ספר דברי הימים של חולית - ביקורת ספר
אייל הרשטיין

טרילוגיית הבתים של 'חולית': חולית בית אטרייאידס, חולית בית הארקונן, חולית בית קורינו מאת בריאן הרברט וקווין ג'. אנדרסון. עברית דורית לנדס, עם עובד 1999-2002. 687ע', 710ע', 636ע'.
במהלך השנתיים האחרונות יצאו לשוק שלושה ספרים, מהמדוברים ביותר בז'אנר המדע הבדיוני - טרילוגיית הבתים של חולית. חלקה הראשון של הטרילוגיה פרי עטם של בריאן הרברט, (הבן של) וקווין אנדרסון זכה גם בפרס גפן כספר המדע הבדיוני הטוב של שנת 2000.הטרילוגיה לא ממשיכה את סדרת הספרים רבת העוצמה של הרברט האב, אלא מקדימה אותה. כעין פתיח המכין את התפאורה ל'חולית', ומציב את השחקנים בעמדותיהם על הבמה. הרברט הבן וקווין אנדרסון הצליחו להוציא תחת ידיהם יצירה טובה, קולחת ומעניינת ואם זאת, מאכזבת. למרות שהם מנסים, מצליחים השניים רק לעיתים רחוקות (אם בכלל) להתעלות לרמה אותה מציג הרברט האב ב'חולית'. הספרים עצמם כתובים, כאמור, בשפה קולחת, נעימה ופשוטה לקריאה, ודווקא שפה זו היא לטעמי הבעיה הראשונה והעיקרית בטרילוגיה המקדימה. ב'חולית' כותב פרנק הרברט בשפה שהיא קצת קשה אך בעלת עוצמה. הוא הצליח, רק בזכות פלפולי הלשון שלו, להטמיע בטקסט עומק ומשמעויות נסתרות. הוא הצליח ליצור הבדלי גובה ומשמעות בין הדמויות השונות באותה סצנה. הוא וויסת את רמות המתח לאורך הסיפור, העלה והוריד אותן כרצונו, ובכך ריתק את הקורא עד הרגע האחרון, ואף קצת אחריו. לעומתו, משתמשים בריאן הרברט וקווין אנדרסון בשפה פשוטה לחלוטין. אין הם מצליחים להציג את משחקי הלשון המתוחכמים ורבי העוצמה של פרנק הרברט. הטקסט קולח מעצם האינרציה, ואין בו אף לא קושי אחד כדי להתעכב עליו. כתיבתם לאורך הספרים היא ישרה משהו וסובלת מהקבלות לסגנון הכתיבה של טום קלנסי.עלילת כל ספר בטרילוגיה נפתחת במצב מסוים. מנקודה זו חורש הברון הארקונן מזימות, בבית אטרייאידס מכה טרגדיה אחר טרגדיה, הקיסר הפאדישה מתעסק במשחקי כוח, ובנות גשרית עסוקות במה שזה לא יהיה. העלילה צוברת גובה לאיטה, עד שבנקודה מסוימת מתנגשות מזימותיהם של הברון או הקיסר (או שניהם) עם בית אטרייאידס. כאן תזנק העלילה שני הילוכים קדימה. בהמשך יחליט הדוכס האטרייאידי כי לכל דבר יש גבול, העלילה מזנקת עוד שני הילוכים קדימה(ואפילו אחד נוסף), וכל העסק דוהר מעלה לעבר נקודת הפיצוץ. הפיצוץ מתרחש, ומכאן, בצניחה חופשית, ישר לעבר הסיום - הקיסר מקבל מנה אחת אפיים, הברון מקבל שתיים, הדוכס מקבל כבוד, ובנות גשרית, ובכן, הן מקבלות בדיוק את מה שרצו (או כמעט הכל). אכזבה נוספת היא התפתחות הדמויות בסיפור. התפתחות דמותו של הדוכס לטו אטרייאידס לאורך הטרילוגיה היא יפה אולם מעט תמוהה. הילד-דוכס מקבל לידיו את רסן השלטון בגיל העשרה, לאחר שאביו נופל קורבן למזימה בה שותפה אימו. קללת בית אטרייאידס ממשיכה לפקוד אותו, והטרגדיות ממשיכות להכות, אולם הוא מצליח בלא קשיים מיוחדים, לזנק ממעמד של שליט צעיר וחסר ניסיון, הנחשב לבדיחת היום של הלאנדסראד, לקצה השני של הסקאלה ולהפוך לדוכס הנערץ ביותר על פני מליון העולמות. אדם המסוגל לסחוף אחריו את כל הבתים הגדולים, וכל זאת בצורה לא ליניארית לחלוטין. גם ג'סיקה, פילגשו של הדוכס, ובתו הסודית של הברון הארקונן, המתחילה את דרכה כבת גשרית צייתנית ומבטיחה, הופכת כמעט בין לילה מחברה נאמנה במסדר למאהבת המאוהבת של הדוכס עד כדי שהיא מוכנה להמרות את פי המסדר לו נשבעה אמונים, ולהרות עבור אהובה בן זכר. אולם בכל מה שקשור לדמויות האכזבה האמיתי נעוצה בדמויותיהם של הברון הארקונן והקיסר הפאדישה. בעוד דמויותיהם של לטו ושל ג'סיקה הופכות בחולית לדמויות משניות משהו, הרי שהקיסר והברון נשארים בקדמת הבמה לכל אורך ההצגה עד סופה. הברון ולדימיר הארקונן, שליטו הבלתי מעורער של בית הארקונן, הסירידר (שליט פלנטרי) של הפלנטות גיאדי פריים ולאנקוויל, מתואר בחולית כאדם אכזר, רשע, אך עם זאת בעל מוח חריף, היודע לשלוט במזגו ולנצל את רגש הפחד שרוכשים לו כל הסובבים אותו בצורה הטובה ביותר. למרות היותו הרשע, העוצמה והעומק שמאחורי דמותו האפילה לעיתים על הדוכס לטו עצמו. לעומת זאת, אצל בריאן הרברט וקווין אנדרסון מתואר הברון כאדם תאב בצע, תאב בשרים ותאב נקם, שמניח למזגו המרושע להשתלט עליו מבלי להרהר בתוצאות, ששבות ופוגעות בו מאוחר יותר. התנהגותו היא לעיתים כל כך ילדותית עד שהיא גובלת בטיפשות גרידא. הקיסר הפאדישה שאדאם הרביעי מתואר על ידי הרברט האב כקיסר הרואה את טובתו האישית כטובת הקיסרות, ופועל בהתאם. הוא מצטייר כמרושע (לעיתים לא פחות מהברון) אך גם חכם, גאה ומלכותי כיאה לקיסר השולט על מליון עולמות. לעומתו מתואר שאדאם הצעיר כאדם תאב כוח, קטן וקטנוני, אשר למרות שגילו עבר את הארבעים, הוא ממשיך להתנהג כבן טיפש-עשרה שרוצה שמצוותו תתמלא מיד. הוא חסר סבלנות, חסר תחכום ואימפולסיבי ממש כמו ילד היפר-אקטיבי, ורשעותו חסרת התחכום מצליחה להאפיל על זו של הברון, ויותר מפעם אחת. חוסר ההתאמה בין דמויותיהם של הברון והקיסר בכתיבתם של בריאן הרברט וקווין אנדרסון מול זו של הרברט האב, פוגע מאוד בחיבור בין הטרילוגיה והספר אליו נועדה להוביל. אולם לא הכול רע, והדבר הטוב ביותר בטרילוגיה הוא מעמדה כספר 'דברי הימים' של 'חולית'. הטרילוגיה מתארת בפרוטרוט (ולעיתים אף תוך פירוט יתר) את כל העלילות והמזימות הפתלתלות, שבגינן מוצא עצמו הדוכס אטרייאידס בדרכו לכוכב המדבר אראקיס, בעוד הברון והקיסר קושרים יחד כנגדו. היא מספקת הסברים ותשובות כמעט לכל השאלות שתוכלו לחשוב עליהן (וכמה שלא תוכלו) ומציגה תמונה מפורטת של היקום הסובב את 'חולית'. במהלך הסיפור נחשפת הסיבה למשמניו של הברון הארקונן, שהיה בעברו גבר שריר ויפה תואר, מוסברת איבת הדם הנצחית בין בני הארקונן ובני אטרייאידס, וניתנת נקודת ראייה רחבה יותר למניעיהן ומטרותיהן של בנות גשרית. בנוסף תמצאו גם הסברים היסטוריים מפורטים על אירועים נוספים, דוגמת הג'יהאד הבוטלריאני, או עיר הבירה הקיסרית על סלוסאה סקונדס, שהופגזה בכלי נשק אטומיים והפכה לבסיסו של חיל הסרדאוקארים, בעוד שהבירה הקיסרית הועברה לקאיטיין. הספר מספק גם הסבר מפורט על הרקע לחלומם של הדררים להפרחת השממה של אראקיס, ועל אבי הרעיון, הפליאונטולוג פרדוט קיינס, כמו גם פרטי רקע חשובים לדמויותיהם של דנקן איידהו, גורני האלק, גלוסו ראבאן (אחיינו של הברון הארקונן) והאזימיר פנרינג (מי שהיה חבר נעוריו ואיש סודו של שאדאם), וזווית ראייה מיוחדת על אופן חייהם ומעלליהם של אנשי הטליילאסו הנבזים, ואופן ראייתם את העולם. מפאת קוצר היריעה לא נכנס כאן לפירוט העלילות הרבות השזורות בטרילוגיה. הגם שהם נראוים לעיתים מפותלים מידי ומאולצים משהו, מספקים שלשת כרכי הסדרה חומר קריאה מהנה ובידור טוב, ושופכים אור על קווי התרבות והמוסכמות ההתנהגותיות של היקום של 'חולית'. לסיכום, בריאן הרברט וקווין אנדרסון הוציאו תחת ידיהם יצירה פשוטה, החסרה את התחכום והחן של פרנק הרברט המנוח, אבל מפצה על כך בעומק ובכמות המידע שהיא מספקת. אם קראתם את 'חולית' בגלל סגנון הכתיבה המיוחד של הרברט האב, תוכלו לוותר על הטרילוגיה הזו. אבל אם תמיד רציתם פתרון לכל אותן שאלות היסטוריות ותרבותיות הסובבות את העולם המיוחד הזה, טרילוגיית הבתים תפתח בפניכם צוהר מיוחד ומאלף לתוך היקום ה'הרבטי-חוליתי', האחד והיחיד.



לידיעה זו התפרסמו  11  תגובות
תגובות
1   נפוטיזם אף פעם לא נראה טוב
00:00:00  20/07/2002 אודווין   
או שיש פה בדיחה פנימית עם שם הכותב? ב-"חולית" משמניו של הארקונן מוצגים כמשהו טבעי.
גם גלוסו ראבאן סובל מאותה בעיה.
ולטו מוצג כלא פחות
מרושע מהארקוננים. הסיבה שהוא נקרא "הצדיק" היא בגלל הדרך בה מת.

2   משמניו של הברון
00:00:00  20/07/2002 אייל הרשטיין   
אין בכוונתי לגלות פרטי עלילה - מספיק לומר שהסיבה היא טיבעית, אך לא ניחתה על הברון באופן מיקרי.

אני חיבבתי מאוד את "חולית" בגלל סגנון הכתיבה של הרברט האב, ואת הטרילוגיה של הבן בגלל כמות המידע המסופקת - המלצתי לך - לך תקרא.

3   מעצבן אותי הסגנון הזה שלי מתיחת ביקורת
00:00:00  26/07/2002    
שחוזרת כמה וכמה פעמים בקרב גורמים מסויימים בקהילת המד"ב בארץ. שאומרת על ספר או סרט, "ברברי, אבל חביב".
הספרים היו מעניינים מאוד, אם קראתי ביום אחד מאתיים עמודים (דבר שלא קרה לי בחולית המקורי) כנראה שיש משהו מושך בספרים האלה.

4   למי שלא כתב את השטות בתגובה הקודמת
00:00:00  26/07/2002 איציק   
יש בהם משהו? - כן! הספרים הם בדיוק כאלה, קלילים, קריאים ולא בעלי עומק מיוחד! - אם לא הבנת זו בדיוק היתה הביקורת וזה בדיוק מה שאתה כותב, גם אני את חולית הראשון קראתי לאט מאוד, הוא היה מורכב, מסובך, מלא רעיונות חדשים וקשים לעיכול כמו שמדע בדיוני צריך להיות. החדשים הם קלישאתיים להחריד, אבל קצביים וקריאים - בערך כמו פופקורן - לכן גם קל לך לקרוא 200 עמודים ביום.

5   אבל זה בדיוק הענין
00:00:00  26/07/2002 ארז לנדוור  erez521@bezeqint.net 
הטרילוגיה הרבה יותר מהנה ובניית העלילה בה הרבה יותר מורכבת ומתוחכמת.
בנוסף, הדמויות של ולדימיר וראבאן הרבה יותר ממוצות, ואלה של שאדאם והאזימיר פנרינג הן הטובות ביותר, בעוד שבחולית המקורי הן כמעט שלא באו לידי ביטוי.

6   לא איציק, זה לא חייב להיות ככה
00:00:00  27/07/2002 כותב השטות   
אף אחד לא אמר שמד"ב חייב להיות קשה להבנה, ושעל כל חלק תצטרך להרהר במשך ימים על גבי ימים. זה יכול להיות ככה, זה לא חייב. בעיני מד"ב הוא הדרך ולא התוצאה, אדם שכותב ספר מד"ב רוצה להיות בעל יותר חופש בכתיבה, ולא להיות מוגבל על ידי מה שמוכר לנו היום. כלומר העלילה שלו תהיה חופשית יותר. שני סוגי הספרים של חולית - גם של אבא'לה, וגם של הבן מעניינים, בדרכים שונות.

7   למר שטות
00:00:00  27/07/2002 איציק   
לא זה לא חייב להיות ככה, אני רק לא כל כך מבין למה מעצבן אותך שיש אנשים עם קריטריונים מעט גבוהים יותר מאשר שלך? אני קראתי את חולית וחשבתי שזה ספר גדול, קראתי גם את הטרילוגיה החדשה ועם כל הכבוד היא לא מגיעה לדגדג את השורשים של הדשא מתחת לרגליו של "אבאלה". מה לעשות, זה ההבדל בין חזון ומעוף לבין כותב סדרות מקצועי. זה ההבדל בין רעיונות מקוריים לבין לעיסת מסטיק משומש. אבל אם אתה לא רואה את זה, זו כמובן זכותך הלגיטימית אבל להתעצבן בגלל זה על מי שכותב את האמת? - ועוד בצורה עדינה!

8   אדם שאומר "נהניתי מהספר...
00:00:00  27/07/2002 מר שטות   
אבל הוא חרא", כן זה מעצבן אותי. ואני מצטער שאני נמנה עם "פשוטי העם", אולי יום אחד אני אגיע לדרגה העילאית שאתה הגעת אליה.

9   למר שטות
00:00:00  27/07/2002 אייל הרשטיין   
מר שטות היקר. גם אני נהנתי מהטרילוגיה. עושר המידע הוא עצום, השפה קולחת, העלילה מעניינת... אבל אני מסכים עם איציק - מה לעשות, הבן לא מתקרב לקרסוליים של אבא.
השפה פשוטה ולא מאתגרת, אין רעיונות חדשים, אין חזון.
אתה אולי לא אוהב את זה, אבל אני אומר "נהנתי מהספר אבל, הוא פחות טוב מהמקור (לא אמרתי שהוא חרא - זה אתה אמרת). למה אני חושב שהוא פחות טוב מהמקור כתבתי בכתבה.
אני לא אגיד שהעסק נראה כמו "מסטיק לעוס" אבל הוא בהחלט פחות טוב.
גם אני בלעתי את הספר בקצב של 200 עמודים לשעה, ודוקא זה אחד מהדברים שהפריעו לי בו.

10   תשמע אחי,
00:00:00  27/07/2002 איציק   
לא רציתי להיות בוטה אבל מה אני אגיד לך, אני גם נהנה ללכת למקום חשוב, לישיבה ארוכה, עם מעריב כל בוקר.
לא נדמה לי, למרות ההנאה שאני מפיק מהעניין, שהמדובר באופרה קאנונית. אם לך נדמה שכל דבר שאתה נהנה ממנו הוא גם בהכרח טוב, אומנותי, ואיכותי - יבושם לך...

11   איציק אחי
00:00:00  28/07/2002 אייל הרשטיין   
לא כל מה שאני נהנה ממנו הוא יצירת אומנות... זה לא אומר שלא נהנתי מהטרילוגיה (תקן אןתי אם אני טועה, אבל לא נראה לי שסבלת יותר מידי בעצמך) הכל עניין של מה אתה מחפש - ב"חולית" המקורי נהנתי מהאומנות, ובטרילוגיה מכמות המידע.
אבל בינינו, אני מעדיף את המקור בכל יום.


לתחילת הכתבה
 
קישורים
אתר סדרת הספרים של חולית

מוזיאון אראקין המוקדש לחולית


חדשות אחרונות
קולנוע
19/11/2010 זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
11/09/2010 עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
14/08/2010 חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
08/08/2010 הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
30/07/2010 הנוסע השמיני : ההתחלה

טלויזיה
17/10/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
30/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
27/09/2010 פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
20/09/2010 פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
10/09/2010 פרק השבוע של האקס מן- פרק 72

ספרים
06/09/2010 הוצאה מחודשת לצלל-אלף
30/07/2010 אן רייס משתגעת סופית
25/07/2010 ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
14/07/2010 הכבוד המיצרי
27/06/2010 והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן

סיפורים
04/06/2010 נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
02/05/2008 סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
12/09/2007 שנה טובה
09/08/2007 פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
06/08/2007 תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת

קומיקס
22/07/2010 האם היו ערפדים בתורה?
13/07/2010 הארווי פארקר נפטר בגיל 70
15/07/2009 קומיקס וירקות לפרס אייזנר
05/07/2009 מייקל ג'קסון הקומיקס
03/06/2009 אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch

מקומי
02/09/2010 להפחיד בעברית
26/07/2010 פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
24/05/2010 קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
28/11/2009 כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
15/08/2009 מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון

מסע בין כוכבים
15/05/2009 Q כאן
12/05/2009 צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
11/05/2009 קפטן גים טי קרי דור ההמשך
05/05/2009 אבודים במסע בין כוכבים
17/04/2009 וכך זה התחיל

אנימה
02/09/2008   Voltron בדרך למסך הגדול
17/04/2008   Ghost in the Shell -3D
20/03/2008   פוניו לא סתם על הצוק
19/03/2008   'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
16/03/2008   קיטארו למבוגרים

אימה
12/09/2007   שנה טובה
13/11/2006   הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
06/11/2006   מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
25/10/2006   זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
24/10/2006   פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו

משחקי תפקידים
05/02/2010   כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
27/09/2007   טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
12/09/2007   שנה טובה
24/07/2007   כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
26/02/2007   כנס ביגור

עתידנות
11/12/2008   הלו, שומעים אותי?
23/11/2008   פריצת דרך בהשתלות
05/11/2008   אנרגיה סולארית
31/10/2008   מטוסים גרעיניים?
24/10/2008   שמש נצחית בראש צלול

משחקי מחשב
25/07/2010   הטריילר החדש של DC universe
26/06/2009   מלחמת הכוכבים לגו
19/02/2009   Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
18/07/2008   DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
14/06/2008   Old Republic 3?
כתבות אחרונות
קולנוע
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.

טלויזיה
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.

ספרים
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.

סיפורים
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?

קומיקס
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.

מקומי
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים

מסע בין כוכבים
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.

אנימה
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009

אימה
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.

משחקי תפקידים

עתידנות

משחקי מחשב