל! בטח רק שותים דם ומייללים לאור הירח כל הזמן שם!" אבל Vampire הוא לא משחק שמטרתו להתפלש בגועל נפש אלא משחק של אימה אישית ויש לציין שהוא מכוון לקהל בוגר. כנאמר, Vampire מציע לשחקנים את ההזדמנות לגלם את המפלצות הליליות שאנו מכירים (או חשבנו שאנו מכירים) מסרטי אימה וספרות גותית מהעידן הויקטוריאני (עם "דרקולה" של בראם סטוקר בראשה). ספר הליבה של המשחק מציע 306 עמודים מלאים בתוכן. בניגוד לספרים של משחקי תפקידים משיטות כמו "מבוכים ודרקונים" שהעמודים של ספרי החוקים שלהם עמוסים בדרך כלל בחוקים וכללים, Vampire: The Masquerade פותח את הספר בפרולוג מושקע (הן ויזואלית והן מבחינת התוכן עצמו) ומציג עולם ומלואו בפני הקוראים. לאחר הפרולוג מתפרשת על גבי 20 עמודים פתיחה המסבירה לשחקן במה בעצם מדובר בספר, מהם משחקי תפקידים (ומשחקי-סיפורים – או במקור האנגלי, Storytelling – כפי שיוצרי המשחק מגדירים אותו) ואז הכותבים מספרים לשחקנים על הערפדים של VTM, במה הם שונים מהערפדים שבוודאי מוכרים לקורא, אילו נקודות במיתוסים הפופולאריים נכונות לגביהם ואילו שקריות או פחות נכונות לגבי הערפדים של המשחק. רוצים דוגמה? יתד בלב לא הופך ערפד לגוש אפר, אלא רק משתק אותו. רוב הערפדים מסוגלים לחצות מים זורמים, לצחוק בפני בן תמותה אומלל שמנופף מולם בצלב כסוף, לענוד שרשרת של שום ולהתגנדר מול מראה. בפתיחה גם מספרים לנו בקצרה איך ערפדים נוצרים (ליתר דיוק, איך ערפדים הופכים אנשים לערפדים, אם קראתם את "ראיון עם הערפד" של אן רייס, אז מדובר בתהליך דומה מאוד, כמעט זהה. בקצרה: הערפד בוחר קורבן מיועד ודואג "לרוקן" אותו מדם, לאחר מכן הוא מעניק כמות קטנה מהדם שלו לקורבן הגוסס – הכמות תלויה בערפד, יש ערפדים שמעניקים רק כמה טיפות לקורבן, דואגים שיהיה בן תמותה אחר באזור ונהנים לראות את הערפד-לעתיד מתענה עד שתהליך ההפיכה לערפד מושלם והוא מתעורר ברגע של טירוף חושים מרוב רעב וחוזר לעצמו רק אחרי שהוא מסיים את ארוחת הערב הראשונה שלו - ע“י בן התמותה שהערפד דאג לשים באזור) ומציגים לנו בכמה משפטים את החברה הלילית של היצורים האלה, איך הם משיגים את מה שהם צריכים כדי לשרוד, מה מעסיק אותם מלילה ללילה ומה בגדול מטריד אותם (נגיע לנושאים אלה עוד מעט). לאחר הפתיחה, מציגים לנו את עולם המשחק, שהוא העולם המשותף לרוב המשחקים של חברת White-Wolf, העולם נקרא "עולם האפילה" ואכן, עולם זה הוא השתקפות קודרת של העולם שלנו. זה עולם שדומה לעולם שלנו כמעט בכל דבר... חוץ מזה שמפלצות עתיקות יומין אורבות בחשכה. בעולם האפלה, מוזיקה רועשת וקצבית יותר, הרחובות מלאים יותר, יש יותר אשפה, יש יותר פשע ופחות אנשים לבטוח בהם. מאחורי לא מעט פעולות של אנשים חיים, מסתתרת ידם של האל-מתים. ההשפעה הנסתרת של ילדי הלילה על בני החיים עלולה להיות גדולה עד כדי כך שממשלות שלמות הן למעשה בובות על חוטים בעבורם. מהצללים, ערפדים טומנים את טופריהם וניביהם בפוליטיקה, בכנסייה ובכלכלה. בעולם הזה, הדמויות שלנו צדות ומעבירות את הלילות שלהן. אבל בעולם הזה טמונים יותר מסתם חיי הוללות... ההשפעה הזו, הכוח הזה, לא נחלקים אוטומטית לערפדים והערפדים שכבר מחזיקים בכוח לא פשוט נותנים אותו לערפדים אחרים מתוך חביבות וטוב לב (לא רובם, לכל הפחות). ערפדים לא חיים באחווה לילית מאוחדת אחת. העולם שבו הם צדים לא מתאים לרעיון סטייל-דיסני כזה (אומנם קצת מעוות בשביל דיסני..), רוב הערפדים בעולם האפלה שייכים לשבטים. שבטים הם כמו משפחות מורחבות או קבוצות אתניות וחוץ מאחד או שניים יוצאי דופן – הם כמו משפחות בעלות תפקוד לקוי, הם חולקים דם משותף, מדי פעם כמה מאפיינים משותפים אבל המאפיין הנפוץ ביותר הוא חולשה מיסטית הפוקדת את כל השבט. לכל שבט יש חולשה ייחודית משלו – למשל, כל הערפדים משבט נוספרטו הם בעלי מראה מפלצתי ומעוות, שמועבר בתורשה מערפד לצאצאיו ברגע שהם הופכים לערפדים. המבנה והארגון של כל שבט משתנה מאחד לשני - שבט טרמיר בנוי כפירמידה היררכית, שכל אחד משלביה נתון להשגחתו של זה שמעליו וכל הטרמיר חייבים בשבועה למועצה השולטת של השבט, "מועצת השבעה", בעוד שלשבט ברוחה אין מבנה אחד מאוחד ואחיד אליו שייכים כל צאצאי השבט. בין רוב צאצאי השבטים אין אחדות של ממש ולרוב שני ערפדים השייכים לאותו שבט בעלי עניין מועט אחד בשני ועלולים גם להפוך ליריבים (נלחמים על שטח בעיר, מזון או בשביל מעמד). רוב הערפדים בעולם הם אינדיבדואלים ורובם מעדיפים לצוד לבד, לחיות לבד (אם אפשר לקרוא לזה חיים, יותר מדויק לקרוא לזה אלמוות). למעשה, בעולם האפלה עלולות לחלוף שנים עד שערפד אחד יפגוש בערפד אחר החי באותה העיר – זאת כתוצאה מהטבע שלהם כטורפים ליליים בודדים. מוצא המינים לערפדים יש הרבה סיפורים ואגדות העוסקים בשאלה "איך ערפדים בעצם הגיעו לעולם". הדבר בו רבים מערפדי המערב מאמינים בו הוא שמוצאם מקין בן אדם. קין התנ"כי, הרוצח הראשון, נענש על ידי אלוהים בחיי אלמוות. אחד אחרי השני – ארבעת הארכי-מלאכים של האל הציעו לקין מחילה, בכל פעם קין סירב להם וקיבל קללה מכל אחד מהם, עד שהעונש שלו הפך אותו לערפד הראשון. קין נמצא באפלה על ידי לילית, אשתו הראשונה של אדם והיא לימדה אותו להסתגל למצב החדש בו הוא נמצא... קין נדד ויצר לעצמו שלושה צאצאים-ערפדים, אלו היו הדור השני של ערפדים. כל אחד מהם יצר לעצמו צאצאים משלו. הדור השלישי – שכלל שלושה-עשר ערפדים – הוא הדור של אבות השבטים המודרניים של ערפדים. הדור השלישי בגד באבותיו והם הרגו אותם ושתו את דמם. קין קילל את בני הדור השלישי וצאצאיהם והשאיר אותם עם נבואות זעם. מאז, כל שבט אוחז בקללה נצחית משל עצמו (כמתואר למעלה). יש לציין שעולם האפלה, מאחר ואינו עולם של שחור ולבן, הוא גם אינו עולם בו הכל ברור. מדובר בעולם של חצאי אמיתות ושקרים מלאים. לא ניתן לדעת אם יש אמת בסיפורים על קין ועד כמה, יודעים רק שסימנים להתגשמות נבואות הזעם של קין ניכרים באירועי תחילת המילניום ויש ערפדים המאמינים שסוף העולם קרב ובא... חברה לילית החברה הערפדית היא דבר מורכב, מסוכן וביזנטי – יותר מהחברה האנושית. אחרי הכל, מדובר בהתאספות של טורפים ליליים. הם מתחברים אחד עם השני ונאספים באזורים המיועדים לכך, הם נקראים אליזיום והם מקומות בהם האלימות אסורה (יש ערפדים שהתפקיד שלהם זה לאכוף את האיסור הזה, תכף ניגע גם בהם), הם משמשים כשטח נייטרלי בו ערפדים באים להעביר את זמנם, לשוחח אחד עם השני, ליצור לעצמם בעלי ברית ואויבים, לעסוק בתככים שונים וכיוצא בזה. אך מי מתחזק את כל העניין הזה? או! כאן אנחנו מגיעים בעצם לאחת הנקודות החשובות ביותר בנוגע לחברה הערפדית – כמו השבטים, גם החברה הערפדית היא לא דבר אחיד ומאוחד. לפני מאות שנים ערפדים יצרו כתות בינם לבין עצמם. ישנן לא מעט כתות קטנות (וגם תת-כתות נסתרות, אבל אתם לא באמת אמורים לדעת עליהם הרבה בשלב זה, אז ששש...), אבל יש שתי כתות גדולות שאליהן רוב אוכלוסיית הערפדים בעולם משתייכת (אגב, אוכלוסייה לא גדולה יחסית לאנושות, יש בערך ערפד אחד על כל 100,000 איש), ביניהן הקמרילה והשבת. הקמרילה: היא הכת הערפדית הגדולה ביותר והיא נוצרה על ידי התאגדות של שבעה שבטים – בְּרוּחָה (צאצאיהם של מלכים-פילוסופים מבבל וקרתגו, כיום מורכבים בעיקר ממורדים ומתנגדים החולמים על חברה מושלמת – לערפדים), גָנְגְרֶל (מתבודדים ונוודים פראיים, הקרובים יותר לחיה שבתוכם מכל ערפד אחר), מָלְקַוְוִיאָן (מטורפים ופסיכוטיים, צאצאיו של מלקאב הם חוזים מלאי תובנות נסתרות), נוֹסְפֶרָטוּ (עכברושי הביבים המעוותים המנודים לנצח מהחברה האנושית אוספים סודות מבעד לחשכה שמסתירה אותם), טוֹרִיָאדוֹר (שבט של יופי ואלו שמעריכים אותו, הטוריאדור כלואים בהתאבנות של חיי האלמוות), טְרֶמִיר (רבים אינם בוטחים בשבט זה של מכשפי-דם – ומפחדים מהם באותה המידה) וֶנְטְרוּ (בני ובנות שבט ונטרו רואים בעצמם כאריסטוקרטיה האפלה של הלילה שעל כתפיהם נופל נטל המנהיגות הלילית). התיאורים הקצרים והממצים של השבטים הם רק כאבחת סכין, כדי שתבינו פחות או יותר במה מדובר, בסופו של דבר כל ערפד המשתייך לאחד השבטים האלה הוא אינדבדואל. יש לציין ששבט גנגרל נטש ברובו את הקמרילה בשנים האחרונות, באחת משעותיה הקשות ביותר. הקמרילה (אגב מקור המילה הוא בספרדית – "קבוצת כוח" בתרגום מילולי גרידא, הכוונה היא לקבוצת היועצים של המונרכים הספרדים, ברמיזה לחוג סודי של קושרי קשר) נוסדה אי שם בשלהי המאה ה-15 במטרה לאחד את הערפדים ולאכוף מסורת עתיקת יומין של "הסתר פנים" מפני האנושות על מנת להגן על המין הערפדי מפני אותה אנושות. הקמרילה נוסדה בעקבות אירועי האינקוויזיציה שדיללו באופן קיצוני את מספר הערפדים באירופה וסיכנו את המשך קיומם והישרדותם. במשך מאות שנים הקמרילה אכפה את מסורת ההתחזות והיא גורסת כי כל הערפדים – בין אם הם מסכימים או לא – נחשבים לחברים בה ועליהם לציית לחוקיה ולשמור על המסורת העתיקה בכך שהם לא יגלו את טבעם האמיתי לבני האדם ויעשו כל מאמץ למנוע התגלות כזו. מצד שני, זה אומר שהיא חברה פתוחה וכל ערפד יכול לטעון לחברות בקמרילה, ללא קשר לשבט או שושלת. חברי הכת תומכים בשמירה על קוד התנהגות אנושי והם מכחישים את קיומו של קין או של האבות בני הדור השלישי. הם גורסים שגם אם ערפדים אלו אי פעם התקיימו, הרי שהם מזמן מצאו את מותם הסופי. השבת: השבת היא כת קטנה יחסית לקמרילה, אך היא האויבת המושבעת והמפלצתית שלה. בניגוד לקמרילה, שתומכת במסורת של התחזות ובשמירה על התנהגות דמוית אנושיות – הערפדים של השבת לא עובדים על אף אחד בקשר למי ולמה שהם. הם מעודדים פילוסופיות התומכות בטבע המפלצתי שלהם ובריחוק מן האנושיות. ערפדי השבת מאמינים בנבואות הזעם לפיהם האבות ("אלו ששרדו את המבול") בני הדור השלישי הם מפלצות עתיקות וחצאי-אלים בכוחם המחכים נסתרים בשינה נצחית לרגע בו יתעוררו ויביאו את הקץ על העולם בכך שהם יזללו את כל צאצאיהם (ובערך את כל האנושות ביחד איתם). השבת מתנגדים נחרצות לחזון המר הזה ונלחמים מלחמה נסתרת באבות הקדמונים שלהם ובמשרתים הבורים שלהם – ערפדי הקמרילה. השבת עושה שימוש בטקטיקות אימתניות בכדי להשיג את מטרותיה והערים בהן הכת נוכחת הופכות מהר מאוד לאכולות פשע, עוני וצפיפות. השבת מורכבת בעיקר משני שבטים שעומדים בהתנגדות גלויה לקמרילה ולכל מה שהיא מייצגת (לפחות בעיניהם), השבטים הללו הם הלָסוֹמְבְּרָה (השומרים האפלים והזדוניים של השבת מרכיבים את רוב מנהיגיה החילוניים של הכת) והזִ'ימִיסִי (שבט של אצילים שנפלו ממעמדם במזרח אירופה, ערפדים מבריקים – אך מפלצתיים – שמשרתים כעת את השבת וידועים בעיקר בשל הכוח שלהם לעצב בשר ועצם כאילו היו חימר. הז'ימיסי הם מקור להשפעה מאוד חזקה על היווצרות הפילוסופיה המפלצתית של השבת), את שאר שורות השבת ממלאים האנטי-שבטים. לכל שבט מהשבטים שמרכיבים את הקמרילה יש אנטי-שבט מקביל בשבת; האנטי-שבטים מורכבים מצאצאיו של שבט מסוים שנטשו אותו לטובת השבת. ההבדלים בין האנטי-שבטים לשבטי האבות שלהם הם בעיקר אידיאולוגיים, אבל החולשות של חלק מצאצאי האנטי-שבטים השתנו במהלך השנים והם אינם בהכרח דומים לחולשה של שבט-האב שלהם. שאר הערפדים בסביבה משתייכים לכתות קטנות יותר ופחות ידועות או שהם עצמאיים ויש ארבעה – האמת חמישה, אם סופרים את הגנגרל – שבטים נוספים כאלו שאינם משתייכים לאף אחת מן הכתות. בלי להזכיר מספר שושלות דם קטנות (קבוצות קטנות בהרבה משבט, שלעיתים לא יכולות לשייך את אבותיהם לאף אחד מ13 האבות המייסדים של השבטים המודרניים) וחמקניות במיוחד ויש ערפדים חסרי שבט, שלא יודעים מה השושלת שלהם... יש לציין שמקריאה מרפרפת שחקנים רבים נוטים לטעות ולסווג את הקמרילה כ"חבר'ה הטובים" ואת השבת כ"חבר'ה הרעים" – טעות פונדמנטלית במשחק שבו אין שחור ולבן, טוב ורע מוגדרים וברורים. הקמרילה נתפשת לעיתים כמי שמגנה על האנושות, למעשה הקמרילה היא ארגון שנועד להגן על הערפדים מפני האנושות ולא ההפך. היא ארגון שנוסד על מנת לסוכך על זן מסוים ולהבטיח את הקיום הרווחי ביותר עבורו. שמירה אדוקה על מסורת ההתחזות אינה שמירה על האנושות או הגנה עליה, למעשה עם כל הטיעונים על חסכון באבדות לאנושות לעיתים היא אפילו עולה לאנושות בכמה אבדות – נער שראה יותר מדי, מאבטח שנכנס בדיוק לאליזיום המקומי, עובד עירייה שנתקל בנוספרטו מבחיל בביוב... יש לשמר את ההתחזות בכל מחיר על מנת לסמא את עיני האנושות ובכך לשמור על המשך ההישרדות הערפדית, כך סבורים חברי הקמרילה. ובאשר לשבת, השיטות שלהן לעיתים מעוררות חלחלה ובהחלט אימתניות והם מאמינים שיש להוריד את האנושות למעמד של עדרי בקר. אך סקירה של הפילוסופיה הייחודית של הכת תגלה שבריונים אלימים חסרי אינטליגנציה הם המיעוט בשבת ולא ההפך. השבת דוגלים בחופש הטבעי של הערפד, ברוח של אחווה (מפלצתית לחלוטין) וחשוב מכל הם מתנגדים באופן נחרץ למפלצות קדמוניות ובהחלט זדוניות יותר מכל השבת ביחד. הם מאמינים שהם עושים את רצונו של קין (מכאן, אגב נזכיר שהשבת מכונה בפי הזקנים שלה "החרב של קין") ונלחמים בקרב על המשך קיום העולם נגד היצורים הזוועתיים שקין – האב הקדמון – קילל ונישל. יש להם סיבות להשתמש בשיטות האימתניות, הם מאמינים במה שהם עושים. הם פשוט דוחים את המוסריות המקובלת ואת ההתחזות לבני אנוש (הפילוסופיה של השבת גורסת שחברי הקמרילה הם יצורים נאלחים שאינם מסוגלים לקבל את הטבע הטורפני שלהם ושכשם שקין הפריד עצמו מבני התמותה כך גם עליהם לעשות). לא כל ערפד שמשתייך לשבת מוצא הנאה סוטה בשחיטת בני אדם – ישנן פילוסופיות שלמות של ערפדים שמאמינים שהם נמצאים בעולם בכדי להעניש חוטאים ושחוטא מת הוא חוטא שלא יכול לפחד מספיק כדי לכפר על מעשיו... בשורה התחתונה – אף אחד מהערפדים השייכים לאחת הקבוצות אינו גיבור טוב לב (למרות שהוא עלול להאמין שכן), אף אחת מהן אינה הקבוצה שמכילה את ה"חבר'ה הטובים" של הערפדים וכל אחת מהן נמצאת שם בסופו של דבר כדי להגן על עצמה ועל חבריה. | |||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |