|
|
||||
|
דו-זוויגים מכדור הארץ, חד-זוויגים מגתן - ביקורת ספר
זיו קיטרו |
|||||
|
|
|||||
| כאשר מתגלה שמי מקרובינו מצפה לילד, השאלה הראשונה הנשאלת היא אולי זו המגדירה את הגזע האנושי יותר מכל שאלה אחרת "בן או בת"? | |||||
| בני אדם הקימו ערים, השתלטו על השמיים והחלו את מסעם אל הכוכבים, אבל בבסיס, אנחנו לא יותר מבעלי חיים, המונעים ע"י הרצון לשרוד ולהתרבות. על כדור הארץ, הִתרבות פירושה זיווג בין זכר לנקבה וכאשר המבנה הזה נתמך ע"י מיליוני שנים של אבולוציה לא ניתן עוד להפריד בין הפיסיולוגי לפסיכולוגי. נכון, ישנן השפעות חברתיות ברורות על הדרך בה נתפס תפקידם של הזכר והנקבה בחברה אך גם בחברה שוויונית מלאה, כל עוד לא נעשה שימוש בטכנולוגיה, מי שיביא ילדים לעולם יהיו נשים והבדל זה בין נשים לגברים הוא כה עצום, כה נרחב - עד שספק אם אי פעם יעלם. עולה אם כן השאלה, כיצד תראה חברה שאינה דו-זוויגית? מהו השינוי המהותי שיעמוד בלב חברה כזו וכיצד יתפתחו המעמדות לאורך ההיסטוריה אם ההבדל בין זכר לנקבה נעלם לחלוטין? מה אם תמצא חברה שכל אחד מפרטיה מסוגל לשנות את מינו, בהתאם לתנאים, ויהפוך פעם לאֶם ופעם לאב, כאשר המגדר הפסיכולוגי והלשוני לא משתנה? אין ספק שחברה כזו תפעל בצורות שתראה לנו מוזרה – מעמדות יתקיימו אך בצורה שונה, המושג של ראש משפחה, אם יהיה קיים, יראה אחרת. השפה עצמה תהייה שונה שכן אין זכר ונקבה, ולכן המושגים הללו, שהם חלק רציף מהחשיבה שלנו, ההתייחסות שלנו לחפצים כזכר או נקבה, כל אלו לא יתקיימו. נדרשת מחשבה מיוחדת כדי לבנות חברה כזו ולהפיח בה חיים ולשמחתנו אורסולה לה גווין ניחנה בדיוק בזן הזה של חשיבה. אורסולה ק' לה גווין כתבה את "צד שמאל של החושך" ב-69', שנה מלאת אירועים בהיסטוריה האנושית: האדם הילך לראשונה על הירח, הלחץ הציבורי לנסיגה מוייטנאם גבר, תרבות הנגד של "ילדי הפרחים" היתה בשיאה, מטוס הקונקורד חצה לראשונה את מהירות הקול. אולי חשוב מכל אלו, מדובר בימי ראשית המהפכה הפמיניסטית, מהפכה שעדיין לא הסתיימה. ברומן מד"ב יוצא מגדר הרגיל, מציגה לה גווין את החברה חסרת המגדר, כפי שהיא רואה אותה, וחושפת את פרטיה דרך עיניו של שליח מחברה אנושית אחרת, איש צעיר בשם גנלי איי (או גנרי, כפי שהוא מכונה על הכוכב גתן - הידוע גם בכינויו חורף). החברה האנושית של לה גווין כבר חולשת על אומנות המסע בחלל ותחת השגחת האקומן, גוף שמטרתו לתאם בין התרבויות האנושיות השונות בגלקסיה, נשלחים נציגי האקומן לכוכבים חדשים, על מנת לכונן ברית עם תרבויות אנושיות אחרות. המהלך פשוט – סוכנים מגיעים על מנת לבחון את הכוכב ומשמצאו אותו פתוח לרעיון של תרבויות זרות מן החלל, נשלח נציג בודד הנוחת בכוכב ומאפשר לתרבות החדשה לבחון אותו, לשאול אותו כל שירצו ולפתוח את הדלת להצטרפות לברית הבין-כוכבית האנושית. אך גתן, מעבר לעובדה שהוא מציב מכשולים רבים לאדם שאינו רגיל לחורף התמידי השולט בו, אינו מקום קל והוא נשלט ע"י סיעות רבות ושונות, בעלות אינטרסים שלגנלי קשה מאוד להתמודד איתם. הפוליטיקה הסבוכה של קרהידה (אחת ממלכות גתן), היא רק אחת מהמשוכות שעל גנלי לעבור. למרות הופעתו השונה מכל מה שהם מכירים על כוכבם, והחללית איתה נחת על אדמתם, קשה להם לבני קרהידה לקבלו. רק אדם אחד מבין את החשיבות של גנלי, תרם הארת רם איר אסטרוון – ראש הממשלה המכהן של קרהידה. לרוע המזל, נראה שגם לו אינטרסים עמם קשה לגנלי להתמודד. פגישה גורלית של גנלי עם מלך קרהידה מובילה אותו למסע אל מחוזות רחוקים, מסע מלא תלאות, מסע שישנה את הדרך בה רואה שליח האקומן את העולם הקר בו הוא חי ואשר יוביל אותו אל סוף המסע שהחל בנחיתה על חורף - סיום המותיר את הקורא בתחושה שונה מאוד מזו העולה בו בסיום קריאת ספרים אחרים. מעבר לעובדה שהמדובר בתענוג צרוף של קריאה, צד שמאל של החושך מספק חומר מחשבה רב ודורש מהקורא להתעמת עם הרעיונות הנידונים בו. קריאה שטחית של הסיפור לא תעורר הנאה מרובה, ורק דו דיח כנה המתעורר בין הקורא לנקרא, תאפשר את החוויה אשר בסופו של דבר, מבטיחה להעלות תהייה או שתיים ואולי אף לשנות את הדרך בה הקורא מביט בעולם. תלוי, כמובן, מהי נקודת ההתחלה שלו. הסיפור בנוי ברובו כסיפורו של גנלי איי, אך לאורכו משובצים סיפורים קצרים מההיסטוריה של חורף, אגדות עם של הכוכב הקר ואף סיפורה של דמות נוספת המספרת את הדברים מנקודת מבטה. צירוף זה של סגנונות מאפשר לקורא הצצה לא רק אל העולם דרך עיניו של בן כדור הארץ, אלא גם הבנה של הדרך בה מתנהלים דברים בגתן, ומה עומד בבסיס החברה האנושית המשונה הזו. צד שמאל של החושך, אינו ספר חינוכי המנסה לדחוף דעה במורד גרונו של הקורא, זהו ספר המעודד מחשבה, וככזה הוא עושה את עבודתו נאמנה. קוראים שכבר חוו את גתן בעבר ישמחו לשמוע, שלא רק שמדובר בתרגום חדש (עליו אחראי ד"ר עמנואל לוטם), אלא שלספר נוספו מספר כתבים הכוללים: הקדמה שנכתבה בשנת 76', המציגה את השקפתה של לה גווין כסופרת מדע בדיוני. אחרית דבר משנת 94', גם היא מידי הסופרת, אשר בה היא מציגה השינויים שהביאה המהפכה הפמיניסטית וכיצד הייתה פונה לכתוב את הסיפור כיום. וחשובים באותה מידה, שני סיפורים קצרים נוספים המתרחשים על הכוכב חורף. לא נותר אלא לרכוש את הספר, להישען לאחר בכורסה/ספה/מיטה וליהנות מהחורף החמקמק של ארצנו תוך שקיעה בעולם הרחוק של גתן. צד שמאל של החושך אורסולה ק' לה גווין תרגום של עמנואל לוטם הוצאת ינשוף 2005 | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |