|
האם התקשורת העתידית תהיה
ד''ר אהרון האופטמן |
|||||
|
|
|||||
| בעוד 20 שנה אנשים יתקשרו ביניהם באופן שגרתי ב"טלפתיה טכנולוגית", בתקשורת ישירה בין מוח למוח. דמיון פרוע? אולי לא כמו שזה נראה ממבט ראשון, אם מסתכלים על אי-אלו התפתחויות טכנולוגיות שראשיתן מסתמנת היום, וגם מאמצים קצת את הדמיון: יש התקדמות מרשימה בחקר מנגנוני הפעולה במוח. | |||||
| מדענים הצליחו לגרום לכך שקוף יוכל להזיז, ממרחק ו"בכוח במחשבה" בלבד, זרוע מכאנית של רובוט. באלקטרוניקה המולקולרית אנו עדים להצלחות ראשונות בבניית מעגלים אלקטרוניים המבוססים על מולקולות של החומר התורשתי DNA, או על "ננו-צינוריות פחמן", או שילוב של השתיים – נתיב המוביל לקראת שבבי מחשב זעירים ה"בונים את עצמם" או "צומחים מעצמם". הועלו רעיונות כיצד לשתול במוח אנושי "ננו-מעבדים" שכאלה, שישתלבו עם הנוירונים הביולוגיים וישדרגו את היכולת השכלית. חברו את כל הנ"ל יחד, ואולי התקשורת הטלפאתית הבין-מוחית לא תיראה עוד כדמיון מופרך. אבל, ככל שניתן להעריך היום, הסיכוי שהתפתחות מרחיקת-לכת כזאת תתממש תוך 20, או אפילו 40 שנה, הינו נמוך למדי - גם אם יתגברו על אבני הנגף הטכנולוגיות שעדיין קיימות. אינני יודע מה אתכם, אך אני לא בטוח שהייתי שש שישתילו במוחי מערך של ננו-מעבדים שיהפכו אותי ליצור כלאיים אדם-מחשב. אנשי המאה ה-22 אולי יחשבו אחרת, אך בעוד 20 שנה התקשורת הטלפאטית תישאר עדיין ככל הנראה בטריטוריה של הבלתי אפשרי. אבל, כפי שכתב סופר המדע הבדיוני ארתור קלארק, כדי לראות מהם גבולות הדברים האפשריים, כדאי להפליג בדמיון קצת הלאה, מעבר להם, אל מה שהוא (לכאורה) בלתי אפשרי. אך גם הנסיון לתאר את "הדברים האפשריים" באופק זמן של 20 שנה ויותר אינו עניין פשוט. די אם נחשוב אם קל היה לחזות בשנת 1984 את המציאות של היום. בעצם, מכיוון שקצב השינויים (הטכנולוגיים והחברתיים, המשפיעים אלה על אלה) הולך וגובר כל הזמן, השינויים הצפויים ב-20 השנים הבאות יהיו קרוב לודאי דומים בעוצמתם והיקפם לאלה שהיו לא בעשרים השנים הקודמות, אלא בארבעים. האם קל היה לחזות ב-1964 את הטלפון הסלולארי, המחשב האישי, הדיסק האופטי, או האינטרנט – על כל יישומיהם והשפעותיהם? ("אין שום סיבה שמישהו ירצה מחשב בבית", פסק קן אולסון, נשיא חברת DEC, בשנת 1977.) ובכל זאת, נסתכן. איזה מבין "דברים אפשריים" יוכל להתממש בעולם התקשורת תוך 20 שנה? הנה, לדוגמא, תאורי מצבים שיהיו מן הסתם לשיגרה יומיומית, אולי אפילו בעוד 10 שנים: את מחייגת אל מנהל המכירות של סניף החברה שלך בסין, ותוך שניות קולחת ביניכם שיחה בעברית צחה (באוזנייך) וסינית צחה (באוזניו). אתה נוסע במבואות שדה התעופה שארל דה-גול שליד פאריס, תוהה איפה לעזאזל מחזירים את הרכב השכור. כל השילוט בצרפתית, כמובן. לחיצה על כפתור מקרינה מול עיניך (בעזרת מערכת חכמה המשולבת במשקפיך או בעדשות המגע שלך) את כל הנאמר בשלטים (המקושרים לאינטרנט), והנה ”voitur location” הופך באורח פלא ל"החזרת רכב". תרגום סימולטני ממוחשב מכל שפה לכל שפה הוא חלום עתיק יומין עוד משחר נעוריו של המחשב. במדע הבדיוני "המתרגם האוניברסלי" הוא אמצעי שגרתי, שבאמצעותו משוחחים בקלות בני תרבויות שונות המפוזרות ברחבי היקום. (זוכרים את "דג בבל", מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " של דגלס אדמס?) "מתרגם אוניברסלי" כזה יישאר בגדר חלום עוד שנים רבות, אך קרוב לוודאי שאמצעים לתרגום סימולטני (או כמעט סימולטני) ממוחשב, עם אוצר מילים המותאם לצרכים מעשיים, ייכנסו בהדרגה לשימוש מעשי נרחב תוך 10 – 20 השנים הקרובות. התרגום הממוחשב היה אחד הנושאים הרבים שנבחנו לפני שנים אחדות ע"י המרכז לתחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב (תחזיות נוספות מופיעות למטה). על פי ההערכה הקולקטיבית של המומחים, כבר בתחילת העשור השני של שנות האלפיים צפויות מערכות תרגום ממוחשב עברית-אנגלית המשולבות ברשתות הטלפון, ברמה דומה לזו של תרגום סימולטני אנושי. (אף כי הסינית אולי קשה יותר, אין הבדל מהותי בטכנולוגיית התרגום). המחקר בתרגום אוטומטי, זיהוי דיבור, והמרת דיבור לטקסט (ולהיפך) התקדם מאוד בשנים האחרונות. חברת IBM, למשל, הדגימה אבטיפוס של מערכת תרגום של דיבור באנגלית לדיבור בסינית, הפועלת בעזרת מחשב נייד. המערכת מאפשרת לדובר אנגלית ודובר סינית לנהל שיחה חופשית בשפותיהם – אם כי בשלב זה אוצר המילים של המערכת מוגבל לנושאי שיחה מוגדרים (למשל, סיוע רפואי או התמצאות בתוך עיר). עוד 20 שנות מחקר ופיתוח במערכות מסוג זה, יחד עם עוצמת החישוב חסרת התקדים שתאפשר הננו-אלקטרוניקה העתידית, עשויות לחולל נפלאות. בטווח ארוך, לשימוש המוני בתרגום אוטומטי משולב ברשתות תקשורת עשויה להיות השפעה חברתית ותרבותית חשובה (שאפשר כמובן להתווכח על משמעויותיה): לא עוד השתלטות האנגלית על ה"כפר גלובלי", אלא שימור המגוון הלשוני. אפשר כמובן להתווכח על המשמעויות: יש שיאמרו שזה לא בהכרח חיובי – הבדלים בשפה ובתרבות היו מקור לאינספור סכסוכים ומלחמות. אבל כאן מדובר על תופעה חדשה (בטווח ארוך יותר מ-20 שנה) – תקשורת נוחה, מיידית וטבעית בין בני אדם ברחבי תבל, תוך שימור המגוון התרבותי ועם פוטנציאל של הגברת ההבנה ההדדית של בני תרבויות שונות. אך נעזוב לרגע את התרגום. הבה נתבונן לרגע על המצב הקיים כיום בתחום התקשורת. האם חברות התקשורת השיגו כבר את היעד המצופה מהן של מתן נגישות לתקשורת נוחה ומיידית בכל רחבי תבל, גם ללא תרגום אוטומטי? האם אנחנו באמת שבעי רצון משרותי התקשורת הקיימים? האם באנו על סיפוקנו ביום שהטלפונים הסלולריים התחילו לשדר תמונות? רחוק מזה, כמדומני. הטלפון הנייד והאינטרנט בצורתם הנוכחית רק עוררו צרכים רדומים, ועם האוכל בא התיאבון. הנה כמה דברים, לחלוטין לא דמיוניים, שלפחות אני אישית מצפה להם בשנים הקרובות (הרבה לפני ש"בזק" תהיה בת 40 בשנת 2024), ואשר הטכנולוגיות הקיימות והמתפתחות עשויות לאפשר אותם בסבירות גבוהה: אני מצפה שאוכל ליצור קשר עם כל אדם שברצוני לשוחח איתו, בכל מקום על כדור הארץ, בעזרת מספר טלפון אישי (או פשוט בעזרת שמו), ולא משנה אם הוא (או אני) נמצאים בבית, במשרד, בלב ים, או במדבר. לא אכפת לי עם קולנו, המומר לאותות דיגיטליים, יגיע ליעדו דרך חוט נחושת, כבל, סיב אופטי, אנטנה סלולריות, לויין, או כולם גם יחד. העיקר שיגיע, באיכות גבוהה, ללא הפרעות וניתוקים, ובמחיר שווה לכל נפש. אני רוצה שלשם כך אוכל להשתמש באותו מכשיר, שישרת אותי בכל מקום, אם בתקשורת קוית ואם באלחוטית – אבל גם שאוכל למצוא תחליף מתאים בשעת צורך (נניח אם אשכח או אאבד את המתקשר האישי שלי) בכל פינת רחוב, שיזהה אותי מיידית ויאפשר לי גישה לרשת הגלובלית. אני רוצה להשתמש בו ללא חשש מסכנת קרינה. וגם בלי שיאזינו לי, יעקבו אחרי, או ישדרו לי פרסומות, ללא הסכמתי. אני רוצה לקבל את כל זה מספק אחד אמין, שאוכל להחליפו בקלות במתחרהו כל אימת שיתחשק לי. האם אלה ציפיות מוגזמות? הלאה: אני רוצה אותה רמה של נגישות לא רק לקול אלא לכל צורות המידע שניתן לקידוד דיגיטלי: טקסט, תמונה, וידאו, ועד ל"מציאות מדומה" תלת-ממדית. אין לי עניין מיוחד בתמונות לא-איכותיות המרצדות על מסך זעיר של טלפון כמו הניידים של היום. אני מצפה למסך-כיס מתקפל דקיק שאוכל לפרוס לגודל של דף נייר, ו"להוריד" אליו, בכל זמן ובכל מקום את כל המידע הויזואלי או הטקסטואלי הנ"ל. כולל תמונת הוידאו של בן-שיחי, אם יבוא לנו. כחלופה לאותו מסך דמוי-נייר (וזול כמו נייר), אשמח לשקול גם משקפיים קלות שיקרינו תמונה תלת-מימדית הישר אל רשתיות עיני (ללא סיכון בריאותי כלשהו, כמובן). אני מצפה שהמידע יגיע אלי לא במהירות "האיטרנט המהיר" של היום, אלא הרבה יותר מהר. זו לא ציפיה מוגזמת, אם להסתכל על מה שזמין כבר היום לכ-12 מיליון תושבי דרום-קוריאה (40 מגה-ביט לשנייה, דו-כיווני, בדמי מנוי שווים לכל נפש). ואני מצפה ש"הסוכן החכם" שייצג אותי בעולם הוירטואלי של רשת האינטרנט העתידית יתקשר איתי בכתב או בדיבור, לפי נוחיותי, יאתר לי ביעילות ודייקנות את פריט מידע שאני זקוק לו (30,000 "פגיעות" ב"גוגל" זה נחמד, אך לא מספיק טוב בשבילי), גם אם אצטרך להיפרד מכמה עשיריות אגורה לשם כך. עכשיו הגזמתי, אתם אומרים? אינני חושב כך. לא הזכרתי דבר שאינו אפשרי או שאינו נמצא בשלב כזה או אחר של מחקר ופיתוח. "בועה" או לא בועה, העתיד האמיתי של עולם המידע והתקשורת עוד לפנינו. דוגמאות של התפתחויות עתידיות בתחומי מידע ותקשורת עד שנת 2014: שימוש המוני בתקשורת מולטימדיה מכל ולכל מקום בעולם, בעזרת מסוף-כיס נייד (קצבי תקשורת של עשרות מגה-ביט לשנייה) השגת קצבי תקשורת של פטה-ביט לשניה (מיליון גי'גה-ביט) בסיב אופטי שימוש המוני ברשתות חסינות בפני פריצה טכנולוגיה לזיהוי אוטומטי של וירוסי מחשב ויצירת "חיסון" בהתאם שימוש המוני ברשתות מהירות (מאות מגה-ביט לשניה) בעלות כ-20$ לחודש פיתוח מערכת לתרגום ממוחשב (עברי-אנגלי) משולב בתקשורת טלפון רשתות תקשורת כל-אופטיות, לרבות מיתוג אופטי (ללא המרת אותות אור לחשמל) שימוש המוני בחיפוש מידע מולטימדיאלי בספריות וירטואליות – לרבות סרטי וידאו, תכניות טלויזיה, מוסיקה, צלילים... עד שנת 2024-2030: שימוש המוני בטלוויזיה עם תמונה תלת-ממדית (ללא צורך במשקפיים מיוחדים) ממשק מהיר וישיר מוח-מכונה נגישות מיידית, מכל מקום בעולם ולכל אדם, למידע (על כל סוגיו) לו הוא זקוק יכולת לקרוא מידע האגור בתוך המוח האנושי, בעזרת מכשור אלקטרומגנטי מאמר זה הופיע (בשינויים קלים) בגליון חגיגי של מגזין "בזק", "על הקו", שפורסם לרגל 20 שנה להקמת החברה. ובינואר 2005, תחת פרוייקט רשימות כל הזכויות שמורות לד"ר האופטמן. אין לפרסם את המאמר או חלק ממנו ללא אישור מפורש של המחבר. | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |