|
|
|
|||
|
בחירה חופשית בסטארגייט SG1 - חלק ראשון
אסנת רוזנברג |
|||||
|
|
|||||
| כאשר אדם כלשהו, לא מ"מביני הדבר", יתבקש לחשוב על סדרות מדע בדיוני ולפרט חמישה מאפיינים של הז'אנר, משום מה קשה להאמין ש"דיונים בדילמות מוסריות" ייכלל בין אותם מאפיינים. אולם זהו כאמור הצופה מן הצד, אשר בעיניו מדע בדיוני זה חייזרים וספינות חלל, ולא יותר מכך. | |||||
| מדובר באותם אנשים אשר אינם יכולים לראות מעבר למה שנמצא פיזית על המסך, אותם אנשים שבשבילם באפי היא סתם סדרה על ערפדים, אנשים אשר פארסקייפ בשבילם היא סדרה של חבובות, ומסע בין כוכבים זה הבחור המצחיק הזה עם האוזניים המחודדות והאנדרואיד הצהבהב. אולם אם תפנו את אותה השאלה ל"מבינים", ייתכן מאוד ובין המאפיינים שלהם תמצאו דברים קצת יותר מעמיקים מ"ספינות חלל". אלו הם אותם אנשים אשר יכולים להעיד כי סדרות המדע בדיוני הן הרבה מעבר לנראה לעין. ואכן, נראה כי סדרה לא צריכה להיות מז'אנר הדרמה על מנת לדון בדברים אשר יגרמו לצופים לחשוב. ואפילו ההפך – כאשר סדרת דרמה דנה בדילמות מוסריות אלו ואחרות, הצופים בדרך כלל זוכים לקבל דיון זה בצורה מודגשת (ואף במקרים רבים מוגזמת) אשר רק גורמת לצופה להרגיש כאילו מנסים להאכיל אותו את הנושא בכוח. הדרך האמיתית לגעת בלב הצופה היא "להכניס את העניין בדלת האחורית", ככה מבלי שהוא ירגיש. סדרות המדע הבדיוני עושות זאת היטב. כאשר הצופה יושב מול הטלוויזיה ורואה ציביליזציה על כוכב לכת מסוים עוברת את אותן התלאות שהוא עובר, הוא לא יכול שלא לחוש הזדהות, הוא בסיפור הזה כבר היה. אותו אפקט עובד גם במקרה של דיון בדילמות מוסריות – כאשר הגיבורים האהובים (חברי צוות SG1 לדוגמה) עומדים בפני דילמה מוסרית זו או אחרת, הצופה עובר איתם את החוויה – הוא מתלבט ביחד איתם, שוקל את כל האופציות העומדות בפניהם, מביע דעה על המצב ובוחר את הדרך שבה הם צריכים לפעול. בכך למעשה הוא עצמו מתמודד עם הדילמות. וכאשר הגיבורים בוחרים ללכת בדרך הלא נכונה ומשלמים על כך את המחיר, הוא לומד את הלקח ביחד איתם. ישנן סדרות אשר שמות את הדיון בדילמות המוסריות בשורה הראשונה של המצע שלהן – יקום מסע בין כוכבים הוא הדוגמה המתבקשת לכך. אולם מרבית הסדרות, וסדרות יקום סטארגייט בתוכן, נוהגות לעשות זאת באופן לא מופגן. מצד אחד, יש שיטענו שמדובר בסוג של התחכמות מול הצופים, לתת להם יותר מאשר ביקשו (כי הרי הצופים בסך הכל רוצים 42 דקות של הנאה מול הטלוויזיה, ניתוק מהעולם), אולם אחרים יטענו שזאת היא בדיוק הדרך הנכונה לעשות זאת – כאשר הצופה רואה את הפרק הוא לא חושב על כך ש"הנה שוב הם עם הקטעים המוסריים שלהם", הוא פשוט חווה את הפרק ונסחף ביחד איתו. רק לאחר מכן, לאחר שהפרק נגמר והצופה מוצא את עצמו עדיין דן בינו לבין עצמו (או עם חבריו) על כל אשר קרה בפרק והדילמות של הגיבורים, כך למעשה הצופה "לומד" ומפנים מבלי לחוש כי העניין נכפה עליו. כאמור, סדרות יקום סטארגייט נמנות על הזן השני – אותן סדרות אשר דנות בדילמות מוסריות מבלי שהצופה כמעט שם לב לכך. דוגמה טובה לעניין מוסרי שכזה הוא עניין הבחירה החופשית. לאורך 9 שנות סטארגייט SG1 הגיבורים הראשיים הספיקו להלחם בכל אויב אפשרי, להתאהב, לאבד, לנצח וגם להפסיד. סיפורי העלילה בסדרה מתמקדים בשני מישורים – סיפורים של פרק אחד (Stand Alones) או פרקים ששייכים לסיפור המסגרת הגדול יותר של הסדרה (Story Arc קרי - המלחמה בגאולד). ואכן, כאשר מסתכלים על העונות של סטארגייט, נראה כי המלחמה בגאולד היא הסיפור המרכזי, זה שחוזר שוב ושוב, זה שעליו בנויה הסדרה. אולם מעבר למיתולוגיות המסקרנות (והבגדים המסקרנים לא פחות), ישנו מוטיב נוסף אשר שזור בסיפור המסגרת של הגאולד, מוטיב אשר שב וחוזר לאורך העונות כולן – הבחירה החופשית של האדם. בחירה חופשית כגורם מייצג בסטארגייט נושא הבחירה החופשית הוא דוגמה טובה לדיון מוסרי שנמצא מאחורי הקלעים ב"סטארגייט SG1". בעוד שצופה יושב אל מול הטלוויזיה ונהנה ממאבקי בני האדם מול גזע הגאולד, הוא למעשה גם לומד דבר או שניים על מהות הבחירה החופשית של האדם. אולם האם זה אומר ש"סטארגייט SG1" הינה אות ומופת בכל הקשור לדיון במוסריות הבחירה החופשית? לא בהכרח. סטארגייט SG1 חרטה על דיגלה את הדיון בבחירה החופשית כבר בסרט הקולנוע – בני כדור הארץ הגיעו לכוכב לכת אחר שם הם מצאו את בני אבידוס, עבדים לאל השקר רע. בני כדור הארץ, אמריקאים טובים שכמותם, הראו לבני אבידוס כי אפשר גם אחרת, כי הם אינם חייבים להיות עבדים של גורם חיצוני. הם סייעו למקומיים להשתחרר מידיו של רע והבטיחו להם חיים רגועים בכך שסילקו את הגורם המאיים. מוטיב זה חוזר על עצמו גם בסדרת הטלוויזיה – צוות SG1 מגיע לכוכב לכת מסוים, עוזר לבני המקום להשתחרר מעול זה או אחר (אם מדובר בגאולד או כל גורם אחר אשר מונע מהם לחיות את חייהם כבני חורין), ומעניקים להם את האפשרות לבחור כיצד יחיו. הצופה מן הצד יכול להביט באנשי כדור הארץ ולהגיד כי הם עושים עבודת קודש – מגיעים למקומות אחרים ומסייעים לאנשים אשר זקוקים לדחיפה קלה על מנת לעמוד על שלהם. מסייעים לאנשים לבחור את דרך חייהם. אולם האם זה באמת כך? בעוד שניתן להסתכל על פעילות צוות SG1 ולראות את הצד המבורך שלה, ברור כי ישנו גם צד אחר לסיפור. חברי פרוייקט הסטארגייט אשר מגיעים לעולמות אחרים לוקים באותה תסמונת כמו אבות אבותיהם אשר היגרו למקומות חדשים ובלתי מוכרים על כדור הארץ, והציעו לבני המקום את "דרך החיים האמיתית". חברי צוות SG1 מגיעים לתרבות חדשה ותוך מספר דקות מספיקים להודיע לאנשי המקום כי הדרך בה הם חיו את חייהם במשך מאות (אם לא אלפי) שנים היא איננה נכונה, וכי הם יודעים מהי הדרך הנכונה לחיות. אז נכון, הם מעניקים לאנשי המקום את הבחירה החופשית לבחור בדרך בה הם יחיו את חייהם, אולם מבין אילו אפשרויות? האם באמת כל האפשרויות פתוחות בפני אנשי המקום? או שאולי הם יכולים לבחור רק בין הדרך בה הם חיו עד אותו יום ובין דרך החיים של בני כדור הארץ? אז נכון, חשוב להתנהג לנשים בכבוד (Emancipation) וחשוב להעניק חינוך נורמלי לילדים ולא להשתמש בהם למטרות המבוגרים (Learning Curve), אולם היכן עובר הגבול הדק בין לעשות מה שנכון מבחינה קולקטיבית ומה שנכון לנו כי זאת דרך החיים שאנחנו מאמינים בה? אילו לדוגמה אנשי צוות SG1 יגיעו לעולם בו שולטת דיקטטורה. מה הסיכויים שחברי הצוות יעזבו את הכוכב מבלי להראות לאנשי המקום "את דרך הישר", להראות להם שדמוקרטיה זו הדרך הנכונה לחיות? נכון, סביר להניח כי לא תמצאו אדם "חופשי בדעתו" אשר יתמוך בדיקטטורה לעומת שלטון דמוקרטי (וכאן כמובן צריכה להישאל השאלה מהו אדם "חופשי בדעתו", האם אין זה שוב משהו אשר אנו, כחיים בעולם המערבי, חונכנו להאמין בו, שדמוקרטיה היא הדרך לחיות וכל מי שחושב אחרת משמע שהוא עבר שטיפת מוח?), אולם האם זה נכון להגיע לכוכב לכת אחר ולכפות עליהם צורת שלטון דמוקרטית כאשר כל אשר הם ידעו עד לאותו היום הייתה סוג של דיקטטורה? גם אם היה להם טוב כך? הרי זה לא שהשלטון הדמוקרטי מושלם. ומה עם אותם מקרים בהם אנשי המקום מסרבים לאותה בחירה חופשית אשר אנשי SG1 מציבים בפניהם? היו מספר פעמים בהם המקומיים סירבו לשתף פעולה עם אנשי כדור הארץ, מקרים בהם הם העדיפו להמשיך ולחיות את חייהם כפי שחיו עד אותו יום בו הסטארגייט קם לתחייה. ראינו מקרים שכאלו בפרקים כגון 100 Days בו תושבי המקום העדיפו להישאר בבתיהם ולא לעזוב לכוכב לכת זר שהם לא מכירים. גם בפרק Birthright ראינו כיצד נשות הג'אפה סירבו לקבל את הטרטונין מהזרים אשר התפרצו לפתע לחייהן, הן העדיפו להמשיך ולחיות עם זחל הגאולד בגופן, על כל ההשלכות של העניין. וכיצד אנשי כדור הארץ הגיבו במקרים אלו? הם נדהמו שאנשים אלו מסרבים להצעתם הנדיבה – הרי הם היו בטוחים שהם באים להושיע את המקומיים. והאם הם קיבלו בהבנה את החלטת בני האדם לקחת את חייהם בידיהם ולהחליט כיצד הם יחיו (או יסיימו) אותם? כמובן שלא. הם הקימו קול זעקה וניסו בכל דרך אפשרית להוכיח לאנשי המקום שהם טועים, שהדרך שהם (חברי צוות SG1) מציעים להם היא הדרך הנכונה לחיות. בכך למעשה חטאו אנשי כדור הארץ כנגד אותה מטרה מקודשת – הבחירה החופשית. הם יצאו כנגד הבחירה החופשית של אותם מקומיים, וניסו לכפות עליהם את דרך החיים שלהם. כי הרי דרך החיים שלהם טובה ונכונה יותר. ומאחר ומדובר כאן בסדרה אמריקאית, ברור כי בסופו של הפרק אנשי כדור הארץ מתגלים כצודקים ותושבי המקום מבינים זאת ומתנצלים על כך שפקפקו בהם. אז זוהי אם כן התמונה הגדולה של בחירה חופשית בסטארגייט – מצד אחד נראה כי סטארגייט מקדשת את מטרת הבחירה החופשית של האדם, ואנשי כדור הארץ הולכים רחוק עד כדי מלחמה באויבים של כוכבים אחרים על מנת לאפשר לתושבי המקום חיים עם אפשרות לבחירה חופשית. אולם ניתן גם להבחין בתופעה המוכרת לנו היטב משחר הימים, אותה תופעה של אתנוצנטריות אשר טוענת כי הבחירה החופשית ההגיונית היא הבחירה בדרך שלנו. אבל לא הכל אבוד. כאשר מסתכלים בסיפורי המקרה הפרטניים של בחירה חופשית בסטארגייט, זה כמו להסתכל דרך זוג משקפיים אחר לחלוטין... סיפור מקרה ראשון: טיאלק – הבוגד שהפך לגיבור פגישתנו הראשונה עם טיאלק הייתה בנקודת מפנה בחייו, ברגע בו הוא קיבל את ההחלטה הכי חשובה והכי גורלית אשר לא רק ששינתה את חייו כליל, אלא גם הובילה לשינוי אורך החיים של גזע הג'אפה כולו. כאמור, כבר בפרק הראשון ביצע טיאלק את בגידתו באפופיס ועבר לצד אנשי כדור הארץ. לצופה לראשונה בפרק זה (Children of the Gods) ההחלטה שטיאלק קיבל בוודאי נראית מהירה וגורמת להרמת גבה – האם להרגיש אשם על חטיפת בחורה זה כל מה שצריך על מנת לבגוד באלוהים ולנטוש מאחור משפחה ואת כל אשר הוא אי פעם הכיר? אז זהו, שלא. בעוד הפרק הראשון, מעצם העובדה כי עליו לדחוס בתוכו כמה שיותר פרטים, אינו מספק לנו מידע רב על טיאלק והסיבות שהובילו אותו לבגידה ב"אלוהיו", הפרקים אשר מגיעים מאוחר יותר מעניקים לנו סיפור מסגרת רחב ומעמיק יותר על הסיבות שהובילו לבחירה זו, ואנו מגלים כי הספק קינן בליבו של טיאלק זמן רב לפני שפגש את ג'ק אוניל ואנשי צוותו. טיאלק חונך ע"י ברייטאק, ממנו גם ירש את תפקיד יד ימינו של אפופיס. ככל הנראה היה זה ברייטאק אשר החדיר אל תוך טיאלק את הספק באמיתות האלוהות של גזע הגאולד והמשיך לחנכו לשאוף לחופש לבני גזעם. אנו לא יודעים כמה זמן התבשל בתוך טיאלק הרצון לנטוש את אפופיס, אולם אנו יודעים כי כבר שנים רבות הוא לא הלך כמו עיוור אחרי הפקודות שניתנו לו וחיפש כל דרך אפשרית על מנת "להמתיק את הגלולה".דוגמה לכך אנו רואים בפרק Cor-Ai כאשר טיאלק נפגש עם דמות מעברו, אדם צעיר אשר חזה כילד בטיאלק הורג את אביו. אולם כאשר טיאלק מועמד למשפט אנו למדים את האמת – טיאלק הרג את אביו של הילד מאחר והוא היה נכה אשר הכביד על שאר אנשי הכפר לברוח ולהתחבא מחיילי הג'אפה של אפופיס, ובכך סיכן את אנשי הכפר כולו. בעוד אין זו הצדקה להרג עצמו, בחירתו של טיאלק מוכיחה כי פעולותיו היו מחושבות ולא נעשו מתוך אמונה עיוורת בשירות אדונו. ג'אפה אחר לא היה מהסס להרוג את כל אנשי הכפר, או את המנהיג על מנת להוכיח משהו לכולם. אולם בחירתו של טיאלק נעשתה מתוך שיקולים של טובת אנשי הכפר. ולא רק זאת, אלא שבמעשיו סייע למעשה טיאלק לתושבי הכוכב לברוח (בפעם הבאה) מאפופיס, אותו "אל" אשר באותה תקופה הוא עדיין כיהן כיד ימינו. אם כן, נראה כי בזמן שג'ק אוניל ואנשי צוותו הגיעו לאותו בית כלא בצ'ולאק, טיאלק היה כבר מוכן לעשות את הצעד הבא, לקחת את המאבק הפנימי שלו לכיוון פעיל יותר. לא ברור מה היה בדיוק בג'ק אוניל שגרם לטיאלק לבטוח בו ולהאמין שהוא זה אשר יעזור לטיאלק, תהיה הסיבה אשר תהיה, טיאלק שם את מבטחו וחייו בידי הקולונל וקיבל סופית את ההחלטה למרוד באלוהיו ולשחרר את האנשים הכלואים. מעניין לציין כי ככל הנראה טיאלק היה מוכן לעשות זאת באמונה פנימית כי הוא ישלם על כך בחייו – לאחר שכל השבויים ברחו לחופשי, ג'ק פנה אל טיאלק בהזמנה להצטרף אליהם, אולם טיאלק ציין שאין לו לאן ללכת. הוא כנראה כלל לא חשב על האפשרות שאנשי כדור הארץ יציעו לו מפלט, הוא פשוט היה מוכן לשחרר את השבויים על חשבון חייו שלו. אולם ההסטוריה האישית של טיאלק פנתה לכיוון אחר לחלוטין, כיוון אשר טיאלק בוודאי לא דמיין אפילו בחלומותיו הפרועים ביותר. ההזמנה של ג'ק להצטרף אליו הציבה בפני טיאלק אתגר חדש – עתה היה עליו לבחור האם לשים את מבטחו בבני כדור הארץ. וזאת הוא אכן עשה. יש שיטענו שלא הייתה לו כל כך ברירה אחרת, הרי אנשי הצבא לא היו נותנים לו לעזוב סתם כך לכוכב אחר עם כל הידע אשר הוא החזיק בתוכו, וגם אם כן, לאן הוא ילך? אולם אלו לא היו הסיבות אשר הובילו את טיאלק לקבל את ההחלטה לקשור את גורלו עם אנשי הטאורי. ההחלטה הזאת התקבלה באופן מודע לאחר שהוא הבין כי הם עשויים להיות התקווה האמיתית לאחיו בני גזע הג'אפה. כך, מבוגד אשר היה מוכן לוותר על חייו על מנת לצאת כנגד מעשי אדונו ולהציל חיים, גם אם של מספר מצומצם של אנשים, הפך פתאום טיאלק למוביל של מרד הג'אפה בגאולד. ואכן, הבחירה של טיאלק הפכה במהרה לבחירה של גזע שלם. בני הג'אפה הם עם אשר הבחירה החופשית נלקחה מאנשיו מעצם קיומם. הגאולד הנדסו את בני הגזע כך שהם תלויים לחלוטין בגזע הטפילי למען הישרדותם – בהגיע ג'אפה לגיל הבגרות מוכנס לגופו זחל גאולד, ללא זחל זה הג'אפה ימות. כך שלמעשה לא קיימת בחירה חופשית לבני הגזע בכל הקשור לחייהם, אם הם ימרדו בגאולד הם ימותו. עדיין, רבים מבני הגזע כן קיבלו את ההחלטה למרוד, ו(ככל הנראה) מושפעים ממעשה הבגידה המפורסם של טיאלק, היו מוכנים לקחת את המרידה באלוהי השקר צעד נוסף קדימה. במהרה המרד האמיתי של הג'אפה החל לרקום עור וגידים, ובמשך השנים רק צמח וגדל, בעיקר לנוכח תבוסות הגאולד לאנשי כדור הארץ, אשר סביר להניח ושכנעו מספר בני ג'אפה כי "אלוהיהם" הם בכל זאת לא כל יכולים. אחרי שנים של שעבוד הם היו מוכנים לקום ולקבל את השליטה על חייהם. אולם אין להתעלם מהמחיר הכבד אשר בני הג'אפה היו מוכנים לשלם בתמורה לזכותם לחיות חופשיים – הם ידעו היטב כי ללא זחלי הגאולד הם לא יוכלו להמשיך ולחיות זמן רב. ייתכן והם פשוט תכננו לקפוץ לביקורים תכופים ל P3X-888, עולם המוצא של הגאולד, ולקחת להם כמה זחלי גאולד שהם יצטרכו. אבל עדיין, משמעות הדבר היא שגם כאשר הגאולד אינם שולטים על חייהם כאלים אשר תחת שלטונם הם חיים, הם עדיין תלויים לחלוטין בגזע הטפילי. כל זאת השתנה כאשר בני האדם הציגו להם את הטרטונין, אותו סם אשר כאשר הוא זורם בדמו של הג'אפה, משמש תחליף לזחל הגאולד. כל זמן שהג'אפה ימשיכו לקחת את הסם, הם יהיו בסדר. לכאורה, הטרטונין סיפק לבני הג'אפה את התשובה לה חיכו כל השנים – סוף עידן התלות שלהם בגזע הגאולד. עתה הם יוכלו למרוד באלוהי השקר ולהתחיל את חייהם החדשים מבלי שמשהו ימשיך ויחברם לגזע הטפילי. אולם, כצפוי, הפתרון לא יכול להיות כה קל. למעשה, הג'אפה מחליפים את התלות שלהם בתלות אחרת. זחל הגאולד אשר שוכן לו בשלום ובשלווה בבטנו של הג'אפה יכול לחיות שם שנים רבות מבלי התערבות כלשהי מבחוץ. וכאשר מגיע הרגע להחליפו, אותו ג'אפה יכול לקפוץ לעולם הבית של הגאולד ולמצוא לו זחל חדש. אולם הסם החדש אשר הבטיח להיות המענה לתפילותיהם של בני הגזע הוא חומר אשר לא ניתן למצאו סתם כך, יש להכין אותו. ומי מכין אותו אם לא בני האדם, אנשי כדור הארץ. בכך למעשה מחליפים הג'אפה תלות מגזע אחד לגזע אחר – מהגאולדים לבני האדם. נכון, ניתן לטעון כי ייצור הטרטונין יעבור לידיי הג'אפה במשך הזמן (או בטווח הארוך), אולם עדיין, האם בני הג'אפה יהיו אי פעם משוחררים באמת? הרי תמיד תהיה להם נקודת חולשה אשר אנשים אחרים יוכלו לשלוט בהם בעזרתה. יהיו ההשלכות אשר יהיו, בסופו של דבר הבחירה התקבלה – בני גזע הג'אפה מרדו בגאולד ובחרו לקחת את חייהם בידיהם. (פורסם לראשונה באתר סטארגייט ישראל) | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |