|
|
||||
|
ישן מפני חדש – ביקורת סדרה
רז גרינברג |
|||||
|
|
|||||
| סדרת האנימה Galaxy Railways מצליחה, במעשה אלכימיה מופלא, לשלב בין רוח-הגבורה הארכאית של כמה מאופרות-החלל הותיקות של האנימציה היפאנית ובין הרוח המרדנית יותר המאפיינת את היצירות המודרניות בז'אנר. התוצאה? אחת מסדרות האנימה המוצלחות ביותר שיזדמן לכם לראות. | |||||
| כמעט כל יצירת-ז'אנר על המסך, הגדול או הקטן, עוברת את התהליך הכאוב הזה בשלב מסוים: התאמה של חזון העתיד שלה לקהל המודרני. כך קרה לזיכיון "מסע בין כוכבים" בגלגוליו המאוחרים יותר (כי חברות צוות שמסתובבות במיני על סיפונה של ספינת-חלל זה אולי נחמד, אבל לא יותר מדי משכנע עבור מי שנולד אחרי 1980). כך קרה ל-"בטלסטאר גלקטיקה" (שהפכה מטראש-קמפי בהפקה מושקעת של סוף שנות ה-70 לדרמה קודרת וטראגית בגלגולה הנוכחי). ועכשיו זה קורה גם ליקום העתידני אותו הגה לייג'י מצומוטו, היוצר המוביל בתחום אופרת-החלל במאנגה ובאנימה. אך למרבה ההפתעה, תהליך המודרניזציה של אותו ייקום אינו מפחית כהוא-זה מהאיכויות שליוו אותו בעבר, ואף מתייחס אליהן בכל הכבוד הראוי. מצומוטו הוא אחד מ-"דור הותיקים" של אמני המאנגה ביפאן, שהחלו לפעול לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא החל לפרסם כבר בגיל 16, ובמהרה הוכיח את עצמו כאמן פורה מאוד המסוגל לספר סיפורים בכל ז'אנר אפשרי: מערבון, רומנטיקה, מלחמה וקומדיה. אבל הפריצה הגדולה שלו הגיעה דווקא בתחום האנימה, כאשר הוזמן בראשית שנות ה-70 על ידי המפיק יושינובו נישיזאקי לעבוד על סדרת מד"ב בהמשכים בשם "סיירת החלל ימאטו", או כפי שהיא נודעה ביתר העולם – "חלוצי החלל". הסדרה, שהפכה לזיכיון מצליח של סרטים וסדרות המשך, פתחה את שיגעון אופרות-החלל במאנגה ובאנימה וסיפקה למצומוטו תעסוקה לכמה שנים טובות. אך במקביל, הוא החל לעבוד על מספר סדרות מאנגה המתרחשות ביקום עתידני אותו יצר בעצמו. "גבורה" היא מילת המפתח המנחה את היקום הזה. ומדובר בגבורה חסרת-פשרות מהסוג הישן: הגיבורים שאכלסו את אותו יקום שילבו את האידיאלים של הסמוראים היפאנים, הגינונים של האבירים האירופאים, התעוזה של הבוקרים במערב-הפרוע והאומץ של יורדי-הים הסקנדינביים בבואם להציל את תושבי אותו יקום, לעיתים קרובות במחיר אישי כבד. לא מפליא, אם כן, שרוב עיבודי האנימה לסדרות המאנגה שהתרחשו באותו יקום, במיוחד אלה שנעשו בשנות ה-90, נתקלו בתגובה צוננת. מה לעשות – לקהל הציני של אותו עשור היה קצת קשה לקבל כמות מרוכזת כל-כך של פאתוס. בשנה שעברה יכלו הצופים במערב לחזות בסדרת האנימה "Endless Odyssey", פרק נוסף במעלליו של פיראט החלל הנועז הארלוק, הדמות הידועה ביותר שצמחה לאותו יקום. סדרה זו אמנם דבקה בערכי-הגבורה שהנחו את אותה דמות מאז שהופיעה לראשונה, אך הרקע להתרחשויות השתנה – עגמומי, ציני, ומזכיר יותר את "קאובוי ביבופ" מאשר את היקום של מצמוטו. כעת מגיעה "Galaxy Railways", גם היא בבחינת "מודרניזציה" של אותו יקום, אם כי כאן הקשר למקור – מבחינת המשתתפים, לפחות - קלוש למדי. המקור, סדרת המאנגה "Galaxy Express 999" (עליה ניתן לקרוא ביקורת ב-ISF, בכתובת המופיעה בצד ימין למעלה), עקבה אחר טצורו, נער תאב-נקמה מעולמנו ומאטל, נסיכה יפיפייה מפלנטה רחוקה, בעודם חוצים את הגלקסיה ברכבת-החלל המפורסמת שמספרה הוא 999, והיא נוצרה בהשראת כתביו של המשורר היפאני המפורסם קנג'י מיאזווה. מכל אלה, "Galaxy Railways" שומרת בעיקר את הרכבת – שהופכת כאן לאמצעי-התעבורה המוביל בעתיד הרחוק. בפתח הסדרה, פוגשים הצופים את מנאבו וממורו – שני בניו הצעירים של קפטן ווטארו יוקי, קצין בכיר בשירות רכבות-החלל. המשימות המוטלות על ווטארו מרחיקות אותו, לתקופות ממושכות, מאשתו האוהבת וילדיו, וגעגועיו אליהם אינם יודעים גבול. אך העבודה בשירות-הרכבות, מלבד היותה טובענית, היא גם מסוכנת – וכך מוצא לבסוף וואטרו את מותו בטרם עת. עם התבגרותו של בנו הבכור, ממורו, מתגייס זה לשירות הרכבות כדי ללכת בדרכו של אביו. מהר מאוד מתברר כי ממורו אינו נופל במאום מאביו ונראה כי צפויה לו קריירה מזהירה – אך זו נקטעת גם היא באיבה, עם טרגדיה המביאה עליו את מותו. כעת מגיע תורו של הבן הצעיר, מנאבו, להיכנס לנעליים הגדולות שהותירו אחריהם אביו ואחיו. חרף התנגדותה האלימה-כמעט של אמו, הוא יוצא לאקדמיה בה יעבור הכשרה לתפקיד אליו הוא מועיד את עצמו: קצין במשמר רכבות-החלל. אבל מנאבו, מסתבר, הוא תפוח שנפל רחוק מאוד מהעץ. הוא עקשן, מרדן, לא-ממושמע, ואין שום דבר שברוס, המדריך הבכיר באקדמיה, היה רוצה יותר מלראות אותו עף דרך מנעל-האוויר. אל ברוס מצטרפים גם לויס, צוערת-עמיתה שמנאבו פשוט לא יכול להסתדר אתה (וגם לא בלעדיה), דייויד, מדריך ידידותי יותר באקדמיה, ולילה, היפיפייה המסתורית המנהלת את שירות-הרכבות. וכצפוי, למרות כל הקשיים, מנאבו חייב להגשים את היעוד שהציב לעצמו – כי גורלות גדולים יותר מזה שלו תלויים בכך. הצל"ש הראשון שמגיע לסדרה מגיע לה בזכות העיצוב. בנקודה זו, הוא נשאר ברובו נאמן לעבודותיו הקלאסיות של מצומוטו – כלומר, תמונת עתיד המושפעת קשות מסיפורי ההרפתקאות הרומנטיים של אירופה, עם קצת מאווירת המערב הפרוע של ארה"ב, והרוח הכללית של סיפורי הסמוראים מיפאן. הדמויות, גם הן נאמנות לעיצובים המוכרים של מצומוטו – במיוחד המבטים הנחושים והלסת הקפוצה (אצל הגברים), והשיער הגולש והריסים הארוכים (אצל הנשים). אבל את אותו עולם עתידני, הסדרה מציגה באופן הכי סביר אותו ניתן להעלות על הדעת (עד כמה שאפשר להפוך לסביר רכבות שחוצות את החלל). במקום רכבת אחת ויחידה, כמו במאנגה המקורית, קיבלנו ב-Galaxy Railways שירות שלם של רכבות, עם ארגון בעל מטרות ועקרונות שניצב מאחוריו. במקום הנוסעים של אותם רכבות, הסדרה מתמקדת בצוות שמתפעל אותן, ובתהליך ההכשרה הארוך והבררני שהוא דורש – במיטב המסורת של סיפורי "אקדמיית החלל" שנהיה כל-כך פופולארי באנימה בעשור וחצי האחרונים. את היקום העתידני המופיע בסדרה מאכלסות דמויות מרתקות. רוב הדמויות האלה – הבחור הצעיר והעקשן, הבחורה הצעירה והעקשנית עוד-יותר, המפקד-עם-המטאטא-בתחת, האישה המסתורית – כולם יהיו מוכרים למי שנתקל בעבודתו של מצומוטו לפני כן. אך כאמור, כולן מקבלות "מתיחת פנים" מודרנית, במיוחד בתחום המראה והלבוש. למרות שמקומו של האקשן בהחלט לא נפקד בפרקי הסדרה, הדגש הוא על הגיבורים – לכל אחד מהם ישנם השדים שרודפים אותו, הסודות הקטנים והמציקים שלו, האשמה שמעיקה עליו, והסדרה לוקחת את הצופים עמוק מאוד לתוכם. העובדה כי האקספוזיציה לסדרה משתרעת על שני פרקים שלמים לפני שהעלילה העיקרית שלה מתחילה בכלל לזוז, מעידה שיש כאן דגש שונה מאוד מהאקשן-בלי-הפסקה או האקשן-בליווי-קשקושים-מטאפיסיים, שנהיה כל-כך נפוץ בסדרות אנימה מז'אנר אופרת-החלל. לסיום, יש לציין לשבח את הפסקול הנפלא של נאזומי אאוקי, שהלחין את המוסיקה גם לסדרה והסרט Galaxy Express המקוריים. הסדרה Galaxy Railways היא בפירוש אחת הרכישות המומלצות של השנה בתחום האנימה. חמשת הפרקים הראשונים עלו לאחרונה על DVD. אזהרה: אחרי הצפייה בהם, תרצו עוד. | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |