|
|
|
|
|
|
ספר דברי הימים של חולית - ביקורת ספר
אייל הרשטיין
|
|
טרילוגיית הבתים של 'חולית': חולית בית אטרייאידס, חולית בית הארקונן, חולית בית קורינו מאת בריאן הרברט וקווין ג'. אנדרסון. עברית דורית לנדס, עם עובד 1999-2002. 687ע', 710ע', 636ע'.
|
במהלך השנתיים האחרונות יצאו לשוק שלושה ספרים, מהמדוברים ביותר בז'אנר המדע הבדיוני - טרילוגיית הבתים של חולית. חלקה הראשון של הטרילוגיה פרי עטם של בריאן הרברט, (הבן של) וקווין אנדרסון זכה גם בפרס גפן כספר המדע הבדיוני הטוב של שנת 2000.הטרילוגיה לא ממשיכה את סדרת הספרים רבת העוצמה של הרברט האב, אלא מקדימה אותה. כעין פתיח המכין את התפאורה ל'חולית', ומציב את השחקנים בעמדותיהם על הבמה. הרברט הבן וקווין אנדרסון הצליחו להוציא תחת ידיהם יצירה טובה, קולחת ומעניינת ואם זאת, מאכזבת. למרות שהם מנסים, מצליחים השניים רק לעיתים רחוקות (אם בכלל) להתעלות לרמה אותה מציג הרברט האב ב'חולית'. הספרים עצמם כתובים, כאמור, בשפה קולחת, נעימה ופשוטה לקריאה, ודווקא שפה זו היא לטעמי הבעיה הראשונה והעיקרית בטרילוגיה המקדימה. ב'חולית' כותב פרנק הרברט בשפה שהיא קצת קשה אך בעלת עוצמה. הוא הצליח, רק בזכות פלפולי הלשון שלו, להטמיע בטקסט עומק ומשמעויות נסתרות. הוא הצליח ליצור הבדלי גובה ומשמעות בין הדמויות השונות באותה סצנה. הוא וויסת את רמות המתח לאורך הסיפור, העלה והוריד אותן כרצונו, ובכך ריתק את הקורא עד הרגע האחרון, ואף קצת אחריו. לעומתו, משתמשים בריאן הרברט וקווין אנדרסון בשפה פשוטה לחלוטין. אין הם מצליחים להציג את משחקי הלשון המתוחכמים ורבי העוצמה של פרנק הרברט. הטקסט קולח מעצם האינרציה, ואין בו אף לא קושי אחד כדי להתעכב עליו. כתיבתם לאורך הספרים היא ישרה משהו וסובלת מהקבלות לסגנון הכתיבה של טום קלנסי.עלילת כל ספר בטרילוגיה נפתחת במצב מסוים. מנקודה זו חורש הברון הארקונן מזימות, בבית אטרייאידס מכה טרגדיה אחר טרגדיה, הקיסר הפאדישה מתעסק במשחקי כוח, ובנות גשרית עסוקות במה שזה לא יהיה. העלילה צוברת גובה לאיטה, עד שבנקודה מסוימת מתנגשות מזימותיהם של הברון או הקיסר (או שניהם) עם בית אטרייאידס. כאן תזנק העלילה שני הילוכים קדימה. בהמשך יחליט הדוכס האטרייאידי כי לכל דבר יש גבול, העלילה מזנקת עוד שני הילוכים קדימה(ואפילו אחד נוסף), וכל העסק דוהר מעלה לעבר נקודת הפיצוץ. הפיצוץ מתרחש, ומכאן, בצניחה חופשית, ישר לעבר הסיום - הקיסר מקבל מנה אחת אפיים, הברון מקבל שתיים, הדוכס מקבל כבוד, ובנות גשרית, ובכן, הן מקבלות בדיוק את מה שרצו (או כמעט הכל). אכזבה נוספת היא התפתחות הדמויות בסיפור. התפתחות דמותו של הדוכס לטו אטרייאידס לאורך הטרילוגיה היא יפה אולם מעט תמוהה. הילד-דוכס מקבל לידיו את רסן השלטון בגיל העשרה, לאחר שאביו נופל קורבן למזימה בה שותפה אימו. קללת בית אטרייאידס ממשיכה לפקוד אותו, והטרגדיות ממשיכות להכות, אולם הוא מצליח בלא קשיים מיוחדים, לזנק ממעמד של שליט צעיר וחסר ניסיון, הנחשב לבדיחת היום של הלאנדסראד, לקצה השני של הסקאלה ולהפוך לדוכס הנערץ ביותר על פני מליון העולמות. אדם המסוגל לסחוף אחריו את כל הבתים הגדולים, וכל זאת בצורה לא ליניארית לחלוטין. גם ג'סיקה, פילגשו של הדוכס, ובתו הסודית של הברון הארקונן, המתחילה את דרכה כבת גשרית צייתנית ומבטיחה, הופכת כמעט בין לילה מחברה נאמנה במסדר למאהבת המאוהבת של הדוכס עד כדי שהיא מוכנה להמרות את פי המסדר לו נשבעה אמונים, ולהרות עבור אהובה בן זכר. אולם בכל מה שקשור לדמויות האכזבה האמיתי נעוצה בדמויותיהם של הברון הארקונן והקיסר הפאדישה. בעוד דמויותיהם של לטו ושל ג'סיקה הופכות בחולית לדמויות משניות משהו, הרי שהקיסר והברון נשארים בקדמת הבמה לכל אורך ההצגה עד סופה. הברון ולדימיר הארקונן, שליטו הבלתי מעורער של בית הארקונן, הסירידר (שליט פלנטרי) של הפלנטות גיאדי פריים ולאנקוויל, מתואר בחולית כאדם אכזר, רשע, אך עם זאת בעל מוח חריף, היודע לשלוט במזגו ולנצל את רגש הפחד שרוכשים לו כל הסובבים אותו בצורה הטובה ביותר. למרות היותו הרשע, העוצמה והעומק שמאחורי דמותו האפילה לעיתים על הדוכס לטו עצמו. לעומת זאת, אצל בריאן הרברט וקווין אנדרסון מתואר הברון כאדם תאב בצע, תאב בשרים ותאב נקם, שמניח למזגו המרושע להשתלט עליו מבלי להרהר בתוצאות, ששבות ופוגעות בו מאוחר יותר. התנהגותו היא לעיתים כל כך ילדותית עד שהיא גובלת בטיפשות גרידא. הקיסר הפאדישה שאדאם הרביעי מתואר על ידי הרברט האב כקיסר הרואה את טובתו האישית כטובת הקיסרות, ופועל בהתאם. הוא מצטייר כמרושע (לעיתים לא פחות מהברון) אך גם חכם, גאה ומלכותי כיאה לקיסר השולט על מליון עולמות. לעומתו מתואר שאדאם הצעיר כאדם תאב כוח, קטן וקטנוני, אשר למרות שגילו עבר את הארבעים, הוא ממשיך להתנהג כבן טיפש-עשרה שרוצה שמצוותו תתמלא מיד. הוא חסר סבלנות, חסר תחכום ואימפולסיבי ממש כמו ילד היפר-אקטיבי, ורשעותו חסרת התחכום מצליחה להאפיל על זו של הברון, ויותר מפעם אחת. חוסר ההתאמה בין דמויותיהם של הברון והקיסר בכתיבתם של בריאן הרברט וקווין אנדרסון מול זו של הרברט האב, פוגע מאוד בחיבור בין הטרילוגיה והספר אליו נועדה להוביל. אולם לא הכול רע, והדבר הטוב ביותר בטרילוגיה הוא מעמדה כספר 'דברי הימים' של 'חולית'. הטרילוגיה מתארת בפרוטרוט (ולעיתים אף תוך פירוט יתר) את כל העלילות והמזימות הפתלתלות, שבגינן מוצא עצמו הדוכס אטרייאידס בדרכו לכוכב המדבר אראקיס, בעוד הברון והקיסר קושרים יחד כנגדו. היא מספקת הסברים ותשובות כמעט לכל השאלות שתוכלו לחשוב עליהן (וכמה שלא תוכלו) ומציגה תמונה מפורטת של היקום הסובב את 'חולית'. במהלך הסיפור נחשפת הסיבה למשמניו של הברון הארקונן, שהיה בעברו גבר שריר ויפה תואר, מוסברת איבת הדם הנצחית בין בני הארקונן ובני אטרייאידס, וניתנת נקודת ראייה רחבה יותר למניעיהן ומטרותיהן של בנות גשרית. בנוסף תמצאו גם הסברים היסטוריים מפורטים על אירועים נוספים, דוגמת הג'יהאד הבוטלריאני, או עיר הבירה הקיסרית על סלוסאה סקונדס, שהופגזה בכלי נשק אטומיים והפכה לבסיסו של חיל הסרדאוקארים, בעוד שהבירה הקיסרית הועברה לקאיטיין. הספר מספק גם הסבר מפורט על הרקע לחלומם של הדררים להפרחת השממה של אראקיס, ועל אבי הרעיון, הפליאונטולוג פרדוט קיינס, כמו גם פרטי רקע חשובים לדמויותיהם של דנקן איידהו, גורני האלק, גלוסו ראבאן (אחיינו של הברון הארקונן) והאזימיר פנרינג (מי שהיה חבר נעוריו ואיש סודו של שאדאם), וזווית ראייה מיוחדת על אופן חייהם ומעלליהם של אנשי הטליילאסו הנבזים, ואופן ראייתם את העולם. מפאת קוצר היריעה לא נכנס כאן לפירוט העלילות הרבות השזורות בטרילוגיה. הגם שהם נראוים לעיתים מפותלים מידי ומאולצים משהו, מספקים שלשת כרכי הסדרה חומר קריאה מהנה ובידור טוב, ושופכים אור על קווי התרבות והמוסכמות ההתנהגותיות של היקום של 'חולית'. לסיכום, בריאן הרברט וקווין אנדרסון הוציאו תחת ידיהם יצירה פשוטה, החסרה את התחכום והחן של פרנק הרברט המנוח, אבל מפצה על כך בעומק ובכמות המידע שהיא מספקת. אם קראתם את 'חולית' בגלל סגנון הכתיבה המיוחד של הרברט האב, תוכלו לוותר על הטרילוגיה הזו. אבל אם תמיד רציתם פתרון לכל אותן שאלות היסטוריות ותרבותיות הסובבות את העולם המיוחד הזה, טרילוגיית הבתים תפתח בפניכם צוהר מיוחד ומאלף לתוך היקום ה'הרבטי-חוליתי', האחד והיחיד.
|
|
|
לידיעה זו התפרסמו 11 תגובות
|
תגובות
|
1 נפוטיזם אף פעם לא נראה טוב
|
|
00:00:00 20/07/2002
|
אודווין
|
|
או שיש פה בדיחה פנימית עם שם הכותב? ב-"חולית" משמניו של הארקונן מוצגים כמשהו טבעי. גם גלוסו ראבאן סובל מאותה בעיה. ולטו מוצג כלא פחות מרושע מהארקוננים. הסיבה שהוא נקרא "הצדיק" היא בגלל הדרך בה מת.
|
|
2 משמניו של הברון
|
|
00:00:00 20/07/2002
|
אייל הרשטיין
|
|
אין בכוונתי לגלות פרטי עלילה - מספיק לומר שהסיבה היא טיבעית, אך לא ניחתה על הברון באופן מיקרי.
אני חיבבתי מאוד את "חולית" בגלל סגנון הכתיבה של הרברט האב, ואת הטרילוגיה של הבן בגלל כמות המידע המסופקת - המלצתי לך - לך תקרא.
|
|
3 מעצבן אותי הסגנון הזה שלי מתיחת ביקורת
|
|
00:00:00 26/07/2002
|
|
|
שחוזרת כמה וכמה פעמים בקרב גורמים מסויימים בקהילת המד"ב בארץ. שאומרת על ספר או סרט, "ברברי, אבל חביב". הספרים היו מעניינים מאוד, אם קראתי ביום אחד מאתיים עמודים (דבר שלא קרה לי בחולית המקורי) כנראה שיש משהו מושך בספרים האלה.
|
|
4 למי שלא כתב את השטות בתגובה הקודמת
|
|
00:00:00 26/07/2002
|
איציק
|
|
יש בהם משהו? - כן! הספרים הם בדיוק כאלה, קלילים, קריאים ולא בעלי עומק מיוחד! - אם לא הבנת זו בדיוק היתה הביקורת וזה בדיוק מה שאתה כותב, גם אני את חולית הראשון קראתי לאט מאוד, הוא היה מורכב, מסובך, מלא רעיונות חדשים וקשים לעיכול כמו שמדע בדיוני צריך להיות. החדשים הם קלישאתיים להחריד, אבל קצביים וקריאים - בערך כמו פופקורן - לכן גם קל לך לקרוא 200 עמודים ביום.
|
|
5 אבל זה בדיוק הענין
|
|
00:00:00 26/07/2002
|
ארז לנדוור
|
erez521@bezeqint.net
|
הטרילוגיה הרבה יותר מהנה ובניית העלילה בה הרבה יותר מורכבת ומתוחכמת. בנוסף, הדמויות של ולדימיר וראבאן הרבה יותר ממוצות, ואלה של שאדאם והאזימיר פנרינג הן הטובות ביותר, בעוד שבחולית המקורי הן כמעט שלא באו לידי ביטוי.
|
|
6 לא איציק, זה לא חייב להיות ככה
|
|
00:00:00 27/07/2002
|
כותב השטות
|
|
אף אחד לא אמר שמד"ב חייב להיות קשה להבנה, ושעל כל חלק תצטרך להרהר במשך ימים על גבי ימים. זה יכול להיות ככה, זה לא חייב. בעיני מד"ב הוא הדרך ולא התוצאה, אדם שכותב ספר מד"ב רוצה להיות בעל יותר חופש בכתיבה, ולא להיות מוגבל על ידי מה שמוכר לנו היום. כלומר העלילה שלו תהיה חופשית יותר. שני סוגי הספרים של חולית - גם של אבא'לה, וגם של הבן מעניינים, בדרכים שונות.
|
|
7 למר שטות
|
|
00:00:00 27/07/2002
|
איציק
|
|
לא זה לא חייב להיות ככה, אני רק לא כל כך מבין למה מעצבן אותך שיש אנשים עם קריטריונים מעט גבוהים יותר מאשר שלך? אני קראתי את חולית וחשבתי שזה ספר גדול, קראתי גם את הטרילוגיה החדשה ועם כל הכבוד היא לא מגיעה לדגדג את השורשים של הדשא מתחת לרגליו של "אבאלה". מה לעשות, זה ההבדל בין חזון ומעוף לבין כותב סדרות מקצועי. זה ההבדל בין רעיונות מקוריים לבין לעיסת מסטיק משומש. אבל אם אתה לא רואה את זה, זו כמובן זכותך הלגיטימית אבל להתעצבן בגלל זה על מי שכותב את האמת? - ועוד בצורה עדינה!
|
|
8 אדם שאומר "נהניתי מהספר...
|
|
00:00:00 27/07/2002
|
מר שטות
|
|
אבל הוא חרא", כן זה מעצבן אותי. ואני מצטער שאני נמנה עם "פשוטי העם", אולי יום אחד אני אגיע לדרגה העילאית שאתה הגעת אליה.
|
|
9 למר שטות
|
|
00:00:00 27/07/2002
|
אייל הרשטיין
|
|
מר שטות היקר. גם אני נהנתי מהטרילוגיה. עושר המידע הוא עצום, השפה קולחת, העלילה מעניינת... אבל אני מסכים עם איציק - מה לעשות, הבן לא מתקרב לקרסוליים של אבא. השפה פשוטה ולא מאתגרת, אין רעיונות חדשים, אין חזון. אתה אולי לא אוהב את זה, אבל אני אומר "נהנתי מהספר אבל, הוא פחות טוב מהמקור (לא אמרתי שהוא חרא - זה אתה אמרת). למה אני חושב שהוא פחות טוב מהמקור כתבתי בכתבה. אני לא אגיד שהעסק נראה כמו "מסטיק לעוס" אבל הוא בהחלט פחות טוב. גם אני בלעתי את הספר בקצב של 200 עמודים לשעה, ודוקא זה אחד מהדברים שהפריעו לי בו.
|
|
10 תשמע אחי,
|
|
00:00:00 27/07/2002
|
איציק
|
|
לא רציתי להיות בוטה אבל מה אני אגיד לך, אני גם נהנה ללכת למקום חשוב, לישיבה ארוכה, עם מעריב כל בוקר. לא נדמה לי, למרות ההנאה שאני מפיק מהעניין, שהמדובר באופרה קאנונית. אם לך נדמה שכל דבר שאתה נהנה ממנו הוא גם בהכרח טוב, אומנותי, ואיכותי - יבושם לך...
|
|
11 איציק אחי
|
|
00:00:00 28/07/2002
|
אייל הרשטיין
|
|
לא כל מה שאני נהנה ממנו הוא יצירת אומנות... זה לא אומר שלא נהנתי מהטרילוגיה (תקן אןתי אם אני טועה, אבל לא נראה לי שסבלת יותר מידי בעצמך) הכל עניין של מה אתה מחפש - ב"חולית" המקורי נהנתי מהאומנות, ובטרילוגיה מכמות המידע. אבל בינינו, אני מעדיף את המקור בכל יום.
|
|
|
|
|
קישורים
|
|
|
חדשות אחרונות
|
קולנוע
|
19/11/2010
|
זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
|
11/09/2010
|
עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
|
14/08/2010
|
חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
|
08/08/2010
|
הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
|
30/07/2010
|
הנוסע השמיני : ההתחלה
|
|
טלויזיה
|
17/10/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
|
30/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
|
27/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
|
20/09/2010
|
פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
|
10/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן- פרק 72
|
|
ספרים
|
06/09/2010
|
הוצאה מחודשת לצלל-אלף
|
30/07/2010
|
אן רייס משתגעת סופית
|
25/07/2010
|
ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
|
14/07/2010
|
הכבוד המיצרי
|
27/06/2010
|
והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן
|
|
סיפורים
|
04/06/2010
|
נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
|
02/05/2008
|
סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
09/08/2007
|
פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
|
06/08/2007
|
תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת
|
|
קומיקס
|
22/07/2010
|
האם היו ערפדים בתורה?
|
13/07/2010
|
הארווי פארקר נפטר בגיל 70
|
15/07/2009
|
קומיקס וירקות לפרס אייזנר
|
05/07/2009
|
מייקל ג'קסון הקומיקס
|
03/06/2009
|
אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch
|
|
מקומי
|
02/09/2010
|
להפחיד בעברית
|
26/07/2010
|
פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
|
24/05/2010
|
קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
|
28/11/2009
|
כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
|
15/08/2009
|
מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון
|
|
מסע בין כוכבים
|
15/05/2009
|
Q כאן
|
12/05/2009
|
צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
|
11/05/2009
|
קפטן גים טי קרי דור ההמשך
|
05/05/2009
|
אבודים במסע בין כוכבים
|
17/04/2009
|
וכך זה התחיל
|
|
אנימה
|
02/09/2008
|
Voltron בדרך למסך הגדול
|
17/04/2008
|
Ghost in the Shell -3D
|
20/03/2008
|
פוניו לא סתם על הצוק
|
19/03/2008
|
'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
|
16/03/2008
|
קיטארו למבוגרים
|
|
אימה
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
13/11/2006
|
הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
|
06/11/2006
|
מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
|
25/10/2006
|
זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
|
24/10/2006
|
פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו
|
|
משחקי תפקידים
|
05/02/2010
|
כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
|
27/09/2007
|
טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
24/07/2007
|
כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
|
26/02/2007
|
כנס ביגור
|
|
עתידנות
|
11/12/2008
|
הלו, שומעים אותי?
|
23/11/2008
|
פריצת דרך בהשתלות
|
05/11/2008
|
אנרגיה סולארית
|
31/10/2008
|
מטוסים גרעיניים?
|
24/10/2008
|
שמש נצחית בראש צלול
|
|
משחקי מחשב
|
25/07/2010
|
הטריילר החדש של DC universe
|
26/06/2009
|
מלחמת הכוכבים לגו
|
19/02/2009
|
Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
|
18/07/2008
|
DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
|
14/06/2008
|
Old Republic 3?
|
כתבות אחרונות
|
קולנוע
|
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
|
|
טלויזיה
|
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
|
|
ספרים
|
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.
|
|
סיפורים
|
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?
|
|
קומיקס
|
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
|
|
מקומי
|
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
|
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים
|
|
מסע בין כוכבים
|
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
|
|
אנימה
|
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009
|
|
אימה
|
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
|
|
משחקי תפקידים
|
|
עתידנות
|
|
משחקי מחשב
|
|
|