|
|
|
|
|
|
תחילת המאה החדשה כמו סוף - סיפור קצר
חגי אברבוך
|
|
נקדם בברכה את חגי אברבוך המביא לקוראי ISF סיפור קצר, מוזר ומופלא...
|
היא טובה, אבל משהו בה כבר לא נמצא בריקוד.
פרקי ידיים צונחים, נובלים, מִפרקים כמו זרדים מתפצחים הנשמטים אל הקרקע ומתלכדים שוב חזרה בחריקה, והנה הידיים מורמות, מתות וחיות. רקדנית הבוּטוֹ היא סחבה הנגררת בכוח, מסרבת להינתז מן הקרקע. פלג גופהּ התחתון צמוד לקרקע אבל ידיה נתונות לכוח עליון המושך אותה בבכי כמו ילד את אמו המתה. מורסות מתבקעות ברחש עדין והבשר נוזל ממנה בפלגים ורודים. קלרינט יהודי שורד ומסתלסל מלווה אותה מרחוק, מוסיקה אותה בחרה. ענן הפטרייה בשלל צבעי הקשת נמזג בעשן אשוויץ האפרפר והמתוק. קץ סופח קץ.
"המשוואות הללו באמת אינן עובדות", אני מתווכח איתה למחרת, "אין שואה יפנית". היא נועצת בי מבט ועושה כל מיני דברים לא הוגנים, כמו להציג לי תמונות של סבתהּ לפני שהפכה לשלולית מבעבעת אי-שם בפינת רחוב בנגסאקי. לאחר מכן – כמה צילומים דוקומנטאריים של היום שאחרי. לא מותהּ של עיר גדולה, אלא מותם של המון אנשים קטנים. חלקם שכנים, חלקם פנים שהיו מוכרות לאמהּ לפני שהתאדו.
הדיון בינינו יגע, כאילו לא אנחנו מדברים אלא נציגים.
משהו אחר מושך אותי, אולי אותה. הגוף, בינתיים.
טוב שניגשתי אליה לאחר ההופעה הראשונה. טוב שדיברנו ושהאנגלית של שנינו סבירה. טוב שהתחלנו להיפגש.
בקרוב היא תצטרך להמשיך במסע ההופעות. יפנית עדינה, יפה, שצנחה עלי משום מקום, תיעלם לי. האישה הזרה הזו מוּכּרת לי לאט, מראה צלולה מולי. גם בה יש עייפות שאני מכיר בתוכי כבר שנים. אני מרגיש את זה. כמוני, היא חיה את תחילת המאה החדשה כמו סוף.
אני מהסס, יודע שבקרוב לא תהיה לי ברירה אלא לקפוץ למים ולכל היותר לעשות מעצמי טיפש, אבל לספר לה, איכשהו.
אנו יושבים על כוס קפה של חצות במגדלי האופרה, במרפסת מול הטיילת. המלצרים מפנים את המנות שלנו, נראים קצת נעלבים מזה שלא גמרנו את הפסטה, אבל אנחנו שבעים דיינו. אני מתבדח, ששנינו מתעקשים לא לגמור את כל מה שבצלחת.
היא מחייכת. השלווה שלה על סף אפיסת כוחות ואני עוקב אחרי עיניה החרוזיות, המשתהות על גלי הים השחורים. "דרך הקולות של האנשים כאן", היא אומרת באנגלית, "שמדברים בשפה שאני לא מכירה, אני שומעת את ההמיה הזו שאני מבינה". היא מזמזמת שיר ישן של היבארי מיזורה, על אישה המסתובבת ברציף, מחכה לגבר שנעלם לפני חודשים, משתגעת לאט. היא מפזמת דווקא את השורות שאינן בדיוק ביפנית. שורות משיר ילדים בעגה מקומית של קיושו, הנשמעת עגלגלה יותר, כמו חלוק נחל שאיש לא נוגע בו, חוץ ממי שחוזר לבקר במחוז ילדות שלא ראה שנים.
אני מרגיש אותה מתרחקת ממני, שוקעת במשהו אחר. יש לנו כמה דקות של שקט נפרד. על המפית הקטנה, שקצה אחד שלה הוכתם בקפה, אני משרבט, משתדל להקפיד על פרטים.
"יש לי כבר כמה ימים אינטואיציה", אני אומר לה, " אינטואיציה בקשר אלייך."
"אתה מכיר אותי רק שבוע," היא אומרת, לא מתנערת מן המקום בו שהתה אלא גולשת איכשהו חזרה אלי.
"פעם," אני אומר, "כשהייתי בן חמש, ראיתי משהו מעל הים – "
אני דוחף לעברה את המפית והיא מציצה בה.
אני רואה את מבטהּ עוצר ויודע שצדקתי.
הלב שלי דופק. משהו בעורקים שלי צועק. זה צעד נכון, נכון מדי, מחייב.
אני פועל כמו משהו שמישהו מזיז.
"כשראיתי אותך בפעם הראשונה על הבמה", אני מנסה להסביר, "הייתה תנועה אחת שעשית שהייתה לי מוכרת".
אני מנסה לשחזר את סיבוב פרק כף היד השמאלית, מעוות כמעט עד כאב. התנועה הזו מלכתחילה נועדה למִפרק שמסוגל להסתובב שלוש מאות וששים מעלות, כך שאין לי סיכוי.
"הוא בירך אותי לשלום," אני אומר. "זה היה בערך כך".
היא מהנהנת. אני מנסה להבין את השלווה שלה דרך סרטים או ספרים יפניים שנתקלתי בהם. פעם טענתי בפני מישהו שבסיפורי רוחות יפניים אין תחושה מערבית של התכחשות לעל-טבעי ההולכת ונשברת מול האימה. העל-טבעי פשוט נמצא שם, חלק מהמציאות.
כעת, היא מרימה את ידה השמאלית, השברירית, מול זו שלי ומשחזרת את התנועה כמעט במדויק. הגמישות שלה מבעיתה.
"ואחר כך", היא אומרת, "הוא חזר אל הדבר הזה שריחף מעל הגלים כמו ירח נוסף. זה פשוט התפוגג. אני הייתי בת שש כשזה קרה לי. רצתי וסיפרתי לאמא שלי והיא נתנה לי כזאת סטירה שהאוזניים שלי צילצלו".
"החיים שלי", אני אומר, "לא השתנו אחרי זה. זה היה כאילו בחוץ ... ".
"גם שלי לא", היא אומרת, "והם כל כך יגעים לאחרונה".
כל השנים, כל המרחקים וההבדלים, כל הויכוחים על עקרונות והגדרות בשבוע האחרון, הכל הולך ומתגמד אל נקודה אחת קטנה בלילה. נקודה הבוערת בינינו, ראש סיכה זערורי ועגול הצונח אל כוס הקפה ומתפוגג בו כסוכרזית.
אני מרגיש עייפות ארוכה הולכת ונעלמת ממני. אני רואה את עיניה מתרחבות ויודע שגם בה משהו חיוני מתעורר, כאילו היא שוב מסוגלת לרקוד עכשיו, חזק.
היא אומרת, "נדמה לי שמשהו קורה..."
אני אומר, "נדמה לי שהאדמה רועדת".
והאדמה רועדת.
היא אומרת, "משהו קורה..."
כיוון שאנחנו מביטים עמוק בעיניים, אנחנו לא רואים דבר מסביבנו אלא רק מרגישים את זה. פתאום כמו רוח אנושית שזורמת, אחורה, כאן בבית הקפה, כסאות פלסטיק לבנים מתהפכים, צלחות נשברות וקולות טפיחה של גופים צונחים, נשמטים מעולפים אל הקרקע. למטה על החוף המיה אנושית מזועזעת רבת-קולות. אנחנו יודעים שאנשים מצביעים למעלה. אנחנו יודעים שיש שם אורות בהירים מדי.
"את ואני - מה אנחנו?" אני שואל.
"חלוק נחל", היא אומרת, "שמישהו בא לאסוף לפני שיישחק לגמרי".
|
|
|
לידיעה זו התפרסמו 1 תגובות
|
תגובות
|
1 כמו בפתיח
|
|
15:38:00 16/09/2005
|
מיכאל
|
|
זה הסיפור הראשון שלך שאני קורא אז אולי יש פה איזה עניין סגנוני שאני לא מכיר או מבין. הסיפור באמת מעט מוזר כפי שצויין בפתיח אבל גם מרתק ומסקרן בו זמנית. השפה עשירה וקולחת על כך אין ויכוח.
אהבתי את עניין הכמיהה המשותף, יש מן הרגשה שהם חיפשו זה את זו כל החיים עד לרגע זה, העניין מועבר בצורה רגישה וציורית, נוגעת לא נוגעת. הם מוצאים אחד את השני ומתאחדים לקראת העתיד שהוא בעצם לוט בערפל, כמו גם המהות שלהם. עדין ומענג, יפה מאוד אבל צריך לעכל ולהסתגל. כל הכבוד.
|
|
|
|
|
|
חדשות אחרונות
|
קולנוע
|
19/11/2010
|
זה שיר פרידה – ISF סוגר את שעריו
|
11/09/2010
|
עיבודים לרוב - והפעם המגדל האפל מאת סטפן קינג
|
14/08/2010
|
חרב אור הכחולה תגיע לקרן הכחולה
|
08/08/2010
|
הצצה בלעדית לטיזר של האוונג'רס
|
30/07/2010
|
הנוסע השמיני : ההתחלה
|
|
טלויזיה
|
17/10/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 76 והאחרון
|
30/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 75
|
27/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן - פרק 74
|
20/09/2010
|
פרק השבוע של האקס-מן פרק 73
|
10/09/2010
|
פרק השבוע של האקס מן- פרק 72
|
|
ספרים
|
06/09/2010
|
הוצאה מחודשת לצלל-אלף
|
30/07/2010
|
אן רייס משתגעת סופית
|
25/07/2010
|
ספר הנופלים של מאלאזן נסגר.
|
14/07/2010
|
הכבוד המיצרי
|
27/06/2010
|
והמנצח במדלית זהב... ניל גיימן
|
|
סיפורים
|
04/06/2010
|
נפתחה תחרות הסיפורים הקצרים על שם עינת פלג ז"ל לשנת 2010
|
02/05/2008
|
סקופ בלעדי ! פנטסיה 2000 ב-2008
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
09/08/2007
|
פרס גפן 2007 – הצבעה לשלב א'
|
06/08/2007
|
תחרות סיפורים שנתית – פרס עינת
|
|
קומיקס
|
22/07/2010
|
האם היו ערפדים בתורה?
|
13/07/2010
|
הארווי פארקר נפטר בגיל 70
|
15/07/2009
|
קומיקס וירקות לפרס אייזנר
|
05/07/2009
|
מייקל ג'קסון הקומיקס
|
03/06/2009
|
אלכס רוס ומייק קארי חוברים למען ה-Human Torch
|
|
מקומי
|
02/09/2010
|
להפחיד בעברית
|
26/07/2010
|
פסטביל אייקון מחפש כריש מכירות
|
24/05/2010
|
קול קורא להגשת אירועים לפסטיבל אייקון
|
28/11/2009
|
כנס מאורות בנושא אסטרונומיה ומדע בדיוני יוצא לדרך!
|
15/08/2009
|
מכרז לפעילות דוכן יד-שנייה באייקון
|
|
מסע בין כוכבים
|
15/05/2009
|
Q כאן
|
12/05/2009
|
צוות שחקני פרייזר עושים כבוד לסדרת וויאג'
|
11/05/2009
|
קפטן גים טי קרי דור ההמשך
|
05/05/2009
|
אבודים במסע בין כוכבים
|
17/04/2009
|
וכך זה התחיל
|
|
אנימה
|
02/09/2008
|
Voltron בדרך למסך הגדול
|
17/04/2008
|
Ghost in the Shell -3D
|
20/03/2008
|
פוניו לא סתם על הצוק
|
19/03/2008
|
'ננה' בין המועמדים לפרס טזוקה
|
16/03/2008
|
קיטארו למבוגרים
|
|
אימה
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
13/11/2006
|
הצצה ראשונה ל- The Hills Have Eyes 2
|
06/11/2006
|
מסורת לא שוברים - בהאלווין הבא - מסור 4
|
25/10/2006
|
זומבים זומבים ועוד זומבים ב''יום המתים''
|
24/10/2006
|
פינהד כפי שמעולם לא ראינו אותו
|
|
משחקי תפקידים
|
05/02/2010
|
כנס מבוכים ודרקונים, 28 בפברואר 2010
|
27/09/2007
|
טקטיקה - חנות משחקים חדשה בדיזינגוף סנטר
|
12/09/2007
|
שנה טובה
|
24/07/2007
|
כנס "קרא-קון" לשיטות משחקי תפקידים
|
26/02/2007
|
כנס ביגור
|
|
עתידנות
|
11/12/2008
|
הלו, שומעים אותי?
|
23/11/2008
|
פריצת דרך בהשתלות
|
05/11/2008
|
אנרגיה סולארית
|
31/10/2008
|
מטוסים גרעיניים?
|
24/10/2008
|
שמש נצחית בראש צלול
|
|
משחקי מחשב
|
25/07/2010
|
הטריילר החדש של DC universe
|
26/06/2009
|
מלחמת הכוכבים לגו
|
19/02/2009
|
Counter-Strike המשחק האהוב ביותר בישראל של 2008
|
18/07/2008
|
DC משיקה את DC Universe Online, משחק רשת מרובה משתתפים
|
14/06/2008
|
Old Republic 3?
|
כתבות אחרונות
|
קולנוע
|
איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את אבודים זהו.
חגי אלקיים
27/06/2010
שש שנים עברו-חלפו להן. שש שנים של שאלות, של תיאוריות, ובעיקר – של דמויות.
|
|
טלויזיה
|
פרק ראשון מ''בן אלמוות מאת רוג'ר זילאזני''
רוג'ר זילאזני (1937-1995)
25/12/2008
במהלך "שלושת הימים" נחרב כדור הארץ. בני האדם עזבו כבר מזמן את הערבות הרדיואקטיביות השוממות והפכו לנוודים, בני בלי בית, המתגוררים ביקום לא להם. רק מתי מעט, אידיאליסטים, מוזחים, שארית הפליטה, עושים את דרכם בין הצללים בחיפוש אחר אתמול שלעולם לא יחזור.
|
|
ספרים
|
ג'ובניק: סיפור אישי -רקע לאומי
עופר ברנשטיין
06/10/2008
כתבה חדשה ומעניינת של לא אחר מעופר ברנשטיין.
|
|
סיפורים
|
פנטזי.קון 2009
יוליה שנרר
11/08/2009
מציאות או פנטזיה?
|
|
קומיקס
|
צריך סוף לסיפור אהבה? ביקורת סרט
רז גרינברג
18/04/2008
מאז יצירת המופת הראשונה שלו, "Voices of Distant Star", נשמע קולה של חבורה צעקנית ונרגשת שהכתירה את הבמאי מקוטו שינקאי בתואר "מיאזאקי הבא". אם לשפוט על פי סרטו האחרון, "5 סנטימטרים בשניה", בקרוב מאוד נצטרך להודות שהם צדקו.
|
|
מקומי
|
אז למה להם פוליטיקה עכשיו? ז'אנר האימה כמבטא הלך רוח פוליטי
איתן גפני
16/05/2007
מאמרו החדש של איתן גפני על הזוועתונים החדשים של הקולנוע
|
טינה לאמריקנים: ביקורת על הטינה 2
איתן גפני
16/05/2007
איתן גפני חוזר עם ביקורת על הטינה 2 וסרטי אימה המבוססים על סרטי אימה יפנים
|
|
מסע בין כוכבים
|
Fuzion- the generic rules
אבי סבג
01/12/2006
חברת hero games יחד עם R. Talsorian איחדו כוחות כדי ליצור שיטת משחק אוניברסלית שתנצל את היסודות העקרונות שבשיטות הגיבור וב- Interlock (שיטת המשחק של R. Talsorian) ותתיך אותם לכדי שיטה פשוטה, גמישה, פתוחה אוניברסלית וחופשית, כלומר שתופץ חינם ברשת. התוצאה, כפי שנראה, היתה טובה משקיוו.
|
|
אנימה
|
כוח המחץ- התמונות
עומרי בר-לב
30/01/2009
|
|
אימה
|
מטאל גיר סוליד 4
עומרי בר-לב
20/07/2010
מטאל גיר סוליד, היא אחת מסדרות המשחקים הנחשבות ביותר שיש היום. הסדרה התחילה לפני יותר מעשרים שנה ועדיין רצה בהצלחה גדולה.
|
|
משחקי תפקידים
|
|
עתידנות
|
|
משחקי מחשב
|
|
|