|
|
|
|
|
|
|
שלושה בעקבות אחת – ביקורת די וי די
רז גרינברג |
|||||
|
|
|||||
| "סנדקי טוקיו" ("Tokyo Godfathers") הוא אתנחתה סימפטית מאוד בדרכו של הבמאי סטושי קון, אחד מהיוצרים המעניינים ביותר באנימציה היפאנית כיום. אבל היצירה המשמעותית-באמת הבאה שלו עדיין בדרך. | |||||
| "סנדקי טוקיו" ("Tokyo Godfathers") במאי: סטושי קון במאי משנה: שוגו פורויה תסריט: קייקו נובומוטו וסטושי קון קולות: טורו אמורי, איה אוקמוטו, יושיאקי אומגאקי. יפאן 2003, צבע, 93ד'. בקשה קטנה לי מאנשי "סוני": תעשו משהו בנוגע לסרטי האנימה שאתם משווקים על גבי DVD. הבחירות שלכם בסרטים כאלה הן לרוב מאוד מוצלחות, אתם נותנים להם טיפול נהדר בכל הנוגע לתרגום, סאונד ותמונה, אבל בבקשה, אני יורד על ברכי ומתחנן, תיקחו מישהו שיודע לעצב תפריטים כדי לעבוד על הדיסקים שלכם. זו הפעם השלישית שאני טוען את אחד מסרטי האנימה שאתם משווקים לתוך מערכת ה-DVD הביתית שלי, והדבר הראשון שמקדם את פני הוא תפריט הפתיחה המכוער להבהיל. לשום סרט לא מגיעה אקספוזיציה כזאת. במיוחד לא לסרט של סטושי קון. סטושי קון הוא תופעה. אחרי שנים של עבודה כאמן קומיקס ואנימטור בסדרות טלוויזיה, הוא הגיח ב-1997 למרכז הבמה עם סרט האנימה Perfect Blue – מותחן פסיכולוגי משובח, בו הפגין את כישרונו האדיר כבמאי – היכולת לקחת, על ידי האנימציה, את הגיבורים והצופים שלו למסע דרך הזמן והזיכרון, המציאות והדמיון. היכולת הזאת הופגנה שוב, באופן מרשים עוד יותר, ארבע שנים מאוחר יותר בסרטו הבא "שחקנית המילניום" – דרמה היסטורית מונפשת שהתרחשה לאורך 1000 שנות היסטוריה כפי שאלה השתקפו ב-30 שנות קולנוע. ובסתיו הקרוב תופץ בארה"ב גם "Paranoia Agent" – סדרת טלוויזיה בהפקתו ובבימויו של קון, שהיא-היא – זכרו את דברי – פסגת ההישגים שלו כיוצר אנימה (עד לסרט/סדרה הבאים שלו, כמובן). בין לבין, הוא הספיק לביים בזריזות ולהוציא למסכים בשנה שעברה, ביפאן ובארה"ב, כמעט במקביל, סרט נוסף באורך מלא – "סנדקי טוקיו" ("Tokyo Godfathers"). גיבורי הסרט הם שלושה הומלסים – גין – אלכוהוליסט בגיל העמידה, האנה - דארג-קווין מזדקן, ומיוקי – נערה צעירה ומרדנית שברחה מביתה. בפתח הסרט, בערב חג המולד, השלושה האלה נפגשים כדי ללקט ביחד שאריות מזון, ומוצאים תינוקת שננטשה באחד מגלי האשפה בשכונה בה הם חיים. גין ומיוקי רוצים לקחת את אותה תינוקת ישר לתחנת המשטרה הקרובה, אך האנה משכנעת אותם לצאת לחיפוש אחר ההורים, ולדרוש הסבר מדוע אלו נטשו את בתם. החיפוש הזה מסבך את שלושת הגיבורים בהרפתקאות מטורפות לכל אורכה של העיר, עם לא-מעט ניסים שמתרחשים סביבם, ולא מעט הזדמנויות ללמוד משהו על חייהם וכיצד התדרדרו למצבם העגום. כפי ש-"שחקנית המילניום" היה סרט שונה מאוד מ-"Perfect Blue", כך גם "סנדקי טוקיו" שונה מאוד משני הסרטים שקדמו לו. אך אי אפשר לטעות בזיהוי מגע-היד של קון לאורך הסרט: הדילוגים הקלילים הלוך ושוב בין המציאות העלובה בה חיים הגיבורים שלו לחלומות, הפנטסיות, והזיכרונות שלהם, בשילוב עם הכישרון הויזואלי האדיר שלו, הופכים את זירת ההתרחשויות של הסרט לסביבה חיה ונושמת. צל"ש מיוחד מגיע למחלקת הצביעה, שנותנת ניואנסים קטנים לרחובות החשוכים והריקים ברובם בהם משוטטים הגיבורים, כאשר אזרחיה המהוגנים יותר של העיר חוגגים בבתיהם. עיצוב והנפשת הדמויות, אקספרסיביים מתמיד, מצליחים כמעט מהרגע הראשון לעורר אהדה לחבורת האנטי-גיבורים השלומיאלית הזאת. גם צוות המדובבים, כך נראה מהסרט התיעודי הקצר המצורף לדיסק, נהנה מאוד לגלם את הדמויות האלו. ויש לציין לטובה גם את המוסיקה (החוליה החלשה בסרטו הקודם של הבמאי), שיוצרת אווירה מתאימה במקומות הנכונים. והתסריט. אחרי ש-"Perfect Blue" גילה לעולם את ילד הפלא של תסריטאות האנימה סאדאיוקי מוראי, "סנדקי טוקיו" מסמן את ילדת הפלא הבאה בתחום - קייקו נובומוטו, שכתבה בשנתיים האחרונות גם פרקים בסדרת הפנטסיה המדוברת "Wolf's Rain". ב-"סנדקי טוקיו" היא מפליאה ללהטט עם הדמויות הנפלאות שלה, ולהעביר אותן ממקום למקום, עם עירוב מרכיבים מז'אנרים שונים: תעלומה בלשית, קומדיה של טעויות, דרמה אנושית בסגנון פרנק קאפרה. נובומוטו ממלאת את הסרט בסצנות כובשות, כל אחת מהן מקסימה יותר מקודמתה. שימו לב, למשל, לסצנה הנפלאה בה מיוקי מנהלת שיחת-נפש עם אשתו של אקדוחן דרום-אמריקאי, כאשר אף אחת מהן לא מסוגלת להבין את השנייה (כי מיוקי מדברת רק יפאנית, והאישה מדברת רק ספרדית). ובכל זאת, "סנדקי טוקיו" לא ירשם בהיסטוריה, כנראה, כאחד מהישגיו הגדולים של קון. בהשוואה לתחושת הצמרמורת שהעביר "Perfect Blue" והצביטה בלב של "שחקנית המילניום", "סנדקי טוקיו" משאיר בסיומו בעיקר אופטימיות חמימה, נעימה, וסימפטית – שמתנדפת זמן-מה אחר הצפייה. אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם: הסרט הזה הוא בפירוש אחת מהוצאות ה-DVD הטובות יותר בתחום האנימה השנה. הוא יעביר את הזמן נהדר עד שיגיע "Paranoia Agent". | |||||
|
|
||||||
|
||||||
|
||||||
|
לתחילת הכתבה |