|
|
||||
|
לחלום בלי לישון - ביקורת ספר
רעות אלמוג |
|||||
|
|
|||||
| למרות השם המאיים, 'קבצנים בספרד' הוא ממש לא אפוס היסטורי עגמומי, אלא דווקא ספר מדע בדיוני מרתק וחכם, שעוסק באנשים שהונדסו גנטית כדי שלא יצטרכו לישון, וביחס החברה אליהם. (רמז: הוא לא מאד אוהד). רעות אלמוג קראה בהנאה. | |||||
| ל'קבצנים בספרד' יש שתי בעיות. נפתח איתן, כדי שנוכל להתקדם לכל הדברים הטובים שיש בספר הזה. הבעיה הראשונה היא השם. הוא איום ונורא. הבעיה השנייה היא הגופן (פונט) שבו בחרו משום מה המוציאים לאור להדפיס את כל הקטעים שאמורים להיות מודגשים, או שונים. הם בחרו מין גופן עגול ומוזר, שמציק ומעיק, וממש מפריע לרצף הקריאה. אבל אם תתגברו על שני הדברים האלה (ובינינו, הלוואי ואלה יהיו הבעיות היחידות בכל ספר), מחכה לכם ספר מרתק ושנון, אלגנטי ואקטואלי להפליא, שגם זכה בפרס הוגו ונבולה. הספר מספר את סיפורה של ליישה קמדן, שנולדת בעזרת התערבות גנטית קלה, שמבטיחה לה כל מיני תכונות חביבות. אימה בקשה שתהיה: בלונדינית, בעלת עיניים ירוקות, גבוהה ורזה, ובעלת יכולת מוזיקלית. אביה היה הרבה יותר צנוע. הוא רק ביקש שתהיה אינטליגנטית, וש.... לא תזדקק לשינה. ליישה גדלה בחיקה של משפחה מוזרה ולא מאד מתפקדת, המורכבת מאב מיליונר ועסוק, ומאם מוזנחת ואלכוהוליסטית, שמעדיפה את אחותה התאומה-והרגילה של ליישה על פניה. כל לילה, בשעה ששאר המשפחה הולכת לישון, ליישה עסוקה בלימוד, בעידודו של אביה ובעזרת מורים צמודים. זה לא נורא כמו שזה נשמע, והיא אוהבת את זה, מאחר והיא אינטליגנטית וסקרנית מיסודה. אבל הדבר עוזר להגדיל את חוסר השוויון הקיים מלכתחילה בינה לבין סביבתה, ומדגיש את חוכמתה לעומת בני גילה הרגילים. בגיל 11 ליישה כבר מופיעה בעיתונים, אבל אז גם מגלה לראשונה שהחברה האמריקאית הנאורה לא מאד מרוצה מאנשים מסוגה, ושאת אחותה התאומה מחרימים הילדים בבית הספר, בגללה. יחס החברה ההולך ומידרדר אל 'חסרי השינה', כפי שהם מכונים, הוא אחד הנושאים העיקריים המועברים בספר הזה, ובצורה רגישה ומשכנעת להפליא, שלעיתים מעבירה צמרמורת של היכרות. זהו יחס שכולנו מכירים, של שנאת זרים, וחשש ממה שאתה לא מכיר. גזענות לשמה. במקום שהחברה תיעזר בחוכמתם ויכולותיהם הרבות של ליישה וחבריה, הופכים 'חסרי השינה' להיות קורבנות של תקיפות, השמצות, פחד ושנאה, שהולכים ומתחזקים, עד שעליהם להסתובב עם שומרי ראש, ולהישמר לנפשם. והבעיה היא שגם חסרי השינה לא מוכנים לשתוק יותר, והמצב יכול להסלים למעין מלחמת אחים מסוכנת וקטלנית. בסופו של דבר, ואחרי אירוע טראומתי במיוחד, מחליטים רוב רובם של חסרי השינה לעזוב את כדור הארץ, ויוצרים לעצמם מושבה סגורה בהחלט בחלל. אבל השנאה והכעס, אצל שני הצדדים, רחוקים מאד מסיום, ודווקא ליישה בוחרת להישאר מאחור... הספר, כאמור, כתוב היטב, סוחף ומרתק. הסיטואציות המתוארות בו משכנעות ומדויקות, ולעיתים רבות לוקחות לכיוונים שלאו דווקא היו עולים בדעתכם כתוצאה ממחשבה על הינדוס ילדים חסרי שינה. למשל - תינוק חסר שינה שאימו הרגה אותו, כי לא יכלה לסבול את הלילות בהם בכה בלי הפסקה, או חשש של עובדים שיהיו להם פחות משרות בגלל חסרי השינה, או הרצון של אנשים חסרי שינה להבין מה זה חלום. גם הדמויות המתוארות בספר מורכבות ועגולות, ולמרות שיש 'טובים ו'רעים', קשה מאד לדעת מי הוא מי, או לפחות- אפשר להבין את שני הצדדים, מה שמוסיף לעומק הסיפור ולמורכבותה של הדילמה המתוארת בו. בסך הכל, ולמרות התחלה קצת איטית, ספר מומלץ מאד, כתוב היטב ומרתק. ואיזה כייף, מסתבר שאפילו יש לו שני המשכים. הראשון מתוכם- קבצנים ובררנים, יצא לאור בהוצאת אודיסיאה לפני כמה חודשים, והשלישי והמסכם- קבצנים רוכבים, יצא לאור החודש. שווה. קבצנים בספרד מאת: ננסי קרס עברית: אורי סנדץ' ויעל נאמן הוצאת אודיסאה, 2004, 377 עמודים 84 ₪ | |||||
|
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||
|
לתחילת הכתבה |