|
|
|
|
|
|
אלוהי הפקקים - סיפור קצר
רעות אלמוג
|
|
על משחק שחמט עם אלוהים, והרבה פקקים בדרך...
|
1 אלוהיי הפקקים ואני נפגשנו בערב למשחק שחמט. בחוץ השתולל מבול ולאלוהיי הפקקים הייתה כמובן הרבה עבודה, מה שלא הפריע לו לנצח אותי ארבעה משחקים רצוף. כנראה שכשאתה אל, יותר קל לך לשחק שחמט. "תגיד," שאלתי אותו "לא קשה לך לטפל בפקקים של כמה ארצות במקביל? אין לך עוזרי אלים, או משהו כזה?" "לא. אין לי צורך בהם." חייך וענה בקול הבס המהדהד שלו. "גם ככה רוב העבודה שיש לי היא בישראל ובניו-יורק. " תוך כדי שיחה ומשחק הוא גם נפנף בידיו בתנועות כמעט בלתי מורגשות והופס! מחלף מסובים פקוק עד מחלף ראשון, וצומת גלילות עמוס לבאים משני הכיוונים. הוא בחר בי לשחק איתו שחמט כי הוא אוהב להקשיב לי ולהסתכל עליי כשאני נוסעת בבוקר לעבודה. "את לא כמו כל השאר שתקועים בפקקים. הם כולם מקללים, מעוצבנים וצופרים. הם חותכים מנתיב לנתיב כדי להגיע מהר יותר (מה שכמובן לא עוזר להם, כי אז אני גורם לנתיב החדש בו השתלבו להתקדם לאט יותר...) את רגועה. את מתייחסת לפקקים בהשלמה. כאל איזו עובדה קיומית. את חיה איתם." לפעמים אני לא חיה איתם. לפעמים גם אני מתעצבנת, בעיקר כשנדמה לי שהוא עושה לי דווקא. הוא יודע שאני צריכה להגיע היום בזמן, שיש לי פרזנטציה חשובה להעביר בפני קהל של 50 מנהלים בכירים ודווקא אז הוא עושה לי תאונה בשדרות רוקח. במצב כזה, אפילו אני נשברתי וקיללתי את רוב הנהגים מסביבי... אבל עכשיו אנחנו יושבים אצלי בבית ומשחקים שחמט. חבל שאי אפשר אצלו. יש להם חוקים כאלה, שאסור להם להכניס יצורי תמותה לשכונה שלהם. רק בני אלמוות. הוא הבטיח לי שפעם הוא יסנן אותי פנימה, אולי אחרי שאמות. אם יתפסו אותו, גורלו יהיה רע ומר. אולי יתנו לו להיות אלוהיי הזבל. הוא יצטרך לבקר כל הזמן בחיריה ויעשה את כל השביתות בתל- אביב - דברים כאלה. כרגע יש להם קצת מחסור באל - הקודם פשוט קודם להיות אל השווקים, אבל בינתיים בני האדם מסתדרים יפה מאד בלי אל זבל (כך, בכל אופן, הוא מספר). "אז מה," הוא מנסה לפתוח שיחה "הספקת להגיע בזמן לפרזנטציה החשובה שלך?" "זה היה ממש נבזי מצדך."אני עונה לו בקרירות. "איך יכולת לעשות לי את זה? כל השבוע האחרון אני רק מספרת לך כמה חשובה הפרזנטציה הזו ואז אתה עושה לי כזה דבר? כמעט ולא הזמנתי אותך היום!" "כמעט ולא באתי היום, אחרי איך שקיללת שם! כמעט וראיתי אותך כאחד האדם!" הוא אומר בהתנשאות. הוא אוהב שפה גבוהה. "את חייבת להבין שזה שאנחנו משחקים שחמט ביחד, לא אומר שאני יכול לעשות לך הנחות. עוד יפסלו לי את המקצוע!" "לא יכולת קצת להתחשב? איחרתי בשעה וחצי בגללך! והבן אדם המסכן הזה שנכנס באי תנועה - הוא מת בגללך! "הוא לא מת בגללי. כבר דיברנו על זה. אתם יוצרים לכם את התאונות. אני רק מנקה את הלכלוך." שנינו השתתקנו, ובשני המשחקים הבאים ניצחתי. אפילו לא ידעתי לשחק שחמט לפני שנפגשנו. הוא לימד אותי. נפגשנו ביום חורף גשום, בערך כמו זה שיש עכשיו בחוץ. הייתי תקועה בפקק הקבוע שלי באיילון צפון. בדיוק היה שם איזה מתלהב ברנו מגן כחולה שהחליט שהוא פורץ לנתיב שלי ויהי מה. אני סירבתי לוותר, כי הוא לא אותת, והתחלנו לעשות פרצופים אחד לשני. הוא ניסה להיכנס בכוח, אני לא נתתי לו וזה שאחריו נכנס בו מאחורה. התחלתי לצחוק, עד שקלטתי שבדרך כלל אין לי כזה בס בצחוק שלי, הוא כבר ישב לידי באוטו. "נעים מאד, מה שלומך?" "טוב תודה. איך נכנסת לכאן?" "את לא שואלת מי אני?" "גם את זה יכול להיות מעניין לדעת." "אני אלוהיי הפקקים." "אהה." "אני בדרך כלל לא עושה הופעות אורח כאלו, אלא אם כן את בדיוק גוססת מתאונת דרכים (כי אז לפעמים אפשר לראות אותי) אבל אותך רציתי לבקר כבר הרבה זמן." "למה?" כי את מסקרנת אותי. חוץ מזה הייתה לי סוף סוף סיבה לבוא." הוא מסתכל על הפקקון שנוצר. נהגים צופרים בעצבים. "עשיתי לך עכשיו עבודה?" אני שואלת בבהלה. "אני ממש מתנצלת!" "לא מה פתאום, אל תדאגי! הם תכף ירדו לשוליים, יחליפו פרטים, ולא יפריעו לאף אחד. הוא רגיל כבר, החבר שלך." אמר, והחווה בתנועת יד על השמוק עם הרנו מגן, שעכשיו עומד מחוץ לאוטו, רטוב כולו מהגשם, צועק על זה שמאחוריו ומחפש אותי במבטי רצח. אני לא יודעת למה, אבל האמנתי לאלוהיי הפקקים מיד. פשוט קיבלתי את כל מה שהוא אמר לי. אולי כמו שאני מקבלת בטבעיות את הפקקים. דיברנו עוד קצת, ואז הוא שאל אם אני יודעת לשחק שחמט. אני מסתכלת עליו עכשיו. אנחנו יושבים בסלון שלי, על כורסאות העור האפורות. האש דולקת באח ומתפצחת להנאתה. הוא יושב מהורהר על הספה והחתולה הג'ינג'ית שלי יושבת על ברכיו בטבעיות רבה. "אתה יודע את העתיד?" אני שואלת אותו. "אה, בערך." הוא עונה בחשש. "מה תעשה כשכל הארץ תהייה רכבות ותנועה ציבורית, ולא יהיו יותר פקקים?" "אז אצא לפנסיה." חייך בהקלה. " אבל אל תדאגי. יש עוד הרבה הרבה זמן עד שזה יקרה. בינתיים תיהני מהפקקים כמו שאת נהנית וכך תאירי לי קצת את יומי העגום." מה מסקרן בי? אני חושבת. במה שונה ההתנהגות שלי בפקקים מההתנהגות של השאר? יש בטוח עוד אנשים שלמדו כבר להשלים עם הפקקים, לקבל אותם כעוד תופעת טבע בלתי מוסברת, כמו שקיעה, זריחה, חייזרים, ה"מקרנה". פעם נסעתי לי לתומי באוטו, בפקק כמובן ופתאום הפקק השתחרר. בלי שום סיבה נראית לעין. בערב שלמחרת כשנפגשנו, שאלתי אותו מה קרה. "אה, עזבי..." הוא ניסה להתחמק. "לא, אתה חייב לספר לי! זו לא פעם ראשונה כשדבר כזה קורה. רגע אחד יש פקק וברגע השני - כאילו לא היה אף פעם, הכבישים ריקים ופנויים וכולם דוהרים להם בשמחה." בסוף הצלחתי להוציא את זה ממנו- הוא נרדם! "אתה רוצה להגיד לי שגם אלים נרדמים?!" "אני לא רוצה לדבר על זה." יש הרבה דברים שהוא לא ממש מוכן להסביר לי. כנראה רוצה לשמור קצת סודות מקצוע לעצמו. בכל אופן, החתולה שלי מאד אוהבת אותו. גם אני די מחבבת אותו. הוא מפסיק פתאום באמצע מהלך ומחוויר. "מה," אני שואלת "משהו רציני?" "תאונת שרשרת. עם אוטובוס. המון הרוגים. כל הכביש חסום. נצטרך לסיים את המשחק פעם אחרת." נעלם והחתולה שלי מוצאת עצמה לבד על הספה. אני מוצאת את עצמי לבד, מול משחק שחמט לא גמור, בחוץ יורד מבול ואלוהיי הפקקים שלי הלך לנקות עוד לכלוך. איך הוא בכלל מנקה לכלוך בכך שהוא יוצר פקקים?
2
"את חייבת לשמוע את ההמצאה החדשה שלי!" הוא מכריז בהתלהבות. אנחנו אצלי בבית. במערכת מתנגנות 4 העונות של ויואלדי. (הוא בוחר את המוסיקה וזה תמיד מוסיקה קלאסית. בטח כל האלים שומעים מוסיקה קלאסית.) הרגע סיימנו משחק מאוד צמוד(הפסדתי). "קדימה, ספר לי!" "שמרי מרחק!" "מה זה אומר?" "בדיוק מה שאת שומעת. אנשים שישמרו מרחק גדול יותר - גם בפקקים. אתם משגעים אותי לפעמים. הייתה תאונה, בסדר. אני יוצר לכם פקק כי אלה החוקים ואז אנשים חסרי סבלנות מתחילים להיצמד אחד לתחת של השני (אם תסלחי לי על הצרפתית), אז נוצרת עוד תאונה ועוד תאונה. אח"כ אתם מתפלאים שיש פקקים!" רציתי לשאול אותו למה הוא מתכוון ב"אלה החוקים" אבל "שומרי המרחק" נשמע מעניין יותר. "אז מה? אנשים ישמרו מרחק זה מזה בפקקים? זה לא טיפשי? זה לא יאט את התנועה?" "מה פתאום. כולם יתקדמו ואני לא אהיה מותש כל כך כל הזמן. זה יהיה נפלא. אני חושב שאני אנסה את זה קודם על מדגם מייצג מהאוכלוסייה." "רגע, רגע, פספסתי כאן משהו" אני אומרת לאט. "אתה הולך להשפיע על מוחות של אנשים?" "אחרת איך אני יכול לגרום להם לשמור מרחק? לבקש מהם?" הוא שואל, בפליאה אמיתית. "אני אל! יש כמה יתרונות שבאים עם התפקיד." "השפעת גם עלי?" "לא." "נשבע באלוהים?" "באיזה מהם?" למחרת גיליתי על בשרי שאני לא אוהבת בכלל את שומרי המרחק האלה. הנחמה היחידה בפקק היא שאתה מתקדם. אבל כשאת תקועה אחרי דפוק אחד שלא מתקדם, אלא שומר מרחק של איזה 20 מכוניות מהאוטו שלפניו- זה פשוט סיוט! והייתה לו מדבקה מאחור של "שמור מרחק." כאילו לא מספיק שהוא לא מתקדם, גם אני אמורה לא להתקדם. מה שהכי שיגע אותי זה שכל הנהגים מימין (כי כמובן ששומר המרחק שלי נסע בנתיב השמאלי!) ראו איזה רווח נוצר בינו לבין הרכב שלפניו ומיד דאגו למלא אותו. מה שגרם לכך שהנתיב שלי בקושי זז! הייתי בהלם. מה הוא עשה? אלוהי הפקקים יצר סוג חדש לגמרי של פקק! "אתה חייב לבטל את זה! זה נורא! אתה יודע כמה התרגזתי היום? מה עשית לבן אדם הדפוק הזה?" הוא נועץ בי את עיניו הבורקות. "את יודעת כמה טוב ישנתי? לא הייתה כמעט שום תאונה היום. זה היה כמו יום כיפור!" "זה היה יום כיפור! אתה חייב לבטל את זה! ומה זה הקטע עם המדבקה? חוש הומור פנימי?" "את רק כועסת כי ניצחתי אותך בשחמט. שוב." "אני כועסת כי עד עכשיו עוד הייתי מסוגלת לסבול את הפקקים. אתה בחרת בי בגלל זה. עכשיו אתה הולך להפוך אותי להיות כמו כולם. עצבנית וממורמרת." אני כבר לא נפגשת יותר עם אלוהי הפקקים. אני נפגשת עם אלוהי השחמט. הוא בחר בי כי הוא ראה איזה סבלנית אני בשחמט והוא מחפש מישהו לשבת איתו שעות. הוא זה שגרם לי להפסיד בכל המשחקים האחרונים שלי עם אלוהי הפקקים, כי רצה לראות כיצד אגיב. אנחנו אצלו בבית. לא הייתה לו שום בעיה להכניס אותי לשכונה שלהם, הוא אמר שאף אחד לא בודק ושאצל אלוהי השחיתויות נמצאים גם ככה כל הזמן אנשים... ועוד אנשים חשובים. ברקע מתנגן הדיסק של נירוונה והחתולה שלי יושבת על ברכיי, סמורה כולה. היא לא אוהבת אותו. אני לא אביא אותה איתי פעם הבאה. לפחות לא היה קשה להגיע אליו הביתה, לא היו שום פקקים בדרך, תודה לאל.
|
|
|
לידיעה זו התפרסמו 4 תגובות
|
תגובות
|
1 מקסים
|
|
23:52:00 24/09/2005
|
roni
|
|
הסיפור הזה מתפרסם גם בבמה חדשה, נכון?
|
|
2 נכון מאד ותודה רבה
|
|
11:36:00 29/09/2005
|
רעות
|
|
|
|
3 אני רואה שנפגשת גם עם אלוהי הדמיון
|
|
11:45:00 13/11/2005
|
טלי
|
|
סחתיין עלייך!
|
|
4 לדיווחים נוספים, כוכבית 91.8
|
|
18:44:00 13/11/2005
|
ליאור
|
|
סיפור מקסים מלא דמיון והומור, שעובד אפילו טוב יותר בקריאה שנייה. צריך לעשות ממנו קלטת אודיו שאנשים יוכלו לשמוע ברכב בדרך לעבודה או הביתה ולחייך קצת באמצע העצבים. או לחילופין לשחק שחמט. את נורא מוכשרת. רוצים עוד!
|
|
|
|
|
|
חדשות אחרונות
|
קולנוע
|
19/11/2010
|
זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
|
11/09/2010
|
עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
|
14/08/2010
|
חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
|
08/08/2010
|
הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
|
30/07/2010
|
הנוסע השמיני : ההתחלה
|
|
טלויזיה
|
17/10/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
|
30/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
|
27/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
|
20/09/2010
|
פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
|
10/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן- פרק 72
|
|
ספרים
|
06/09/2010
|
הוצאה מחודשת לצלל-אלף
|
30/07/2010
|
אן רייס משתגעת סופית
|
25/07/2010
|
ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
|
14/07/2010
|
הכבוד המיצרי
|
27/06/2010
|
והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן
|
|
סיפורים
|
04/06/2010
|
נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
|
02/05/2008
|
סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
09/08/2007
|
פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
|
06/08/2007
|
תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת
|
|
קומיקס
|
22/07/2010
|
האם היו ערפדים בתורה?
|
13/07/2010
|
הארווי פארקר נפטר בגיל 70
|
15/07/2009
|
קומיקס וירקות לפרס אייזנר
|
05/07/2009
|
מייקל ג'קסון הקומיקס
|
03/06/2009
|
אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch
|
|
מקומי
|
02/09/2010
|
להפחיד בעברית
|
26/07/2010
|
פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
|
24/05/2010
|
קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
|
28/11/2009
|
כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
|
15/08/2009
|
מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון
|
|
מסע בין כוכבים
|
15/05/2009
|
Q כאן
|
12/05/2009
|
צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
|
11/05/2009
|
קפטן גים טי קרי דור ההמשך
|
05/05/2009
|
אבודים במסע בין כוכבים
|
17/04/2009
|
וכך זה התחיל
|
|
אנימה
|
02/09/2008
|
Voltron בדרך למסך הגדול
|
17/04/2008
|
Ghost in the Shell -3D
|
20/03/2008
|
פוניו לא סתם על הצוק
|
19/03/2008
|
'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
|
16/03/2008
|
קיטארו למבוגרים
|
|
אימה
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
13/11/2006
|
הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
|
06/11/2006
|
מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
|
25/10/2006
|
זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
|
24/10/2006
|
פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו
|
|
משחקי תפקידים
|
05/02/2010
|
כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
|
27/09/2007
|
טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
24/07/2007
|
כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
|
26/02/2007
|
כנס ביגור
|
|
עתידנות
|
11/12/2008
|
הלו, שומעים אותי?
|
23/11/2008
|
פריצת דרך בהשתלות
|
05/11/2008
|
אנרגיה סולארית
|
31/10/2008
|
מטוסים גרעיניים?
|
24/10/2008
|
שמש נצחית בראש צלול
|
|
משחקי מחשב
|
25/07/2010
|
הטריילר החדש של DC universe
|
26/06/2009
|
מלחמת הכוכבים לגו
|
19/02/2009
|
Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
|
18/07/2008
|
DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
|
14/06/2008
|
Old Republic 3?
|
כתבות אחרונות
|
קולנוע
|
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
|
|
טלויזיה
|
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
|
|
ספרים
|
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.
|
|
סיפורים
|
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?
|
|
קומיקס
|
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
|
|
מקומי
|
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
|
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים
|
|
מסע בין כוכבים
|
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
|
|
אנימה
|
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009
|
|
אימה
|
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
|
|
משחקי תפקידים
|
|
עתידנות
|
|
משחקי מחשב
|
|
|